razeven.dreams@gmail.com / DR. RAZ EVEN – science of dreams and dreaming
5
Jan
17
Apr
22
Feb
הרצאה באגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
על “חלומות ומעשיות” 16 לפברואר 2012
אמרה לי אשה שאביה נפטר לפני שנים אחדות: “לא נכון שאומרים שאיש לא חזר משם לספר לנו מה קורה. הנה הלילה פגשתי את אבי שמת. הוא בא מדרך ארוכה והיה מאובק כולו. חיבקתי אותו וחשבתי: כמה חכם הוא אבי שהצליח לעשות מה שאיש לא הצליח לפניו; לצאת משם ולבוא אלינו. כשחיבקתי אותו חשבתי כי החיבוק הוא ההוכחה שאינני חולמת, והוא באמת כאן, כי חשתי את גופו . הוא לא היה ערטילאי אלא ממשי.
מאת: רות שריג
פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית, מדריכה ומטפלת. מרצה בהתמחות היונגיאנית ובבית הספר לפסיכותרפיה בסמינר הקיבוצים ועוסקת בנושא חלומות, מיתולוגיה , והקשר בין יונג וקולנוע.
20
Dec
מאת: ד”ר רוית ראופמן. הוצאת רסלינג 2012
הספר עוסק בזיקות גומלין בין מעשיות-עממיות לבין סיפורי חלום של נשים, והוא פרי מחקר בו ד”ר רוית ראופמן עוסקת בשנים האחרונות.
הוא מבוסס הן על עבודת הדוקטורט שנכתבה בתחום, והן על מחקרי המשך כמו גם על ניסיונה כפסיכולוגית קלינית.
הספר מציג אפשרויות שונות לדון בזיקות גומלין אלו תוך שילוב גישות פסיכואנליטיות וכן גישות הלקוחות מחקר האתנו-פואטיקה. הספר כולל מעשיות רבות המתועדות בארכיון הסיפור העממי של העדות בישראל (אסע”י), מקבילות של סיפורים אלה ממרחבי תרבות אחרים- מערביים ושאינם מערביים וסיפורי-חלום של נשים שנאספו במסגרת עבודת המחקר ובמסגרות נוספות. זיהוי וניתוח הזיקות בין חלומות לבין מעשיות עממיות מסייעים לשפוך אור על המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים העומדים בבסיס מעשיות, וכן מציעים התייחסויות לסיפורי החלום שלא היו זמינות בהיעדר ידע הקשור בספרות עממית.
28
Jul
האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית שמחה להודיע על סדנה שנתית שתעסוק במקומם של חלומות, והעבודה איתם, במרחב הטיפולי.
הסדנה תכלול 8 מפגשים חודשיים שיתקיימו בימי ה’ בערב במרכז לימודי ישראל – יפה (שד’ ישראל רוקח 80 תל אביב) בין השעות 20:30 ל- 22:00.
הסדנה כוללת מפגשים עם חמשה מנחים מזרמים אנליטיים שונים, ותתבסס על עבודה עם חלומות (גם אישיים וגם של מטופלים) שיובאו על ידי המשתתפים. בנוסף נדון גם בהיבטים תיאורטיים מזויות ראייה שונות, ונעסוק בחלומות מהספרות המקצועית.
11
Jul
נושא שנחקר רבות הוא העוסק בחלומות החרדה הפוסט טראומטים.
ראו גם מאמר ב”הארץ” בנושא זה
חוקרי שינה ופסיכולוגים מתווכחים ביניהם איך לנצח סיוטים וחלומות – הארץ
חלומות בלהה בכלל – היו אחד מהסיוטים התיאורטים של פרויד שכן לא הסתדרו עם תיאורית מילוי המשאלות המוסוות שלו. קשה היה לו מאוד להסביר אותם בתוך המבנה הפסיכואנליטי שרואה בחלום תהליך של הגשמת משאלות, וכן משום שראה בחלום “מגן השינה”.
חלומות הסיוט לא נראו כאילו הם ממלאים משאלה, ועל הגנה על השינה בכלל אין מה לדבר.
25
Apr
פרופ’ תמר קרון ונדב אבני / הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים
מחקר זה עוסק בחלומות של מטפלים בפסיכותרפיה אודות מטופליהם מזוויות ראיה של הפסיכולוגיה האנליטית-יונגיאנית ושל הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה.
בספרות המקצועית קיימות התייחסויות קליניות ואמפיריות ספורות בלבד לנושא. במחקר השתתפו 22 מטפלים. סך החלומות שנאספו: 31. ההשתתפות במחקר היתה אנונימית, ואיסוף החלומות נעשה באמצעות שאלון לדווח עצמי.
למחקר שלוש שאלות מחקר תאורטיות:
. מה התימות המופיעות בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם?
. מה המשמעויות המתקבלות מניתוח חלומות של מטפלים אודות מטופליהם מתוך גישה יונגיאנית?
. באיזו מידה תכנים מזוכיסטיים מקבלים ביטוי בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם?
2
Mar
פרויד הקדיש בספרו “פירוש החלום” מקום מכובד להבנת תכונות החלימה ותפקידיה, אבל בסופו של דבר, כפי שגם מעיד השם שבחר לספר – הכיוון העיקרי שהתווה היה הכיוון הפרשני.
בהרצאה זאת – ברצוני להאיר יותר דווקא את תכונות החלום והחלימה. לאחר כמה עשורים של נתק בין הפסיכואנליזה לבין חוקרי המוח – נושאים אלו חוזרים בשנים האחרונות לבמה דווקא דרך המפגש בין מחקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים.
אתאר תכונות של מצב התודעה המיוחד שבחלימה, וזאת בנוסף להבנת משמעות החלום. התכונות המאפיינות את מצב החלום, יכולות להעיד על השינויים בפעילות המוח בזמן החלימה, כגון: חוסר התמצאות בזמן ובמקום, בלבול בזהות הדמויות, הזיות, אמנזיה, הפרעות בקשב מתמשך ונטייה לרפיון אסוציאטיבי, או ירידה בשיפוט המציאות. תכונות אלו מתקשרות לממצאים מהדמיה תפקודית של המוח, שמראים ירידה בפעילות האונה הקדם-מצחית, בעוד שההגברה בעוצמה הרגשית מתקשרת לעלייה בפעילות המערכת הלימבית תוך צמצום העכבה עליה.
כמו כן אתאר את הויכוח הסוער שמתנהל בעשורים האחרונים על שאלת משמעות החלום. מאז התגלית בשנות החמישים שהחלימה קשורה לשנת REM נשכחה העובדה שמדובר בקשר סטטיסטי בלבד, ובמדע התפשטה התפיסה שהחלום זהה למצב פיזיולוגי זה. והיות שמחקרי החלימה בבעלי חיים – הצביעו על כך שהפיקוח על החלום נמצא במרכזים קדומים בגזע המוח – הסיקו מדענים – שלחלומות “אין משמעות”. כנגד תפיסות אלו (של הפעלה אקראית מגזע המוח) – יצאו מפתחי הזרם הנוירופסיכואנליטי, ובהצלחה רבה. הם השתמשו כנגד ה”ביולוגיסטים” בנשק שהם מכירים – חקר המוח, והראו שלחלימה יש גם תפקידים רגשיים ומוטיבציונים וכי היא קשורה לתפקודים של מערכות מוח גבוהות.
אתאר כי מצב התודעה בחלימה מאופיין ע”י הפעלה סלקטיבית של מערכות מוחיות, ברמות שונות של אינטגרציה ביניהן – מצב שיכול להקביל לאופי הדיסוציאטיבי של החלימה, ומתאים גם לתיאוריה הקלאסית של פרויד על קיום שתי מערכות מנטליות – ראשונית מול שניונית.
ד”ר רז אבן – פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. עורך את כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון בנושא
1
Jan
מכון רמת- אביב לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
תכנית השתלמויות 2010-2011
***********************************
תכנית ההשתלמויות של המכון היא רבת פנים ומיועדת לענות על הצרכים המגוונים שלנו כאנשי מקצוע. חלקה תיאורטי יותר וחלקה קליני יותר, אך כל יחידות הלימוד מקפידות על קשר בין התיאוריה לקליניקה. מטרתנו לאפשר יישום של הלמידה בעבודה הטיפולית. התכנית מיועדת לאנשי מקצוע צעירים ובכירים כאחד. הלימוד הינו
בקבוצות קטנות, פתוחות לחשיבה ולמפגש, ומאפשר את הלימוד המשותף.
8
Dec
תורת החלום של פרויד עוררה מלכתחילה מספר בעיות ומחלוקות, שנגעו בעיקר לשלושה שטחים:
א) מהותה של “עבודת החלום” – כלומר, מהם התהליכים אשר הופכים את חומר הגלם הלא מודע (או “החלום הסמוי”) ל”חלום הגלוי” המופיע תוך שינה על צג התודעה;
ב) הקביעה שיש לחפש משמעות רק ב”חלום הסמוי” בעוד של”חלום הגלוי” אין שום משמעות;
ג) ההתעקשות על ההנחה שכל חלום מבטא “מילוי משאלה” יצרית, הנחה שעוד בחייו של פרויד זכתה לביקורת רבה מצד אלה שגרסו שלחלום יש גם פונקציות אחרות בנוסף לסיפוק-בדמיון של המשאלות האסורות לביטוי.
טבעי היה לצפות שפיתוח פסיכולוגית האני על-ידי פרויד בשנות ה- 20 תהיה מלווה גם ברביזיה של תורת החלום, שתכלול, בין היתר, גם שינוי עמדה בשלושת השטחים הבעייתיים הנ”ל. אלא שפרויד, לא רק שלא הציע שום רביזיה כזו, אלא עמד במפורש על-כך שאין בה כלל צורך. ב”שעורי המבוא החדשים” (1933), סדרת הרצאות בהן הציג את כל השינויים והחידושים המתבקשים בעקבות פיתוח פסיכולוגית האני, הוא מודיע כבר בעמוד השני לכל המצפה לחידושים בתורת החלום: “עלי להגיד לכם מיד, שלבטח תהיו מאוכזבים” (S.E. 22:9). ואכן, כל שנות העשרים והשלושים לא הוצעו כמעט שום תיקונים ותוספות לתורת החלום של פרויד, אלא רק על-ידי אותם החוקרים שממילא הוכרו כ”סוטים”, כגון אדלר ויונג. השינויים העיקריים חלו על-כן רק בתקופת פסיכולוגית האני שלאחר פרויד, ואלה הם: · החלום כפונקציה של האני · החלום הגלוי · שפת החלום · הפונקציה של החלום · החלום וארגון העולם הפנימי · השימוש הקליני בחלום
השינוי הראשון, אשר התבקש כמעט מאליו לאחר הכתרתו של “האני” למושג-גג הכולל את כל אותם
“המנגנונים”, “העבודות”, “תהליכי הארגון”, “הוויסות”, “הבקרה” וכו’, אשר עד אז פעלו כאילו במרחבי ה”מכשיר הנפשי” בלי כל תיאום ויד מכוונת, הוא מיקום עבודת החלום בין מכלול הפונקציות של האני. פרויד טען, שאין לערבב בין עבודת החלום לבין יתר תהליכי החשיבה הבלתי-מודעים, טענה ממנה היה צריך בעצם לסגת לאחר פיתוח פסיכולוגית האני, לפיה הפכו גם כל תהליכי העיבוד הבלתי-מודעים לחלק מן האני. אך הוא נשאר עמום ביחס למיקום עבודת החלום, ובמקומות שונים אמר דברים מהם יכול להשתמע פעם כאילו מתבצעת עבודת החלום מחוץ לאני או ממולו, ובפעמים אחרות – כאילו היא מהווה חלק מפונקציות האני. אולי הקושי של פרויד להתחייב בנוגע למיקום עבודת החלום נבע מן התיאור הדינמי שלו לגבי היווצרות החלום, כמאבק בין המשאלות היצריות לבין ה”צנזור” המונע את הגעתן לידי סיפוק ישיר. מאחר וברור שה”צנזור” אינו אלא כינוי מטאפורי למנגנוני ההגנה של האני, נוצרה בעיה בהכללת שני היריבים – עבודת החלום, אשר כל יעודה הוא להערים על הצנזור, והצנזור עצמו, שכל תפקידו הוא לפקח על ביטויי החלום – באותה קבוצה מלוכדת ומתואמת של פונקציות האני.
הראשון שאמר דברים מפורשים היה אריקסון, במאמרו “הדוגמה הטיפוסית בפסיכואנליזה של חלום” (1954). בהתייחס לכך, אמר לוין (ראה – פנל, 1998): “שניהם, פרויד ואריקסון, ראו בעבודת החלום פארדיגמה לפונקציה המנטלית. פרויד חקר אותה על-מנת להבין את הסתם, אריקסון – על-מנת להבין את האני” (ע’ 258).
משנות ה- 50 ואילך פגו היסוסיהם של החוקרים, והם החלו להתייחס בכל פרסומיהם לעבודת החלום כאל חלק מפונקציות האני. הודות לשינוי זה נפתחה עתה הדרך ליישם את החידושים של פסיכולוגית האני של פרויד, וזו שלאחר פרויד, גם לגבי החלום.
בעקבות התפיסה החדשה של אני פעיל ויוזם – לא ניתן היה לראות עוד בעבודת החלום רק את תגובת האני ל”חומר בלתי-מודע ומודחק הכופה את עצמו על האני” (פרויד, 1940, S.E. 23:167), אלא כפעילות אקטיבית ויזומה של האני, כעזר למשימות העיבוד והארגון השונות שלו.
15
Nov
שיתוק שינה (sleep paralysis)
שיתוק שינה הינה תופעה שכיחה יחסית, אך לא לגמרי מוכרת.
מדובר בתופעות המתרחשות במצבי מעבר בין ערות לשינה או בין שינה לערות. במצב זה האדם מודע לסביבה, אך גופו משותק שיתוק רפוי – שדומה בעצם להיפוטוניה הרגילה בעת שנת החלום ולעיתים חווה הלוצינציות של ראייה או שמיעה או מגע.
הזיות שמופיעות טרם ההרדמות מכונות הלוצינציות היפנגוגיות, ואלו שבעת ההתעוררות – הלוצינציות היפנפומפיות.
חלק ממנגנון החלום עדיין מופעל, למרות שמבחינת התודעה מדובר במצב של ערנות. במצב זה שכיחות בעיקר הזיות קצרות, כמו מפלצות הנעות מול העיניים או דמויות שיורדות על החולם ולוחצות עליו.
בעבר היו תאורים רבים (וגם ציורים) של שדים ומפלצות, היושבים ומכבידים על חזה האדם הישן, כשהוא חרד ומבועת. מדובר בתופעה קצרה החולפת תוך כמה שניות עד כמה דקות. לרוב אין לה משמעות מדאיגה, אלא אם היא באה יחד עם הפרעות שינה אחרות
25
Oct
קבוצת דיון בנושאי חלומות וחלימה. הדיונים תיאורטים ומקצועיים,
בעיקר סביב המאמרים שמפורסמים באתר “תורת החלומות”.
http://groups.google.com/group/dreamingtheory?hl=iw
************************************************
מיועד למטפלים בבריאות הנפש, חוקרים ומרצים בתחום החלומות, או למי שמתעניין בתיאוריה של החלומות מאספקטים פילוסופים או תרבותיים.
13
Sep
הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים
לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון /
רעיה שריד, פסיכולוגית קלינית
סיכום ממצאי עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, שנכתבה בהנחיית פרופ’ תמר קרון
תקציר:
כיום ידוע כי 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. לאחרונה נמצא שגם כ- 10% מהגברים סובלים ממצוקה לאחר הלידה של בנות זוגם. אם ניתן היה לנבא מראש מי ילקו במצוקה לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב וימנע נזקים אפשריים לתינוק. קרון וברוש השוו בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה לחלומותיהן של נשים בהריון שלא לקו בדיכאון לאחר לידה, והסיקו כי היכולת לבטא מצוקות בעזרת החלום משמשת כ”עבודה רגשית”, ומאפשרת לנשים להכין עצמן לקשיים שיבואו בעקבות הלידה. שיערתי כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, וכי גם גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. שיערתי גם כי “עבודה רגשית” של בן הזוג עשויה לעזור לבן זוג שאינו עושה “עבודה רגשית” משל עצמו שלא ללקות במצוקה לאחר לידה. 190 זוגות רואיינו בטרימסטר האחרון להריון הראשון, ואח”כ 158 מהם כ-6 עד 15 שבועות לאחר הלידה. נמצא כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים לחלומותיהן של נשים, וכי בחלומותיהם של בני זוג בזמן ההריון נמצאים אותם תכנים. נמצא כי בשונה מנשים, גברים שעושים “עבודה רגשית” בחלומותיהם אינם נוטים פחות ללקות במצוקה לאחר לידה. עם זאת נמצא שכאשר האשה מסוגלת לעשות עבודה רגשית בעצמה, היא יכולה גם להפיק עזרה מעבודה רגשית של בן זוגה, ויכולתה של עבודה רגשית של האשה לעזור לבן זוגה מול מצוקה שלאחר לידה תלויה בסוג המצוקה של בן זוגה.
מבוא:
הפרעות רגשיות לאחר הלידה:
תופעות של מצוקה בקרב נשים לאחר לידה זוכות להכרה הולכת וגוברת בעשרים השנים האחרונות. הספרות המחקרית מצביעה יותר ויותר על הפער הקיים בין הציפיה החברתית מהאשה לתחושת אושר ושמחה לאחר הלידה לבין הרגשות הקשים והקשיים שנשים חוות בפועל (Albright, 1993; Harris et al., 1989). דכאון שלאחר לידה (postpartum depression) – פורץ תוך כמה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד שנה ויותר. כולל סימפטומים פיזיולוגיים כמו עייפות, קשיי שינה, צבירת נוזלים ושינויים במשקל וכן סימפטומים רגשיים כמו פרצי בכי, עצבנות, תחושת לחץ, דאגת יתר, חרדה ויאוש. כמו כן ישנן מחשבות אובססיביות לגבי נזק לעצמי או לתינוק. 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. הנשים הלוקות בדיכאון לאחר לידה בדרך כלל מתקשות להחלים ממנו באופן ספונטני. אם ניתן היה לנבא מראש מי הן הנשים שילקו בדיכאון לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב מהאשה ומשפחתה וימנע נזקים אפשריים לתינוק.
27
Aug
מטרת המחקר דלעיל היתה לבדוק מדדים נוירופיזיולוגים של חלומות צלולים.
מבחינה פנומנולוגית חלומות צלולים מהווים מצב תודעתי מעורב. מצד אחד מדובר בחלום, שהינו בעצם מצב האלוצינטורי תקין, אבל בעוד שבחלום רגיל אין החולם מודע לכך שמדובר בדמיון, הרי לחולם הצלול יש מודעות לכך שהוא חולם, ולעיתים אף יש לו יכולת שליטה מסויימת במתרחש.
ההנחה העקרונית של מחקר זה היתה שאם חלום צלול הינו מצב תודעתי מיוחד, הרי בהכרח יהיה לו גם מצע של מצב מוחי מיוחד.
לפי המימצאים עד היום – אין בהירות במחקר לגבי המצב הפיזיולוגי הנמצא בבסיס תופעה זאת, ולרוב מצאו שחלומות צלולים מתפתחים מתוך חלום רגיל בשנת ה REM עם מאפייני חלימה רגילים.
9
Jul
מאמר מאת: ד”ר גדי מעוז וליזו גבאי
בטראומה נפשית הנפגע נושא את ההשפעות הקשות של הטראומה גם זמן רב לאחר תום
האירוע.
בטראומה שהשפעותיה נמשכות (מצב פוסט-טראומטי) אין לאדם המשאבים המספיקים להתמודדות פעילה והתוצאה היא תחושת חוסר אונים קשה. התנסות חוזרת ונשנית של חוויית הטראומה במחשבות חודרניות, תחושות עוררות והתנהגות הימנעותית – במצבי ערות ושינה (חלומות) – עשויה להיות מובנת כניסיון אוטונומי של המערך הנפשי לשינוי מצבו של הנפגע מקורבן פסיבי למתמודד אקטיבי ובעל יכולת שליטה ברגשותיו, במחשבותיו ובהתנהגותו. הנטייה להתמודדות פעילה מוגדרת כמוכנות להתמודד באופן פעיל עם דרישות המצב, לרבות מצבי משבר וטראומה והנטייה לגייס אנרגיה נפשית. באופן כזה מושם דגש בעיקר על תהליכים קוגניטיביים ואמוציונליים. קיימות עדויות אמפיריות שמצביעות על כך שחלימה בכלל וזכירת חלומות בפרט מהוות גם הן ניסיונות תגובה אדפטיביים ללחץ נפשי ומשרתות תפקיד ארוך טווח בתרומתן לעיבוד מידע רגשי, פתרון בעיות וקונפליקטים ואינטגרציה של חוויות טראומטיות.
מחקרים שונים מצביעים על כך שמאפייני נרטיב החלום זהים במובנים רבים למאפייני התמודדות בעת ערות, באופן שבו התמודדותו של החולם בחלומו עשויה להיות פסיבית, אקטיבית או נמנעת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשרים בין דפוסי חלומות לנטייה להתמודדות פעילה בקרב מדגם של אוכלוסייה עירונית שנחשפה לאירוע טרור.
המחקר נערך בקרב אזרחים שחוו אירוע טרור בשנת 2002. המדגם כלל 54 משתתפים גברים ונשים בגילים 62-20, מתוכם אובחנו 30 כסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית על פי קריטריונים של DSM-IV-R. קבוצה זו הושוותה לקבוצת ביקורת בת 24 משתתפים. בין הקבוצות נערכו השוואות במדדים של תסמונת פוסט-טראומטית, פתולוגיה פסיכיאטרית, הערכת איכות חיים והנטייה להתמודדות פעילה. בנוסף, מילאו המשתתפים יומני חלומות בהם הם דיווחו במשך שלושה שבועות על חלומותיהם.
ממצאי המחקר העיקריים הצביעו על כך שמידת הפתולוגיה הכללית הייתה גבוהה יותר בקרב הנבדקים הפוסט-טראומטיים לעומת קבוצת הביקורת. בהשוואת משתני איכות חיים נמצא שהנבדקים הפוסט-טראומטיים מעריכים את איכות חייהם הפיזית והפסיכולוגית כנמוכה יותר מאשר נבדקי קבוצת הביקורת. בבדיקת הנטייה להתמודדות פעילה נמצא שקבוצת הנבדקים הפוסט-טראומטיים הינה בעלת נטייה נמוכה יותר להתמודדות פעילה מקבוצת הביקורת. בניתוח תוכן של חלומות הנבדקים הפוסט-טראומטיים נמצא שהם מאופיינים בנרטיבים מורכבים וקשים יותר ובעוצמות חרדה גבוהות יותר מאלו של נבדקי קבוצת הביקורת. כמו כן נמצא שהנבדקים הפוסט-טראומטיים דיווחו יותר על חלומות של שחזור הטראומה וסיוטי לילה. בבדיקת אופי התמודדותם של החולמים, כפי שהשתקף בתכני חלומותיהם, נמצא שקבוצת הנבדקים הפוסט-טראומטיים התמודדה באופן יותר אקטיבי מנבדקי קבוצת הביקורת. בנוסף, נמצא שאצל הראשונים ישנם יותר ניסיונות לרה-אינטגרציה של היבטים מופרדים ומפוצלים המופיעים בתכנים שונים בחלומותיהם. מסקנות ראשוניות מהממצאים מצביעות על האפשרות שניתוח חלומותיהם של מי שאובחנו כסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית עשוי לסייע בהערכת יכולתם להתמודד עם מצבם הנפשי ואולי אף לתרום בכך לתהליכי הטיפול וההחלמה