“החיות ממסמלות במיתוסים, אגדות וחלומות את ההיבטים האינסטינקטואליים, דחפיים, יצריים, גופניים ותחושתיים הבלתי מודעים שלנו, ששייכים לממלכת הגוף. פרויד כינה אותם איד ויונג כינה אותם צל ואיתם באנו לעולם. הנטייה היא להתייחס לאיד ולצל כשליליים אף כי בממלכת טבע הנפש דבר אינו טוב או רע מלכתחילה. לכן כפיצוי על העמדה הזו הופיעו סיפורים שהשיבו לחיית הגוף את ערכה. באגדות אירופאיות פעמים רבות החיה שהאדם פוגש היא מורת הדרך שלו. יש עליו ללמוד לקבל את החיה על החלקים הדוחים שבה כדי שיתגלה אופיה האיכותי. כך בסיפור על “הנסיך והצפרדע” שבו על הנערה לנשק את הצפרדע ואז הוא מתגלה כנסיך. וכן באגדה על החיה והיפה, שוב מה שהוא נראה ככעור וחייתי נגאל בזכות האהבה. זו הטרנספורמציה האלכימית של היסוד הנחות של החייה ליסוד הנעלה שבה. בפעמים אלו החיה מסמלת את היסוד של הצל של האדם שהוא לומד לחיות איתו בשלום ולגלות את סגולותיו המיטיבות”

נראה לי אם כן שבחלום יש ניסיון של המטופל להוליד ולגלות את האספקטים הציליים והאינסטינקטואליים שקיימים בתוכו ושהחזיר מסמל, וזאת מתוך צורך להתחבר לאנרגיות המטיבות שבהם. עם זאת ישנה התנגדות או קושי לערוך להם אינטגרציה בתוך הנפש של המטופל ולכן לאחר שהוא מוליד אותם מתוכו יש ניסיון להמיתם (לחתוך את ראשם) ושוב להחיותם מחדש.
יתכן מאד שהדבר אכן משקף ומסמל את עצם היותו נתון בתהליך טיפולי שבו המטופל מנסה להטמיע את ההאספקטים הציליים שבתוכו עם הקושי הרב הכרוך בכך. החלום יכול לשמש כאן מסר למטפל לעזור למטופל לקבל יותר את האספקטים הציליים באישיותו.
נתי

אין לי ספק שהוא היה מנתח את החלום אחרת , אם החלום היה שייך לאחד ממטופליו….

רז

לכאורה, התשובה לשאלה “על מה חולמים עיוורים מלידה ?” אמורה להיות פשוטה מאוד: מי שלא ראה מימיו תכנים ויזואליים- חלומותיו לבטח לא יכללו תכנים מסוג זה. ואכן, במספר מאמרים שפורסמו בשנות ה-60 נטען, כי חלומותיהם של עיוורים מלידה אינם כוללים תכנים ויזואליים.
אלא שלמעשה הסיפור עשוי להיות מורכב יותר. ראשית, יש לציין כי במספר מחקרים הודגם כי לעיוורים מלידה יש יכולת שימוש בדימויים (ויזואליים) שכמעט שאינה נופלת מזו של מי שראייתם תקינה. כך למשל, הודגם כי עיוורים מלידה מסוגלים לדמיין פרספקטיבות שונות ולהיעזר בייצוגים מרחביים בעת פתרון בעיות שונות.
אך מה בדבר חלומות ? אומנם היו מספר חוקרים שניסו לערער על ההנחה שחלומותיהם של עיוורים מלידה אינם כוללים תכנים ויזואליים, אך עד לאחרונה לא סופקה לכך עדות אמפירית. הראשונים לספק עדות שכזו היו ברטולו (Bertolo) ועמיתיו, קבוצה של חוקרי שינה מפורטוגל. ברטולו ושות’ ניסו למצוא עדות לקיומם של תכנים ויזואליים בחלומות של עיוורים מלידה דרך מדידת פעילות מוחם בזמן שינה באמצעות אלקטרודות EEG. אלקטרודות EEG מוצמדות באופן לא פולשני לקרקפת ומאפשרות למדוד פעילות חשמלית שמקורה במוח. ידוע שפעילות המערכת הויזואלית מלווה בדפוסי פעילות ספציפיים אותם ניתן למדוד באמצעות אלקטרודות ה- EEG. כך למשל, במספר רב של מחקרים הודגם כי פעילות ויזואלית, אמיתית ומדומיינת, מלווה בירידה בעוצמת גלי האלפא (α) באלקטרודות הסמוכות לאזורי הראייה במוח. במובן הזה, ירידה בעוצמת גלי האלפא במוח עשויה לשמש כעדות לקיומם של תכנים ויזואליים בעת חלימה. בהתאם לכך, ברטולו ושות’ מדדו פעילות EEG במהלך שינה במוחם של עשרה מתנדבים עיוורים מלידה (ואף בקרב קבוצת ביקורת של מתנדבים שראייתם תקינה). בזמנים קצובים במהלך השינה המתנדבים הוערו והתבקשו לדווח על תכני חלומותיהם, ואף לנסות לציירם ובנוסף לכך, פעילות גלי האלפא במוחם ברגעים שלפני היקיצה תועדה ונותחה.
תכני החלומות עליהם דיווחו הנבדקים העיוורים היו עשירים וברורים וכללו תחושות של שמע, מגע ותנועה. בד בבד, כל הנבדקים העיוורים אף דיווחו על קיומם של תכנים ויזואליים בחלומותיהם (נופים, דמויות אנושיות, אובייקטים) וחלקם אף סיפקו איורים מדויקים המתארים את מה ש”ראו”. לבסוף, ברטולו ועמיתיו דיווחו כי קיים מתאם סטטיסטי חזק בין מידת הויזואליות שנחוותה בזמן החלום (שכומתה באמצעות מדד מיוחד) לבין אותו דפוס פעילות מוחית ספציפי שעל פניו משקף פעילות ויזואלית, כפי שנמדד רגע לפני היקיצה מהשינה.
ברטלו ועמיתיו רואים בממצאים אלה עדות חותכת לקיומם של תכנים ויזואליים בחלומותיהם של עיוורים מלידה. טענה זו זכתה לתהודה רבה אך גם העלתה כצפוי ביקורות רבות. ובכלל, בשנים האחרונות נעשו עבודות מרשימות ויצירתיות מאוד (כולל כאן בישראל) בכל הנוגע לתפקוד מוחם של עיוורים. המשך יבוא…

ערן

לגבי חלימה אצל עיוורים יש קצת מחקרים, ואנסה לאתר אותם. גם דקל שלו כתב עליהם בספרו החדש, “מאה שנים של חלומות”
אני מפנה גם לסרטון מעניין באתר יוטיוב – המתאר סיפורי חלום של עיוורים.

http://www.youtube.com/watch?v=S8WbpGWqoIU

לגבי החלום – אביא קצת אסוציאציות לא מסודרות שעולות לי
.
ראשית – שמתי לב לפליטת מקלדת שלך. כתבת שאימו מבקשת שירד מן החלום (במקום החלון). שיוותר על חלומותיו וירד מהם?

שנית- עצם הפנייה לרדיו. נכון שזאת פנייה החוצה. אבל רדיו הוא עולם לא מקובל בזמננו. בצעירותי הייתי מקשיב לתוכניות הלילה האלו על פירוש חלומות עם יובב כץ (האם זו עדיין אותה מסגרת?).
אבל היום אני מקשיב לרדיו רק ברכב. לעיתים רחוקות פתחתי בשעות הערב רדיו בבית , מזה הרבה שנים . הילדים שלי בכלל לא מכירים את המכשיר הזה …

מובן שעיוור יעדיף את הקולות ברדיו על פני צפייה בטלויזיה. הוא חי בעולם של קולות.
לכן הוא גם שומע בחלום את המפתח מסתובב. אבל כשהוא יושב על אדן החלון – הוא אולי מודע לגובה – אך איננו יכול לראות אותו.
הוא גם לא רואה את אימו, ולא במקרה ציינת שאימו היא זו שרואה אותו. היא זו שרואה שהוא בסכנה.
האם יש סכנות שעיוור איננו מודע להם ללא תיווך?
כולנו למדנו על ניסוי ראיית העומק, כאשר תינוק יסרב לזחול על משטח זכוכית מפחד הגובה. תינוק עיוור כנראה לא יכול לפחד מזה, רק לחוש שאימו מפחדת עבורו. חלק מהפחד מתווך ע”י הדמות המשמעותית. זה נכון כמובן לכולנו, אבל כאן יש רבדים נוספים.
הזולתעצמי, במושגי קוהוט – “רואה” את הילד בהרבה מובנים, רגשיים או תחושתיים, שאינם קשורים לעין, אבל לגבי הילד העיוור – הוא גם רואה אותו ורואה עבורו , דרך פונקצית הראייה – אותה הילד לא יוכל להפנים לעולם.
אני חושב שזה חלק מהסיבות שאימו רואה את סכנת הנפילה שלו.

רז

בנוסף לכך – מעניין שהתובנה בחלום באה כאילו ע”י בת קול.
בתחילה רואה ייגרשטטר את הרכבת, ואז שומע קול שאומר: “הרכבת הזאת נוסעת לאבדון”…
רז

ראשית כמובן, החלום של ייגרשטטר נשמע, בין השאר, מאוד מעשי – ונראה, על פי דבריך, רז, שכך התייחס אליו החולם – כהנחייה או המלצה לפעולה מעשית מאוד – לא לעלות עם כולם על הרכבת הנוסעת לאבדון.
דבר זה מחזק את תחושתי לעתים עם חלומות – שיש בהם, בין השאר, משהו שאינו רק ‘פסיכולוגי-רוחי’ – אלא שהם גם התרחשויות ממשיות ברמה רוחית/אנרגטית (מחוסר מושגים פחות ‘ניו-אייג’יים’).
כלומר, יתכן שהחלום עצמו מהווה מעין דלת מעשית שמאפשרת שינוי/בחירה והחולם, אם הוא ער לכך, יכול לנצל רגע זה כדי לחולל שינוי, לעלות לרכבת או לרדת ממנה. הרהור זה עולה בי גם כתוצאה משיחות בעבר עם דליה נלקנבאום שיש לה גישה מעניינת לחלימה שעם השנים מצאתי בה עניין. בשנים האחרונות אני מתייחסת לחלומות שלי עצמי גם כך.

יותר מכך – הפעולה המומלצת על ידי החלום (כפי שפירשו החולם) מביאה אסון אישי על החולם – גזר דין מוות. יחד עם זאת היא פעולה של חירות ומוסריות במובן האנושי העמוק של המלה. כלומר, אפשר להרהר (ובזה לא אהיה הראשונה, כמובן) ש’החלום’ ‘מעדיף’ את ההתפתחות של החולם כאדם על פני ההשרדות או ההצלחה שלו (על פי הקריטריונים המקובלים בדרך כלל). או אם להיות חריפה יותר – ‘החלום’ ‘מעדיף’, כך נראה, שהחולם יהיה אדם ‘טוב’ יותר גם אם ישלם על כך בחייו.
זה לא אומר, אני מניחה, שכל חלום מצביע בהכרח על ‘העדפה’ כזו של הלא מודע (או של אותו דבר המייצר חלומות). יתכן שכל מקרה לגופו.

מעניין אם ייגרשטטר הבין את החלום מראש כמשהו שיביא לאבדון בכל מקרה – אם יעלה על הרכבת – אבדון מוסרי/אנושי ואם לא יעלה על הרכבת – יאבדו חייו.
רז, האם ידוע לך עוד על הדרך שבה ייגרשטטר הבין את חלומו?