כמו פרויד, יונג הניח שהחלומות נובעים מפעילות נפשית בלא מודע. ההבדל בינו לבין פרויד בגישתו להבנת החלומות, נובע מתפיסתו את הלא מודע באופן שונה מתפיסתו של פרויד.
פרויד גרס שכל התכנים של הלא מודע הודחקו מן המודע. יונג לעומת זאת חשב שהתכנים המודחקים בלא מודע הם רק חלק מן התכנים שבו. לדעתו הלא מודע מכיל גורמים שעדיין לא הגיעו למודע, ואלה הם הגרעינים של תכנים שעוד יגיעו למודע. הוא חשב שלו הלא מודע היה מכיל רק תכנים שהודחקו, העלאתם של תכנים אלה למודע הייתה מפחיתה את החלימה, אך הוא מצא שההפך קורה. מכאן הוא גרס שמתרחש בלא מודע תהליך מתמשך, היוצר חלומות, פנטזיות ודימויים, שרק חלק מהם עולה למודעות.
לדעתו החלום הוא דלת קטנה נסתרת בחלקים הסודיים של הנפש, אשר נפתחת אל ה”לילה הקוסמי” של הפסיכי שהיה קיים הרבה לפני המודעות של האגו. הוא גרס שהחלום הוא הביטוי הטבעי וההכרחי של אנרגית החיים. בעיניו הדעה כאלו הלא מודע הוא רק שקית המכילה את הפירורים שנופלים מן המודע, היא דעה רציונליסטית צרה. יותר נכון בעיניו לתאר את המודע כשקית המכילה מה שבמקרה נופל לתוכו.

יונג הסכים להשערה הפרוידיאנית לפיה חלק מן התכנים של המודע עוברים ללא מודע. אך הוא הניח שכל התנהגות שלנו והאופן בו אנו חווים חוויות, צריכים לחול בפוטנציה בתוכנו לפני שהם מתרחשים באופן אקטואלי. הוא גרס שכל הפוטנציאל הזה שייך ללא מודע הקולקטיבי. לכן שורשיהם של כל התכנים הפסיכים, כולל החלומות, טמונים בלא מודע הקולקטיבי, הנמצא כל הזמן בתהליך יצירתי.

אי לכך לדעת יונג תפקיד החלום אינו רק סיפוק משאלה יצרית מודחקת, כפי שגרס פרויד, וכן אינו רק שיקוף החוויות האישיות של החולם, אלא בנוסף לכך הוא תוצר של הלא מודע הקולקטיבי המגיב לחוויות המודעות של החולם עם ראיה רחבה כלל אנושית הנחוצה כדי להוסיף משהו מאזן לחוויה האישית של החולם. ואכן האנרגיה הזורמת לתוך דימויי החלום עשויה לעזור לנו להתפתחות פסיכולוגית: לפיתוח, לתחזוקה, לארגון, ולתיקון של תהליכים וסטרוקטורות פסיכיות.

לקריאת המאמר המלא

במאמרו של קובי אוסלנדר במדור זה (”חלומות ותקשורת אינטרסובייקטיבית בטיפול”) מצוטט פירוש חלום שהציע תומאס אוגדן (אוגדן 1996, עמ’ 993). בחלום רואה המטופל את אמו בגילה הנוכחי (70+) כשהיא בהריון. האם ואחותו של החולם מחייבות את ההריון. הן
מדברות על ענייני יומיום כאילו ההריון מתקבל על דעתן, בעוד שהחולם מתקומם נגד ההריון ואולם דעתו אינה נשמעת

לקריאת המשך הפוסט »

המטפל והטיפול בעולמו הפנימי של המטופל / עדית אנקורי

——————————————————
על-פי התפיסה הפסיכואנליטית, דמות המטפל נבנית מהחוויות שהיו למטופל עם הדמויות המשמעותיות בחייו, קודם כל כמובן עם דמויות ההורים, וביחסים הטיפוליים הוא חווה מחדש יחסים קודמים ומשליך אותם על המטפל. עפ”י התפיסה היונגיאנית, המטופל משליך על המטפל גם ישות שאינה תלויה בחוויה שלו את דמויות הוריו. ישות זו קשורה לא רק לחוויות קודמות אלא אף לחוויות קדומות. על פי התפיסה היונגיאנית, קיימת בעומק הלא מודע שלנו ישות ארכיטיפית שהיא מעין סכום של החוויה האנושית לאורך הדורות את המרפא ואת הריפוי. זו תמצית ההוויה של דמות המדריך, המטפל, המרפא. המערך הטיפולי מעיר, או מעורר לא רק תכנים שקשורים לדמויות ממשיות מחיינו, אלא אף את הישות הזאת, שאפשר לקרוא לה המטפל הפנימי, או הסלף. הסלף הוא הארכיטיפ בנפשנו, שאחראי על ניסיונה של הנפש לרפא את עצמה מתוך כוחות הרפוי שאצורים בתוכה.
**************************************************

למאמר המלא

על המציאות האחרת בתרבות השמאנית / פרק מספרו של ד”ר מיכה אנקורי – “דברי חלומות” “.

=============

אני חואן בטיסטה. ריפאתי רבים בהרים הללו. עליי לעצור את הערפל. עלי לשמור על איזון הכוחות. הגשם בא ועמו הערפל הכבד. ואז החלו הילדים למות. גם בבני פגע הערפל. הוא חולה ועליי לרפאו.

כמו תמיד אני לוקח את נוצות הנץ האדום ומלטף בהן את הבטן. גם את בני אני מרפא כך. אני שואב אל פי את המחלה מגופו, אך הפעם זה לא עוזר.

מדוע מתים הילדים?

האלים שולחים מחלות כשהם כועסים. רק כשהאלים מפויסים, נעצרת המחלה. אולי לא היה שלום בכפר? אולי מנהיגי השבט כעסו זה על זה?

בשעת השינה באה אליי החכמה. חלומי אמר לי שנתנו יותר מדי לאבא שמש במזרח, ולא נתנו מספיק לאימא אוקיינוס במערב. לכן שלח האוקיינוס את הערפל שפוגע בילדים. עליי להשיב את ההרמוניה.

אני מדבר עם בני ומספר לו על הצער ועל הכאב. כאן, במערת הזאבים, אני מרגיש מוגן. אבותיי קפואים באבן ומסתכלים בנו. אני מכיר את רחש העשבים, אני מכיר את צווחת העלים. כל גביש, כל גרגר חול. כל עץ…

את המונולוג הזה נשא ה”מארא קאמי”, השמאן של שבט הוויצ’ול שבהרי הסיירה מאד’רה. בני שבטו קוראים לעצמם “הווירה ריקה” – המרפאים. הם בטוחים שנמסרה בידם שליחות, שנועדה לעזור להם ולעולם כולו. המחלה פגעה בילדים, והילדים מתים, אך מחלת הילדים היא מחלת השבט, מחלת הטבע, העולם, היקום, היא הפרת ההרמוניה בעולם האלים.

בני שבט הוויצ’ול אינם מתנכרים להישגי הרפואה המודרנית. אין להם כל קושי לקבל את הרופא שבא מאטלנטה כחלק ממאמץ הריפוי; אך לדעתם, אין לצמצם את המחלה לאיבר מסוים, לאיש מסוים, שכן העולם כולו מקושר בחוטים סמויים – אין מציאות מבודדת. לפיכך אם גופו של הילד מגלה סימנים של הפרת ההרמוניה, יש לחפש את הסיבה בכל רובדי הקיום והיקום – ההרמוניה הכוללת הופרה.

להמשך קריאת הפרק

החלום./

****************

שלום רות ורז,
בהמשך לדברים שכתבה רות, כדאי להתייחס לניגודים שמופיעים בחלום:
פנים – חוץ
בור(עומק) – ערימת עפר(גובה)
קרוב לביית – רחוק מן הביית
חום (אש) – קור (שלג)
אור – חושך
שינה -עירות
חורף – קייץ
אובדן דרך – מציאת כיוון
חוסר מודעות – מודעות

נראה שהחולמת מנסה למצוא את האיזון בין נטיות מנוגדות הקיימות בה
והמסומלות ע”י הניגודים הללו. הדב מייצג, כפי שנאמר, מורה דרך פנימי
שקרוב לאינסטינקטים : פעם הוא מקרב אותה לנוח לצבור כוחות ולהתחמם ע”י
התכנסות פנימה – צד אינטרוורטי. ופעם הוא דוחק בה להתעורר, לצאת אל העולם
ולהיות אקטיבית -צד אקסטרוורטי.
החלום מתחיל מן האובדן של הדרך בחוץ, מה שמחייב את החולמת להתכנס פנימה
כדי למצוא את המצפן הפנימי שלה, ואז לצאת שוב החוצה אל העולם.
תפיסת הזמן המחזורית של עונות השנה שאותה מייצג הדב, מזכירה גם את המיתוס
על פרספונה שנחטפת ע”י האדס לשאול ורק לאחר מו”מ בין האלים היא יכולה
לצאת שוב אל העולם בתקופת האביב והקייץ. כמו כן זה מזכיר במיתוס הבבלי את
הירידה של איננה לשאול לצורך תהליך של אינקובציה והתחברות לצד הגולמי של
האישיות (שוב כמו תהליך מחזורי בטבע שמבטא את הדיאלקטיקה בין הגולם-
לפרפר).

נתי פרי.

החלום. ./

***************

בכל מקרה, יש להתייחס למשמעות הדב בשבט האידיאני המסוים הזה לפני שמפרשים את החלום.
לאינדיאנים יחס קרוב לחיות, הן נחשבות בעלות ידע רוחני חשוב. והן קשורות למתוסים ולאגדות שלהם.
יש שבטים בהם לכל אדם יש קשר של כפיל-מלווה עם חיה מסוימת. לכן, חשוב גם לדעת אם מדובר בחית הכפיל שלה או לא.

מחשבה נוספת: יש לזכור שלדובים יש שנת חורף, שהיא כעין אינקובציה לקראת לידה מחודשת בקיץ.
תרדמה יכולה להיות מוטיב של תרדמת כבריחה-נפילה למצב נטול תודעה
(ראו היפהפיה הנרדמת והתרדמת של שלגיה) – אבל גם כזמן שקיעה בשינה לצורך התחדשות כוחות וקבלת מידע חדש דרך חלומות.
גם כניסה לבור ככניסה למעמקים יכולה לבטא מוטיב זה של קבלת מידע ממעמקי הלא-מודע.
יוסף, אחרי נפילתו לבור הכלא נהיה פותר חלומות. למשל.
ובחלום של האשה החולמת יש גם כניסה לבור וגם שינה.
הצעקה של הדוב שעליה להקיץ וללכת משם יכולה לבטא את העובדה שהשהות במעמקים יכולה גם להיות מסוכנת ולכן צריך לדעת לצאת בזמן הנכון משם.
גם במובן הזה הדב הוא מורה דרך – הדב קורא לה “נכדה”.
כנראה שהוא מייצג אב-קדמון, כעין אב-גדול שדואג לה.

רות נצר

החלום כמילוי משאלה או כמדריך פנימי?

שלום רז,

אני שמח שהעלית את החלום על אירמה של פרויד, כנושא לדיון. זאת משום שעל חלום זה פרויד טען שהוא מהווה את ההוכחה לכך שהמניע לחלומות הוא ביטוי למשאלות מודחקות ואסורות. עם זאת ניתן לראות עד כמה רחוק חלום זה לשמש כהוכחה לכך ואף להיפך . להערכתי ניתן לפרש חלום זה כנועד לכוון את פרויד להיות רגיש לכאבה הנפשי של המטופלת, ולקחת אחריות על מעשיו כמטפל.

לקריאת המשך הפוסט »

הפורום מקושר לאתר תורת החלומות    -   דיונים מקצועיים בנושאי חלומות וחלימה

http://www.dreamtheory.org

לקבלת פרטים או הצטרפות כחבר לאתר ניתן לכתוב ל:    מערכת תורת החלומות