razeven.dreams@gmail.com / DR. RAZ EVEN – science of dreams and dreaming
5
Jan
22
Feb
הרצאה באגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
על “חלומות ומעשיות” 16 לפברואר 2012
אמרה לי אשה שאביה נפטר לפני שנים אחדות: “לא נכון שאומרים שאיש לא חזר משם לספר לנו מה קורה. הנה הלילה פגשתי את אבי שמת. הוא בא מדרך ארוכה והיה מאובק כולו. חיבקתי אותו וחשבתי: כמה חכם הוא אבי שהצליח לעשות מה שאיש לא הצליח לפניו; לצאת משם ולבוא אלינו. כשחיבקתי אותו חשבתי כי החיבוק הוא ההוכחה שאינני חולמת, והוא באמת כאן, כי חשתי את גופו . הוא לא היה ערטילאי אלא ממשי.
מאת: רות שריג
פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית, מדריכה ומטפלת. מרצה בהתמחות היונגיאנית ובבית הספר לפסיכותרפיה בסמינר הקיבוצים ועוסקת בנושא חלומות, מיתולוגיה , והקשר בין יונג וקולנוע.
11
Jul
נושא שנחקר רבות הוא העוסק בחלומות החרדה הפוסט טראומטים.
ראו גם מאמר ב”הארץ” בנושא זה
חוקרי שינה ופסיכולוגים מתווכחים ביניהם איך לנצח סיוטים וחלומות – הארץ
חלומות בלהה בכלל – היו אחד מהסיוטים התיאורטים של פרויד שכן לא הסתדרו עם תיאורית מילוי המשאלות המוסוות שלו. קשה היה לו מאוד להסביר אותם בתוך המבנה הפסיכואנליטי שרואה בחלום תהליך של הגשמת משאלות, וכן משום שראה בחלום “מגן השינה”.
חלומות הסיוט לא נראו כאילו הם ממלאים משאלה, ועל הגנה על השינה בכלל אין מה לדבר.
15
Nov
שיתוק שינה (sleep paralysis)
שיתוק שינה הינה תופעה שכיחה יחסית, אך לא לגמרי מוכרת.
מדובר בתופעות המתרחשות במצבי מעבר בין ערות לשינה או בין שינה לערות. במצב זה האדם מודע לסביבה, אך גופו משותק שיתוק רפוי – שדומה בעצם להיפוטוניה הרגילה בעת שנת החלום ולעיתים חווה הלוצינציות של ראייה או שמיעה או מגע.
הזיות שמופיעות טרם ההרדמות מכונות הלוצינציות היפנגוגיות, ואלו שבעת ההתעוררות – הלוצינציות היפנפומפיות.
חלק ממנגנון החלום עדיין מופעל, למרות שמבחינת התודעה מדובר במצב של ערנות. במצב זה שכיחות בעיקר הזיות קצרות, כמו מפלצות הנעות מול העיניים או דמויות שיורדות על החולם ולוחצות עליו.
בעבר היו תאורים רבים (וגם ציורים) של שדים ומפלצות, היושבים ומכבידים על חזה האדם הישן, כשהוא חרד ומבועת. מדובר בתופעה קצרה החולפת תוך כמה שניות עד כמה דקות. לרוב אין לה משמעות מדאיגה, אלא אם היא באה יחד עם הפרעות שינה אחרות
9
Jul
מאמר מאת: ד”ר גדי מעוז וליזו גבאי
בטראומה נפשית הנפגע נושא את ההשפעות הקשות של הטראומה גם זמן רב לאחר תום
האירוע.
בטראומה שהשפעותיה נמשכות (מצב פוסט-טראומטי) אין לאדם המשאבים המספיקים להתמודדות פעילה והתוצאה היא תחושת חוסר אונים קשה. התנסות חוזרת ונשנית של חוויית הטראומה במחשבות חודרניות, תחושות עוררות והתנהגות הימנעותית – במצבי ערות ושינה (חלומות) – עשויה להיות מובנת כניסיון אוטונומי של המערך הנפשי לשינוי מצבו של הנפגע מקורבן פסיבי למתמודד אקטיבי ובעל יכולת שליטה ברגשותיו, במחשבותיו ובהתנהגותו. הנטייה להתמודדות פעילה מוגדרת כמוכנות להתמודד באופן פעיל עם דרישות המצב, לרבות מצבי משבר וטראומה והנטייה לגייס אנרגיה נפשית. באופן כזה מושם דגש בעיקר על תהליכים קוגניטיביים ואמוציונליים. קיימות עדויות אמפיריות שמצביעות על כך שחלימה בכלל וזכירת חלומות בפרט מהוות גם הן ניסיונות תגובה אדפטיביים ללחץ נפשי ומשרתות תפקיד ארוך טווח בתרומתן לעיבוד מידע רגשי, פתרון בעיות וקונפליקטים ואינטגרציה של חוויות טראומטיות.
מחקרים שונים מצביעים על כך שמאפייני נרטיב החלום זהים במובנים רבים למאפייני התמודדות בעת ערות, באופן שבו התמודדותו של החולם בחלומו עשויה להיות פסיבית, אקטיבית או נמנעת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשרים בין דפוסי חלומות לנטייה להתמודדות פעילה בקרב מדגם של אוכלוסייה עירונית שנחשפה לאירוע טרור.
המחקר נערך בקרב אזרחים שחוו אירוע טרור בשנת 2002. המדגם כלל 54 משתתפים גברים ונשים בגילים 62-20, מתוכם אובחנו 30 כסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית על פי קריטריונים של DSM-IV-R. קבוצה זו הושוותה לקבוצת ביקורת בת 24 משתתפים. בין הקבוצות נערכו השוואות במדדים של תסמונת פוסט-טראומטית, פתולוגיה פסיכיאטרית, הערכת איכות חיים והנטייה להתמודדות פעילה. בנוסף, מילאו המשתתפים יומני חלומות בהם הם דיווחו במשך שלושה שבועות על חלומותיהם.
ממצאי המחקר העיקריים הצביעו על כך שמידת הפתולוגיה הכללית הייתה גבוהה יותר בקרב הנבדקים הפוסט-טראומטיים לעומת קבוצת הביקורת. בהשוואת משתני איכות חיים נמצא שהנבדקים הפוסט-טראומטיים מעריכים את איכות חייהם הפיזית והפסיכולוגית כנמוכה יותר מאשר נבדקי קבוצת הביקורת. בבדיקת הנטייה להתמודדות פעילה נמצא שקבוצת הנבדקים הפוסט-טראומטיים הינה בעלת נטייה נמוכה יותר להתמודדות פעילה מקבוצת הביקורת. בניתוח תוכן של חלומות הנבדקים הפוסט-טראומטיים נמצא שהם מאופיינים בנרטיבים מורכבים וקשים יותר ובעוצמות חרדה גבוהות יותר מאלו של נבדקי קבוצת הביקורת. כמו כן נמצא שהנבדקים הפוסט-טראומטיים דיווחו יותר על חלומות של שחזור הטראומה וסיוטי לילה. בבדיקת אופי התמודדותם של החולמים, כפי שהשתקף בתכני חלומותיהם, נמצא שקבוצת הנבדקים הפוסט-טראומטיים התמודדה באופן יותר אקטיבי מנבדקי קבוצת הביקורת. בנוסף, נמצא שאצל הראשונים ישנם יותר ניסיונות לרה-אינטגרציה של היבטים מופרדים ומפוצלים המופיעים בתכנים שונים בחלומותיהם. מסקנות ראשוניות מהממצאים מצביעות על האפשרות שניתוח חלומותיהם של מי שאובחנו כסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית עשוי לסייע בהערכת יכולתם להתמודד עם מצבם הנפשי ואולי אף לתרום בכך לתהליכי הטיפול וההחלמה
24
Mar
עבור רבים מאיתנו החיים חיים יחסית רגילים, יש עניינים רגשיים רבים הפעילים בכל נקודת זמן, ואין זה קל לקבוע רגש דומיננטי מסוים. לכן, החלומות שלנו תכופות נראים מבולבלים וכמעט מקריים. מכל מקום, אם נתחיל במקרה מובהק של מישהו שחווה לאחרונה טראומה חמורה – הרי אנו יודעים בדיוק מה מעסיק את נפשו של אותו אדם ויהיה לנו קל יותר להבחין מה בעצם מתרחש. הסתייע בידי לאסוף סדרות ארוכות של חלומות ממספר אנשים שחוו טראומה חמורה כגון בריחה משריפה, אונס, או מישהו שנרצח בסמוך להם. סדרות אלו תכופות מראות קיומם של קשרים שנעשים בין האירוע הטראומטי ודימויים אחרים, זיכרונות מהעבר וכדומה. נראה כי הקשרים מונחים באופן עקרוני על-ידי הרגשות או העיסוק הרגשי של החולם. למשל, אדם צעיר דיווח על סדרת חלומות לאחר טראומה קטנה בגיל חמש-עשרה: הוא טייל לוושינגטון עם הוריו וננעל בתוך חדר ממנו לא יכול היה לצאת למשך במשך יום ולילה שלמים. הוא נהייה לגמרי מפוחד, צעק ופיתח את כל סוגי הפנטזיות בנוגע למה שעלול לקרות לו. הוא מסכם:
Tags: dream theory, חלומות
25
Feb
פרק זה אחשוף את ההתעלמות המתמשכת של הפסיכואנליזה מהקושי
שבהתאמת חלומות הזוועה והחלומות הפוסט-טראומטיים החוזרים ונשנים
למסגרת של תורת היצרים הפרוידיאנית. התעלמות זו, שהיא בבחינת לקונה,
חסמה את הזרימה המדעית וגרמה לשרשרת של קשיים בהבנת מנגנון החלומות,
הטראומה הנפשית, הנירוזה הטראומטית והחרדה. תופעה חריגה אחת – חלום
הזוועה – יצרה עיכוב מדעי התפתחותי בעל משמעות בתורה הפסיכואנליטית.
20
Feb
מתקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי והפנטגון ב -11 לספטמבר 2001 נצרבה בתודעה כאירוע טראומתי, לכל תושבי ארה”ב ולרבים בעולם.
עצם הצפייה בארועים בטלויזיה היתה טראומטית גם למי שהיה רחוק מאיזור האסון.החוקר ארנסט הרטמן ועמיתיו – השתמשו באירוע זה על-מנת לחזק את הטענה כי עוררות רגשית משפיעה על חלומותינו, בעיקר בהגברה של עוצמת הדימויים בחלומות ופחות בהשפעה על משך החלום ועל תוכנו, ולכן ניתן לומר שעוצמת הדימויים בחלומותינו יכולה להיחשב מדד לעוררות רגשית.
continue reading "Ernest Hartmann/ עוצמת הדימוי המרכזי בחלום"
Tags: dream theory, חלומות
23
Dec
כתובת האתר:
http://www.dreamtheory.org/forumsm/
חלומות ניתן לשלוח לכתובת:
בנק החלומות /תורת החלומות
razeven.dreams@gmail.com
Tags: חלומות