razeven.dreams@gmail.com / DR. RAZ EVEN – science of dreams and dreaming
5
Jan
15
Jul
פסיכואנליטיקאים הסבו מאז ומתמיד תשומת לב מיוחדת לתפקידם של רגשות וחוסר היגיון בחיי הנפש. תרומה מרכזית של הפסיכואנליזה הייתה למעשה ההסבר שסיפקה בנוגע לאופן בו לחצים רגשיים יכולים להוביל לחוסר היגיון מחשבתי והתנהגותי. תחום מחקר זה נשאר ברובו במסגרת תחום הפסיכואנליזה. מטרתי היא לחדד ולקדם את ההבנה שלנו בנושא חוסר היגיון על ידי פירוט סוגי חוסר ההיגיון אשר עשויים או לא עשויים להתקיים בחלומות, מצבי תודעה אחרים, פסיכופתולוגיות, ונזקים מוחיים – מה שאני מכנה “התחביר של חוסר ההיגיון”.
במהלך רוב שנות המאה ה-20, למעט מספר יוצאי דופן משמעותיים, פסיכולוגים מן האקדמיה, בין אם פסיכולוגים קוגניטיביים, חוקרים נוירולוגיים, או בן הכלאיים מהעת האחרונה תחת השם חוקרים נוירו-קוגניטיביים, לא הסבו תשומת לב מיוחדת להיבטים הרגשיים וחסרי ההיגיון של התפקוד הנפשי. מרבית החוקרים נתקלו באתגרים רבים מדי בתחום החשיבה ההגיונית מכדי לצלול לאזור האפל של חשיבה לא הגיונית; ורגשות נתפסו פעמים רבות כמבולגנות מדי לבחינה או לחילופין לא חיוניות לצורך הבנת הקוגניציה.
בשנת 1985 האוורד גרדנר (18) מנה את מאפייני תחום המחקר הקוגניטיבי, וכלל ביניהם את: “היעדר הדגש (הזמני) על רגשות, הקשר, תרבות והיסטוריה.” “היעדר הדגש” התגלה כיותר מזמני. עבור מדענים קוגניטיביים רבים הוא נמשך כמה עשורים של שנים. באותו הזמן, פסיכואנליטיקאים הסבו תשומת לב לרגשות, חוסר הגיון ולתת מודע, אך לא התקיים דו-שיח מספק עם חוקרים נוירו-קוגניטיביים המאפשר לשמור על תקשורת בין ממצאים קליניים ומחקרים ניסויים. התנהלות זו החלה להשתנות עם תחילת המאה ה- 21 בסיועה של התנועה הנוירו-פסיכואנליטית, כאגודה בינלאומית המפרסמת כתב-עת המוקדש לחילופי מידע אינטר-דיסציפלינאריים.
בשנים האחרונות הוקדשה תשומת לב רבה יותר לרגשות בתחום הנוירו-קוגניטיבי, דוגמת עבודתם של דמאסיו (11) ופאנקספ (31). כמו כן מתבצעת עבודת מחקר, בכמות פחותה אמנם, בנושא חוסר הגיון בתחום החשיבה, דוגמת כהנמן, סלוביק וטברסקי (25) וסלומן (37).
בעבודתי (3,4,5,6 ) חקרתי את הסוגים או החשיבה המתקיימים בחלומות תוך השוואתם לפסיכופתולוגיה, נזק מוחי ומצבי תודעה אחרים. השערתי היא כי לא כל סוגי חוסר ההיגיון שווים. סוגים מסוימים של חשיבה לא הגיונית מופיעים תכופות בחלומות ואינם מהווים הפתעה עבור החולם. סוגים אחרים של חוסר הגיון הינם מפתיעים למדי עבור החולם, בין אם במהלך החלום עצמו או בעת שחזור החלום לאחר הקימה. וסוגים מסוימים של חוסר הגיון רק לעיתים נדירות או לעולם אינם מתרחשים בחלומות. אילוצי חוסר ההיגיון בחלומות מהווים סוג של “תחביר של חוסר הגיון”. המבנה של תחביר זה, למיטב ידיעתי , טרם הוסבר בפירוט מספק.
עבודתי על פרויקט זה נמשכה מספר שנים. רבים ממצאיי הראשונים מתועדים בספרי The Dream Frontier ( (4) . ככל שאני עובד על בעיה זו, כך אני מגלה עד כמה אני זקוק לשיתוף פעולה מצד פסיכואנליטיקאים אחרים בעלי עניין משותף בתיאוריה וההבנה של דרכי פעולת המוח. אנו הקלינאים הפסיכואנליטים אוספים מידע באופן שונה מכל חוקר אחר. אנו שומעים על כמות רבה יותר של חלומות מדי יום ובפירוט רב יותר מכל אדם אחר בחברה שלנו. נוסף על כך אנו משקיעים את עצמנו במצבים רגשיים עוצמתיים ולא טבעיים, אותם אנו מנסים לאחר מכן להבין באופן הגיוני. מתוך נתונים אלו אנו יכולים להציג שאלות משמעותיות רבות שיילקחו להתייחסות של אלו העוסקים במחקרי מעבדה.
אנו יכולים לנתח חלומות בדרכים רבות. מלבד מאמצינו הרגילים לפענח את משמעות החלום, באפשרותנו גם לנתח את מבנה התוכן הגלוי, נוכחות צורות מסוימות של חוסר הגיון, והאופן בו חוסר הגיון זה נחווה על ידי החולם. על ידי איסוף המידע אשר ברשותנו והבנייה שיטתית של ההתבוננות שלנו – אנו יכולים לגלות דברים אודות אופן פעולת המוח אשר עשויים להיות שונים למדי מגילוייהם של חוקרי מעבדה מדעני המוח, וחשובים לא פחות.
אנו עשויים לדוגמא לתרום לרוויזיות של מודל הרגרסיה של פרויד. המודל של פרויד רמז על זרימה חד-כיוונית של מידע בזמן עירות – החל ממגע חושי עם העולם, דרך המערכת התפיסתית ועד למערכת הזיכרון (Freud, 1900, פרק 7). פרויד האמין כי בחלום כיוון הזרימה מתהפך. הקלט מהמערכת החושית נחסם וזרימת המידע בין המערכת התפיסתית ומערכת הזיכרון מתהפכת. המערכת התפיסתית מקבלת קלטים מדימויים המאוחסנים בזיכרון.
הצעתו של פרויד היתה מבריקה לתקופתה, אך כיום דורשת תיקונים והתאמות לאור החידושים בתחום המוח-נפש. ידוע כי העברה של מידע חושי גולמי לכדי תפיסה הינה תהליך מורכב יותר מזה שפרויד טען לו. היא מתרחשת בשלבים רבים וכוללת עיבוד מידע ברמות מורכבות שונות באזורים שונים של המוח. ההנחה הרווחת כיום בקרב חוקרים רבים הינה כי תפקוד מוחי מתואר באופן הטוב ביותר על ידי מודל עיבוד מקבילי מבוזר (PDP). משמעות הדבר כי המידע אינו זורם בנתיב אחד בלבד; במקום זאת, קיים ריבוי של נתיבים המאפשרים העברה עצמאית של מידע, ( מקללנד ועמיתיו , 28).
בתחום הראייה, לדוגמא, המידע נקלט בעין, אך מחולק על פני מספר נתיבים המובילים לאזורים שונים במוח. אזור אחד של המוח עשוי לבצע ניתוח של סוגי מגדירים מסוימים, בעוד שאזור אחר של המוח מבצע ניתוח של התמונה עבור סוגים שונים של מידע, דוגמת זיהוי פרצופים. נוסף על כך ישנם מעגלי משוב חוזר רבים לאורך הנתיב המספקים למערכת משוב עבור המידע המעובד חלקית.
כך שיש צורך בתיקון הצעתו של פרויד כי בחלימה מתקיים היפוך בכיוון זרימת המידע . כיצד ניתן פשוט להפוך את כיוון העיבוד, כאשר מדובר על ריבוי ערוצי זרימת מידע ומעגלי משוב חוזר? אך אנו יכולים לבצע התאמה לרעיון זה של פרויד ולהציע כי בחלימה זרימת המידע משתנה, אם לא זורמת בכיוון ההפכי. אך מה אופיו של שינוי זה? לשם כך יש צורך בפרויקט מחקרי ענף, על אף שיש בידינו כבר כמה ממצאים מוקדמים מרתקים.
לדוגמא, מחקרים בנושא הדמייה מוחית (דוגמת בראון ועמיתיו, 8 ) הראו פעילות מוחלשת בקורטקס החזותי הראשוני ופעילות מוגברת בקורטקס האקסטר- סטריאטי ובאזורים לימבים ופארה-לימבים במהלך שנת REM (תנועות עיניים מהירות). אלו מרמזים על כך שייתכן כי בזמן חלומות REM אזורי הקורטקס של אסוציאציה ויזואלית ואזורים פארה-לימבים פועלים כמערכת סגורה, תוך הפעלה פנימית של דמיון בעל גוון רגשי.
מחקרים נוירוכימיים מצאו כי מערכת הסרוטונין ברובה או בכולה אינה פעילה בזמן השינה, ובכך מתאפשרת מתכונת שונה של ארגון מידע ובוחן מציאות.
כפי שכותב פאנקספ (31):
מערכות המוח המתווכות ע”י נור-אפינפרין וסרוטונין – מראות את הפעילות העזה ביותר בעת הערות. הן מאיטות פעילות באופן משמעותי בעת שנת הגלים האיטיים
(SWS ) ומפסיקות לירות לחלוטין כמה דקות לפני שלב ה REM ונשארות מעוכבות במשך כל תקופת ה REM . בקצרה, הן אינן פועלות בעת החלימה …
באופן כללי נראה שאחד התפקידים הגבוהים של מערכת הסרוטונין המוחית הינה לשמור על
היציבות בערוצי התפיסה והקוגניציה. כשהיציבות נחלשת ע”י ירידה כוללת של פעילות
הסרוטונין, עולה הסבירות לזליגת מידע מערוץ אחד לערוץ אחר. כך שירידה מתונה בפעילות הסרוטונין במוח מהווה גורם חשוב ביצירת תובנות חדשות ורעיונות חדשים. ירידה ממושכת של הסרוטונין יכולה לגרום לתחושות ותפיסות כאוטיות, וכל זה יכול לתרום לתחושות של חוסר קוהרנטיות ואף מאניה (עמוד 142, שם).
לפי השקפתי, אין זה תפקידם הבלעדי של חוקרי מוח לבחון נושאים אלו. עלינו כפסיכואנליטיקאים העוסקים בתחום לחקור חלומות בקפדנות, על מגוון החוויות המתרחשות בהם ומשמעותן של תופעות חלימה אלו, לצורך הבנת צורת הארגון המוחית. אם נקשיב לחלומות, ולא רק למטרת המשמעות הפסיכודינאמית שלהם, כי אם גם מתוך חשיבה נוירוביולוגית, יתכן כי נצליח להגיע למתאר של כמה תהליכים נוירולוגיים על בסיס הפנומנולוגיה של החלימה. נוכל לתאר את התחביר של חוסר ההיגיון. נוכל לזהות ולסווג את סוגי הקוגניציות המשותפות לחיי החלום ובאופן יחסי נעדרות בחיי העירות. לאחר מכן נוכל לקחת ממצאים אלה ולנסח הצעות בנוגע לאופן השונה בו אנשים מעבדים מידע ורגשות בחלימה ובעירות. הצעות מסוג זה עשויות לסייע לנו להנחות נוירופיזיולוגים בארגון המחקר שלהם באמצעות מתאר הפעולות המוחיות אשר עשויות להיות נפרדות זו מזו תפקודית ומוחית, והאופן בו תפקודים מוחיים אלו מאורגנים מחדש בעת השינה.
אין בידיי להציג כאן את כל מחשבותיי בנוגע לאופן בו ניתן ליישם זאת, אך ברצוני להדגיש שני סוגים של תופעות חלימה, אותן אני מכנה “קוגניציות לא תואמות” ו – ” “interobjects . שתי תופעות אלו קשורות בחוסר הגיון אשר אינה מפתיעה את מרבית החולמים. באופן הגיוני, החלום אמור להיתפס כמוזר בעיני החולם, אך לא כך חווה אותו החולם. זה מוביל אותנו לפקפק בהיבטים הסובייקטיביים של בוחן מציאות ולהוביל את הדרך לכיוון היבטים חשובים של ארגון מוחי. בבוחן מציאות סובייקטיבי כוונתי היא כי נראה שברשותינו קווים מנחים פנימיים לשיפוט “מציאות מקובלת” בחלומות. סוגים מסוימים של חוסר הגיון נתפסים על ידי מרבית החולמים כמוזרים, אך עם זאת חלקם נתפסים כמקובלים ביותר ולא מפתיעים במיוחד במסגרת החלום.
התחביר של האי- ראציונאליות פרק מהמאמר:
מה יכול המחקר הפסיכואנליטי של החלומות ללמד אותנו על המוח
מאת: מרק בלכנר
The Grammar of Irrationality: What Psychoanalytic Dream Study can Tell us About the Brain Mark J. Blechner, Ph.D.
translated article
עריכה ותרגום: רז אבן , M.D
עזרה בתרגום : ענבל עמית
המאמר תורגם לעברית ומועלה ב”תורת החלומות” בהסכמתו האדיבה של המחבר המקור פורסם ב: . Contemporary Psychoanalysis,2005, 41:203-221 |
22
Feb
הרצאה באגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
על “חלומות ומעשיות” 16 לפברואר 2012
אמרה לי אשה שאביה נפטר לפני שנים אחדות: “לא נכון שאומרים שאיש לא חזר משם לספר לנו מה קורה. הנה הלילה פגשתי את אבי שמת. הוא בא מדרך ארוכה והיה מאובק כולו. חיבקתי אותו וחשבתי: כמה חכם הוא אבי שהצליח לעשות מה שאיש לא הצליח לפניו; לצאת משם ולבוא אלינו. כשחיבקתי אותו חשבתי כי החיבוק הוא ההוכחה שאינני חולמת, והוא באמת כאן, כי חשתי את גופו . הוא לא היה ערטילאי אלא ממשי.
מאת: רות שריג
פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית, מדריכה ומטפלת. מרצה בהתמחות היונגיאנית ובבית הספר לפסיכותרפיה בסמינר הקיבוצים ועוסקת בנושא חלומות, מיתולוגיה , והקשר בין יונג וקולנוע.
20
Dec
מאת: ד”ר רוית ראופמן. הוצאת רסלינג 2012
הספר עוסק בזיקות גומלין בין מעשיות-עממיות לבין סיפורי חלום של נשים, והוא פרי מחקר בו ד”ר רוית ראופמן עוסקת בשנים האחרונות.
הוא מבוסס הן על עבודת הדוקטורט שנכתבה בתחום, והן על מחקרי המשך כמו גם על ניסיונה כפסיכולוגית קלינית.
הספר מציג אפשרויות שונות לדון בזיקות גומלין אלו תוך שילוב גישות פסיכואנליטיות וכן גישות הלקוחות מחקר האתנו-פואטיקה. הספר כולל מעשיות רבות המתועדות בארכיון הסיפור העממי של העדות בישראל (אסע”י), מקבילות של סיפורים אלה ממרחבי תרבות אחרים- מערביים ושאינם מערביים וסיפורי-חלום של נשים שנאספו במסגרת עבודת המחקר ובמסגרות נוספות. זיהוי וניתוח הזיקות בין חלומות לבין מעשיות עממיות מסייעים לשפוך אור על המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים העומדים בבסיס מעשיות, וכן מציעים התייחסויות לסיפורי החלום שלא היו זמינות בהיעדר ידע הקשור בספרות עממית.
1
Dec
בטיפול היו גם מצבים קשים הרבה יותר. במצבים היפנוטיים עלו סיוטים שחזרו וביעתו אותה בלילות, ובהם היו תולעים חומות דוחות ובעלות ראש אנושי זוחלות בין רגליה. הן היו מחוספסות וחכמות, ואילו היא לא יכלה להימלט מהן. שיר סבלה גם מסיוטים שבהם עדת כלבים שחורים ואימתניים תקפה אותה וניסתה לנשוך אותה באיבריה האינטימיים. “אלה הם הגברים”, אמרה ברגע של תובנה. “הם מנסים לזהם אותי בתאווה שלהם. אני נזכרת באדם הראשון שעשה את זה. אני לא מעיזה לבטא את שמו. אני נזכרת שחלמתי לפני הרבה שנים כיצד הוא תופס בשדי ומניח את ידי על איבר מינו. בחלום הוא הופך לכלב מהסוג של הנקניק החמוד והמטופש שעושה לי מניפולציות ומנסה לקנות את ליבי, הוא רוצה ממני משהו, וכשאני מתחילה להתייחס אליו, הוא מתחיל לעופף. פניו משתנות פתאום והופכות מרושעות ומאיימות ומתבוננות בי במבט מאשים ואיום. אני מתעוררת בצריחה, וגופי מכוסה זיעה קרה”.
הקונפליקט העמוק של משיכה-דחייה/הערצה-תיעוב כלפי גברים וההפרעות בזהותה המינית והעצמית של שיר התבטאו בחלום ציורי ומקסים שתיארה: “הייתי בעיירה קטנה ושקטה כמו עיירה שוויצרית של ימי הביניים. השמים התקדרו והאפילו, והייתה תחושה של הוריקן מתקרב. תחושה של ציפייה הייתה תלויה באוויר, ונפוצה שמועה שמחכים לשטן. ציפיתי למפגש. רציתי שהשטן ימֵס אותי בעונג, אך גם פחדתי והכנתי את עצמי למנוסה. פתאום הוא הופיע ועורר בי רטט של השתאות: השטן היה אישה בלונדינית ענוגה בעלת שיער גולש, יפה ולא מפחידה, מרחפת באוויר כשהיא לבושה בתחרה לבנה, כמו רוח רפאים ענוגה וקסומה. לא עמדתי במתח ונמלטתי בכרכרה רתומה לשישה סוסים אבירים שהמתינה לי”.
28
Jul
האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית שמחה להודיע על סדנה שנתית שתעסוק במקומם של חלומות, והעבודה איתם, במרחב הטיפולי.
הסדנה תכלול 8 מפגשים חודשיים שיתקיימו בימי ה’ בערב במרכז לימודי ישראל – יפה (שד’ ישראל רוקח 80 תל אביב) בין השעות 20:30 ל- 22:00.
הסדנה כוללת מפגשים עם חמשה מנחים מזרמים אנליטיים שונים, ותתבסס על עבודה עם חלומות (גם אישיים וגם של מטופלים) שיובאו על ידי המשתתפים. בנוסף נדון גם בהיבטים תיאורטיים מזויות ראייה שונות, ונעסוק בחלומות מהספרות המקצועית.
11
Jul
נושא שנחקר רבות הוא העוסק בחלומות החרדה הפוסט טראומטים.
ראו גם מאמר ב”הארץ” בנושא זה
חוקרי שינה ופסיכולוגים מתווכחים ביניהם איך לנצח סיוטים וחלומות – הארץ
חלומות בלהה בכלל – היו אחד מהסיוטים התיאורטים של פרויד שכן לא הסתדרו עם תיאורית מילוי המשאלות המוסוות שלו. קשה היה לו מאוד להסביר אותם בתוך המבנה הפסיכואנליטי שרואה בחלום תהליך של הגשמת משאלות, וכן משום שראה בחלום “מגן השינה”.
חלומות הסיוט לא נראו כאילו הם ממלאים משאלה, ועל הגנה על השינה בכלל אין מה לדבר.
25
Apr
פרופ’ תמר קרון ונדב אבני / הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים
מחקר זה עוסק בחלומות של מטפלים בפסיכותרפיה אודות מטופליהם מזוויות ראיה של הפסיכולוגיה האנליטית-יונגיאנית ושל הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה.
בספרות המקצועית קיימות התייחסויות קליניות ואמפיריות ספורות בלבד לנושא. במחקר השתתפו 22 מטפלים. סך החלומות שנאספו: 31. ההשתתפות במחקר היתה אנונימית, ואיסוף החלומות נעשה באמצעות שאלון לדווח עצמי.
למחקר שלוש שאלות מחקר תאורטיות:
. מה התימות המופיעות בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם?
. מה המשמעויות המתקבלות מניתוח חלומות של מטפלים אודות מטופליהם מתוך גישה יונגיאנית?
. באיזו מידה תכנים מזוכיסטיים מקבלים ביטוי בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם?
2
Mar
פרויד הקדיש בספרו “פירוש החלום” מקום מכובד להבנת תכונות החלימה ותפקידיה, אבל בסופו של דבר, כפי שגם מעיד השם שבחר לספר – הכיוון העיקרי שהתווה היה הכיוון הפרשני.
בהרצאה זאת – ברצוני להאיר יותר דווקא את תכונות החלום והחלימה. לאחר כמה עשורים של נתק בין הפסיכואנליזה לבין חוקרי המוח – נושאים אלו חוזרים בשנים האחרונות לבמה דווקא דרך המפגש בין מחקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים.
אתאר תכונות של מצב התודעה המיוחד שבחלימה, וזאת בנוסף להבנת משמעות החלום. התכונות המאפיינות את מצב החלום, יכולות להעיד על השינויים בפעילות המוח בזמן החלימה, כגון: חוסר התמצאות בזמן ובמקום, בלבול בזהות הדמויות, הזיות, אמנזיה, הפרעות בקשב מתמשך ונטייה לרפיון אסוציאטיבי, או ירידה בשיפוט המציאות. תכונות אלו מתקשרות לממצאים מהדמיה תפקודית של המוח, שמראים ירידה בפעילות האונה הקדם-מצחית, בעוד שההגברה בעוצמה הרגשית מתקשרת לעלייה בפעילות המערכת הלימבית תוך צמצום העכבה עליה.
כמו כן אתאר את הויכוח הסוער שמתנהל בעשורים האחרונים על שאלת משמעות החלום. מאז התגלית בשנות החמישים שהחלימה קשורה לשנת REM נשכחה העובדה שמדובר בקשר סטטיסטי בלבד, ובמדע התפשטה התפיסה שהחלום זהה למצב פיזיולוגי זה. והיות שמחקרי החלימה בבעלי חיים – הצביעו על כך שהפיקוח על החלום נמצא במרכזים קדומים בגזע המוח – הסיקו מדענים – שלחלומות “אין משמעות”. כנגד תפיסות אלו (של הפעלה אקראית מגזע המוח) – יצאו מפתחי הזרם הנוירופסיכואנליטי, ובהצלחה רבה. הם השתמשו כנגד ה”ביולוגיסטים” בנשק שהם מכירים – חקר המוח, והראו שלחלימה יש גם תפקידים רגשיים ומוטיבציונים וכי היא קשורה לתפקודים של מערכות מוח גבוהות.
אתאר כי מצב התודעה בחלימה מאופיין ע”י הפעלה סלקטיבית של מערכות מוחיות, ברמות שונות של אינטגרציה ביניהן – מצב שיכול להקביל לאופי הדיסוציאטיבי של החלימה, ומתאים גם לתיאוריה הקלאסית של פרויד על קיום שתי מערכות מנטליות – ראשונית מול שניונית.
ד”ר רז אבן – פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. עורך את כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון בנושא
1
Jan
מכון רמת- אביב לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
תכנית השתלמויות 2010-2011
***********************************
תכנית ההשתלמויות של המכון היא רבת פנים ומיועדת לענות על הצרכים המגוונים שלנו כאנשי מקצוע. חלקה תיאורטי יותר וחלקה קליני יותר, אך כל יחידות הלימוד מקפידות על קשר בין התיאוריה לקליניקה. מטרתנו לאפשר יישום של הלמידה בעבודה הטיפולית. התכנית מיועדת לאנשי מקצוע צעירים ובכירים כאחד. הלימוד הינו
בקבוצות קטנות, פתוחות לחשיבה ולמפגש, ומאפשר את הלימוד המשותף.
13
Dec
כריסטופר בולאס מתאר גישה מעניינת להבנת החלומות, וזאת בפרק הרביעי בספרו “צלו של האובייקט” שיצא לאור בשנת 1987 ותורגם לעברית בשנת 2000 .
הפרק נקרא “במחזה של האחר: לחלום”.
בולאס נמנה עם הזרם העצמאי בפסיכואנליזה הבריטית. בהכשרתו הבסיסית הוא פרופסור לספרות אנגלית, וניתן לרארות כיצד שורשים אלו משפיעים על הגותו.
בספרו – הוא מבחין בין המסר של החלום לבין המבנה האסתטי שלו , כיצירה. הוא מזכיר כי לפי פרויד “החלום הוא ארגון בעל משמעות סמלית של צעיפים מסווים שהועלו מן הלא מודע”.
כלומר מלאכת החלום עסקה ביצירה של הסוואות עקב הצזורה, ותפקיד פרשנות החלום היא לגלות את המסר הסמוי שמוצפן בחלום. אבל פרויד, זנח לדבריו, את העיסוק במבנה החלום עצמו, כיצירה העומדת בפני עצמה. החלום הפך לכמעין כתב חידה שיש לפרשו.
לפי בולאס יש להתייחס גם לעצם היצירה עצמה של החלום, ולאסטתיקה שלה, בשונה מהמסר. חלקים בנפשנו (שהוא מקשר למבנה האני) יוצרים בדייה, או נכון יותר – מחזה תיאטרון, שבתוכו מוצב האני החווה הסוביקטיבי.
אנחנו מושלכים לתוך מחזה שלא אנחנו כתבנו (בהתייחס לחלק המודע של העצמי שלנו ) – ואנו מופתעים לגלות את עצמנו במחוזות אלו, שהינם בעצם פרי של חלקים אחרים בנפשנו.
בולאס כותב:
“כאשר אנו חולמים אנו ניצבים לפני הנציגים של התהליכים המנטאלים שלנו בעיצוב החלום , אך כשאנו מתייצבים מדי לילה בתיאטרון של הלא -מודע, וכאשר אנו מהווים את האובייקט המיוצג בדרמה, אנו רואים את האני המעצב את ישותנו.”
ובנוסף לזאת, לפי בולאס – חשוב גם להתבונן איך מרחב החלום מתייחס אלינו. כאילו נוצר כאן יחס של חלקים באני, יוצרי החלום, לבין העצמי שמשתתף בחלום.
וכאן, בשונה מההתיחסות רק למסרים המוצפנים או הגלויים – מוסיף בולאס התבוננות נוספת, על עצם יחסו של החלום אל העצמי כאל אובייקט שלו.
“יש חולמים הממעטים לכלול תשוקה בתסריטי החלום שלהם, והסוביקט ממלא מטלות ותו לא … אחרים- העצמי בחלום מוקף בשפע של אוביקטים מיניים המשמרים את ההתרגשות ..יש המחברים תסריטים מוזרים ונטולי קשרים הגיוניים נראים לעין, עד שהעצמי נתקף חרדה מתמדת בשל הבלבול שתסריט החלום יוצר בו …אחרים חלומותיהם הם סיוט הגורם להם לפחד מן השינה…”
“חשוב להתייחס אל מרחב החלום כאל טיפוס מיוחד של סביבה מחזיקה לא מודעת…”
8
Dec
תורת החלום של פרויד עוררה מלכתחילה מספר בעיות ומחלוקות, שנגעו בעיקר לשלושה שטחים:
א) מהותה של “עבודת החלום” – כלומר, מהם התהליכים אשר הופכים את חומר הגלם הלא מודע (או “החלום הסמוי”) ל”חלום הגלוי” המופיע תוך שינה על צג התודעה;
ב) הקביעה שיש לחפש משמעות רק ב”חלום הסמוי” בעוד של”חלום הגלוי” אין שום משמעות;
ג) ההתעקשות על ההנחה שכל חלום מבטא “מילוי משאלה” יצרית, הנחה שעוד בחייו של פרויד זכתה לביקורת רבה מצד אלה שגרסו שלחלום יש גם פונקציות אחרות בנוסף לסיפוק-בדמיון של המשאלות האסורות לביטוי.
טבעי היה לצפות שפיתוח פסיכולוגית האני על-ידי פרויד בשנות ה- 20 תהיה מלווה גם ברביזיה של תורת החלום, שתכלול, בין היתר, גם שינוי עמדה בשלושת השטחים הבעייתיים הנ”ל. אלא שפרויד, לא רק שלא הציע שום רביזיה כזו, אלא עמד במפורש על-כך שאין בה כלל צורך. ב”שעורי המבוא החדשים” (1933), סדרת הרצאות בהן הציג את כל השינויים והחידושים המתבקשים בעקבות פיתוח פסיכולוגית האני, הוא מודיע כבר בעמוד השני לכל המצפה לחידושים בתורת החלום: “עלי להגיד לכם מיד, שלבטח תהיו מאוכזבים” (S.E. 22:9). ואכן, כל שנות העשרים והשלושים לא הוצעו כמעט שום תיקונים ותוספות לתורת החלום של פרויד, אלא רק על-ידי אותם החוקרים שממילא הוכרו כ”סוטים”, כגון אדלר ויונג. השינויים העיקריים חלו על-כן רק בתקופת פסיכולוגית האני שלאחר פרויד, ואלה הם: · החלום כפונקציה של האני · החלום הגלוי · שפת החלום · הפונקציה של החלום · החלום וארגון העולם הפנימי · השימוש הקליני בחלום
השינוי הראשון, אשר התבקש כמעט מאליו לאחר הכתרתו של “האני” למושג-גג הכולל את כל אותם
“המנגנונים”, “העבודות”, “תהליכי הארגון”, “הוויסות”, “הבקרה” וכו’, אשר עד אז פעלו כאילו במרחבי ה”מכשיר הנפשי” בלי כל תיאום ויד מכוונת, הוא מיקום עבודת החלום בין מכלול הפונקציות של האני. פרויד טען, שאין לערבב בין עבודת החלום לבין יתר תהליכי החשיבה הבלתי-מודעים, טענה ממנה היה צריך בעצם לסגת לאחר פיתוח פסיכולוגית האני, לפיה הפכו גם כל תהליכי העיבוד הבלתי-מודעים לחלק מן האני. אך הוא נשאר עמום ביחס למיקום עבודת החלום, ובמקומות שונים אמר דברים מהם יכול להשתמע פעם כאילו מתבצעת עבודת החלום מחוץ לאני או ממולו, ובפעמים אחרות – כאילו היא מהווה חלק מפונקציות האני. אולי הקושי של פרויד להתחייב בנוגע למיקום עבודת החלום נבע מן התיאור הדינמי שלו לגבי היווצרות החלום, כמאבק בין המשאלות היצריות לבין ה”צנזור” המונע את הגעתן לידי סיפוק ישיר. מאחר וברור שה”צנזור” אינו אלא כינוי מטאפורי למנגנוני ההגנה של האני, נוצרה בעיה בהכללת שני היריבים – עבודת החלום, אשר כל יעודה הוא להערים על הצנזור, והצנזור עצמו, שכל תפקידו הוא לפקח על ביטויי החלום – באותה קבוצה מלוכדת ומתואמת של פונקציות האני.
הראשון שאמר דברים מפורשים היה אריקסון, במאמרו “הדוגמה הטיפוסית בפסיכואנליזה של חלום” (1954). בהתייחס לכך, אמר לוין (ראה – פנל, 1998): “שניהם, פרויד ואריקסון, ראו בעבודת החלום פארדיגמה לפונקציה המנטלית. פרויד חקר אותה על-מנת להבין את הסתם, אריקסון – על-מנת להבין את האני” (ע’ 258).
משנות ה- 50 ואילך פגו היסוסיהם של החוקרים, והם החלו להתייחס בכל פרסומיהם לעבודת החלום כאל חלק מפונקציות האני. הודות לשינוי זה נפתחה עתה הדרך ליישם את החידושים של פסיכולוגית האני של פרויד, וזו שלאחר פרויד, גם לגבי החלום.
בעקבות התפיסה החדשה של אני פעיל ויוזם – לא ניתן היה לראות עוד בעבודת החלום רק את תגובת האני ל”חומר בלתי-מודע ומודחק הכופה את עצמו על האני” (פרויד, 1940, S.E. 23:167), אלא כפעילות אקטיבית ויזומה של האני, כעזר למשימות העיבוד והארגון השונות שלו.
3
Nov
***********************************
תכנית ההשתלמויות של המכון היא רבת פנים ומיועדת לענות על הצרכים המגוונים שלנו כאנשי מקצוע. חלקה תיאורטי יותר וחלקה קליני יותר, אך כל יחידות הלימוד מקפידות על קשר בין התיאוריה לקליניקה. מטרתנו לאפשר יישום של הלמידה בעבודה הטיפולית. התכנית מיועדת לאנשי מקצוע צעירים ובכירים כאחד. הלימוד הינו בקבוצות קטנות, פתוחות לחשיבה ולמפגש, ומאפשר את הלימוד המשותף.
מנחה: קובי אבשלום, פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה במכון תל- אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
בסמינר נפגוש את האופן בו אוגדן קורא ומבין את תיאוריית יחסי אובייקט כפי שהיא מופיעה אצל פרויד (בעיקר במאמרו “אבל ומלנכוליה”), בחשיבה הקלייניאנית, אצל וויניקוט ואצל ביון. נראה כיצד, מתוך הבנתו את הכותבים הללו, אוגדן גיבש לעצמו את ההבנה שלו שמתבטאת בעיקר במושג “האנליטי השלישי האינטרסובייקטיבי”.
נפגוש את האופנים בהם אוגדן רואה את תפקיד האנליטיקאי: כניסה לחוויית עולמו הפנימי של המטופל דרך הקשבה לעולם ה- reverie של המטפל מתוך הבנה שהמתרחש בתוך המטפל מהווה ייצוג אינטרסובייקטיבי של עולם האובייקטים של המטופל. נפגוש את ההשלכות של הבנה זו, את העבודה האנליטית על שאלות הקשורות ל- setting, ולפגישה ראשונה. ננסה להכיר ולהבין את המושגים holding ו- containing, ונתבונן כיצד עובדים עם העברה והעברה נגדית ועוד.
הקורס יתקיים בימי ג’ 14:45- 13:15 2/11/10-8/2/11, סה”כ 12 מפגשים.
*************
מנחה: ד”ר רז אבן, מומחה בפסיכיאטריה ופסיכותרפיסט, עורך כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון אינטרנטית בנושא זה.
הקורס יעסוק בתיאוריה של החלומות והחלימה תוך ניסיון להפגיש תיאוריות פסיכודינאמיות עם גישות קוגניטיביות ומחקריות בתחום החלימה.
הפגישות תתבססנה על קריאה תיאורטית של מאמרים מגישות שונות, בליווי הדגמות
של חלומות, הן אישיים של המשתתפים והן מתוך הקליניקה או הספרות.
הנושאים העיקריים בהם נעסוק: תורת החלומות של פרויד, גישות פסיכודינאמיות נוספות לחלומות: הגישה היונגיאנית, תיאוריית יחסי אובייקט, פסיכולוגית האגו ופסיכולוגית העצמי, גישות מחקריות וקוגניטיביות: מחקרים על מבנה ותוכן החלומות, חקר השינה והחלימה בפסיכופיזיולוגיה של האדם ובעלי החיים, חקר המוח החולם, הגישה הנוירופסיכואנליטית וחיבורים בין נוירולוגיה לבין פסיכואנליזה, מצבי תודעה מיוחדים בשינה כגון חלומות צלולים, נרקולפסיה, שיתוק שינה ופאראסומניות, השפעת תרופות פסיכואקטיביות על החלימה.
הקורס יתבסס על מאמרים בעברית מכתב העת המקוון של “תורת החלומות”, וכן על מספר פרקים מספרים שיצוינו בהמשך.
הקורס יתקיים בימי ג’ 16:00- 14:30 1/3/11-7/6/11, סה”כ 12 מפגשים.
מנחה: אילנה לאור, פסיכולוגית קלינית מדריכה, אנליטיקאית קבוצתית, מורה ומדריכה בתכנית לפסיכותרפיה ובמסלול ההתייחסותי באוניברסיטת תל אביב.
כניסתה של הגישה ההתייחסותית לשיח האנליטי כרכה את השאלה בדבר הגורמים הריפויים עבור המטופל בשאלה מה יכול המטפל להציע לו. המחשבה הרווחת בגישה זו הנה שהמטפל מציע למטופל את הטכניקה המתאימה למטופל על סמך הבנתו התיאורטית והקלינית אך בהרבה מובנים הוא מציע למטופל את עצמו, על יכולותיו, רגישויותיו, הקונפליקטים בהם הוא נתון והמשיכה שלו לתחומים אלה ואחרים. במילים אחרות ניתן לומר שהמטפל מציע למטופל את הסובייקטיביות שלו כשזו מושפעת מידע תיאורטי ומחשיבה קלינית.
בסדנא זו נתבונן בחשיבות המקום הריפויי של הסובייקטיביות של המטפל וזאת באמצעות מספר שאלות מרכזיות הקשורות לתיאוריה ולקליניקה של המעשה הטיפולי. נבחן את הקשר בין הסובייקטיביות של המטפל להעברה והעברה נגדית; נעסוק בסוגית החשיפה העצמית של המטפל בתוך הטיפול- מהי חשיפה זו ומה משמעותה בתהליך הטיפולי; נבחן את מושג ההפעלה- אנאקטמנט; את החשיבה על רגעים טרנספורמטיביים בטפול וכן את השאלה בדבר הצורך של המטפל להשתנות כחלק מההתנהלות הטיפולית.
נקרא מכתביהם של גנט, ברומברג, ארון, מיטשל וג’ודי מסלר דיויס.
המשתתפים מתבקשים להביא לסדנא דוגמאות מתוך טיפולים בהם הסובייקטיביות “מבצבצת” כדי שנוכל במשותף להתבונן בהם.
הסדנא תתקיים בימי ו’ 9:00-14:00 4/02/11, 11/02/11
השתלמויות נוספות תתפרסמנה במהלך השנה באתר האינטרנט של המכון ובאתר “פסיכולוגיה עברית”.
מחיר הקורס: 1320ש”ח ( 1140 ש”ח למתמחה)
מחיר הסדנא: 610 ש”ח ( 570 ש”ח למתמחה)
נשמח לעמוד לרשותכם: 03-6427272
דוא”ל: ramat_a@015.net.il
Ramat-Aviv Institute
ramat_a@zahav.net.il
25
Oct
קבוצת דיון בנושאי חלומות וחלימה. הדיונים תיאורטים ומקצועיים,
בעיקר סביב המאמרים שמפורסמים באתר “תורת החלומות”.
http://groups.google.com/group/dreamingtheory?hl=iw
************************************************
מיועד למטפלים בבריאות הנפש, חוקרים ומרצים בתחום החלומות, או למי שמתעניין בתיאוריה של החלומות מאספקטים פילוסופים או תרבותיים.
13
Sep
הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים
לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון /
רעיה שריד, פסיכולוגית קלינית
סיכום ממצאי עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, שנכתבה בהנחיית פרופ’ תמר קרון
תקציר:
כיום ידוע כי 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. לאחרונה נמצא שגם כ- 10% מהגברים סובלים ממצוקה לאחר הלידה של בנות זוגם. אם ניתן היה לנבא מראש מי ילקו במצוקה לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב וימנע נזקים אפשריים לתינוק. קרון וברוש השוו בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה לחלומותיהן של נשים בהריון שלא לקו בדיכאון לאחר לידה, והסיקו כי היכולת לבטא מצוקות בעזרת החלום משמשת כ”עבודה רגשית”, ומאפשרת לנשים להכין עצמן לקשיים שיבואו בעקבות הלידה. שיערתי כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, וכי גם גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. שיערתי גם כי “עבודה רגשית” של בן הזוג עשויה לעזור לבן זוג שאינו עושה “עבודה רגשית” משל עצמו שלא ללקות במצוקה לאחר לידה. 190 זוגות רואיינו בטרימסטר האחרון להריון הראשון, ואח”כ 158 מהם כ-6 עד 15 שבועות לאחר הלידה. נמצא כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים לחלומותיהן של נשים, וכי בחלומותיהם של בני זוג בזמן ההריון נמצאים אותם תכנים. נמצא כי בשונה מנשים, גברים שעושים “עבודה רגשית” בחלומותיהם אינם נוטים פחות ללקות במצוקה לאחר לידה. עם זאת נמצא שכאשר האשה מסוגלת לעשות עבודה רגשית בעצמה, היא יכולה גם להפיק עזרה מעבודה רגשית של בן זוגה, ויכולתה של עבודה רגשית של האשה לעזור לבן זוגה מול מצוקה שלאחר לידה תלויה בסוג המצוקה של בן זוגה.
מבוא:
הפרעות רגשיות לאחר הלידה:
תופעות של מצוקה בקרב נשים לאחר לידה זוכות להכרה הולכת וגוברת בעשרים השנים האחרונות. הספרות המחקרית מצביעה יותר ויותר על הפער הקיים בין הציפיה החברתית מהאשה לתחושת אושר ושמחה לאחר הלידה לבין הרגשות הקשים והקשיים שנשים חוות בפועל (Albright, 1993; Harris et al., 1989). דכאון שלאחר לידה (postpartum depression) – פורץ תוך כמה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד שנה ויותר. כולל סימפטומים פיזיולוגיים כמו עייפות, קשיי שינה, צבירת נוזלים ושינויים במשקל וכן סימפטומים רגשיים כמו פרצי בכי, עצבנות, תחושת לחץ, דאגת יתר, חרדה ויאוש. כמו כן ישנן מחשבות אובססיביות לגבי נזק לעצמי או לתינוק. 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. הנשים הלוקות בדיכאון לאחר לידה בדרך כלל מתקשות להחלים ממנו באופן ספונטני. אם ניתן היה לנבא מראש מי הן הנשים שילקו בדיכאון לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב מהאשה ומשפחתה וימנע נזקים אפשריים לתינוק.
S | M | T | W | T | F | S |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | |
7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 |
14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 |
21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 |
28 | 29 | 30 |