חיות מסוימות מסמלות בתרבויות שבטיות, וכן באגדות ובמיתוסים את החיה השורדת, הערמומית, ואת הטריקסטר האל התעלולן בשלב הראשוני שלו, שבמיתוס האינדיאני הוא חיה – זאב ערבות או עורב או ארנב. חית הטריקסטר[2] מסמלת את העורמה האינסטינקטיבית של ההשרדות, בשרות האגו. חית הטריקסטר היא לעתים גם בעלת כוחות של הבורא עצמו. משמעות הדבר שהיסוד החייתי הוא יסוד הנפש ומאפשר את בריאתה. בהבטים אחרים החיה מסמלת חכמת חיים עמוקה. למעשה החיה כמסמלת את חכמת הצל היא מורת דרך אל העצמי.
לשבטים בתרבויות קדומות יש חית טוטם, כסמל עצמי שבטי. גם כיום, יש לעמים שונים סמל של חיה, כשריד קדום מימי קדם, כשהעמים משתמשים בסמלי חיות כטוטם שבטי. חיות עוצמה כמו הנשר, הנחש, הדב, האריה – שכיחים כמסמלי עמים. החיות מייצגות את רוב סמלי המזלות באסטרולוגיה, וכך מבוטאת החוויה קיומית בדבר הקשר הקיומי בין האדם והחיה לסוגיה השונים.
