שלום לכולם. כתבתי לפני מס’ שנים פוסט שעוסק בנושא, בבלוג שניהלתי בזמנו (על מדעי המוח):
לכאורה, התשובה לשאלה “על מה חולמים עיוורים מלידה ?” אמורה להיות פשוטה מאוד: מי שלא ראה מימיו תכנים ויזואליים- חלומותיו לבטח לא יכללו תכנים מסוג זה. ואכן, במספר מאמרים שפורסמו בשנות ה-60 נטען, כי חלומותיהם של עיוורים מלידה אינם כוללים תכנים ויזואליים.
אלא שלמעשה הסיפור עשוי להיות מורכב יותר. ראשית, יש לציין כי במספר מחקרים הודגם כי לעיוורים מלידה יש יכולת שימוש בדימויים (ויזואליים) שכמעט שאינה נופלת מזו של מי שראייתם תקינה. כך למשל, הודגם כי עיוורים מלידה מסוגלים לדמיין פרספקטיבות שונות ולהיעזר בייצוגים מרחביים בעת פתרון בעיות שונות.
אך מה בדבר חלומות ? אומנם היו מספר חוקרים שניסו לערער על ההנחה שחלומותיהם של עיוורים מלידה אינם כוללים תכנים ויזואליים, אך עד לאחרונה לא סופקה לכך עדות אמפירית. הראשונים לספק עדות שכזו היו ברטולו (Bertolo) ועמיתיו, קבוצה של חוקרי שינה מפורטוגל. ברטולו ושות’ ניסו למצוא עדות לקיומם של תכנים ויזואליים בחלומות של עיוורים מלידה דרך מדידת פעילות מוחם בזמן שינה באמצעות אלקטרודות EEG. אלקטרודות EEG מוצמדות באופן לא פולשני לקרקפת ומאפשרות למדוד פעילות חשמלית שמקורה במוח. ידוע שפעילות המערכת הויזואלית מלווה בדפוסי פעילות ספציפיים אותם ניתן למדוד באמצעות אלקטרודות ה- EEG. כך למשל, במספר רב של מחקרים הודגם כי פעילות ויזואלית, אמיתית ומדומיינת, מלווה בירידה בעוצמת גלי האלפא (α) באלקטרודות הסמוכות לאזורי הראייה במוח. במובן הזה, ירידה בעוצמת גלי האלפא במוח עשויה לשמש כעדות לקיומם של תכנים ויזואליים בעת חלימה. בהתאם לכך, ברטולו ושות’ מדדו פעילות EEG במהלך שינה במוחם של עשרה מתנדבים עיוורים מלידה (ואף בקרב קבוצת ביקורת של מתנדבים שראייתם תקינה). בזמנים קצובים במהלך השינה המתנדבים הוערו והתבקשו לדווח על תכני חלומותיהם, ואף לנסות לציירם ובנוסף לכך, פעילות גלי האלפא במוחם ברגעים שלפני היקיצה תועדה ונותחה.
תכני החלומות עליהם דיווחו הנבדקים העיוורים היו עשירים וברורים וכללו תחושות של שמע, מגע ותנועה. בד בבד, כל הנבדקים העיוורים אף דיווחו על קיומם של תכנים ויזואליים בחלומותיהם (נופים, דמויות אנושיות, אובייקטים) וחלקם אף סיפקו איורים מדויקים המתארים את מה ש”ראו”. לבסוף, ברטולו ועמיתיו דיווחו כי קיים מתאם סטטיסטי חזק בין מידת הויזואליות שנחוותה בזמן החלום (שכומתה באמצעות מדד מיוחד) לבין אותו דפוס פעילות מוחית ספציפי שעל פניו משקף פעילות ויזואלית, כפי שנמדד רגע לפני היקיצה מהשינה.
ברטלו ועמיתיו רואים בממצאים אלה עדות חותכת לקיומם של תכנים ויזואליים בחלומותיהם של עיוורים מלידה. טענה זו זכתה לתהודה רבה אך גם העלתה כצפוי ביקורות רבות. ובכלל, בשנים האחרונות נעשו עבודות מרשימות ויצירתיות מאוד (כולל כאן בישראל) בכל הנוגע לתפקוד מוחם של עיוורים. המשך יבוא…
ערן
רציתי להעיר שבבדיקות של הדמייה מוחית תפקודית נמצא שחלק מאיזורי הראייה הקלאסים, אצל עיוורים – גוייסו למטרות אחרות.
הם בעצם “שומעים” צלילים תוך שימוש באיזורי ראייה עורפיים, וגם חושים אחרים מפעילים אצלם איזורי ראייה.
כך שהפעלה של איזורי ראייה בעיוורים – לא בהכרח מעידה על חווית ראייה בחלום.
רז
שלום ערן ורז,
המחקר והדיון בחלומות של עיוורים מלידה מעורר שאלות מהותיות לגבי נפש האדם ככלל . נראה לי שאם אכן עיוורים מלידה יכולים לחלום חלומות ויזואליים, זה מאושש בצורה משמעותית את גישתו של יונג על קיומם של ארכיטיפים (מבנים נפשיים מולדים) בנפש האנושית. מן המחקרים שציין ערן עולה שאצל אנשים עיוורים מלידה קיימת תודעה מרחבית, אם כי לדבריך רז היא יכולה להיווצר כתוצאה מהיעזרות בחושים אחרים, כגון משמיעה ומישוש, ולאו דוקא משימוש בדימויים ויזואליים. אבל אם עיוור מלידה מסוגל למשל לצייר ציור שבו הוא מתאר את “חוויותיו” הויזואליות, הרי שנתקשה אז לטעון שהוא רק נעזר בחושים אחרים כדי לצייר.
ציינת, ערן, שנעשו מחקרים על כך שעיוורים מלידה מסוגלים לדמיין פרספקטיבות שונות ולהיעזר בייצוגים מרחביים בעת פתרון בעיות שונות. האם נבחנו במחקרים אלו הבדלים מהותיים בייצוגים מרחביים של עיוורים מלידה לעומת אלו של אנשים שרואים? או אם לנסח זאת אחרת: כיצד משפיעה חווית הראיה על הייצוגים המרחביים לעומת אלו שאין להם את החוויה הזו בכלל ורק נעזרים במבנים תורשתיים שקיימים אפריורי בנפש? מחקר כזה יכול לאפשר לזהות את המבנים הנפשיים הקולקטיביים בצורתם “הטהורה” יחסית ללא ההשפעה של הניסיון.
נתי
שוב שלום רז ונתי
אין ספק שההיערכות מחדש (הפלסטיות) של האיזורים השונים במוחם של העיוורים מלידה משחקת תפקיד , אבל אני מניח שתנאי המעבדה, שבהם המחקרים הללו מנוהלים בדרך כלל, מצמצמת יחסית את מעורבותם (נטרול רעשי רקע וכד’). נתי- עד כמה שאני זוכר ההבדלים המדווחים במחקרים הללו הם בדרך כלל כמותיים ( זמני תגובה, שיעורי טעויות וכד’) ולא איכותיים.
בכל אופן, נתקלתי לא מזמן במאמר מצוין ועדכני יותר שעוסק בסוגית החלום בקרב עיוורים מלידה. אם אצליח למצאו שוב- אעדכן.