הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים
לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון /
רעיה שריד, פסיכולוגית קלינית
סיכום ממצאי עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, שנכתבה בהנחיית פרופ’ תמר קרון
תקציר:
כיום ידוע כי 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. לאחרונה נמצא שגם כ- 10% מהגברים סובלים ממצוקה לאחר הלידה של בנות זוגם. אם ניתן היה לנבא מראש מי ילקו במצוקה לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב וימנע נזקים אפשריים לתינוק. קרון וברוש השוו בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה לחלומותיהן של נשים בהריון שלא לקו בדיכאון לאחר לידה, והסיקו כי היכולת לבטא מצוקות בעזרת החלום משמשת כ”עבודה רגשית”, ומאפשרת לנשים להכין עצמן לקשיים שיבואו בעקבות הלידה. שיערתי כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, וכי גם גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. שיערתי גם כי “עבודה רגשית” של בן הזוג עשויה לעזור לבן זוג שאינו עושה “עבודה רגשית” משל עצמו שלא ללקות במצוקה לאחר לידה. 190 זוגות רואיינו בטרימסטר האחרון להריון הראשון, ואח”כ 158 מהם כ-6 עד 15 שבועות לאחר הלידה. נמצא כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים לחלומותיהן של נשים, וכי בחלומותיהם של בני זוג בזמן ההריון נמצאים אותם תכנים. נמצא כי בשונה מנשים, גברים שעושים “עבודה רגשית” בחלומותיהם אינם נוטים פחות ללקות במצוקה לאחר לידה. עם זאת נמצא שכאשר האשה מסוגלת לעשות עבודה רגשית בעצמה, היא יכולה גם להפיק עזרה מעבודה רגשית של בן זוגה, ויכולתה של עבודה רגשית של האשה לעזור לבן זוגה מול מצוקה שלאחר לידה תלויה בסוג המצוקה של בן זוגה.
מבוא:
הפרעות רגשיות לאחר הלידה:
תופעות של מצוקה בקרב נשים לאחר לידה זוכות להכרה הולכת וגוברת בעשרים השנים האחרונות. הספרות המחקרית מצביעה יותר ויותר על הפער הקיים בין הציפיה החברתית מהאשה לתחושת אושר ושמחה לאחר הלידה לבין הרגשות הקשים והקשיים שנשים חוות בפועל (Albright, 1993; Harris et al., 1989). דכאון שלאחר לידה (postpartum depression) – פורץ תוך כמה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד שנה ויותר. כולל סימפטומים פיזיולוגיים כמו עייפות, קשיי שינה, צבירת נוזלים ושינויים במשקל וכן סימפטומים רגשיים כמו פרצי בכי, עצבנות, תחושת לחץ, דאגת יתר, חרדה ויאוש. כמו כן ישנן מחשבות אובססיביות לגבי נזק לעצמי או לתינוק. 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. הנשים הלוקות בדיכאון לאחר לידה בדרך כלל מתקשות להחלים ממנו באופן ספונטני. אם ניתן היה לנבא מראש מי הן הנשים שילקו בדיכאון לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב מהאשה ומשפחתה וימנע נזקים אפשריים לתינוק.
מחקרים שונים בדקו את האפשרות שגם גברים לוקים במצוקה לאחר הלידה של בנות זוגם. מחקרים מוקדמים, משנות ה- 30 עד שנות ה- 60, שזיהו מצוקה רבה אצל גברים במעבר לאבהות, נשענים בעיקר על מודלים תיאורטיים פסיכואנליטיים ותיאורי מקרה. מחקרים מאוחרים יותר, משנות ה- 60 ועד העשור האחרון, לא מצאו מצוקה ודיכאון במעבר לאבהות, והם נשענו בעיקר על כלים סטנדרטיים למדידת דיכאון ועל כלים שפותחו כדי לאתר דיכאון לאחר לידה אצל נשים, כמו Edinburgh Postnatal Depression Scale (אפורי, 1996; מרון, 1999). לאחרונה נבדקה האפשרות, שהאופן שבו מתבטא דיכאון לאחר לידה אצל גברים שונה מהאופן שבו הוא מתבטא אצל נשים. כיוון שגברים נוטים פחות להגיב בביטוי רגשות ויותר להגיב בהתנהגות, נבדקה האפשרות שהם מבטאים את מצוקתם לאחר הלידה בתסמינים התנהגותיים. גולדצויג (2003) ריאיין 96 גברים לפני ואחרי הלידה של בנות זוגם. ממצאי מחקרו הראו, כי בקרב הגברים ישנן שתי קבוצות נפרדות של גברים הסובלים מצוקה במעבר לאבהות: בקבוצה אחת המצוקה מתבטאת בתסמיני דיכאון ובקבוצה השניה בעליה בתסמינים התנהגותיים (גולדצויג, 2003). על-פי מחקר זה שכיחות המצוקה במעבר לאבהות אצל גברים אינה נופלת משכיחות דיכאון שלאחר לידה אצל נשים.
הקשר בין חלומות לבין הריון ולידה:
בתקופת ההריון יש לחלומותיה של האשה משמעות מיוחדת, ומספר מחקרים שעסקו בחלומות בהריון מראים כי החלומות שהאישה חולמת בתקופת ההריון הם מיוחדים, חיים ומוחשיים יותר (Goldberger, 1991; Kestenerg, 1977). במהלך ההריון האישה מתמקדת בעצמה, מודעת יותר לחוויותיה הפנימיות, חווה רגרסיה ולחץ רב (Kestenerg, 1977). כל אלה מחלישים את כוחות האגו ואת ההגנות. על פי התיאוריה הפרוידיאנית, ככל שההגנות נחלשות, נחלשת הצנזורה על החלום והתוכן הסמוי של החלום הופך לגלוי יותר (Freud, 1900). כך המשמעות שניתן לתת לחלומות שהאישה חולמת בתקופה זו היא רבה. מחקרים מראים כי תכני החלום של נשים בהריון שונים מתכני החלום של נשים שאינן בהריון.
בניגוד למחקר הקיים על חלומות של נשים בהריון, חלומות של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם כמעט ולא נחקרו. מתעוררת השאלה, האם גם חלומות של גברים שנשותיהם בהריון הם חלומות מיוחדים, המבטאים תכנים דומים.
הגישה היונגיאנית לחלומות:
הגישה היונגיאנית, המבוססת על שיטתו של קארל גוסטב יונג, נותנת מקום רב לחלומות. יונג טען שקיים לא מודע קולקטיבי, בנוסף ללא מודע האישי, ובו מוטבע הנסיון האנושי של כל בני האדם בכל הזמנים ובכל התרבויות. הלא מודע הקולקטיבי מכיל ארכיטיפים, שהם תבניות קדומות לקליטה וחוויה, שהן מולדות אצל כל בני האדם, ומובילות את האדם להגיב בדפוס אוניברסלי של רגשות, מחשבות והתנהגויות. הארכיטיפים מתייחסים לאופי האוניברסלי של האדם, ולכן נמצא ביטויים שלהם בהתמודדות עם מצבים אוניברסליים המתרחשים בחיינו. לפיכך הם מופיעים פעמים רבות בתקופות מעבר, שבהן נדרשת הסתגלות חדשה, כמו בזמן ההתבגרות, סביב אמצע החיים, ההזדקנות (יונג, 1982), וגם בזמן ההריון והלידה (Abt et al., 2000).
ההריון הוא תקופת מעבר עבור האשה. זהו מצב אוניברסלי, שאותו עוברות נשים מתחילת ההסטוריה האנושית ובכל התרבויות האנושיות. לפיכך נצפה למצוא בחלומותיה של אשה בהריון תכנים ארכיטיפליים. במחקר אורך שנעשה על חלומות של נשים בהריון ונשים שאינן בהריון, נמצאו מוטיבים ארכיטיפליים שהופיעו בתדירות גבוהה בחלומותיהן של נשים הרות. מוטיבים אלה היו: אנימוס, הריון ולידה, האם, הילד, התחברות לנשיות, מיכל ומים (שמולביץ, 2004).
מוטיבים ארכיטיפליים בחלומות בתקופת ההריון – השערות לגבי שני בני הזוג:
הארכיטיפים עצמם אינם מופיעים בחלום – אלא הם התבניות הבסיסיות המייצרות מוטיבים וסמלים של הלא מודע הקולקטיבי בחלום. הספרות הפסיכולוגית בכלל, והספרות היונגיאנית בפרט, עוסקת בחיי הנפש והתהליכים אצל הנשים בהריון, בעוד שהגברים אינם מהווים מוקד. אולם בעולם המערבי המודרני גם הגברים הם משתתפים אקטיביים בתהליך ההריון והלידה, וניתן לומר שגם עבורם ההריון הוא תקופת מעבר משמעותית. ניתן לכן לשער כי גם אצל גברים שנשותיהם בהריון מופיעים תכנים ומוטיבים ארכיטיפליים שנמצאו אצל נשים בהריון, וכי קיימים מוטיבים משותפים אצל בני זוג.
דיכאון לאחר לידה וחלומות:
בהמשך לחיפוש מנבאים לדיכאון לאחר לידה, שיאפשרו לאתר נשים בסיכון כבר בזמן ההריון, עולה האפשרות להיעזר בחלומות בזמן ההריון כדי לנבא דיכאון ומצוקה לאחר הלידה. החלימה היא חלק אינטגרלי של תהליכי החשיבה, וחוקרים רבים ציינו אותה כמספקת פונקציה של עיבוד מידע לגבי רגשות, וכבעלת תפקיד חשוב במידת ההסתגלות למאורעות בעלי אפקט חזק (Cartwright, 1986; Ablon, 1994). Winget & Kapp (1972) כתבו על כך שהחלומות כוללים אלמנטים המייצגים בעיות עכשוויות או עתידיות וגם קונפליקטים מוקדמים, ואת השילוב הזה יכול החולם לנצל על מנת ליצור מסגרת אחת שממנה ניתן לעבוד על פתרון. לכן יתכן שאצל אנשים המבטאים את המצוקות והחרדות שלהם בתוך החלום יתרחש שינוי חיובי במצב הרוח ובהתנהגות.
קרון וברוש (Kron & Brosh, 2003) השוו בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה ובין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה. הן מצאו כי בחלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה הופיעו יותר ביטויים של חשש ושל חלומות מזוכיסטים מאשר בחלומותיהן של נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה. הן הסיקו כי היכולת לבטא מצוקות וחרדות בעזרת החלום משמשת כ”עבודה רגשית”, ומאפשרת לנשים להכין את עצמן לקשיים שיבואו בעקבות הלידה. (להלן: חלימת חלום תחשב כ”עבודה רגשית” אם נמצא רגש של חשש בחלום או שהחלום מסווג כמזוכיסטי. המונח “עבודה רגשית” כפי שאשתמש בו כאן ישמש לציון ביטוי מצוקות וחרדות בעזרת החלום). מחקרים אלה מצאו דרך ליצור אבחנה בין נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה, לבין אלה שלא לקו בדיכאון לאחר לידה, באמצעות ניתוח חלומותיהן בזמן ההריון. כלומר, כבר בזמן ההריון ניתן לאתר את הנשים שנמצאות בסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה ואולי למנוע את התפרצות הדיכאון באמצעות טיפול מקדים.
על-פי הממצאים של גולדצויג (גולדצויג, 2003), כ- 10% מהגברים סובלים ממצוקה במעבר לאבהות, שמתבטאת בתסמינים התנהגותיים. יתכן כי כמו אצל הנשים, גם אצל הגברים ניתן להבחין בין כאלה שמשתמשים בחלומותיהם בזמן ההריון של בנות זוגם כדי להכין את עצמם לקראת הלידה, וחולמים חלומות מזוכיסטים או חלומות שמופיע בהם חשש, לבין אחרים שאינם חולמים חלומות מזוכיסטים או שמופיע בהם חשש. יתכן כי גברים הסובלים ממצוקה במעבר לאבהות, שמתבטאת בתסמינים התנהגותיים, הם אלה שאינם חולמים חלומות מזוכיסטים או שמופיע בהם חשש, כלומר אינם עושים “עבודה רגשית” בזמן ההריון. חשיבות של ממצא כזה תהיה ביכולת להשתמש בחלומות של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם כדי לנבא מצוקה לאחר הלידה אצלם, ולהציע טיפול מוקדם.
בנוסף, מתעוררות כאן שאלות לגבי השפעת הקשר בין בני הזוג על הבריאות הנפשית שלהם. מחקרים רבים מצאו שחוסר תחושה של תמיכה חברתית אצל האישה נמצא במתאם גבוה עם דיכאון לאחר לידה אצל האישה (Albright, 1993; Graff et al., 1991; Stemp et al., 1986). כמו כן נמצא כי נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה חשו פחות תמיכה מצד בן הזוג בעת ההריון (נוי, 2001). ניתן לשער אם כן כי הקשר בין בני הזוג משפיע על הסיכוי של כל אחד מהם לחוש במצוקה לאחר הלידה. אם נשים שילקו בדיכאון לאחר לידה שונות מנשים אחרות בכך שאינן עושות “עבודה רגשית” (כמוגדר לעיל), וגברים שילקו במצוקה לאחר הלידה שונים מגברים אחרים בכך שאינם עושים “עבודה רגשית”, האם יש קשר בין ה”עבודה הרגשית” של בני הזוג? האם סיכוייהם של בני זוג ששניהם אינם עושים “עבודה רגשית” ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה גבוה יותר מסיכויו של כל אחד מבני הזוג ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה בגלל חוסר “עבודה רגשית” של עצמו? האם “עבודה רגשית” של בן הזוג עשויה לעזור לבן זוג שאינו עושה “עבודה רגשית” משל עצמו שלא ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה? על שאלות אלה ביקשתי לענות במחקר זה.
שאלת המחקר:
ביקשתי לבדוק האם חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, והאם גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. כמו כן רציתי לבדוק אם “עבודה רגשית” שנעשית בחלומותיו של אחד מבני הזוג קשורה בסיכוי קטן יותר של בן הזוג השני ללקות במצוקה לאחר לידה. בנוסף בדקתי האם חוסר “עבודה רגשית” של שני בני הזוג קשורה בסיכויים גבוהים יותר של שני בני הזוג ללקות במצוקה לאחר לידה, בעוד שקיום “עבודה רגשית” אצל שני בני הזוג קשורה בסיכויים נמוכים יותר של שניהם ללקות במצוקה לאחר הלידה.
שיטה:
נבדקים:
בשלב הראשון של המחקר השתתפו 190 זוגות, שרואיינו במהלך הטרימסטר האחרון להריון הראשון. בשלב השני של המחקר השתתפו 158 מתוך הזוגות המקוריים, אשר רואיינו כ-6 עד 15 שבועות לאחר הלידה. 32 זוגות נשרו במהלך המחקר. 16 זוגות נוספים לא נכללו במערך הנתונים של המחקר כי שני בני הזוג לא זכרו חלומות (זוגות שבהם שאחד מבני הזוג לא זכר חלום נכנסו למערך המחקר בבדיקה של האם עבודה רגשית של הגבר בחלום עוזרת לאשה מול מצוקה לאחר לידה ולהפך. זוגות ששני בני הזוג לא זכרו חלום לא נכללים במחקר זה).
הזוגות גויסו למחקר מתוך קורסים של הכנה ללידה (קורסים פרטיים או כאלה המסונפים לבתי-חולים), קורסים של יוגה והתעמלות לנשים בהריון ומתוך סיורים בחדרי לידה של בתי-חולים, בעזרת רופאים ומיילדות של בתי החולים ומדריכות של קורסים פרטיים. הזוגות שמעו פרטים על המחקר ומטרותיו, הביעו הסכמה להשתתף ורשמו את פרטיהם, ומאוחר יותר נוצר איתם קשר על מנת לראיין אותם במקום ובזמן הנוחים להם. השאלונים מולאו באופן אנונימי (פרטי הזוגות נרשמו בנפרד כדי שניתן יהיה לחזור אליהם לאחר הלידה).
כלים:
המחקר הנוכחי נערך תוך שיתוף פעולה עם 3 חוקרות נוספות, אשר עסקו כולן בקשר בין מאפיינים רגשיים והתנהגותיים בזמן הטרימסטר האחרון להריון לבין דיכאון לאחר לידה אצל נשים ומצוקה לאחר לידה אצל גברים. כל אחת מהחוקרות בנתה שאלון העוסק בשאלת המחקר שלה. לאחר מכן נבנו ונערכו ארבעה שאלונים מקובצים: “שאלון בזמן הריון לנשים”, “שאלון בזמן הריון לגברים”, “שאלון לאחר לידה לנשים” ו”שאלון לאחר לידה לגברים”. שאלונים אלה הורכבו מחלקים כלליים משותפים (שאלון דמוגרפי, שאלוני דיכאון ומצוקה) ומחלקים ספציפיים הנוגעים לשאלות המחקר השונות. כל אחת מהחוקרות העבירה לנבדקיה שאלון זהה לזה שהעבירו שותפותיה. לאחר איסוף הנתונים נערך קידוד וקיבוץ למאגר נתונים אחד.
הכלים ששימשו לבדיקת שאלות המחקר הנוכחי הם:
א) שאלונים:
1. שאלון כללי לנשים/גברים לפני הלידה.
השאלון כלל נתוני רקע של הנבדקים והתבסס על השאלון של ברוש (2000).
2. שאלון חלומות:
שאלון הכולל שאלה אחת: “ספר/י לי בבקשה חלום שחלמת במהלך החודש האחרון”.
3. Edinburg Postnatal Depression Scale – לנשים ולגברים:
השאלון נבנה על-ידי Cox et al. (Cox et al, 1987) ונמצא כמדד רגיש וספציפי לאבחון דיכאון לאחר לידה כאשר תוקף מול אבחנה שהתקבלה בראיון פסיכיאטרי סטנדרטי (Goldenberg`s Standardised Psichiatric Interview) השאלון מורכב מ- 10 שאלות הבודקות את מצב הרוח והרגשות לאחר הלידה.
4. שאלון לזיהוי תסמינים התנהגותיים אצל גברים:
השאלון נבנה ע”י ד”ר גילי גולדצויג והוא כולל 36 פריטים המתארים בעיקר תסמינים מוחצנים במונחים של התנהגויות. הפריטים מבוססים על התנהגויות המתוארות בספרות כמאפיינות גברים (גולדצויג, 2003). מן השאלון הופק מדד כללי לתסמינים התנהגותיים. מטרת העברת השאלון לפני ואחרי הלידה היא לאתר עליה בתסמינים ההתנהגותיים (עלייה שחורגת מסטיית תקן אחת), שמשקפת מצוקה לאחר הלידה אצל גברים.
ב) כלים לניתוח:
1. שיטת קידוד החלומות של Hall & Van de Castle:
שימשה במחקר זה לציינון הרגש “חשש” בחלומות (apprehension).
2. הכלי לבדיקת נוכחות “חלום מזוכיסטי” של A.T. Beck:
הסולם נבנה כדי לסווג חלומות לא נעימים באמצעות ניתוח החלום. המונח “חלום מזוכיסטי” מתייחס על-פי Beck (Beck, 1967) למצבים שונים לא נעימים אותם חווה החולם. הסולם מכיל עשרה מרכיבים, אשר נוכחות אחד מהם או יותר בחלום מגדירה אותו כחלום מזוכיסטי. במחקר זה נעשה שימוש בכלי כדי לקבוע האם החלום הוא מזוכיסטי (חלוקה דיכוטומית: מזוכיסטי / לא מזוכיסטי).
3. ניתוח יונגיאני לבדיקת הופעת מוטיבים יונגיאניים בחלומות. במחקר זה נעשה שימוש בניתוח היונגיאני כדי לקבוע מהם המוטיבים היונגיאנים שמופיעים בחלומות הנשים והגברים (חלוקה דיכוטומית לכל מוטיב: מופיע / לא מופיע).
תוצאות:
מספר הזוגות שהשתתפו במחקר עד סופו ולפחות אחד מבני הזוג זכר חלום היה 142 זוגות. התוצאות להלן מתייחסות למדגם זה, מלבד התוצאות לגבי מוטיבים בחלומות שלגביהן הוכללו במדגם גם זוגות שנשרו במהלך המחקר (מאחר ולא היה צורך בנתונים לאחר הלידה לגבי תוצאות אלה), והן כללו 169 זוגות.
נשים שציונן בשאלון ה-EPDS היה גדול או שווה ל-10 הוגדרו כלוקות בדיכאון לאחר לידה, להלן קבוצת ה’מדוכאות’. נשים שציונן בשאלון ה-EPDS היה קטן מ-10 הוכללו בקבוצת ה’לא מדוכאות’. אחוז ה’מדוכאות’ היה 15.5%. אחוז הגברים שציונם בשאלון ה-EPDS היה גדול או שווה ל-10 היה 7.7%. אחוז הגברים שציונם בשאלון לזיהוי תסמינים התנהגותיים עלה בסטיית תקן אחת או יותר מלפני הלידה לאחרי הלידה היה 8.5%. גברים שענו על אחד משני תנאים אלה הוגדרו כסובלים ממצוקה לאחר לידה, להלן קבוצת ה’במצוקה’. אחוז ה’במצוקה’ היה 15.5%. ברוב ההשערות לא נמצא הבדל בין התנהגותה של קבוצת ה’במצוקה’ הכללית של הגברים לבין תתי הקבוצות.
בדיקת ההשערות:
ההשערה התיאורטית של עבודה זו היתה, כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, וכי גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. כמו כן שיערתי כי “עבודה רגשית” שנעשית בחלומותיו של אחד מבני הזוג קשורה בסיכוי קטן יותר של בן הזוג השני ללקות במצוקה לאחר לידה, וכי חוסר “עבודה רגשית” של שני בני הזוג קשורה בסיכויים גבוהים יותר של שני בני הזוג ללקות במצוקה לאחר לידה, בעוד שקיום “עבודה רגשית” אצל שני בני הזוג קשורה בסיכויים נמוכים יותר של שניהם ללקות במצוקה לאחר לידה.
ההשערות שנמצאו מובהקות הן: חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים; בחלומותיהם של בני זוג בזמן ההריון נמצאים אותם תכנים.
התוצאות שהתקבלו תומכות במספר השערות נוספות, אם כי לא נמצאה מובהקות סטטיסטית לגביהן: בחלומותיהם של בני זוג נמצא באותה מידה ביטוי מזוכיסטי; אצל גברים שלקו במצוקה לאחר לידה, השכיחות היחסית של חלומות לא מזוכיסטים היתה גבוהה מהשכיחות של חלומות מזוכיסטים; כאשר יש עבודה רגשית אצל האשה, שיעור הד.ל.ל. של האשה גבוה יותר כאשר אין עבודה רגשית אצל הגבר מאשר כשיש עבודה רגשית אצל הגבר; עבור קבוצת הגברים המדוכאים ע”פ שאלון EPDS, שעור המצוקה לאחר לידה אצל הגבר גבוה יותר כאשר אין עבודה רגשית אצל האשה מאשר כשיש עבודה רגשית אצל האשה; שיעור הדיכאון לאחר לידה אצל נשים כאשר שני בני הזוג מקיימים “עבודה רגשית” היה הנמוך ביותר.
סיכום ומסקנות:
ההשערה כי בחלומותיהם של גברים שנשותיהם בהריון ימצא ביטוי לרגש של חשש, ימצא ביטוי לחלום מזוכיסטי, וימצאו המוטיבים היונגיאניים שנמצאו בחלומות של נשים בהריון, אומתה. נראה כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם הם דומים לחלומות של נשים בהריון.
בחלומותיהם של הגברים במחקר זה נמצאו מוטיבים נוספים שלא נמצאו בעבר אצל נשים בהריון: חזרה של האבוד, בריחה, זמן, בעלי חיים, מלחמה ומבחן. נראה כי גברים עסוקים במהלך ההריון של בנות זוגם גם בתכנים משותפים להם, שלא נמצאו בעבר אצל נשים בהריון , וכי חלק מתכנים אלה מעסיקים גם נשים בתקופת ההריון אם כי באופן פחות אינטנסיבי. תכנים אלה טרם נחקרו עד כה בהקשר של הריון ולידה, ויש מקום לבדוק את הקשר בין תכנים אלה לבין תקופת ההריון והלידה באופן מעמיק יותר במחקרים עתידיים.
מצאתי כי אצל כמחצית מהזוגות, בחלומותיהם של בני הזוג בזמן ההריון נמצאו תכנים משותפים. נמצא כי רוב הזוגות היו דומים במידת הביטוי המזוכיסטי בחלומות, אך נטייתם של בני זוג לבטא חשש בחלומותיהם לא היתה קשורה בנטייתו של בן הזוג לעשות כן.
הממצאים תומכים בנטייה נמוכה של גברים שלקו במצוקה שלאחר לידה לחלום חלומות מזוכיסטים, ובכך לעשות עבודה רגשית בחלומותיהם. יחד עם זאת התוצאות אינן מראות קשר מובהק בין מצוקה שלאחר לידה לבין עבודה רגשית בזמן ההריון אצל גברים. ניתן לומר כי עבודה רגשית של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם אינה אפקטיבית עבורם במניעת מצוקה שלאחר לידה כמו עבודה רגשית של נשים בזמן ההריון, ומכאן שלא ניתן לנבא מצוקה לאחר לידה אצל גברים בעזרת חלומותיהם בתקופת ההריון באותה אפקטיביות כמו אצל נשים.
מצאתי כי יכולתה של עבודה רגשית של גבר לעזור לבת זוגו מול מצוקה שלאחר לידה תלויה ביכולתה של בת זוגו לעשות עבודה רגשית בעצמה. כאשר בת הזוג מסוגלת לעשות עבודה רגשית בעצמה, היא יכולה גם להפיק עזרה מעבודה רגשית של בן זוגה. מצאתי גם כי יכולתה של עבודה רגשית של אשה לעזור לבן זוגה מול מצוקה שלאחר לידה תלויה באופי המצוקה של בן הזוג. כאשר מצוקת בן הזוג היא בעלת אופי דכאוני יותר, יכולה עבודתה הרגשית של האשה לעזור לו, בעוד שכאשר מצוקת בן הזוג היא בעלת אופי מוחצן יותר, עבודת הרגשית של האשה אינה מסייעת לו במצוקתו.
בהמשך לכך הממצאים תומכים בכיוון ההשערה שעבור נשים, כאשר שני בני הזוג מקיימים עבודה רגשית, שיעור הדיכאון שלאחר לידה הוא הנמוך ביותר מבין כל הקבוצות. שיעור המצוקה שלאחר לידה של גברים, לעומת זאת, אינו הנמוך ביותר במצב זה.
ניתן לראות כי באופן כללי ממצאים רבים במחקר זה תומכים בכיוון השערות המחקר אך אינם מובהקים סטטיסטית. ניתן לשער כי מספר גדול יותר של נבדקים היה יוצר קבוצות גדולות יותר שלגביהן הממצאים היו יותר חד-משמעיים. במחקר זה השתתפו אמנם 190 זוגות, אך מספר הזוגות שהיוו את קבוצת המחקר לצורך נושא החלומות היה קטן יותר: 142 זוגות בשאלות המחקר שהישוו בין חלומות של גברים לחלומות של נשים, ורק 101 זוגות בשאלות המחקר שהישוו חלומות של בני זוג, ואיפשרו להשתמש רק בזוגות שבהם שני בני הזוג תארו חלום. כיוון שמחקר זה היה ראשון מסוגו, שחקר חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם, לא היתה דרך להעריך את מספר הגברים שיזכרו חלומות ולכן לא היתה דרך להעריך את גודל קבוצת המחקר הממשית.
נראה כי יש מקום למחקרים נוספים שיבדקו את הממצאים שמראה מחקר זה על קבוצות גדולות יותר באוכלוסיה כדי לגבש מסקנות תקפות יותר. קבוצת מחקר גדולה יותר תשאיר מספר גדול יותר של זוגות שבהם שני בני הזוג זוכרים את חלומותיהם. אפשרות נוספת היא להוסיף שלב נוסף למחקר, כשבוע לפני שלב העברת השאלונים, שבו יקבלו בני הזוג משימה לרשום את כל החלומות שהצליחו לזכור במהלך השבוע. באופן זה ניתן יהיה להגדיל את כמות הזוגות המסוגלים לתאר חלום בשלב הבא. נראה כי שלב זה עשוי לעזור, שכן במחקר הנוכחי נבדקים שלא זכרו חלומות והתבקשו לנסות ולזכור ולאחר מכן נוצר איתם שוב קשר – יכלו בחלקם לתאר חלום שחלמו במשך השבוע.
מקורות:
אפורי, נ’ (1996). רגשותיהם ומצב רוחם של גברים בסוף ההריון של בנות זוגם ושלושה חודשים לאחר הלידה של הילד הראשון. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
ברוש, ע’ (2000). השוואה בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה ובין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
גולדצויג, ג’ (2003). “הגברים בוכים בלילה – לא נשמע קולם”: מצוקה בקרב גברים בזמן המעבר לאבהות. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
זיק, י’ (1999). אימהות ראשונה: דיכאון לאחר לידה ומסוגלות אימהית, ציפיות בזמן ההריון ותפיסה עצמית לאחר הלידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
יונג, ק’ ג’ (1982). על החלומות. תל אביב: דביר.
מרון, ר’ (1999). רגשותיהם ומצב רוחם של גברים בסוף ההריון של בנות זוגם ושנה לאחר לידת הילד. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
נוי, נ’ (2001). אמהות מצפות: תמיכה מבן הזוג, ציפיות האישה לתמיכה ודיכאון שלאחר לידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
שמולביץ, א’ (2004). לחלום להיות אמא: התפתחות תהליך האינדיבידואציה לאורך ההריון הראשון, כפי שמתבטאת בחלומות, המנותחים על פי הגישה היונגיאנית. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
Ablon, S.L. (1994). The usefulness of dreams during pregnancy. The International Journal of Psycho-analysis, vol. 75(2), pp. 291-299.
Abt, R., Bosch, I. & Mackrell, V. (2000). Dream Child: Creation and new life in dreams of pregnant women. Switerland: Daimon.
Albright, A. (1993). Postpartum depression: An overview. Journal of Counseling & Development, vol. 71, pp. 316-320.
Beck, A.T. (1967). Depression: Clinical, Experimental, and Theoretical Aspects, pp. 169-345. New York: Harper & Row.
Cartwright, R. (1986). Affect and dream work from an information processing point of view. Journal of Mind and Behavior, vol. 7(2/3), pp. 281-297.
Cox, J., Holden, J. & Sagovsky, R. (1987). Detection of postnatal Depression: Development of the 10-item Edinburg Postnatal Depression Scale. British Journal of Psychiatry, vol. 150, pp. 782-786.
Freud, S. (1900). The Interpretation of Dreams. London: Allen & Unwin.
Graff, L. A., Dyck, D. G. & Scallow, J. R. (1991). Predicting Postpartum Depressions Symptoms: A Structural Modeling Analysis. Perceptual and Motor Skills, vol. 73, pp. 1137-1138.
Goldberger, M. (1991). Pregnancy during analysis, help or hindrance? Psychoanalytic Quarterly, vol. 60, pp. 207-226.
Hall, C. & Van de Castle, R.L. (1966). The content analysis of dreams. New York: Appleton century crafts.
Harris, B., Johns, S., Fung, H. & Thomas, R. (1989). The hormonal environment of postnatal depression. British Journal of Psychiatry, vol. 154, pp. 660-667.
Kestenerg, J. S. (1977). Regression and reintegration in pregnancy. In: H. P. Blum (Ed.) Female psychology, contemporary psychoanalytic views, pp. 213-249. New-York: International Universities Press.
Kron, T. & Brosh, A. (2003). Can dreams during pregnancy predict postpartum depression? Dreaming, vol.15 (2), pp. 67 – 81.
Stemp, P. S., Turner, R. J. & Noh, S. (1986). Psychological Distress in Postpartum Period: The Significance of Social Support. Journal of Marriage and the Family, vol. 48, pp. 271-277.
Winget, C. & Kapp, F. (1972). The relationship of the manifest contents of dreams to the duration of childbirth in prima gravida. Psychosomatic Medicine, vol. 34(2), pp. 313-320.
