שלום רב
נתי תאר קודם את השאלתה של המטופלת לגבי משמעות קטעי החלום הזכורים.
אולי רצוי כעת להרחיב את השאלה ולנסות להבין מדוע אנחנו שוכחים את רוב חלומותינו?
בעצם זכרון של חלום הוא ארוע נדיר ומיוחד לרוב האנשים, ואפילו זוכרי החלומות המנוסים מאבדים רבים מהם.
כולנו מכירים את חווית החלום שחומק מאיתנו. צריך להתאמץ לאחוז בזנב החלום המפרפר, כדי שגם ראשו יבצבץ מהמים. ואם לא נעשה כך מיד על הבוקר – הוא
יישכח מאיתנו. במעבדות מעירים כמובן את הנבדקים בכל שלב REM – ואז הם זוכרים יותר. כך התגלה בעצם שכולם חולמים כל הזמן.
הובסון, חוקר שינה ידוע, פיתח כיפת לילה – כיפה עם חיישנים שמזהים את תנועות העיניים ומפעילים פעמון. הנבדק מתעורר ויכול לרשום את חלומו. הובסון רשם כך אלפי חלומות. אבל צריך אופי מיוחד מאוד לשם כך …
היום קיימת גם וריאציה מיוחדת – שבה בעת שהחיישנים מזהים שנת REM – אין מעירים את הישן, אלא רק נדלק אור שעובר את שמורות העיניים.
החולם מתורגל לזהות את גרוי האור תוך כדי החלום, וזה הסיגנל שמגביר את מודעותו לכך שהוא חולם, ובעצם יכול להמשיך את החלום כחלום צלול עם תודעה מלאה.
בכל מקרה, מדוע אנחנו שוכחים את חלומותינו?
מה דעתכם?
רז
Tags: dream theory, חלומות
Related Articles
1 user responded in this post