Enter your email address:
Delivered by FeedBurner
מחברת היקיצות: שפות החלום, השירה והפסיכואנליזה / רובי שונברגר
מחרוזת שירי יקיצה מתוך הספר “מחברת היקיצות”, והקדמה מתוך הרצאה של הפסיכואנליטיקן והמשורר רובי שונברגר:
” נראה היה לי שזהו במובן מסוים מעין ‘חלום כמוס’ של תיאורטיקנים רבים, בְּפסיכואנליזה ובתחומי ענין אחרים, הנסיקה הזאת מהשפה המדעית, השיטתית והמעוגנת היטב במונחים מקובלים ובהכללות, לְשפה חלומית, רופפת, חפשיה, דחוסה וקפריזית לעיתים, כָּזו שיכולה אולי לבטא אופנויות של חשיבה שלא ניתן לנסחן בָּשפה הסדורה. מאוחר יותר, הפעם כבר באופן מודע יותר, חשבתי שאם יכול היה להיות מעניין לכתוב בשפה חלומית על מדע , יכול להיות מעניין לא פחות לכתוב בשפה שירית על חלום, ובאופן טרנסיטיבי למעשה גם על מדע. כלומר, עלה בדעתי שהשפה השירית אותה אני כותב, אולי אפשר אפילו לומר המצב ההויָתי בו אני כותב, מקרב אותי במידה רבה למה שביון מכנה ‘שפת החלום’. הרגשתי שנפלה בחֵיקי נחֲלה נפלאה, שאנסה כעת לגלות את צפוּנוֹתיה, את ‘פָּרדס יפה’ שלי ואת ‘ברכת מים’… . “.
***********************************
תכנית ההשתלמויות של המכון היא רבת פנים ומיועדת לענות על הצרכים המגוונים שלנו כאנשי מקצוע. חלקה תיאורטי יותר וחלקה קליני יותר, אך כל יחידות הלימוד מקפידות על קשר בין התיאוריה לקליניקה. מטרתנו לאפשר יישום של הלמידה בעבודה הטיפולית. התכנית מיועדת לאנשי מקצוע צעירים ובכירים כאחד. הלימוד הינו בקבוצות קטנות, פתוחות לחשיבה ולמפגש, ומאפשר את הלימוד המשותף.
מנחה: קובי אבשלום, פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה במכון תל- אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.
בסמינר נפגוש את האופן בו אוגדן קורא ומבין את תיאוריית יחסי אובייקט כפי שהיא מופיעה אצל פרויד (בעיקר במאמרו “אבל ומלנכוליה”), בחשיבה הקלייניאנית, אצל וויניקוט ואצל ביון. נראה כיצד, מתוך הבנתו את הכותבים הללו, אוגדן גיבש לעצמו את ההבנה שלו שמתבטאת בעיקר במושג “האנליטי השלישי האינטרסובייקטיבי”.
נפגוש את האופנים בהם אוגדן רואה את תפקיד האנליטיקאי: כניסה לחוויית עולמו הפנימי של המטופל דרך הקשבה לעולם ה- reverie של המטפל מתוך הבנה שהמתרחש בתוך המטפל מהווה ייצוג אינטרסובייקטיבי של עולם האובייקטים של המטופל. נפגוש את ההשלכות של הבנה זו, את העבודה האנליטית על שאלות הקשורות ל- setting, ולפגישה ראשונה. ננסה להכיר ולהבין את המושגים holding ו- containing, ונתבונן כיצד עובדים עם העברה והעברה נגדית ועוד.
הקורס יתקיים בימי ג’ 14:45- 13:15 2/11/10-8/2/11, סה”כ 12 מפגשים.
*************
מנחה: ד”ר רז אבן, מומחה בפסיכיאטריה ופסיכותרפיסט, עורך כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון אינטרנטית בנושא זה. הקורס יעסוק בתיאוריה של החלומות והחלימה תוך ניסיון להפגיש תיאוריות פסיכודינאמיות עם גישות קוגניטיביות ומחקריות בתחום החלימה.
הפגישות תתבססנה על קריאה תיאורטית של מאמרים מגישות שונות, בליווי הדגמות
של חלומות, הן אישיים של המשתתפים והן מתוך הקליניקה או הספרות.
הנושאים העיקריים בהם נעסוק: תורת החלומות של פרויד, גישות פסיכודינאמיות נוספות לחלומות: הגישה היונגיאנית, תיאוריית יחסי אובייקט, פסיכולוגית האגו ופסיכולוגית העצמי, גישות מחקריות וקוגניטיביות: מחקרים על מבנה ותוכן החלומות, חקר השינה והחלימה בפסיכופיזיולוגיה של האדם ובעלי החיים, חקר המוח החולם, הגישה הנוירופסיכואנליטית וחיבורים בין נוירולוגיה לבין פסיכואנליזה, מצבי תודעה מיוחדים בשינה כגון חלומות צלולים, נרקולפסיה, שיתוק שינה ופאראסומניות, השפעת תרופות פסיכואקטיביות על החלימה.
הקורס יתבסס על מאמרים בעברית מכתב העת המקוון של “תורת החלומות”, וכן על מספר פרקים מספרים שיצוינו בהמשך.
הקורס יתקיים בימי ג’ 16:00- 14:30 1/3/11-7/6/11, סה”כ 12 מפגשים.
מנחה: אילנה לאור, פסיכולוגית קלינית מדריכה, אנליטיקאית קבוצתית, מורה ומדריכה בתכנית לפסיכותרפיה ובמסלול ההתייחסותי באוניברסיטת תל אביב.
כניסתה של הגישה ההתייחסותית לשיח האנליטי כרכה את השאלה בדבר הגורמים הריפויים עבור המטופל בשאלה מה יכול המטפל להציע לו. המחשבה הרווחת בגישה זו הנה שהמטפל מציע למטופל את הטכניקה המתאימה למטופל על סמך הבנתו התיאורטית והקלינית אך בהרבה מובנים הוא מציע למטופל את עצמו, על יכולותיו, רגישויותיו, הקונפליקטים בהם הוא נתון והמשיכה שלו לתחומים אלה ואחרים. במילים אחרות ניתן לומר שהמטפל מציע למטופל את הסובייקטיביות שלו כשזו מושפעת מידע תיאורטי ומחשיבה קלינית.
בסדנא זו נתבונן בחשיבות המקום הריפויי של הסובייקטיביות של המטפל וזאת באמצעות מספר שאלות מרכזיות הקשורות לתיאוריה ולקליניקה של המעשה הטיפולי. נבחן את הקשר בין הסובייקטיביות של המטפל להעברה והעברה נגדית; נעסוק בסוגית החשיפה העצמית של המטפל בתוך הטיפול- מהי חשיפה זו ומה משמעותה בתהליך הטיפולי; נבחן את מושג ההפעלה- אנאקטמנט; את החשיבה על רגעים טרנספורמטיביים בטפול וכן את השאלה בדבר הצורך של המטפל להשתנות כחלק מההתנהלות הטיפולית.
נקרא מכתביהם של גנט, ברומברג, ארון, מיטשל וג’ודי מסלר דיויס.
המשתתפים מתבקשים להביא לסדנא דוגמאות מתוך טיפולים בהם הסובייקטיביות “מבצבצת” כדי שנוכל במשותף להתבונן בהם.
הסדנא תתקיים בימי ו’ 9:00-14:00 4/02/11, 11/02/11
השתלמויות נוספות תתפרסמנה במהלך השנה באתר האינטרנט של המכון ובאתר “פסיכולוגיה עברית”.
מחיר הקורס: 1320ש”ח ( 1140 ש”ח למתמחה)
מחיר הסדנא: 610 ש”ח ( 570 ש”ח למתמחה)
נשמח לעמוד לרשותכם: 03-6427272
דוא”ל: ramat_a@015.net.il Ramat-Aviv Institute
ramat_a@zahav.net.il
ברצוני להמליץ על ספר חדש על תיאוריה ומחקר בנושא חלומות ילדים, של פסיכולוג איטלקי ,
Claudio Colace, PhD
http://www.karnacbooks.com/Product.asp?PID=26696
המחבר ערך מספר מחקרים מרתקים בהם הוא ניסה לבחון את עקרונות התיאוריה של פרויד לגבי חלומות ילדים, בניסיון לאשש או להפריך באופן מדעי את העקרונות הפסיכואנליטים.
ספר זה נועד להציג מחקרים עכשוויים לגבי תאוריית החלומות של פרויד, על ידי אנליזה של חלק מסוים בו – ההיפותזות בנוגע לחלומות של ילדים. המחקרים מתבססים על שיטות של ניתוח תוכן שפותחו ע”י חוקרי חלימה קוגניטיבים, וייחודו בכך שהוא בודק באופן יוצא דופן השערות פסיכואנליטיות. מעבר לתרומה לחקר החלום, הספר גם מהווה תרומה למחקר של השנים האחרונות שבא לאשש גישות פסיכודינאמיות, שבעבר פשוט נחשבו ל”לא מדעיות” שכן נחשבו ללא ניתנות כלל לבדיקה.
העקרונות שנבחנים בספר קשורים לתיאורית מילוי המשאלות, וכן פרק שלם העוסק בתיאורית ההסוואה ע”י מערכת הצנזורה. נושא ההסוואה בחלום הוא אחד החשובים, ונבדק כאן ע”י מדדים של ביזאריות בחלום.
לפי הגישה הפרוידיאנית, כידוע, עבודת החלום מסווה את המשאלות והתכנים האסורים, והחלום הגלוי הוא רק תוצאה של מלאכת ההסוואה. בטיפול מבררים אחורה ומנסים לגלות את החומר המוסווה. לפי גישה זאת, נטען בספר, הרי מידת הביזאריות של החלום תלויה במידת ההסוואה, או בעצם מידת הפעילות של הצנזורה.
מדובר בטענה קלאסית של פרויד, אף כי אנו יודעים שהרבה מהגישות הפסיכואנליטיות החדשות לא מקבלות אותה. לפי פסיכולוגית האגו, למשל - יש חשיבות רבה דווקא לחלום הגלוי, לפי תיאורית העצמי – החלום מייצג מטאפורית את מצב העצמי, וגם לפי התיאורטיקנים היונגיאנים – ההסמלה בחלום איננה תוצאה של הסוואה, אלא של מבנה תודעתי אחר. בכל מקרה, הספר בודק את התיאוריה הקלאסית של פעילות הצנזורה / הסוואה כגורמת לעיוותים של עבודת החלום, המתבטאים במדדים שונים של “ביזאריות”.
.
Claudio Colace לקח על עצמו תוכנית מסועפת של מחקר על חלומותיהם של ילדים לאורך תקופה של עשר שנים: הוא טען בתוקף כי ההיפותזה הפסיכואנליטית, לגבי נושאים כמו מורכבות הנרטיב, ביזאריות, ומוטיבציה בחלומות, יכולה להיחקר בצורה יסודית.
בחלקו הראשון – הספר מספק תיאור מקיף ומוקפד של תצפיותיו של פרויד עצמו על ילדים חולמים.
הדגש הוא על כך שפעוטות חולמים חלומות קצרים ופשוטים שמבטאים משאלות ברורות. פרויד הסתמך על מימצאים אלו כדי לבסס את תיאורית מילוי המשאלות בחלום, שהינן גלויות לעין בגיל צעיר, טרם התפתחות מנגנוני ההסוואה (עיבוי, התקה, הסמלה).
בהמשך – מציג המחבר את תוצאותיו מארבעה מחקרים ניסיוניים על חלומות של ילדים שהוא אסף במשך עשר שנים. מחקרים אלו (שניים נערכו בתנאי בית ספר, אחד נערך בתנאי בית ואחד התבסס על שאלון של ההורים בלבד) .
כך שהמחבר מצליב מידע ממקורות רבים, ומתייחס גם לממצאים ממעבדות שינה. הוא בדק שני מדדים עיקריים:
הראשון – מידת הביזאריות של החלומות, כאשר כבר ידוע ממחקרים של פוקס שילדים קטנים חולמים חלומות גלויים ופשוטים יותר, והביזאריות עולה עם הגיל (ולא בהכרח ביחס ליכולות קוגניטיביות של סיפור סיפורים, אל יותר בקורלציה עם התפתחות יכולת של תפיסה מרחבית). השני – התפתחות הסופר-אגו שנבדקה אופרציונאלית ע”י היכולת לחוש אשמה (בעיקר דרך תגובות לסיפורים שכוללים מעשי “חטא” של תוקפנות בשוגג או המרת פי ההורים). נבדקה היכולת לחוש אשמה פנימית (מול חוסר הבנה שבכלל מדובר במעשה לא טוב או רמה נמוכה של חשש מעונש חיצוני), היכולת לנסות לעזור, לתקן, לפצות ועוד.
מסקנות המחקרים מאששות את הכיוון התיאורטי של פרויד. כלומר נמצאה קורלאציה חיובית בין מידת הביזאריות של החלומות לבין התפתחות הסופר אגו.
Two specific bizarreness content scales were used.: “Distortion/bizareness scale” -. This scale is directly derived from the Freudian dream distortion classification.
Dreams are classified as follows: 1. The dream is sensible, plausible and without strange elements.This dream is understandable and plausible with respect to common daytime experiences. 2. The dream is sensible, consistent in itself but strange compared to everyday life. The content of the dream is clear and consistent in itself, makes sense, but has a strange effect for its meaning is hardly compatible with common everyday experiences. 3. The dream is senseless, inconsistent and bizarre. The content of the dream is nonunderstandable, inconsistent, strange and senseless. Note: Freud noted that to certain formal qualities always corresponded a given amount of dream work; children’s dreams, that are placed in the first category, differ in that they introduce a lower level of distortion and dream-work activity. Dream distortion is meaningful only for dreams of the second and particularly of the third category. “Bizarre Elements scale” This scale identifies 3 general classes of bizarre elements (metamorphoses, unusual acts, magical occurrences) (applied to dreams of Study A). All dream reports were scored for bizarreness by two independent judges who did not know the age of the children nor the scores obtained from the other tests. Interjudges agreement was 84-90%.
הניתוח הכמותי של תוכני חלומות מאת: דקל שלו
מתוך : הספו מאה שנים של חלומות שראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ע”ש חיים רובין
ב־1953, בדיוק בשנה שבה פרסמו אסרינסקי וקלייטמן את מאמרם רב־ההשפעה על תנועת עיניים בשינה, פרסם הפסיכולוג קלווין הול מאמר חשוב אחר, שהיה לאחת מאבני היסוד של גישה פסיכולוגית חדשה לחלומות, הגישה האמפירית־קוגניטיבית. גישה זאת ראתה בחלומות צורה של קוגניציה (חשיבה), שאותה ניתן להבין לטענתה רק באמצעות מחקר אמפירי — מחקר שמטרתו הראשונית היא איסוף נתונים, ולא פיתוח תיאוריות. בניגוד לגישה הפסיכואנליטית ולגישה הפסיכופיזיולוגית, שאספו דיווחי חלומות מאנשים בודדים (ממטופלים במסגרת טיפול נפשי או מנבדקים מעטים במעבדת השינה), הגישה האמפירית־קוגניטיבית דגלה ביצירת בסיס נתונים רחב ככל האפשר, בסיס נתונים שיכלול אלפי דיווחי חלומות, מאוכלוסיות ומחברות שונות, וטענה שרק לאחר שיצטברו די נתונים ניתן יהיה להציע להם הסבר.
שיטת הול וּואן דה־קסטל
האתגר המרכזי שבבניית מאגר נתונים רחב לגבי החלומות הוא אירגון המידע הנאסף ממאות — ואפילו מֵאַלְפֵי — דיווחי חלומות, באופן שיאפשר לקבוע מהם תוכניהם ומאפייניהם. לשם כך יש צורך בשיטת קידוד כמותית, על פי מספר רב של קטגוריות. השיטה המקובלת ביותר להשגת מטרות אלה היא שיטת הול וּואן דה־קסטל, שהוצגה בספרם מ־1966,1 ושימשה מאז בעשרות מחקרים. הקידוד של דיווחי החלומות נערך על פי עשר קטגוריות:2 1. דמויות; 2. אינטראקציות חברתיות; 3. פעילויות; 4. התרחשויות של מזל רע ושל מזל טוב; 5. הצלחות וכישלונות; 6. רגשות; 7. תפאורות ואובייקטים; 8. מרכיבים תיאוריים; 9. מרכיבים מהעבר; 10. אוכל ואכילה. לכל אחת מעשר הקטגוריות הללו מוגדרים כמה ערכים אפשריים, והקידוד נעשה על פי כללים הקובעים באיזה מקרה יש לייחס לתוכן החלום ערך כזה או אחר.
דקל שלו נמנה על סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, ואחראי על קורסים בפסיכולוגיה. במסגרת עבודתו עסק בכתיבה ופיתוח של חומרי למידה של האוניברסיטה הפתוחה בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה של הדימיון והחלום. ספרו מאה שנים של חלומות ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ע”ש חיים רובין בשנת 2009. עוד פרטים על הספר ניתן לראות באתר ההוצאה: www.taupress.tau.ac.il
