Enter your email address:

Delivered by FeedBurner

עורך:

ד”ר רז אבן

ליצירת קשר

כדי להצטרף כמנוי או כדי לשלוח מאמר לפרסום ניתן לכתוב ל:

תורת החלומות

logosky2

Loading

לחלום באלכסנדריה /  ד”ר רוני אלפנדרי

המאמר המלא פורסם ב“מארג” : כתב עת ישראלי לפסיכואנליזה 2013 , כרך ד, עמ 69-97

מאמר זה הוא עיבוד של פרק מספרו של אלפנדרי “גלות והתגלות – פרשנות פסיכואנליטית של יצירתו של לורנס דארל רביעיית אלכסנדריה”

שיצא לאחרונה בהוצאת כרמל.

לפרטים על הספר

רביעיית אלכסנדריה (1958-1960), יצירתו של לורנס דארל (1912-1990),

עוסקת בחוויותיו של מורה אנגלי הנקלע לעיר המצרית אלכסנדריה בשנות מלחמת העולם השנייה.

סיפור עלילת היצירה, המסופר מזוויות נרטיביות שונות, מתאר את הגלות הקיומית אליה נקלע המחבר. היצירה מתארת את מסעה הקיומי של הדמות הראשית בסיפור כחלק ממארג רחב של התרחשויות תוך-נפשיות, בין-אישיות ותרבותיות המשתרגות זו בזו ויוצרות חווית מבוך.  מאמר זה מתמקד בזיקתם של מושגי החלום ועבודת החלום ליצירה ולשאלת האמת.

המאמר עוסק בדרכים בהן עשה המחבר שימוש בתפיסתו את התיאוריה הפסיכואנליטית בכדי להבנות את היצירה סביב הנחתו הבסיסית כי היחיד אינו אדון לעצמו אלא נתון למרותם של כוחות גדולים ממנו, בין אם אלו כוחות פנימיים או כוחות חיצונים.

החלום, כהוויה בה סתירות מתקיימות ללא מפרע, יתואר כתפיסה המושגית סביבה מכונן המחבר את נקודות המפתח של עלילת היצירה.

*

להמשך קריאה

חלי טל שלם

חמשה שירים העוסקים בחלומות

יַלְדִּי חוֹלֵק חֲלוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

“כְּבָר אֵין טַוָּס בַּחוּץ?” שָׁאַלְתָּ

עֵינֶי התְּכֵלֶת שלך נִפְרָשׂוֹת על פני החַלּוֹן

כְּדֵי לְוַדֵּא

אֵיזֶה טַוָּס?

זְנַב הָרֶגַע חוֹמֵק מִיָּדִי

“לָבָן” עָנִיתָ,

לְחַיֶּיךָ סֻכָּר גָּדוּשׁ

**********

שירים נוספים

****************

‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
רות נצר
“נוסעת בעלת לב צפור שחורה
שלך החיות החכמות המאכלסות את שנתך” (אלחנדרה פיזארניק)
המיתוס המרכזי של התרבות האנושית, ובעיקר של התרבות המערבית, הוא נצחון ואילוף החיה ואף הריגתה או הקרבתה. האל, המלך הקדמון והגבור – מתואר כמי שיכול לנצח את החיה הקדמונית ולשלוט בה. או כמי שמלווה על ידי חיה שהוא שולט בה והיא מסמלת את כוחו.
התודעה האנושית ביסודה מחייבת את ההמעטה, ההחלשה, ההגבלה ואף הגינוי של היסודות החייתיים-היצריים כי הם מסמלים את הכוח הלא-מודע המאיים להשתלט. התודעה נבנית על ידי חיזוק כוח השליטה של התודעה על פני היצרים בנפש. בתרבויות המערביות החיה כמסמלת את היצרים הגופניים נחשבת לנחותה. הבטים רבים של הגוף נחשבים טמאים; אברי ההפרשה, וכן הפרשות הגוף, ודם המחזור. ההבחנה ביהדות ובתרבויות קדומות אחרות, בין חיה טמאה וטהורה, היא אחת הדרכים להבחין בין היסוד המאיים לבין היסוד החיובי של החיה. טקסי טהרה שקשורים בגוף מסייעים לקבל את הגופני ולנטרל את איכותו השלילית.
חיות מסמלות במיתוסים, אגדות וחלומות את ההבטים האינסטינקטיביים-דחפיים-יצריים-גופניים-תחושתיים הבלתי מודעים שלנו ששייכים לממלכת הגוף. פרויד כינה אותם ‘איד’, ויונג כינה אותם ‘צל’, ואיתם באנו לעולם. הנטיה היא להתייחס אל ‘האיד’ וה’צל’ כשליליים, אף כי בממלכת טבע הנפש דבר אינו טוב או רע מלכתחילה.

לחץ להורדת המאמר


המימדים  האישיים והחברתיים של החלום
ד”ר גילה עפר
הרצאה לפני האגודה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
קשה להמעיט בקסם של חלומות. עולם שלם וקסום. חלומות הם בין החוויות הכי פרטיות של האדם. לבד בלילה, עטוף בשנתו, החולם מעלה יצירות מופלאות ומורכבות מתוכו, שרובן נשכחות (95% מהחלומות נשכחים) וחלק קטן מהם נשאר בזכרוננו. את חלקם קשה אפילו לתאר במילים, קשה לתקשר אותם אפילו לעצמנו.קשה לתאר את הדימויים והתמונות השונות והמשונות. לעתים אנחנו נדהמים מיופים, לעתים נרתעים בפחד ובהלה, לעתים רוצים לשמור לעצמנו ולעתים משוועים לספר לאחר. החלומות משקפים את היכולת המופלאה של הנפש להגיע למחוזות יוצאי דופן של הדמיון.

להמשך קריאה

הלוגיקה של החלום
אסנת הלוי בלבן
מוסד ביאליק 2012

ספר זה עונה על השאלה: מהם הכללים הלוגיים של החלום? למרות מרכזיותו של החלום במשנתו של פרויד והספרות הענפה שפרחה בעקבותיה, לא נדונה שאלה זו באופן מספק. פרויד טען כי החלום הוא משמעותי, וכי כל עיקרו בהיותו צורה מיוחדת של חשיבה. אולם כל מחקרו לאחר קביעה זו מעיד על מגמה הפוכה: החלום כפי שהוא נחווה אינו מובן, אינו משמעותי. משמעותו טמונה ב”רעיונות החלום” הלטנטיים הלא מודעים, הנחשפים בפירוש. אם החלום כפי שהוא נחווה על ידי החולם הוא נטול משמעות עבורו בעודו שרוי בחלומו, בטרם פורש — הרי אינו חשיבה, אלא תוכן מוצפן בלבד, וכלליו — כללי הצפנה או כללי תרגום בלבד, ולא כללים של חשיבה משמעותית בפני עצמה.
הספר מבקש לממש את הבטחתו של פרויד לפיה החלום משמעותי, והכללים המעצבים אותו הם קטגוריות של חשיבה, אלטרנטיביות לאלה של החשיבה היומיומית בהקיץ. מוצע כאן מודל כללי של צורת החשיבה בחלום, המשרת את הדרישה הבסיסית מכל מחשבה: “שתגיד משהו על משהו”, שתהיה אינפורמטיבית.
נקודות המוצא של עבודה זו הן העובדה שהחלום מודע בעת החלימה, וההנחה שהחלום מובן לנו בעודנו שרויים בו. והרי החולם אינו מתפלא או מופתע מהקורות אותו בחלומו, אינו תוהה על זרויותיו, לפחות לא באותה מידה — ולגבי אותם ארועים — שבהקיץ היו גורמים לו הפתעה ופליאה אין-קץ. רק הרפלקסיה על החלום, המתחוללת בהקיץ, מציגה אותו כמוזר, בלתי סביר או חסר פשר. אם החלום מובן בזמן שהוא נחלם, הרי ששוררים בו סדר והגיון מבחינת החולם בעת החלימה. הגיון זה הוא נושא הספר.
החלום כפי שהוא נחווה בעת החלימה, החלום הגלוי, הוא לדברי פרויד פרי סילוף של רעיונות החלום החבויים בלחץ הצנזורה, המשרתת את ההתנגדות של ה”אני”. התהליך ההופך — או מתרגם — את רעיונות החלום לחלום הגלוי קרוי בפי פרויד “עבודת-החלום”. רעיונות החלום ערוכים על פי אופן החשיבה השורר בהקיץ. עבודת-החלום מערבלת את רעיונות החלום על פי מספר כללים, שהחשובים שבהם הם “עבודת המיזוג”, היינו מיזוג של דמויות ועניינים ו”עבודת ההתקה”, שהיא הסטת הדגש בחלום מן העיקר לטפל. מלבדם, משתתף ביצירת החלום גם המכאניזם של “היכולת להיות מתואר”, אשר עיקרו המחזה של רעיונות החלום הערוכים בלשון מושגית. לאלה מצטרפים מספר כללים נוספים, בהם כאלה הנוגעים לזמן ולסיבתיות בחלום.

(המשך…)

‏‏‏מאת: ד”ר רוית ראופמן. הוצאת רסלינג 2012

הספר עוסק בזיקות גומלין בין מעשיות-עממיות לבין סיפורי חלום של נשים, והוא פרי מחקר בו ד”ר רוית ראופמן עוסקת בשנים האחרונות.
הוא מבוסס הן על עבודת הדוקטורט שנכתבה בתחום, והן על מחקרי המשך כמו גם על ניסיונה כפסיכולוגית קלינית.
הספר מציג אפשרויות שונות לדון בזיקות גומלין אלו תוך שילוב גישות פסיכואנליטיות וכן גישות הלקוחות מחקר האתנו-פואטיקה. הספר כולל מעשיות רבות המתועדות בארכיון הסיפור העממי של העדות בישראל (אסע”י), מקבילות של סיפורים אלה ממרחבי תרבות אחרים- מערביים ושאינם מערביים וסיפורי-חלום של נשים שנאספו במסגרת עבודת המחקר ובמסגרות נוספות. זיהוי וניתוח הזיקות בין חלומות לבין מעשיות עממיות מסייעים לשפוך אור על המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים העומדים בבסיס מעשיות, וכן מציעים התייחסויות לסיפורי החלום שלא היו זמינות בהיעדר ידע הקשור בספרות עממית.

סיפורי-חלום העוסקים בדמות חתן-חיה, בחדר נעול ובגבר הרוצח נשים, נידונים בהשוואה למעשיות על “כחול-הזקן”, וכן “היפה והחיה”. תיאוריות פסיכואנליטיות המציעות גישה בין-סובייקטיבית מסייעות להבין כיצד מתפקדת בנפש דמותו של החתן-חיה המאכלסת הן מעשיות והן-סיפורי-חלום, וכיצד מציעים סיפורי החלום, החושפים קולות שאינם מופיעים במעשיות, פתרונות אפשריים לתפיסת היחסים בין המינים.

סיפורי-חלום המציגים תינוקות קטנים באופן החורג מגדר הרגיל נידונים בספר תוך השוואתם למעשיות “אצבעוני”. גישות העוסקות בשלבים פרה-אדיפאליים בהתפתחות ובדפוסי התקשרות מסייעות להבין את דמותו של הילד הקטן ואת מערכת היחסים שבינו לבין אמו.

סיפורי החלום העוסקים בבית ממתקים ובשיטוט ביער נידונים תוך השוואתם למעשייה “הנזל וגרטל”. הסיפורים עלו במסגרת עבודה קבוצתית, וגם הדיון בהם, העושה שימוש בתיאוריות יחסי-אובייקט, מתמקד ביחסים בין שלושת הגורמים: קבוצה, מעשיה וחלום.

(המשך…)

  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון