אברהם לינקולן ( 12 בפברואר 1809 – 15 באפריל 1865) היה הנשיא ה-16 של ארצות הברית ונחשב מגדולי הנשיאים בתולדותיה. הוא כיהן בין השנים 1861 עד למותו ב-1865 .  בין פעולותיו החשובות כנשיא  ביטול העבדות, ומניעת פילוגה של ארצות הברית בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית.
 
באפריל 1865  אברהם לינקולן סיפר לאשתו  ולמספר חברים – על חלום נורא שחלם . בין השומעים היה וורד היל למון, אשר תיאר את החלום בספר זכרונות שפירסם.
 
לינקולן תיאר כי 10 ימים לפני כן הלך לישון מאוחר. הוא חיכה לידיעות חשובות מהחזית. בגלל עייפותו הרבה שקע בשינה תוך זמן קצר. הוא חש מעין דממת מוות סביבו. אז שמע קולות בכי, כאילו מספר אנשים בוכים. הוא חשב שעזב את מיטתו וירד במורד המדרגות. הוא שוטט בין חדרי הבית הלבן ולא מצא את המתאבלים. הדממה הופרעה ע”י קולות הבכי הנעלמים, אך לא יכול היה לזהות את המתאבלים. קולות הנהי והמצוקה המשיכו ללוות אותו. הוא ראה אור בכל החדרים, כל החפצים היו מוכרים לו, אבל הוא השתומם היכן כל המתאבלים? הוא החליט להבין מה מקור התופעה המוזרה ומפתיעה הזאת. הוא המשיך לשוטט עד שהגיע לחדר המזרחי
ושם  הוא ראה גופה מכוסה בבגדי קבורה, סביבה חיילים ששמרו עליה, והמון אדם בוכים. פני המת היו מכוסים.
 ולשאלתו מי האיש שמת בבית הלבן? , אומרים לו שזה הנשיא שהתנקשו בחייו. זעקות אבל של הקהל בחלום העירו את הנשיא לינקולן משנתו. הוא לא יכול היה להירדם. והואיל ונטה להאמין בכוח הנבואי של חלומות, נותר מוטרד מאוד.
 
שלשה ימים מאוחר יותר, ב 14 לאפריל 1865
 ימים ספורים לאחר כניעתם של מדינות הדרום ישבו לינקולן ואשתו בתיאטרון פורד וצפו בהצגה “בן דודנו האמריקאי”,. באותו ערב הגיח  מתנקש דרומי בשם ג’ון וילקס בות’ – ורצח אותו.
בות’ שהיה שחקן והכיר היטב את בית התיאטרון, וגם היה מוכר שם – התגנב לתא הנשיא בלי שיחשדו בו  וירה בלינקולן בנוכחות אשתו ושומר ראשו.
גופתו של לינקולן הוצבה בחדר המזרחי של הבית הלבן.

*****************************************
SOURCE: p. 116-117 of Recollections of Abraham Lincoln 1847-1865 by Ward Hill Lamon (Lincoln, University of Nebraska Press, 1994).