תרגום חדש: דורי פרנס
נשלח למערכת “תורת החלומות” ע”י המתרגם
אתר הבית של שייקספיר ושות’
*
מתוך
חלום של לילה בלב קיץ
מערכה 1 תמונה 1
לִיסַנְדֶר: או, אם כבר הזיוּוג עולה יפה,
אז מוות, מלחמה או מחלה
סוגרים עליו, הופכים אותו רִגְעִי
כמו צליל, מהיר כּצֵל, קצר כמו
חלום…
מערכה 1 תמונה 1
הֶרְמִיָה: אם אוהבים תמיד עומדים בפנֵי
מִכְשוֹל, זה צו גורל. אז בוא נִלְמד
לִחְיות עם זה, זה עונש הכרחי
שמִתְלווה לַאהבה כמו שאר
הנִסְפּחים שלה – גניחות, תפילות,
דְמעות, וניחושים וחלומות.
מערכה 2 תמונה 2
שיר ערש
פיה ראשונה: נחָש וצֶפע כְּפוּל לשון,
קיפוד קוֹצָן, אל תֵרָאו;
סַלָמַנְדְרוֹת, תנו לישון,
בְּמַלכּתנו אל תִגעו.
מקהלה: בוא, זמיר, זמֵר, סַלְסֵל
את שיר הערש המְערְסֵל.
נוּמי, נוּמי, נוּמי נוּם; נומי, נומי, נומי נום.
שֶבר לא תדעי או הֶרס,
אף כישוף, קללה או אֶרס.
לילה טוב לך בשיר-עֶרש.
פיה ראשונה: עכביש טוֹוֶה קוּרים,
לֵך כי לא תִטְווה טובה!
חיפושית, שְרָצים שחורים,
אל תבואו לסביבה!
מקהלה: בוא, זמיר, זמֵר, סַלְסֵל,
את שיר הערש המערסֵל.
נומי, נומי, נומי נום; נומי, נומי, נומי נום.
שֶבר לא תדעי או הֶרס,
אף כישוף, קללה או אֶרס.
לילה טוב לך בשיר-עֶרש.
מערכה 2 תמונה 2 (הרמיה מתעוררת מסיוט)
הֶרְמִיָה (מתעוררת): לִיסַנְדֶר, בוא, הצילו! בוא עזוֹר לי!
את הנחָש מהחזה עקוֹר לי!
אוי לי! איזה חלום של חלחלה!
תראה, אני רועדת עוד מבּהלה!
הָיה נחָש, שאת לבי אכל.
אתה ישבְתָ וחייכת כשזָחל.
לִיסַנְדֶר! מה, איננו? היי, לִיסַנְדֶר? מה?
הוא לא שומע? אין… שום קול… דממה.
איפה אתה? דבּר, ענֵה לי אם תשמע,
אהוב שלי! עוד אתעלף פה מאֵימה!
מערכה 3 תמונה 2
ליסנדר: תוּגוֹת הן שִבְעתיים עצובות
כשהשֵינָה בְּגֵרָעוֹן וּבְחוֹבות.
אפְרע קצת מן החוב, ולמַפְרֵעַ
אניח רגע ראש ואשְתרֵעַ.
(שוכב ונרדם)
מערכה 4 תמונה 1
תחת (מתעורר): כשיגיע התור שלי לעלות לבמה, תקראו לי ואני אכנס. השורה הבאה שלי
זה “הו פּירָמוּס-יפה-כּה”. היי! חבר מוט? זמש הסנדלר? שפיץ הפחח? סיד? בְּחַי אלוהים! התעופפו-התחפפו, והשאירו אותי יוֹשן! היתה לי הִתְגלות לא רגילה. היה לי חלום, זה מעל ומעבר למוח של אדם להגיד איזה מין חלום זה היה. הבן-אדם הוא חמוֹר אם הוא יתחיל בכלל לנסות לתאר את החלום הזה. היה נדמה לי שהייתי – לא, אף אחד לא יכול להגיד מה. היה נדמה לי שהיה לי – אבל הבן-אדם הוא מוקיון עם תעודות אם הוא יעיז להגיד מה חשבתי שהיה לי. עין לא שמעה, אוזן לא ראתה, יד לא יכולה לטעום, לשון לא יכולה לדמיין ולב לא יכול לדווח מה היה החלום שלי. אני אושיב את חבר מוט לכתוב בלדה מהחלום הזה. יקראו לה “חלומו של תחת”, כי זה חלום שאין לו תחתית.
מערכה 5
פק: עכשיו אריה רעב שואג,
זאב צורח מול ירח,
חורש נוחר ולא דואג,
תם יום עמל, הוא לא טורח.
עכשיו נוצץ בול-עץ בָּאח,
לילית וגם ינשוף צווחים,
ולַחולה המדוכדך
הם מספרים על תכריכים.
עכשיו זו שעת הליל, הָעֵת
שבּה פוער לועו הקֶבר,
ופולט כל רוח מת
לחמוק בלילה לכל עבר.
ואנו, בני פיות, שדים,
אשר בורחים בִּשְעָטָה
מאור השמש, וצמודים
כמו חלום לָעלטה,
עכשיו נחגוג. עכבר זעיר
בית קדוש זה לא יעיר.
אותי שלחו עם מטאטא
לִגְרוֹף אבק לפני משתה.