R.E.M

פוסטים בארכיון של הנושא 'R.E.M'


  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון
  •  מטרת המחקר דלעיל היתה לבדוק מדדים נוירופיזיולוגים של חלומות צלולים.
    מבחינה פנומנולוגית חלומות צלולים מהווים מצב תודעתי מעורב. מצד אחד מדובר בחלום, שהינו בעצם מצב האלוצינטורי תקין, אבל בעוד שבחלום רגיל אין החולם מודע לכך שמדובר בדמיון, הרי לחולם הצלול יש מודעות לכך שהוא חולם, ולעיתים אף יש לו יכולת שליטה מסויימת במתרחש.
    ההנחה העקרונית של מחקר זה היתה שאם חלום צלול הינו מצב תודעתי מיוחד, הרי בהכרח יהיה לו גם מצע של מצב מוחי מיוחד.
    לפי המימצאים עד היום – אין בהירות במחקר לגבי המצב הפיזיולוגי הנמצא בבסיס תופעה זאת, ולרוב מצאו שחלומות צלולים מתפתחים מתוך חלום רגיל בשנת ה REM עם מאפייני חלימה רגילים.

    (לקריאה נוספת על חלומות צלולים

    חלומות צלולים מופיעים באופן ספונטאני אך ניתן גם לתרגל כניסה אליהם, ולצורך המחקר השתמשו בסטודנטים שתרגלו זאת ואף תרגלו יכולת להודיע לנסיינים שהם במצב צלול ע”י תנועות עיניים מתואמות מראש.
    למטרת המחקר גויסו 40 סטודנטים לפסיכולוגיה מאוניברסיטת בון בגרמניה, ואימנו אותם במשך 4 חודשים להיכנס למצב זה. בסוף האימון נבחרו 6 סטודנטים שהצליחו להיכנס למצב תודעתי צלול מעל 3 פעמים בשבוע. סטודנטים אלו נבדקו בסוף שבוע במעבדת שינה , ושלשה מהם מתוכם הצליחו לעורר ולקיים חלומות צלולים במעבדה בעת ימי המחקר .
    כך שבסך הכל נערך המחקר על שלשה חלומות.
    מסקנות המחקר היו שהחלומות אמנם ארעו , כצפוי, בשנת החלום הרגילה לקראת הבוקר, עם גלי דלתה וטתה רגילים, אבל נמצאה הגברה בגלים המהירים של 40 הרץ (גלי גאמה) , וזאת בעיקר באונות הפרונטאליות והפרונטולטארליות. גלים אלו מקושרים בד”כ לרמות תודעה גבוהות יותר. כמו כן נמצאה עליה בקוהרנטיות הכללית של גלי ה EEG על פני אזורי הקורטקס השונים, בעיקר הקדמיים – מה שמעיד על אינטגרציה טובה יותר של פונקציות קוגניטיביותצ ותפיסתיות.

    כפי שכבר ידוע הרי בזמן חלימה ב REM יש ירידה בפעילות האונה הקדמית הצדדית , DLPC , ולכן יש ירידה בפונקציות האגו והביקורת בחלום. מחקר זה הצביע על הגברה בפעילות אזורים אלו בעת החלימה הצלולה, בדומה לערנות.
    מימצא המחקר אכן מעיד על כך שחלומות צלולים מהווים מצב תודעה היברידי עם מאפיינים פיזיולוגים מיוחדים משלו

    http://www.journalsleep.org/ViewAbstract.aspx?pid=27567

    LUCID DREAMING
    Lucid Dreaming: A State of Consciousness with Features of Both Waking and Non-Lucid Dreaming
    Ursula Voss, PhD; Romain Holzmann, Dr; Inka Tuin, MD; J. Allan Hobson, MD

    SLEEP 2009;32(9):1191-1200.

    הניתוח הכמותי של תוכני חלומות
    מאת: דקל שלו

    מתוך : הספו מאה שנים של חלומות שראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ע”ש חיים רובין

    dekel

    ב־1953, בדיוק בשנה שבה פרסמו אסרינסקי וקלייטמן את מאמרם רב־ההשפעה על תנועת עיניים בשינה, פרסם הפסיכולוג קלווין הול מאמר חשוב אחר, שהיה לאחת מאבני היסוד של גישה פסיכולוגית חדשה לחלומות, הגישה האמפירית־קוגניטיבית. גישה זאת ראתה בחלומות צורה של קוגניציה (חשיבה), שאותה ניתן להבין לטענתה רק באמצעות מחקר אמפירי — מחקר שמטרתו הראשונית היא איסוף נתונים, ולא פיתוח תיאוריות. בניגוד לגישה הפסיכואנליטית ולגישה הפסיכופיזיולוגית, שאספו דיווחי חלומות מאנשים בודדים (ממטופלים במסגרת טיפול נפשי או מנבדקים מעטים במעבדת השינה), הגישה האמפירית־קוגניטיבית דגלה ביצירת בסיס נתונים רחב ככל האפשר, בסיס נתונים שיכלול אלפי דיווחי חלומות, מאוכלוסיות ומחברות שונות, וטענה שרק לאחר שיצטברו די נתונים ניתן יהיה להציע להם הסבר.

    שיטת הול וּואן דה־קסטל

    האתגר המרכזי שבבניית מאגר נתונים רחב לגבי החלומות הוא אירגון המידע הנאסף ממאות — ואפילו מֵאַלְפֵי — דיווחי חלומות, באופן שיאפשר לקבוע מהם תוכניהם ומאפייניהם. לשם כך יש צורך בשיטת קידוד כמותית, על פי מספר רב של קטגוריות. השיטה המקובלת ביותר להשגת מטרות אלה היא שיטת הול וּואן דה־קסטל, שהוצגה בספרם מ־1966,1 ושימשה מאז בעשרות מחקרים.
    הקידוד של דיווחי החלומות נערך על פי עשר קטגוריות:2 1. דמויות; 2. אינטראקציות חברתיות; 3. פעילויות; 4. התרחשויות של מזל רע ושל מזל טוב; 5. הצלחות וכישלונות; 6. רגשות; 7. תפאורות ואובייקטים; 8. מרכיבים תיאוריים; 9. מרכיבים מהעבר; 10. אוכל ואכילה. לכל אחת מעשר הקטגוריות הללו מוגדרים כמה ערכים אפשריים, והקידוד נעשה על פי כללים הקובעים באיזה מקרה יש לייחס לתוכן החלום ערך כזה או אחר.

    לקריאת הפרק השלם

    pdf pic

    דקל שלו נמנה על סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, ואחראי על קורסים בפסיכולוגיה. במסגרת עבודתו עסק בכתיבה ופיתוח של חומרי למידה של האוניברסיטה הפתוחה בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה של הדימיון והחלום.
    ספרו מאה שנים של חלומות ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ע”ש חיים רובין
    בשנת 2009. עוד פרטים על הספר ניתן לראות באתר ההוצאה:
    www.taupress.tau.ac.il

    כשחלום פורץ למציאות

    מצב התודעה שלנו איננו קבוע, אלא משתנה. באופן הרגיל אנו חולפים בין שלוש רמות עיקריות של תודעה: עֵרות רגילה, שינה נטולת תודעה (שכונתה בעבר “מוות קטן”) ושינה עם חלומות – מצב שבו התודעה ערה ועזה, אך מערכת התפישה שלנו מכוונת לתכנים פנימיים במקביל לחסימת התפישה החושית של העולם.

    אף שאנו רגילים לעבור שלבים אלו מדי יום, הם מעלים קושיות רבות, הן פילוסופיות והן מדעיות. ביניהן: כיצד ייתכן שהתודעה שלנו “מהבהבת”, מופיעה ונעלמת? כשאנו שרויים במצב של שינה נטולת תודעה (או אף במצב קיצוני יותר – בתרדמת, coma), באיזה מובן אנו ממשיכים להתקיים?

    נוסף על שלושה מצבי תודעה עיקריים אלה, ישנם מצבי תודעה רבים נוספים, שחלקם חריגים (מתחומי הפסיכופתולוגיה – כגון דֶליריום, פסיכוזה, דיסוציאציה) וחלקם מיוחדים או “גבוהים” יותר, שיש בהם ניסיון מכוון להעצים את התודעה (כגון מדיטציה) או ברגעים פורים במיוחד של יצירה.

    לחלום יש מעמד מיוחד. זהו מצב תודעה חריג, שלו תכונות מפתיעות, שלא לומר “חלומיות”, מצב שבו מוחנו הישֵן בונה עולמות שלמים, המפתיעים אותנו בכל פעם מחדש. אך מאחר שזהו מצב שכיח ורגיל, אנו נוטים להפחית בחשיבותו. צעירים מוכנים להרחיק עד הודו כדי להתנסות בפטריות ההזיה האקזוטיות ביותר, אבל ה”אוצר” נמצא אצלנו בכל לילה במיטה. החלימה היא המעבדה הפרטית שלנו להבין את תהפוכות מצבי

    התודעה.

    התודעה בעת החלום

    אחת התכונות השכיחות של החלימה היא ירידה בתפקודן של המודעוּת העצמית ושל ביקורת המציאות; הדמיוני נתפשׂ כאמיתי. כרגיל, החולם מגלה שחלם רק בעת היקיצה.
    סוג יוצא דופן של חלומות הוא “חלומות צלולים”.

    לפני שנים עסקתי בתרגול ולמידה של מצב זה. חלום אחד שחלמתי, וממנו למדתי רבות, אתאר כאן לפניכם:

    טיילתי עם ידידה, ד., בשדה פתוח. ידעתי כל העת שאני חולם.
    דמותה היתה זהה לדמותה במציאות. היתה לי תחושה אמיתית, אבל ידעתי שאני חולם.
    באיזשהו שלב לא יכולתי להתאפק עוד והחלטתי לומר לה את האמת. הישרתי אליה מבט ואמרתי לה:
    “ד., רציתי לומר לך שאנחנו בתוך חלום שלי, את לא אמיתית, אני רק חולם אותך…”.
    לא אשכח את המבט שנעצה בי.
    היא הביטה בי בתדהמה ואמרה לי: “תגיד לי, אתה השתגעת?!”.
    חשתי נזוף וחסר אונים. לא מצאתי שום דרך להוכיח לה שאני חולם אותה…

    “אני” חלמתי את החלום. ידעתי שאני חולם, ומוחי בדה את ההתרחשות וגם את דבריה של ד. אבל “היא” הפתיעה אותי (או את מה שאני חווה בתור “אני”). תגובתה היתה דומה לתגובה של כל אחד מכם, אילו הייתי מנסה לשכנע אתכם שאני חולם אתכם…

    אז מי חלם את ד.?

    השאלה הזאת מובילה אותנו לעתים לראות בחלום עדות לתהליכים של דיסוציאציה בין חלקים שונים של הנפש. חלק אחד הוא ה”במאי” של הדרמה המתרחשת בחלום, ואילו חלק אחר הוא ה”צופה”, המופתע לחלוטין מהמתרחש. הדוגמא דלעיל של “חלום צלול” מראה שאפילו כאשר מתקיימת תודעה עצמית, עדיין ניתן להיווכח בבירור בדיסוציאציה בין חלקי הנפש.

    לחץ לקריאת המאמר שפורסם בעיתון גלילאו:

    כ

    כשחלום פורץ למציאות – תודעה כפולה


    מידע נוסף

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3506902,00.html

    אתר גלילאו

    http://ifeel.co.il/page/8903

    התחביר של האי- ראציונאליות

    מה יכול המחקר הפסיכואנליטי של החלומות ללמד אותנו על המוח

    מאת: מרק בלצ’נר

    pdf pic

    The Grammar of Irrationality: What Psychoanalytic Dream Study can Tell us About the Brain

    Mark J. Blechner, Ph.D.

    translated article

    המאמר המתורגם המלא

    עריכה ותרגום:    רז אבן , M.D

    עזרה בתרגום : ענבל עמית

    פרק מהמאמר:

    קוגניציות לא תואמות בחלום

    ” …….

    ” נסו לרגע לבדוק את תצורת החלום הביזארית הבאה –  החולם אומר: “ידעתי שהיא הייתה אימי, אף כי היא לא נראתה כמוה”. כל קלינאי ששומע חלומות לעיתים תכופות יודע שמשפטים כאלו אינם נדירים כלל.

    מפתיע אותי שאמירות כאלו אינן לרוב מפתיעות את האנשים. אנשים רבים, כאשר הם יבואו לתאר חוויה ביזארית בחלום, יכינו את השומע ע”י הפתיחה: “זה היה הדבר המוזר ביותר… ” או: “אינני מבין איך זה קרה, אבל בכל זאת …”. אך כאשר אנשים רואים בחלום אדם שזהותו איננה תואמת את מראה דמותו, לרוב אינם משתמשים בהקדמה מאפיינת לתיאור החוויה – לפחות המטופלים שלי לא נוהגים כך. הם לוקחים זאת כמובן מאילו שאני אבין למה הם מתכוונים. לזה אני קורא “ביזאריות (או אי-ראציונליות) מקובלת  של חיי החלום” .  [1]

    החולם מכיר את זהותה של  הדמות, אף כי מראה הדמות איננו תואם את זהותה. יש אי-התאמה בין מראה הדמות וזהותה. בחיי הערות, רוב האנשים השפויים יניחו שהם לא ראו טוב או לא זיהו טוב את האדם, ויתקנו זאת, אך לא כך בעת החלום.

    זו דוגמה אחת למה שאני מכנה “קוגניציות לא תואמות”. שני אספקטים של הקוגניציה אינם מתאימים זה לזה, החולם אמנם מודע לחוסר ההתאמה, אך לא מונע ממנה להישאר.[2] בחיי הערות שלנו אנו לא נאמר באופן רגיל  “היא לא נראתה כמוה אך ידעתי שהיא אימי”. אך איכשהו אנו חשים בנוח לדווח על חוויות כאלו אם הן קורות בחלום.  כאשר אנו מספרים על חוויות בערות אנו נוטים להימנע, או לפחות לתת אפיון מקדים, ממשפטים שאינם אפשריים מבחינה לוגית, פן נחשב ללא שפויים.

    זה אחד הדברים שמבחין בין החולה הסכיזופרני לבין האחרים. אריאטי ( 2)  נתן דוגמה של חולה סכיזופרני שאמר : “אימי היא שוויצריה”. הוא חש שאימו הייתה כמו שוויץ,  בכך שהייתה עצמאית וחופשייה. אבל אם היה אומר “אימי היא כמו שוויצריה”, המשפט היה נשמע פואטי ולא מטורף.

    סלבדור דאלי (10 ) תפס את ההבדל הזה כשאמר “ההבדל היחיד ביני לבין האדם המשוגע הוא בכך שאני לא משוגע”. דאלי ביצירות האמנות שלו – עיוות כל העת את העולם האמיתי. אבל הוא יכול היה לבחור אם לעשות כך או לא. הוא יכול היה להתחבר לאופני החשיבה של האדם המשוגע, אבל יכול היה גם לחזור מהן מתי שרצה, ולעבוד איתן כאדם שפוי ופרודוקטיבי. זה ההבדל בינו ובין האדם המשוגע.

    בחלומותינו, לרוב איננו יכולים לעשות בחירה זאת. לרוב אין מונחים מגדירים. אנחנו יכולים לחלום: ” היא לא נראה כמוה, אך ידעתי שהיא אימי”. אנחנו לא נוטים לחלום : “היא לא נראתה כמוה , אך חשתי באופן כלשהו שהיא הייתה כמו אימי”. זו כבר השפה של החשיבה הערה. החולמים הם כפי שאמר המלט לאימו (מערכה ראשונה, מעמד שני , תרגום שלונסקי) : “אין זה “נדמה” גברתי,  כי אם אמת.  בי אין דבר “נדמה”. “

    וכאשר אנו ערים ומספרים את חלומותינו, אנו ממשיכים לקבל את הקוגניציה הלא תואמת ללא המונחים המגדירים.

    מה הקוגניציות הלא תואמות יכולות ללמדנו על הנפש ועל המוח

    לקוגניציות הלא תואמות יכולות להיות משמעויות חשובות להבנת אופן הארגון של הנפש ושל המוח. השערת העבודה הרחבה אותה אני מציע שנחקור היא כזאת:  כאשר מופיעה קוגניציה לא תואמת, הרי שני מרכיביה מבטאים מערכות מוח שונות  שהאינטגרציה ההדדית ביניהן מעוכבת  או עוברת שינוי בעת השינה. לכן, בדוגמת החלום בו האם לא נראית כאם האמיתית, התפיסה של איך אדם נראה והזיהוי של מי הוא – יהיו מתווכים ע”י מערכות מוח שונות. המאפיינים של חוויות חלום ביזאריות יכולים להבהיר מהם המרכיבים השונים של תהליכי התפיסה. כשאלו יובהרו, נוכל לעדכן את מודל הרגרסיה של פרויד ולתאר אילו מודולים שונים של תהליכים נפשיים יכולים להיות באינטראקציה ולספק קלט כדי ליצור את החלום.

    כמו כן נרצה לשים לב לאותן  קוגניציות לא תואמות – שאינן קורות. למשל, אף כי שכיח מאוד לחלום ” ידעתי שזאת אימי אף כי לא הייתה דומה לה” אין זה שכיח לחלום את החלום ההפוך “ידעתי שזו לא הייתה אימי, אף כי היא נראתה כמוה”. למעשה בכל התיאורים של החלומות של המטופלים שלי, לא שמעתי אפילו על חלום אחד כזה. כמובן שזה לא ממש מחקר שיטתי, ואנו נרצה מדגם הרבה יותר גדול, שנאסף לא רק על ידי קלינאים אלא גם על ידי חוקרים בניסויים שיטתיים של החלימה, כדי לטעון באופן ברור שחלומות כאלו אינם קורים, או שהינם נדירים מאוד. אם הנטייה הזאת  שכיחה בקרב קבוצה גדולה של חולמים, זאת תהיה עובדה חשובה. יכול להשתמע מכך שלא כל הסתירות נסבלות באופן לא מודע. יתכן שהתהליך הינו יותר מוגבל ושיטתי מאשר פרויד תיאר.[3]

    דוגמה אחרת של קוגניציה לא תואמת קשורה בתפיסת הזמן. מאוד  שכיח שהחולם יחלום עצמו שכמבוגר הוא חוזר אחורה בזמן לסביבת ילדותו.   במקרה זה, הגיל הנתפס של החלום איננו תואם את המיקום של החלום.

    הקוגניציה הלא תואמת של הזמן יש לה גם מספר מגבלות. אם לשפוט לפי ניסיוני וניסיון פסיכואנליטיקאים אחרים זה הרבה פחות שכיח לחלום את המצב ההפוך –  שמישהו יחלום עצמו בתור ילד אך בסביבתו בהווה (26 , 4 ).  לעומת זאת יש שכחיות גבוהה יותר של חלומות על אחרים שמוצגים בדמותם  בגיל צעיר אך מופיעים בהווה. למשל אהרון אפלפלד (1) מתאר:

    “… כמה ימים אחרי חזרתי (מפראג), חלמתי על הורי. הם לא התבגרו מאז  שהיינו יחד בפראג לפני שישים ושלוש שנים, ופניהם הביעו תדהמה על כך שאני הזדקנתי. היינו מאוחדים בהשתאות הדדית, וידעתי שיש לי משהו חשוב לספר להם. אבל, כמו בכל חלום עמוק, לא יכולתי לבטא את המילים.”  (שם, עמוד 41) .

    האחרים נמצאים בגילם מהעבר בעוד החולם בגילו הנוכחי.   תופעה זאת נפוצה בעיקר אצל חולמים שאיבדו קרובי משפחה (4).

    אם חוסר ההתאמה בזמן בין ההתרחשות בחלום לבין גיל החולם – איננה סימטרית – הרי עובדה זאת תהיה חשובה לגבי התיאוריה של הלא מודע. היא יכולה להצביע על חלוקה במוחנו בין תחושת הזמן של יצוגי העצמי לבין תחושת הזמן לגבי אספקטים אחרים של החוויה, ואסימטריה לגבי האופן בו הם מתחברים.  בעוד שפרויד (15) תאר את חוסר הזמניות של הלא מודע, יתכנו מגבלות יותר ספציפיות לגבי האופן בו הזמן יכול להתעוות ולהשתנות באופן לא מודע  (3 , 6 ). אנו צריכים להתקדם מהמודל של לא מודע אשר “הכול יכול לקרות”  בו – למודל שמאפיין מה כן יכול לקרות ותחת אלו תנאים פסיכולוגים ונוירולוגים.



    [

    Abstract: Not all kinds of irrationality are equal. The comparative study of dreams, brain damage, and psychopathology can reveal the “grammar of irrationality,” the rules of what can and cannot happen in various states of consciousness.

    We may then modify and refine the properties of the “system unconscious” described by Freud (1915).

    Examples are provided of “disjunctive cognitions” and “interobjects” which suggest constraints on the irrational combinations and distortions that are possible in dreams.

    Further exploration of these phenomena and their underlying neural mechanisms may help clarify the neurobiology of transference. Unusual experiences of nested reality in dreams suggest also that reality may be a quality that our minds can apply to an experience. We should study not only “reality testing,” but also “reality assignment.”

    Mark J. Blechner, Ph.D. is Fellow, Training and Supervising Analyst, and Teaching Faculty at the William Alanson White Institute and at New York University; Editor-in-Chief, Contemporary Psychoanalysis. He has published two books: Hope and Mortality: Psychodynamic Approaches to AIDS and HIV (1997); and The Dream Frontier (2001), both with The Analytic Press

    המאמר תורגם לעברית ומועלה ב”תורת החלומות” בהסכמתו האדיבה של המחבר

    המקור פורסם ב:   .

    Contemporary Psychoanalysis,2005,  41:203-221

    ניתן להיכנס לבנק החלומות, ולהוסיף חלום משלכם

    http://www.dreamtheory.org/forumsm/

    האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
    האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית

    ת.ד. 1978 רמת השרון מיקוד: 47119
    טלפקס: 03-5492793
    כתובת אי-מייל: iapp@bezeqint.net
    אתר האגודה: http://www.iapp.org.il

    ניתן להירשם ליום אחד בעלות 200 ש”ח

    לחץ ל

    פרטים על הכנס

    ********************

    כנס: “בשבח החלום, בסבך החלום – פשר החלום מאה שנים אחרי…”
    ב 10 – 11 במרץ 2011 יתקיים הכנס השנתי .
    נושא הכנס:”בשבח החלום, בסבך החלום – פשר החלום מאה שנים אחרי…”
    הכנס יכלול הרצאות מליאה מפי פרופ’ שמואל ארליך, דר’ רז אבן, דר’ דנה אמיר ופרופ’ דוד שולמן , סדנאות תיאורטיות (בהנחית יוסי טמיר, דבורה פלורסהיים, נתי פרי, אברמית ברודסקי, אודי בונשטיין ויעל מור) וסדנאות קליניות (בהנחיית חגית אהרוני, עידית ברק מלמד, דר’ איתמר לוי, נעמי ענר, נתי פרי ואברמית ברודסקי). כמו כן נחווה חוויה ייחודית של קבוצת “חלום קבוצתי” בהנחיית דר’ רובי פרידמן.
    אנא רישמו לפניכם את תאריכי הכנס. פרטים נוספים וטפסי הרשמה יפורסמו בהמשך.

    .
    **

    ==