אילן דיאמנט

אודות

כניסה לחברים רשומים LOGIN

רישום לחברים חדשים REGISTER

(יש לחכות לאישור )

המודל לעיסוק בעיבוד מנטאלי באישיות הגבולית

המודל מעוגן בתיאוריית ההתקשרות (Attachment Theory)של בולבי ומבוסס בהרחבת העיסוק בו שנעשה על ידי פסיכולוגים התפתחותיים, אשר הקדישו את תשומת ליבם במיוחד לתיאורית הרצף (contingency theory) שהוצעה על ידי גרגלי ווטסון (1999).

התפתחות ה”עצמי” מתרחשת בהקשר של יחסים בין אישיים בינקות. ההשערה היא שפעוטות מצפים לכך שהאותות הרגשיים אותם הם משדרים ישוקפו באופן מדויק ורציף על ידי דמות ההתקשרות. על השיקוף להיות מסומן או מודגש, ובמילים אחרות מסולף במקצת, כך שהפעוט יוכל להבין שהרגש שמוצג על ידי דמות ההתקשרות הינו חלק מהחוויה הרגשית שלו ואינו ביטוי של הרגש של ההורה המטפל[1]. כלומר, כאשר ההורה המטפל משקף לפעוט את מצוקתו, על הפעוט להבין שזהו רגש המצוקה שהוא עצמו חווה ולא מצוקה שחווה ההורה. גרגלי ווטסון (1999) הציעו שהעדרו או חוסר עקביותו של שיקוף מודגש ורצוף של רגשות הפעוט קשור להתפתחות של התקשרות לא בטוחה ולא מאורגנת (insecure disorganized attachment). פעוטות אשר נצפו מתנהגים בסגנון לא מאורגן, ונוקטים בהתנהגויות כגון קיפאון (דיסוציאציה) או בפגיעה עצמית פיתחו בתקופת הנערות המוקדמת נטיות להתנהגות אופוזיציונית ושתלטנית.

וויניקוט הציע לנו את ההנחה שילד יתקשה לפתח ייצוג של החוויה האישית שלו באמצעות הפנמת שיקוף של דמותו של ההורה המטפל כחלק מהייצוג העצמי שלו. חוסר הרצף בחוויית ה”עצמי” מושגה על ידי פונגי ובייטמן כ”עצמי החוצני” (alien self). הפנמת “עצמי חוצני” נחשבת כחלק מתהליך נורמאלי בהתפתחות האנושית. אולם, סביר להניח שבהקשר של יחסי התקשרות לא בטוחים ולא מאורגנים, ה”עצמי החוצני” יגרום לפירוק חווית השלמות של ה”עצמי”. התנהגותם השתלטנית של נערים בעלי היסטורית התקשרות לא בטוחה ולא מאורגנת מוסברת כדפוס התנהגות חוזר ונשנה, בדומה להזדהות השלכתית, כך שחוויית חוסר הרצף הפנימי של ה”עצמי” מופחתת באמצעות החצנה. הצורך האינטנסיבי בהחצנה על הדמות המטפלת, צורך המאפיין חרדות נטישה בגיל הנערות המוקדמת, מקושר ליחסי התקשרות לא בטוחה ולא מאורגנת ומשקף את הצורך להימצאותה של הדמות המטפלת כנשא להחצנה של ה”עצמי החוצני”.

חוויית הפירוק של ה”עצמי” מופחתת באמצעות מנטאליזציה (”עיסוק בעיבוד מנטאלי”), כלומר, היכולת לייצג חוויה בין אישית ותוך אישית במונחים של מצבים מנטאליים. הבנת התנהגותם של אחרים במונחים של מחשבות, רגשות, משאלות ותשוקות הינה הישג התפתחותי משמעותי ומקורו בסגנון יחסי ההתקשרות. היכולת להבין את האחר מושגת כך שמצבים פנימיים–מנטאליים של הפעוט מובנים באופן תואם על ידי מבוגרים שהינם דמויות מטפחות ולא מאיימות. קשר בטוח בין פעוט להורה המטפל מזמין עמדה פתוחה והנאה ביחס להבנתם של מצבים מנטאליים, ולכן גם מעודד את העיסוק בעיבוד מנטאלי.

---

למאמר המלא (עלה באתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה)

טיפול מבוסס מנטאליזציה בהפרעת אישיות גבולית