ילדים בעלי צרכים מיוחדים

ניהול פרטי החברות/ כתיבת פוסטים

פרופיל אישי / כתיבת פוסט חדש

__________________________________________

הטיפול הרגשי כ”גשר על מים סוערים” – סוגיות בשילוב בגן עירוני , כפי שמשתקפות בשעה הטיפולית.

ירדן (בת חמש שנים כיום), הגיעה לטיפול בגיל שלוש ושלושה חדשים, לאחר שורה של משברים: גרושי ההורים ובמקביל אבחנה של NOS-PDD במכון להתפתחות הילד, ולאחר שועדת השמה המליצה על שילוב בגן תקשורתי. לאחר מספר ימים בגן התקשורתי האם החליטה, בניגוד לדעת הגורמים המטפלים, להוציאה מהגן ולרשום אותה לגן טט”ח באיזור המגורים. האב הפסיק לעבוד בתחום עיסוקו ועבר מקום מגורים.

בפגישות האינטייק עם האם, לא נרשמה סערה אלא שקט. העובדות צויינו ברוגע: ירדן מגיבה במסגרת הגן באלימות למצבי תסכול, הורסת עבודות, קמה ומטיילת ומרבה לבכות לנוכח דרישה או בקשה. בחצר היא מסתובבת כבתוך בועה, אינה מפנימה את מה שנאמר, אינה יודעת כיצד פונים אל הילדים, ואינה משחקת איתם.

אחרי אינטייק קצר יחסית, עקב החששות של האם כי ירדן תפלט מהמסגרת הגנית העירונית, הצעתי מתכונת טיפול דיאדית, אם ובת. באותו שלב האב לא הצליח להגיע למפגשים. מפגשים הוריים של האם איתי התקיימו לעיתים רחוקות. במקביל, החלטנו כי בנוסף לטיפול הרגשי, יש לבנות לירדן תכנית שילוב בגן. מתכונת ההתערבות כללה בנוסף לטיפול רגשי דיאדי (לפי גישת ה-flour time ), עבודה ישירה שלי מול הגננת, הסייעת שנבחרה וגורמי הטיפול מהמכון להתפתחות הילד: קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית ורופא. בהדרגה, נוצרו דפוסי עבודה קבועים עם הסייעת וצוות הגן: רישום של העבודה בגן ומיקוד שאלות, הדרכה טלפונית לפי הצורך ומפגשי הדרכה ותצפית בגן, חלקם בהשתתפות הגננת ופגישות צוות רחבות יותר במכון להתפתחות הילד.

בחרתי להתמקד דוקא באספקט של תכנית השילוב, ולהביא את הלבטים, הדילמות והעומס הרגשי המתעוררים בהחזקה מסוג זה. גרינספן קובע כי עיקר תכנית העבודה עם ילד הסובל מהפרעה התפתחותית רחבה וקשיים תקשורתיים, היא חידוש הרצפים ההתפתחותיים שנפגעו, תוך התחשבות בקשייו המורכבים של הילד, למשל קשיים בעיבוד תחושתי וויסות. הליכה אחר הרמזים של הילד ותמיכה במוטיבציות הפנימיות, ספונטאניות והביטוי הרגשי במשחק חופשי ובאינטראקציות בלתי מובנות, הם המכשירים להשגת משימה זו. גישה זו מחייבת יכולת המצאה והתמדה עצומים, כשהמטרה הראשונית של ההתערבות, היא לאפשר לילדים לגבש וליצור לעצמם תחושה של עצמם כאינדיוידואלים בעלי כוונות וכפרטנרים באינטראקציה. יכולות אלה מתגבשות כתוצאה ממספר רב של אינטראקציות אפקטיביות.

ננסה לדבר על הדילמות סביב החזקת ‘המקל הטיפולי’ בשני קצותיו : הטיפול הרגשי מצד אחד, והדרכת סייעת וצוותים בגן מצד שני. . אתייחס לשאלות כגון: מה כוללת החזקה טיפולית מיוחדת זו, מה נכנס לתוך ‘חדר הטיפולים’, ושאלות נוספות הקשורות למורכבות עבודת הסייעת במסגרת הגנית, רמת הדחיפה הניתנת לילד ועד כמה צריך ליזום עבורו או לאפשר לו ליזום אינטראקציות בכוחות עצמו, מקום ההורה בתכנית ועוד. ולצד הדילמות והשאלות – לתאר את ההתקדמות הרבה המתאפשרת בהחזקה טיפולית כזו.

המצגת:

מוזמנים לקרוא, או להרשם ולפרסם מאמרים, עבודות ומידע בנושא ילדים בעלי צרכים מיוחדים ומשפחותיהם
מקווה שיהיו עוד קולות בפורום
לימור

פתיחת הפורום והפיכתו לגלוי – המשך

בהמשך לדבריו של רז, רציתי להוסיף משלי, בנימה אישית.

רז ואני מאמינים כי פורום זה, הפתוח לאנשי מקצוע מתחומי הרפואה, הטיפול ומהתחום הפרה-רפואי נמצא רק בראשית דרכו.
הנסיון שהצטבר, במהלך הפעלת פורום זה, הוא כי קיים עניין רב, אולם
מעט כותבים. הסיבות לכך מגוונות: משאבי זמן, מס’ רב של ‘מקומות’
לשוטט בהם ברשת ו… מורכבות וטעינות הנושאים בהם עוסק פורום זה.

בשיחות פרטיות עלה כי חלק מהמשתתפים, שיש להם נגיעה ומעורבות אישית של ילד / נכד, לא חשים מספיק נוח לשתף בכך בפורום זה.

לא נוצר, עדיין, מיכל מתאים בתוך הפורום להתייעצויות מקצועיות, שמטבע הדברים, הן תמיד מורכבות יותר וטעונות יותר, כשמביאים ילד עם צרכים מיוחדים ואת משפחתו.

בפורום כגון זה, שהינו רב מקצועי, אין את האינטימיות היחסית שיש בפורומים של קב’ מקצועית מצומצמת, כשאנשים מכירים זה את זה.

ועם זאת, החשיבות של קיום פורום בינמקצועי רחב רבה.
זאת לצורך:
– חיבורים מקצועיים
- העברת מידע, ( מידע חיצוני יכול לקדם תהליכים )
- חשיפה של תפיסות טיפוליות מתחומים שונים
- מתן במה לגופים, עמותות, מכונים, מרכזי טיפול וכו’ (חשיפה)
- מתן מקום לשיתוף בנסיון מקצועי, שאלות, בקשות.

ולאור כל אלה, חשבנו לפשט הליכי רישום והצטרפות, לוותר על אשליית האינטימיות ולהתמקד.

נשמח לשמוע מחשבות ותחושות

לימור

ברוכות הבאות: שירה גפן וריקי מכלין
נשמח לשמוע יותר על נסיונכן המקצועי
לימור

לחברי הפורום, ערב טוב
לאחר התיעצות עם לימור, חשבנו להפוך את הפורום לחצי פתוח, בדומה למודל של הפורום הפתוח לפסיכותרפיסטים:
http://www.israpsych.org/open-forum/

או בדומה לפורום של תורת החלומות שגם הפך מסגור לגלוי:
http://www.dreamtheory.org/dreamforum1/

פורום כזה מאפשר כתיבה רק לחברים רשומים, אבל פתוח לקריאה כמו כל אתר ברשת.
זה מאפשר חשיפה טובה ויותר, ונגישות לקריאה בלי סיסמאות.

הכתיבה מחייבת רישום מלא וכניסה ב LOGIN

עד היום לא נכתבו הרבה דברים רגישים מדי בפורום, אבל בכל זאת – כל מי שכבר כתב ומעוניין שדבריו לא יפורסמו בפורום גלוי -
שיכתוב לנו ונמחוק את הדברים.
בברכה
רז

מאחר ונתבקשתי על ידי לימור להגדיר את המונח “ילדים בעל צרכים מיוחדים”, אנסה להתמודד עם האתגר.

 מצאתי בספרות הגדרות מיושנות כמו “ילדים נכים מבחינה התפתחותית”, הגדרת מתייגות ולעתים פוגעניות כמו “ילדים מוגבלים”, והגדרות מודרניות יותר כמו “ילדים עם מוח מיוחד” (נטע עופר זיו ואסתר כהן). ההגדרות התקינות פוליטית מדברות על “ילדים מאתגרים”.

ההגדרה בה אני משתמשת ביום יום ובקורסים שאני מלמדת הינה “ילדים בעלי לקות התפתחותית”, כאשר ההגדרה מכילה הן פעוטות מאחרים בהתפתחותם (ולכן ההגדרה דינאמית וילד יכול להתקדם להתפתחות תקינה), הן ילדים בעלי לקויות רפואיות ותסמונות, המשפיעות על התפתחות, והן ילדים בעלי לקויות למידה נרחבות.

לגבי הקבוצה האחרונה, רונית פלוטניק מרחיבה בספרה החדש  והמומלץ ביותר (”לגדול אחרת – עולמם הרגשי והחברתי של ילדים בעלי לקויות למידה, קשב וריכוז”) על התפשטות ההפרעה הנוירולוגית לכיוון החלקים הרגשיים באישיות.

ניסיתי לחשוב על ההגדרה המקובלת של “ילדים בסיכון” – האם גם הם יוגדרו “בעלי צרכים מיוחדים”? נראה שההגדרות אינן חופפות, וישנם ילדים בעלי סיכון סביבתי, שחוו או עלולים לחוות הזנחה והתעללות, אולם התפתחותם בפן הנוירולוגי תקינה . עם זאת, מהיכרותי עם פעוטות בסיכון ב”מעון רב תכליתי” נראה שחלקם , שנולדו עם לקויות מינוריות, יעמיקו את הפערים בשל הסיכון הסביבתי והעדר הטיפול המוקדם, ויתכן שיהפכו בעל כורחם לבעלי צרכים מיוחדים.

ועוד שתי הערות:

אם נגדיר “מיוחד” כל מה שסוטה מהנורמה, הרי שגם ילד מחונן יוגדר בעל צרכים מיוחדים. הגדרה זו מקובלת על חלקים ממערכת החינוך, והינה יעילה במובן המחייב הקצאת משאבים ציבוריים לטיפוח
ה”מיוחדות” של ילדים אלו. מובן שאוכלוסייה זו אינה נכללת בעיסוקינו בפורום הנוכחי.

לגבי המילה “ילדים” בהגדרה “ילדים בעלי צרכים מיוחדים”: בעלי הלקויות הקשות יישארו ילדים לנצח, ולכן לדעתי נכללים בהגדרה גם מעבר לגיל הילדות הפורמאלי. עם זאת, בפורום הנוכחי, נראה שנעסוק בכל זאת יותר בילדים.

לאחרונה, הגיעו אלינו מספר בקשות של אנשי טיפול פרה-רפואיים – קלינאי תקשורת, מרפאות בעיסוק ופיזיותרפיסטים, העובדים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים להצטרף לאתר זה.

כעת, כשנוצר גוף מקצועי שקט אך בר-קיימא, חשבנו לפתוח את השערים גם לאנשי הטיפול מהתחומים הנ”ל, המהווים פעמים רבות “קו ראשון” בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים ומשפחותיהם.

נשמח לשמוע תגובות

לימור ורז -הנופש עדיין באיטליה עד לתחילת שבוע הבא

שלום לכולם,

במסגרת תפקידי כרכזת הגיל הרך בשירותים הפסיכולוגים של מחוז חיפה, אני מארגנתיום עיון מחוזי על ” .תחלואה נפשית בגיל הרך”. יום העיון יתקיים כנראה בנובמבר. אשמח לכל רעיון להרצאה או מרצה

ברוכות המצטרפות:

אהובה שרעף – מטפלת משפחתית, מנחת קב’ הורים וקב’ שיקום (למשל קב’ לקויי ראייה ועיוורים),

גלילה טבצ’ניקוב – אורן – מטפלת בהבעה ויצירה ודרמה תרפיסטית, מנהלת השלוחה של מכללת תל-חי בכפר הירוק

ורבקה להב – פסיכולוגית קלינית בכירה, עובדת ברמת-חן

נשמח לשמוע יותר עליכן ועל עבודתכן

לימור

מצטרפות לפורום:

יהודית ביאליק – כהן, פסיכולוגית, מקב’ הטיפול הדיאדי בחיפה, בעלת נסיון רב בעבודה עם חינוך מיוחד ואוטיזם

איריס הלמן, פסיכולוגית, המתמחה גם בפגיעות מיניות

תמר רטי – פסיכולוגית

אנא מלאו  פרטים אישיים וקחו במה בכדי לספר על עבודתכן ובכלל

לימור