חלומות והפרעות חרדה

Posted on December 29, 2021 by DR . RAZ EVEN

למרות שהפרעות חרדה נחקרות היטב, מעט ידוע על תוכן החלומות של מטופלים הסובלים מהפרעות חרדה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור מאפיינים ספציפיים המתבטאים בחלומות של חולים עם הפרעות חרדה קליניות ולהשוות אותם עם חלומות של אנשים בריאים.

המדגם כלל 38 משתתפים עם הפרעות חרדה וקבוצת ביקורת בריאה תואמת של 38 אנשים.

מיד כשהתעוררו בבוקר, כל משתתף מילא יומני חלומות במשך 21 יום ובכך סיפק יומני חלומות כתובים.

דיווחי החלומות של המשתתפים נותחו על פי מערכת הול ו-ואן דה קאסל (1966) של אנליזת ניתוח תכנים השכיחים בחלומות.

תוצאות המחקר הראו שנוכחות הפרעת חרדה הביאה להבדלים משמעותיים בתכני החלומות, בהשוואה לחלומות של אנשים בריאים.

חלומות של חולי חרדה הכילו יותר דמויות, מספר גבוה יותר של פעילויות שונות, אינטראקציות חברתיות ואגרסיביות, מספר נמוך יותר של אינטראקציות ידידותיות, תדירות גבוהה יותר של כישלונות, חוסר מזל ורגשות שליליים, ושכיחות נמוכה יותר של הצלחות, מזל טוב ורגשות חיוביים.

בנוסף, היו להם מספרים גבוהים יותר של הופעות מיקומים מרחביים, היו להם הערכות עצמיות והערכות בכלל שהיו שליליות יותר, והן אופיינו במגוון אינטנסיבי ורחב יותר של גורמים משפיעים שונים.

התוצאות מצביעות אפוא על הבדל ברור בתוכן ובמבנה החלומות בחולי חרדה בהשוואה לאנשים בריאים, אם כי נושאי חרדה לא תמיד נפוצים בחלומותיהם.

https://psycnet.apa.org/record/2022-16342-001

Posted in R.E.M, חלומות בטיפול, חלומות בלהה, חלומות ברפואה, תורת החלומות בעריכת רז אבן | Comments Off on חלומות והפרעות חרדה

על סמל החיה בחלומות / רות נצר/ On the animal symbol in dreams

Posted on August 17, 2019 by DR . RAZ EVEN

‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
רות נצר
“נוסעת בעלת לב צפור שחורה
שלך החיות החכמות המאכלסות את שנתך” (אלחנדרה פיזארניק)
המיתוס המרכזי של התרבות האנושית, ובעיקר של התרבות המערבית, הוא נצחון ואילוף החיה ואף הריגתה או הקרבתה. האל, המלך הקדמון והגבור – מתואר כמי שיכול לנצח את החיה הקדמונית ולשלוט בה. או כמי שמלווה על ידי חיה שהוא שולט בה והיא מסמלת את כוחו.
התודעה האנושית ביסודה מחייבת את ההמעטה, ההחלשה, ההגבלה ואף הגינוי של היסודות החייתיים-היצריים כי הם מסמלים את הכוח הלא-מודע המאיים להשתלט. התודעה נבנית על ידי חיזוק כוח השליטה של התודעה על פני היצרים בנפש. בתרבויות המערביות החיה כמסמלת את היצרים הגופניים נחשבת לנחותה. הבטים רבים של הגוף נחשבים טמאים; אברי ההפרשה, וכן הפרשות הגוף, ודם המחזור. ההבחנה ביהדות ובתרבויות קדומות אחרות, בין חיה טמאה וטהורה, היא אחת הדרכים להבחין בין היסוד המאיים לבין היסוד החיובי של החיה. טקסי טהרה שקשורים בגוף מסייעים לקבל את הגופני ולנטרל את איכותו השלילית.
חיות מסמלות במיתוסים, אגדות וחלומות את ההבטים האינסטינקטיביים-דחפיים-יצריים-גופניים-תחושתיים הבלתי מודעים שלנו ששייכים לממלכת הגוף. פרויד כינה אותם ‘איד’, ויונג כינה אותם ‘צל’, ואיתם באנו לעולם. הנטיה היאלהתייחס אל ‘האיד’ וה’צל’ כשליליים, אף כי בממלכת טבע הנפש דבר אינו טוב או רע מלכתחילה.

לחץ להורדת המאמר

On the animal symbol in dreams /

Ruth Netzer


The central myth of human culture, and particularly of Western culture, is the victory over and taming of the beast, even killing or sacrificing it. The god, the ancient king, and the hero are depicted as those who can conquer the primal beast and dominate it, or as accompanied by a beast they control, symbolizing their power.

Human consciousness fundamentally requires the suppression, weakening, restriction, and even denunciation of the animalistic-instinctual elements because they symbolize the unconscious power threatening to take over. Consciousness is built by strengthening the control of consciousness over the instincts within the psyche. In Western cultures, the beast as a symbol of physical instincts is considered inferior. Many parts of the body are deemed impure; the organs of excretion, body secretions, and menstrual blood. The distinction in Judaism and other ancient cultures between an impure and pure animal is one way to differentiate between the threatening and the positive elements of the beast. Purification rituals related to the body help to accept the physical and neutralize its negative quality.

Animals symbolize in myths, legends, and dreams the unconscious instinctual-impulsive-physical-sensory aspects of ourselves that belong to the realm of the body. Freud called them ‘id’, and Jung called them ‘shadow’, with which we come into the world. The tendency is to regard the ‘id’ and ‘shadow’ as negative, although in the natural kingdom of the psyche, nothing is inherently good or bad.

Therefore, as compensation for this view, stories have emerged that restore value to the body’s beast: in healing tales, often the animal the person encounters is their guide. It shows them the way. One may need to learn to accept the beast with its repulsive parts to reveal its quality nature. Thus, in the story ‘The Frog Prince’, where the girl has to kiss the frog and then he is revealed to be a prince. And in the tale ‘Beauty and the Beast’, where what seems ugly and beastly is redeemed through love. This is the alchemical transformation of the beast’s inferior element into its noble aspect. In these instances, the beast symbolizes the person’s shadow aspect, which they learn to live with peacefully and discover its beneficial qualities.

Posted in carl jung dreams, Dream science, Dreams, Sleep, הסטוריה תורת החלום, חלומות בטיפול, חלומות ביוון, חלומות המטפלים, חלומות ואמנות, חלומות ומיתוסים, פסיכואנליזה, פסיכולוגיה אנאליטית, קשר טיפולי, שינה וחלומות, תורת החלומות בעריכת רז אבן | Tagged , , | Comments Off on על סמל החיה בחלומות / רות נצר/ On the animal symbol in dreams

שירים חלומיים / חלי טל שלם

Posted on December 26, 2016 by DR . RAZ EVEN

חלי טל שלם

חמשה שירים העוסקים בחלומות

יַלְדִּי חוֹלֵק חֲלוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

“כְּבָר אֵין טַוָּס בַּחוּץ?” שָׁאַלְתָּ

עֵינֶי התְּכֵלֶת שלך נִפְרָשׂוֹת על פני החַלּוֹן

כְּדֵי לְוַדֵּא

אֵיזֶה טַוָּס?

זְנַב הָרֶגַע חוֹמֵק מִיָּדִי

“לָבָן” עָנִיתָ,

לְחַיֶּיךָ סֻכָּר גָּדוּשׁ

**********

שירים נוספים

****************

Posted in תורת החלומות בעריכת רז אבן | Comments Off on שירים חלומיים / חלי טל שלם

המימדים האישיים והחברתיים של החלום / ד”ר גילה עופר

Posted on March 20, 2015 by DR . RAZ EVEN

המימדים  האישיים והחברתיים של החלום
ד”ר גילה עפר
הרצאה לפני האגודה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
קשה להמעיט בקסם של חלומות. עולם שלם וקסום. חלומות הם בין החוויות הכי פרטיות של האדם. לבד בלילה, עטוף בשנתו, החולם מעלה יצירות מופלאות ומורכבות מתוכו, שרובן נשכחות (95% מהחלומות נשכחים) וחלק קטן מהם נשאר בזכרוננו. את חלקם קשה אפילו לתאר במילים, קשה לתקשר אותם אפילו לעצמנו.קשה לתאר את הדימויים והתמונות השונות והמשונות. לעתים אנחנו נדהמים מיופים, לעתים נרתעים בפחד ובהלה, לעתים רוצים לשמור לעצמנו ולעתים משוועים לספר לאחר. החלומות משקפים את היכולת המופלאה של הנפש להגיע למחוזות יוצאי דופן של הדמיון.

להמשך קריאה

Posted in דמיון, הסטוריה תורת החלום, חלומות בטיפול, חלומות המטפלים, פורום חלומות, פירוש החלום, פסיכותרפיה, פרויד, פשר החלומות | Comments Off on המימדים האישיים והחברתיים של החלום / ד”ר גילה עופר

הלוגיקה של החלום / ד”ר אסנת הלוי בלבן

Posted on July 26, 2012 by DR . RAZ EVEN

הלוגיקה של החלום
אסנת הלוי בלבן
מוסד ביאליק 2012

ספר זה עונה על השאלה: מהם הכללים הלוגיים של החלום? למרות מרכזיותו של החלום במשנתו של פרויד והספרות הענפה שפרחה בעקבותיה, לא נדונה שאלה זו באופן מספק. פרויד טען כי החלום הוא משמעותי, וכי כל עיקרו בהיותו צורה מיוחדת של חשיבה. אולם כל מחקרו לאחר קביעה זו מעיד על מגמה הפוכה: החלום כפי שהוא נחווה אינו מובן, אינו משמעותי. משמעותו טמונה ב”רעיונות החלום” הלטנטיים הלא מודעים, הנחשפים בפירוש. אם החלום כפי שהוא נחווה על ידי החולם הוא נטול משמעות עבורו בעודו שרוי בחלומו, בטרם פורש — הרי אינו חשיבה, אלא תוכן מוצפן בלבד, וכלליו — כללי הצפנה או כללי תרגום בלבד, ולא כללים של חשיבה משמעותית בפני עצמה.
הספר מבקש לממש את הבטחתו של פרויד לפיה החלום משמעותי, והכללים המעצבים אותו הם קטגוריות של חשיבה, אלטרנטיביות לאלה של החשיבה היומיומית בהקיץ. מוצע כאן מודל כללי של צורת החשיבה בחלום, המשרת את הדרישה הבסיסית מכל מחשבה: “שתגיד משהו על משהו”, שתהיה אינפורמטיבית.
נקודות המוצא של עבודה זו הן העובדה שהחלום מודע בעת החלימה, וההנחה שהחלום מובן לנו בעודנו שרויים בו. והרי החולם אינו מתפלא או מופתע מהקורות אותו בחלומו, אינו תוהה על זרויותיו, לפחות לא באותה מידה — ולגבי אותם ארועים — שבהקיץ היו גורמים לו הפתעה ופליאה אין-קץ. רק הרפלקסיה על החלום, המתחוללת בהקיץ, מציגה אותו כמוזר, בלתי סביר או חסר פשר. אם החלום מובן בזמן שהוא נחלם, הרי ששוררים בו סדר והגיון מבחינת החולם בעת החלימה. הגיון זה הוא נושא הספר.
החלום כפי שהוא נחווה בעת החלימה, החלום הגלוי, הוא לדברי פרויד פרי סילוף של רעיונות החלום החבויים בלחץ הצנזורה, המשרתת את ההתנגדות של ה”אני”. התהליך ההופך — או מתרגם — את רעיונות החלום לחלום הגלוי קרוי בפי פרויד “עבודת-החלום”. רעיונות החלום ערוכים על פי אופן החשיבה השורר בהקיץ. עבודת-החלום מערבלת את רעיונות החלום על פי מספר כללים, שהחשובים שבהם הם “עבודת המיזוג”, היינו מיזוג של דמויות ועניינים ו”עבודת ההתקה”, שהיא הסטת הדגש בחלום מן העיקר לטפל. מלבדם, משתתף ביצירת החלום גם המכאניזם של “היכולת להיות מתואר”, אשר עיקרו המחזה של רעיונות החלום הערוכים בלשון מושגית. לאלה מצטרפים מספר כללים נוספים, בהם כאלה הנוגעים לזמן ולסיבתיות בחלום.

This image has an empty alt attribute; its file name is stage1-1024x768.jpg

Continue reading →

Posted in Consciousness, Dream science, Dreams, תורת החלומות בעריכת רז אבן | Tagged , | Leave a comment

תיאור הספר “חלומות ומעשיות- זיקות גומלין ופרשנות בין-תחומית

Posted on December 20, 2011 by DR . RAZ EVEN

‏‏‏מאת: ד”ר רוית ראופמן. הוצאת רסלינג 2012

הספר עוסק בזיקות גומלין בין מעשיות-עממיות לבין סיפורי חלום של נשים, והוא פרי מחקר בו ד”ר רוית ראופמן עוסקת בשנים האחרונות.
הוא מבוסס הן על עבודת הדוקטורט שנכתבה בתחום, והן על מחקרי המשך כמו גם על ניסיונה כפסיכולוגית קלינית.
הספר מציג אפשרויות שונות לדון בזיקות גומלין אלו תוך שילוב גישות פסיכואנליטיות וכן גישות הלקוחות מחקר האתנו-פואטיקה. הספר כולל מעשיות רבות המתועדות בארכיון הסיפור העממי של העדות בישראל (אסע”י), מקבילות של סיפורים אלה ממרחבי תרבות אחרים- מערביים ושאינם מערביים וסיפורי-חלום של נשים שנאספו במסגרת עבודת המחקר ובמסגרות נוספות. זיהוי וניתוח הזיקות בין חלומות לבין מעשיות עממיות מסייעים לשפוך אור על המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים העומדים בבסיס מעשיות, וכן מציעים התייחסויות לסיפורי החלום שלא היו זמינות בהיעדר ידע הקשור בספרות עממית.

סיפורי-חלום העוסקים בדמות חתן-חיה, בחדר נעול ובגבר הרוצח נשים, נידונים בהשוואה למעשיות על “כחול-הזקן”, וכן “היפה והחיה”. תיאוריות פסיכואנליטיות המציעות גישה בין-סובייקטיבית מסייעות להבין כיצד מתפקדת בנפש דמותו של החתן-חיה המאכלסת הן מעשיות והן-סיפורי-חלום, וכיצד מציעים סיפורי החלום, החושפים קולות שאינם מופיעים במעשיות, פתרונות אפשריים לתפיסת היחסים בין המינים.

סיפורי-חלום המציגים תינוקות קטנים באופן החורג מגדר הרגיל נידונים בספר תוך השוואתם למעשיות “אצבעוני”. גישות העוסקות בשלבים פרה-אדיפאליים בהתפתחות ובדפוסי התקשרות מסייעות להבין את דמותו של הילד הקטן ואת מערכת היחסים שבינו לבין אמו.

סיפורי החלום העוסקים בבית ממתקים ובשיטוט ביער נידונים תוך השוואתם למעשייה “הנזל וגרטל”. הסיפורים עלו במסגרת עבודה קבוצתית, וגם הדיון בהם, העושה שימוש בתיאוריות יחסי-אובייקט, מתמקד ביחסים בין שלושת הגורמים: קבוצה, מעשיה וחלום.

Continue reading →

Posted in דמיון, חלומות בטיפול, חלומות בפולקלור, חלומות ואמנות, חלומות ומיתוסים, חלומות מאמרים, חלומות נשים, מחקר חלומות, פירוש החלום, פירוש חלומות, פנטזיה, פסיכואנליזה, פסיכולוגיה של החלום, פרויד, פשר החלומות, תורת החלומות בעריכת רז אבן | Leave a comment

מאמרים חלומות

Posted on May 2, 2011 by DR . RAZ EVEN
  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון
    • Posted in R.E.M, דמיון, הסטוריה תורת החלום, חלומות אינקובציה, חלומות באיסלאם, חלומות בטיפול, חלומות ביוון, חלומות בלהה, חלומות במזרח, חלומות בעולם העתיק, חלומות בעיוורים, חלומות בקולנוע, חלומות ברפואה, חלומות המטפלים, חלומות וספרות, חלומות ורוחניות, חלומות מאמרים, חלומות סיוט, חלומות צלולים, טראומה, יונג, יחסי אובייקט, מאמרים על חלומות, מחקר המוח, מחקר חלומות, נוירופסיכואנליזה, נוירופסיכולוגיה, נרקולפסיה, סיוטים, פורום חלומות, פירוש החלום, פירוש חלומות, פנטזיה, פסיכואנליזה, פסיכולוגיה אנאליטית, פסיכולוגיה של החלום, פסיכולוגית העצמי, פסיכותרפיה, פרויד, פשר החלומות, קאונטר- טרנספרנס, קוהוט, קשר טיפולי, שינה וחלומות, תודעה, תיאורית האני | Tagged , | Leave a comment

    פרופ’ תמר קרון ונדב אבני / הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים

    Posted on April 21, 2011 by DR . RAZ EVEN

    תמצית
    מחקר זה עוסק בחלומות של מטפלים בפסיכותרפיה אודות מטופליהם מזוויות ראיה של הפסיכולוגיה האנליטית-יונגיאנית ושל הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה.

    בספרות המקצועית קיימות התייחסויות קליניות ואמפיריות ספורות בלבד לנושא. במחקר השתתפו 22 מטפלים. סך החלומות שנאספו: 31. ההשתתפות במחקר היתה אנונימית, ואיסוף החלומות נעשה באמצעות שאלון לדווח עצמי.

    למחקר שלוש שאלות מחקר תאורטיות:

    . מה התימות המופיעות בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם?
    על-מנת לענות על שאלת מחקר זו נערך ניתוח נאראטיבי- ניתוח תוכן קטגוריאלי, אשר בדק:

     א. תימות משותפות לחלומות שונים. ב. תימות שהוגדרו מראש לכל החלומות.

    . מה המשמעויות המתקבלות מניתוח חלומות של מטפלים אודות מטופליהם מתוך גישה יונגיאנית?

    . באיזו מידה תכנים מזוכיסטיים מקבלים ביטוי בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם? על-מנת לענות על שאלת מחקר זו נעשה שימוש במדד “חלום מזוכיסטי” (1). התוצאות שהתקבלו עבור שאלת המחקר הראשונה: א. 13 תימות משותפות לחלומות המטפלים, בהן: *החלפת תפקידים מטפל-מטופל. *הגעה למפגש, שהות, עזיבה/אי-עזיבה של המטפל או/והמטופל. *אי-התקיימות הפגישה הטיפולית. *מיניות בין המטפל למטופל. *תוקפנות. *נוכחות מול העדר נוכחות. *קשר ותקשורת בלתי-מילוליים. *זמן. *נסיעה לעומת עצירה. ב. ב- 20 מתוך 31 החלומות, נמצא כי המטפל בחלום חווה רגשות שליליים, ומאופיין כפגיע. 26 מתוך 31 החלומות מתרחשים באחד מארבעה מקומות: א. רחוב, כביש, מסלול, מסדרון. ב. בדרך למקום כלשהו. ג. בנין או/ו חדר הטיפולים. ד. בית. התוצאות שהתקבלו עבור שאלת המחקר השניה: 17 מהחלומות כוללים מרכיבים דיאגנוסטים ופרוגנוסטים, מתוכם 4 חלומות הינם חלומות ראשוניים. 9 חלומות הינם חלומות קיזוז. ב- 14 חלומות המטופל מיצג את צל המטפל. התוצאות שהתקבלו עבור שאלת המחקר השלישית: 18 מתוך 31 החלומות הם חלומות מזוכיסטיים .
    הדיון התאורטי מתבונן בתוצאות מתוך פרספקטיבה יונגיאנית, יחד עם דגש על הבנת החלום כמבטא גם רבדים התייחסותיים בקשר הטיפולי. נמצאו תימוכין לקיומו של ארכיטיפ ‘המטפל הפצוע’ בחלומות. תוצאות המחקר מצביעות על-כך שחלומות של מטפלים אודות מטופליהם הם בעלי ערך רב בהעמקת ההבנה של הקשר והתהליך הטיפולי.

    המאמר המלא

    Posted in תורת החלומות בעריכת רז אבן | Leave a comment

    חלום חרדה של פרויד על הבנים / פרופ’ אבשלום אליצור

    Posted on December 17, 2010 by DR . RAZ EVEN

    פרק מתוך מתוך המאמר :

    בשם האב, הבן והרוח הרעה: על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה
    מועלה באתר תורת החלומות בהסכמתו האדיבה של המחבר
    ניתן להוריד את המאמר השלם באתר של פרופ’ אבשלום אליצור

    אמצע הלילה בעיר וינה בקיץ 1915, הימים ימי מלחמת העולם הראשונה. אנו נמצאים בתוך דירה רחבת-ידיים ברחוב ברג 19. בעודנו משוטטים חרש בדירה, שהיא בעצם שתי דירות בקומה השנייה שחוברו יחד, אנו עוברים על פני ספרים רבים בארונות שבחדרים השונים, מבחינים בספה המפורסמת בחדר הטיפולים ומשתאים למראה אוסף עתיקות המפאר כמעט כל חדר. חוסר הטעם של בעל האוסף מנקר עיניים: פסלים וחפצים מצריים, יווניים, רומאיים וסיניים פזורים בערבוביה על המדפים והשולחנות, ללא כל סדר הגיוני, משקפים רק תאוות-בולמוס של אספן פרטי. אבל פנינו מועדות אל אחד מחדרי השינה בבית הזה, שם ישנים גבר ואישה. אפילו באפלולית איננו מתקשים לזהות את האיש אפור-הזקן. לבד מאיינשטיין, זהו אולי קלסתר הפנים המפורסם ביותר בתולדות המחשבה המערבית. בהדרגה מתרגלות עינינו לחשכה. כעבור שעה קלה מבחינים אנו בעוד דבר: עפעפיו של האיש הישן רוטטים. כן, ניתן להבחין מבעדם כי האישונים מתרוצצים לכל הכיוונים. שנים לא-רבות קודם לכן גילה רופא פנימי נודע ומייסד הפסיכיאטרייה הגרמנית, וילהלם גרייזינגר, את משמעותן של תנועות העיניים הללו: הן מעידות על כך שהאדם הישן חולם. אחר כך נשכחה התגלית הזאת עד שבמאה העשרים חזרו קלייטמן ואסרינסקי ופרסמו אותה ברעש גדול בשם REM.

    Continue reading →

    Posted in תורת החלומות בעריכת רז אבן | Leave a comment

    החלום הא-סימבולי והחזרה הכפייתית / ד”ר יהויקים שטיין

    Posted on December 17, 2010 by DR . RAZ EVEN

    הדיון בחלומות הפוסט-טראומטיים מעלה את השאלה אם אמנם קיימים חלומות
    א-סימבוליים. חלומות מסוג זה, אם הם אכן קיימים, עומדים בסתירה לגרסה
    הפסיכואנליטית שלפיה חלומות הם מטבעם בעלי משמעות סמלית. אולי משום
    כך לא זכתה מחשבה זאת למקום נכבד בספרות המקצועית. פרויד הצביע על
    קיומם של חלומות א-סימבוליים בקשר לאפזיה )Aphasia(, דהיינו אבדן כושר
    הדיבור. מדובר באפזיה משנית, כאשר הקשר בין יצוג האובייקט לבין המילה
    מופרע. הא-סימבוליקה גורמת במקרה זה להפרעה בתקשורת האנושית.
    פרויד ציין עוד שני מצבים שבהם מופיעים חלומות א-סימבוליים. הראשון
    מתייחס לתקופה הקדם-לשונית של הילד בטרם פיתח את יכולת ההסמלה.
    השני – ל’חלומות של נוחות’. אלה הם חלומות שהופעתם נועדה אך ורק לצורך
    שמירת השינה ללא משמעות סמלית כלשהי. פרויד הדגים זאת בחלומו של אדם
    שאכל בערב דגים מלוחים והצמא החל להציק לו בחלום. על מנת להמשיך
    בשנתו באין מפריע, הוא חולם שהוא שותה לרוויה מתוך כד מלא מים קרים.
    אשליית הרוויה מאפשרת לו לשמור על השינה.
    הקטגוריה של חלומות הנוחות היא שרירותית במקצת. היכן עובר קו הגבול בין חלומות הנוחות לבין החלומות
    הסמליים? הרי באותה מידה אפשר לטעון שפרויד התעלם מן האפשירות שכד
    המים בחלום מסמל משהו. חלומות רבים נראים לכאורה חסרי חשיבות, ואף על
    פי כן מצא בהם פרויד את הגורם המסמל. חלומות הנוחות אינם נוחים מבחינת
    התאוריה המוניסטית, אך פרויד כנראה לא הבחין בכך.
    הקטגוריה השלישית של חלומות א-סימבוליים קשורה לחלומות הזוועה שבהם
    לא נעשה עיבוד כלשהו של המציאות. מכאן שעלינו לשאול אם האגו אכן ממלא
    תפקיד כלשהו בחלומות אלה. התיאור של פרויד מרמז על היותם א-סימבוליים.
    הוא אמנם אינו אומר זאת במפורש, אולי כדי שלא להבליט יתר על המידה את
    הקונפליקט שהם יוצרים עבור תאוריית החלום. הוא גם אינו מגדיר בבירור את
    ההבדל בין החזרה הכפייתית של החלום הפוסט-טראומטי לעומת חזרתיות – לא
    כפייתית לכאורה – בנירוזות אחרות או במצבי העברה.
    לורנס קובי מציין כי גם בשינה וגם בערות קיים זרם חשיבה טרום-מודע,
    נעדר דימויים וא-סימבולי. המושג ‘חזרה כפייתית’ הוא מושג מעורפל ועשוי
    לכלול תופעות שונות ומגוונות. החלום הפוסט-טראומטי הוא ניסיון לשלוט
    במצב, והדרך שבה הוא פועל אינה שונה מהותית מזו הנקוטה בכל נירוזה אחרת.
    הווה אומר, אין הבדל מהותי בין נירוזה פוסט-טראומטית לנירוזות אחרות.

    אדוארד ביברינג ולאון סול טוענים כי בחלום הפוסט-טראומטי קיימת סמליות.
    גם אם למראית עין נדמה שמדובר בחלומות משוכפלים הרי במציאות לעולם
    אין הם חוזרים על עצמם ואינם מתארים בדיוק את אותו המצב,16 הווה אומר:
    ההבדל הקטן בתוכנם של החלומות העוקבים נותן בידינו את המפתח לסימליותם.
    משמעות הדבר היא שתפקוד התהליכים הראשוניים של החלימה לא נפגע, ולכן
    אין הבדל עקרוני מבחינה פסיכואנליטית בין הנירוזה הפוסט-טראומטית לבין
    נירוזות אחרות. מאידך גיסא, ביברינג מבדיל בין חלומות חוזרים בעלי אופי של
    רפוי עצמי, אשר בהם נעשה עיבוד של חומר נפשי, לבין חלומות חוזרים בעלי
    אופי מקובע, המאופיינים בחוסר עיבוד ובאוטומטיזם. בעניין זה ביברינג אינו
    מקבל את דעתו של סול. הוא סבור שהחלום הפוסט-טראומטי הוא שכפול של
    האירוע הטראומטי. פרנץ אלכסנדר מרחיק לכת אף יותר. הוא סבור שהמצב
    המתואר בחלום גרוע מן המציאות.

    אף על פי שביברינג טוען שהחלום הפוסט-טראומטי הוא א-סימבולי, הוא לא
    מפתח רעיון זה בקשר לתאוריית החלום. דבר כזה עלול היה לשבור טבו. חזרה
    כפייתית בד בבד עם מצב א-סימבולי היא ביטוי לקיבעון, שמשמעותו נסיגה מן
    החיים, מהתפתחות, מקשר אנושי. כאשר המערך הנפשי אינו מסוגל לעבד חוויות
    ולחפש דרכים חדשות, מתרחשת נסיגה למצב הקטבולי, מצב של התפרקות.
    אם יצר המוות קיים ואם לאו, המצב הקטבולי מעניק לדמוניות שפרויד התייחס
    אליה משמעות ספציפית. בוויכוח בין אלכסנדר לביברינג האמת מצויה כנראה
    אצל שניהם. בחלק מן המקרים החלימה היא סטטית, חסרת דינמיקה נפשית,
    ביטוי למצב הסטטי של הנירוזה הפוסט-טראומטית. לפיכך חלומות הזוועה אינם
    תורמים תרומה בונה לאגו.
    לעתים מגלה החלום הפוסט-טראומטי התפתחות ושינוי במרוצת הזמן.
    משמעות הדבר היא שהתהליכים הראשוניים – המנגנונים של הלא מודע
    בחלום – מתארגנים מחדש וכושר ההסמלה חוזר. ארנסט הרטמן מצא שחלומות
    זוועה של מטופלים שמצבם השתפר עם הזמן עברו שינוי משחזור ישיר של
    אירוע לדרך ביטוי סמלית המשנה ומעבדת את האירוע הטראומטי.
    פירוש הדבר שקיים קשר ישיר בין הטבה קלינית לבין חזרה של כושר ההסמלה בחלום
    וחלימה יותר דינמית.
    עובדה פרדוקסלית היא שהחלומות השקופים והעירומים, המייצגים כביכול
    את הבעיה הנפשית כמות שהיא, אינם מסוגלים לשפר את המצב הנפשי, שעה
    שחלומות מבולבלים או מסתירים עשויים להוביל לפתרון, אך דווקא הפרדוקס
    הזה הוא אבן הפינה של התורה הפסיכואנליטית.

    לפרק המלא:

    לפרשת הולדתו הדדוקטיבית של יצר המוותח

    על אודות:

    ד”ר יהויקים שטיין הוא פסיכואנליטיקן ופסיכיאטר, מורה ומדריך במכון הישראלי לפסיכואנליזה ועמית מחקר במכון פרויד, האוניברסיטה העברית

    בירושלים

    מתוך פרק 6 בספר: הלא מודע במדע ובפסיכואנליזה

    הוצאת ספרים מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים

    לפרשת הולדתו הדדוקטיבית של יצר המוות

    להורדת המאמר המלא

    Posted in תורת החלומות בעריכת רז אבן | Leave a comment