תמצית
מחקר זה עוסק בחלומות של מטפלים בפסיכותרפיה אודות מטופליהם מזוויות ראיה של הפסיכולוגיה האנליטית-יונגיאנית ושל הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה.

בספרות המקצועית קיימות התייחסויות קליניות ואמפיריות ספורות בלבד לנושא. במחקר השתתפו 22 מטפלים. סך החלומות שנאספו: 31. ההשתתפות במחקר היתה אנונימית, ואיסוף החלומות נעשה באמצעות שאלון לדווח עצמי.

למחקר שלוש שאלות מחקר תאורטיות:

. מה התימות המופיעות בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם?
על-מנת לענות על שאלת מחקר זו נערך ניתוח נאראטיבי- ניתוח תוכן קטגוריאלי, אשר בדק:

 א. תימות משותפות לחלומות שונים. ב. תימות שהוגדרו מראש לכל החלומות.

. מה המשמעויות המתקבלות מניתוח חלומות של מטפלים אודות מטופליהם מתוך גישה יונגיאנית?

. באיזו מידה תכנים מזוכיסטיים מקבלים ביטוי בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם? על-מנת לענות על שאלת מחקר זו נעשה שימוש במדד “חלום מזוכיסטי” (1). התוצאות שהתקבלו עבור שאלת המחקר הראשונה: א. 13 תימות משותפות לחלומות המטפלים, בהן: *החלפת תפקידים מטפל-מטופל. *הגעה למפגש, שהות, עזיבה/אי-עזיבה של המטפל או/והמטופל. *אי-התקיימות הפגישה הטיפולית. *מיניות בין המטפל למטופל. *תוקפנות. *נוכחות מול העדר נוכחות. *קשר ותקשורת בלתי-מילוליים. *זמן. *נסיעה לעומת עצירה. ב. ב- 20 מתוך 31 החלומות, נמצא כי המטפל בחלום חווה רגשות שליליים, ומאופיין כפגיע. 26 מתוך 31 החלומות מתרחשים באחד מארבעה מקומות: א. רחוב, כביש, מסלול, מסדרון. ב. בדרך למקום כלשהו. ג. בנין או/ו חדר הטיפולים. ד. בית. התוצאות שהתקבלו עבור שאלת המחקר השניה: 17 מהחלומות כוללים מרכיבים דיאגנוסטים ופרוגנוסטים, מתוכם 4 חלומות הינם חלומות ראשוניים. 9 חלומות הינם חלומות קיזוז. ב- 14 חלומות המטופל מיצג את צל המטפל. התוצאות שהתקבלו עבור שאלת המחקר השלישית: 18 מתוך 31 החלומות הם חלומות מזוכיסטיים .
הדיון התאורטי מתבונן בתוצאות מתוך פרספקטיבה יונגיאנית, יחד עם דגש על הבנת החלום כמבטא גם רבדים התייחסותיים בקשר הטיפולי. נמצאו תימוכין לקיומו של ארכיטיפ ‘המטפל הפצוע’ בחלומות. תוצאות המחקר מצביעות על-כך שחלומות של מטפלים אודות מטופליהם הם בעלי ערך רב בהעמקת ההבנה של הקשר והתהליך הטיפולי.

המאמר המלא

פרק מתוך מתוך המאמר :

בשם האב, הבן והרוח הרעה: על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה
מועלה באתר תורת החלומות בהסכמתו האדיבה של המחבר
ניתן להוריד את המאמר השלם באתר של פרופ’ אבשלום אליצור

אמצע הלילה בעיר וינה בקיץ 1915, הימים ימי מלחמת העולם הראשונה. אנו נמצאים בתוך דירה רחבת-ידיים ברחוב ברג 19. בעודנו משוטטים חרש בדירה, שהיא בעצם שתי דירות בקומה השנייה שחוברו יחד, אנו עוברים על פני ספרים רבים בארונות שבחדרים השונים, מבחינים בספה המפורסמת בחדר הטיפולים ומשתאים למראה אוסף עתיקות המפאר כמעט כל חדר. חוסר הטעם של בעל האוסף מנקר עיניים: פסלים וחפצים מצריים, יווניים, רומאיים וסיניים פזורים בערבוביה על המדפים והשולחנות, ללא כל סדר הגיוני, משקפים רק תאוות-בולמוס של אספן פרטי. אבל פנינו מועדות אל אחד מחדרי השינה בבית הזה, שם ישנים גבר ואישה. אפילו באפלולית איננו מתקשים לזהות את האיש אפור-הזקן. לבד מאיינשטיין, זהו אולי קלסתר הפנים המפורסם ביותר בתולדות המחשבה המערבית. בהדרגה מתרגלות עינינו לחשכה. כעבור שעה קלה מבחינים אנו בעוד דבר: עפעפיו של האיש הישן רוטטים. כן, ניתן להבחין מבעדם כי האישונים מתרוצצים לכל הכיוונים. שנים לא-רבות קודם לכן גילה רופא פנימי נודע ומייסד הפסיכיאטרייה הגרמנית, וילהלם גרייזינגר, את משמעותן של תנועות העיניים הללו: הן מעידות על כך שהאדם הישן חולם. אחר כך נשכחה התגלית הזאת עד שבמאה העשרים חזרו קלייטמן ואסרינסקי ופרסמו אותה ברעש גדול בשם REM.

(המשך…)

הדיון בחלומות הפוסט-טראומטיים מעלה את השאלה אם אמנם קיימים חלומות
א-סימבוליים. חלומות מסוג זה, אם הם אכן קיימים, עומדים בסתירה לגרסה
הפסיכואנליטית שלפיה חלומות הם מטבעם בעלי משמעות סמלית. אולי משום
כך לא זכתה מחשבה זאת למקום נכבד בספרות המקצועית. פרויד הצביע על
קיומם של חלומות א-סימבוליים בקשר לאפזיה )Aphasia(, דהיינו אבדן כושר
הדיבור. מדובר באפזיה משנית, כאשר הקשר בין יצוג האובייקט לבין המילה
מופרע. הא-סימבוליקה גורמת במקרה זה להפרעה בתקשורת האנושית.
פרויד ציין עוד שני מצבים שבהם מופיעים חלומות א-סימבוליים. הראשון
מתייחס לתקופה הקדם-לשונית של הילד בטרם פיתח את יכולת ההסמלה.
השני – ל’חלומות של נוחות’. אלה הם חלומות שהופעתם נועדה אך ורק לצורך
שמירת השינה ללא משמעות סמלית כלשהי. פרויד הדגים זאת בחלומו של אדם
שאכל בערב דגים מלוחים והצמא החל להציק לו בחלום. על מנת להמשיך
בשנתו באין מפריע, הוא חולם שהוא שותה לרוויה מתוך כד מלא מים קרים.
אשליית הרוויה מאפשרת לו לשמור על השינה.
הקטגוריה של חלומות הנוחות היא שרירותית במקצת. היכן עובר קו הגבול בין חלומות הנוחות לבין החלומות
הסמליים? הרי באותה מידה אפשר לטעון שפרויד התעלם מן האפשירות שכד
המים בחלום מסמל משהו. חלומות רבים נראים לכאורה חסרי חשיבות, ואף על
פי כן מצא בהם פרויד את הגורם המסמל. חלומות הנוחות אינם נוחים מבחינת
התאוריה המוניסטית, אך פרויד כנראה לא הבחין בכך.
הקטגוריה השלישית של חלומות א-סימבוליים קשורה לחלומות הזוועה שבהם
לא נעשה עיבוד כלשהו של המציאות. מכאן שעלינו לשאול אם האגו אכן ממלא
תפקיד כלשהו בחלומות אלה. התיאור של פרויד מרמז על היותם א-סימבוליים.
הוא אמנם אינו אומר זאת במפורש, אולי כדי שלא להבליט יתר על המידה את
הקונפליקט שהם יוצרים עבור תאוריית החלום. הוא גם אינו מגדיר בבירור את
ההבדל בין החזרה הכפייתית של החלום הפוסט-טראומטי לעומת חזרתיות – לא
כפייתית לכאורה – בנירוזות אחרות או במצבי העברה.
לורנס קובי מציין כי גם בשינה וגם בערות קיים זרם חשיבה טרום-מודע,
נעדר דימויים וא-סימבולי. המושג ‘חזרה כפייתית’ הוא מושג מעורפל ועשוי
לכלול תופעות שונות ומגוונות. החלום הפוסט-טראומטי הוא ניסיון לשלוט
במצב, והדרך שבה הוא פועל אינה שונה מהותית מזו הנקוטה בכל נירוזה אחרת.
הווה אומר, אין הבדל מהותי בין נירוזה פוסט-טראומטית לנירוזות אחרות.

אדוארד ביברינג ולאון סול טוענים כי בחלום הפוסט-טראומטי קיימת סמליות.
גם אם למראית עין נדמה שמדובר בחלומות משוכפלים הרי במציאות לעולם
אין הם חוזרים על עצמם ואינם מתארים בדיוק את אותו המצב,16 הווה אומר:
ההבדל הקטן בתוכנם של החלומות העוקבים נותן בידינו את המפתח לסימליותם.
משמעות הדבר היא שתפקוד התהליכים הראשוניים של החלימה לא נפגע, ולכן
אין הבדל עקרוני מבחינה פסיכואנליטית בין הנירוזה הפוסט-טראומטית לבין
נירוזות אחרות. מאידך גיסא, ביברינג מבדיל בין חלומות חוזרים בעלי אופי של
רפוי עצמי, אשר בהם נעשה עיבוד של חומר נפשי, לבין חלומות חוזרים בעלי
אופי מקובע, המאופיינים בחוסר עיבוד ובאוטומטיזם. בעניין זה ביברינג אינו
מקבל את דעתו של סול. הוא סבור שהחלום הפוסט-טראומטי הוא שכפול של
האירוע הטראומטי. פרנץ אלכסנדר מרחיק לכת אף יותר. הוא סבור שהמצב
המתואר בחלום גרוע מן המציאות.

אף על פי שביברינג טוען שהחלום הפוסט-טראומטי הוא א-סימבולי, הוא לא
מפתח רעיון זה בקשר לתאוריית החלום. דבר כזה עלול היה לשבור טבו. חזרה
כפייתית בד בבד עם מצב א-סימבולי היא ביטוי לקיבעון, שמשמעותו נסיגה מן
החיים, מהתפתחות, מקשר אנושי. כאשר המערך הנפשי אינו מסוגל לעבד חוויות
ולחפש דרכים חדשות, מתרחשת נסיגה למצב הקטבולי, מצב של התפרקות.
אם יצר המוות קיים ואם לאו, המצב הקטבולי מעניק לדמוניות שפרויד התייחס
אליה משמעות ספציפית. בוויכוח בין אלכסנדר לביברינג האמת מצויה כנראה
אצל שניהם. בחלק מן המקרים החלימה היא סטטית, חסרת דינמיקה נפשית,
ביטוי למצב הסטטי של הנירוזה הפוסט-טראומטית. לפיכך חלומות הזוועה אינם
תורמים תרומה בונה לאגו.
לעתים מגלה החלום הפוסט-טראומטי התפתחות ושינוי במרוצת הזמן.
משמעות הדבר היא שהתהליכים הראשוניים – המנגנונים של הלא מודע
בחלום – מתארגנים מחדש וכושר ההסמלה חוזר. ארנסט הרטמן מצא שחלומות
זוועה של מטופלים שמצבם השתפר עם הזמן עברו שינוי משחזור ישיר של
אירוע לדרך ביטוי סמלית המשנה ומעבדת את האירוע הטראומטי.
פירוש הדבר שקיים קשר ישיר בין הטבה קלינית לבין חזרה של כושר ההסמלה בחלום
וחלימה יותר דינמית.
עובדה פרדוקסלית היא שהחלומות השקופים והעירומים, המייצגים כביכול
את הבעיה הנפשית כמות שהיא, אינם מסוגלים לשפר את המצב הנפשי, שעה
שחלומות מבולבלים או מסתירים עשויים להוביל לפתרון, אך דווקא הפרדוקס
הזה הוא אבן הפינה של התורה הפסיכואנליטית.

לפרק המלא:

לפרשת הולדתו הדדוקטיבית של יצר המוותח

על אודות:

ד”ר יהויקים שטיין הוא פסיכואנליטיקן ופסיכיאטר, מורה ומדריך במכון הישראלי לפסיכואנליזה ועמית מחקר במכון פרויד, האוניברסיטה העברית

בירושלים

מתוך פרק 6 בספר: הלא מודע במדע ובפסיכואנליזה

הוצאת ספרים מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים

לפרשת הולדתו הדדוקטיבית של יצר המוות

להורדת המאמר המלא

כל הזכויות שמורות למחברת. המאמר נשלח למערכת באדיבותה.
חלומות במקרא ומוטיב הבחירה
מאת – רות נצר ©

מבט פסיכולוגי על הבחירה

א. חלומות במקרא ומוטיב הבחירה.

“כי אתה בחרתנו מכל העמים,
…אלוהי האבות, ידענו
שאתה בחרתנו מכל הילדים,
אהבת אותנו ורצית בנו.
שאתה בחרתנו מכל הילדים
להרֵג מול כסא כבודך”.
(אלתרמן, 1942)

“אחת דִבֵּר אלוהים שתים זו שמעתי” (תהלים. ס”ב. יב)

“אי-מי קרא לי שמע / אי-מי קרא בשמי. /מה? מי? // עֵלי אמר: שוב שכב / עֵלי אמר: לשווא. / עֵלי אמר: אין חזון, כי כהתה עיני. // אך שוב קורא לי: שמע. / אך שוב קורא בשמי. / איכה אען: הנני!? // …וכבר רובץ היקום בי, פצוע כשקיעה / בין פגרי עננַי. / ידעתי הנה יבוא יהוה…// אך הנה שואג יקום. / הנו כואב ורן / ובמזרח האדום אצבע לי קוראה // דַבֵּר יהוה כי שומע עבדך” ( שלונסקי. התגלות)

בנסיון להביט במבט פסיכולוגי על חלומות המקרא מתעוררות שאלות ודילמות אחדות:
– לָמָה החלומות האלה מובאים? לְמָה נועדו? את מי הם משרתים? – ושל מי החלומות האלה לעזאזל? מי חלם אותם?
– מיהו כותב המקרא? האם אדם אחד כתב את המקרא ואלו חלומותיו? או שמא אלו חלומות של כותבים אחדים?
– האם החלומות במקרא נכתבו על ידי הלא-מודע של כותב המקרא או אולי על ידי חשיבתו המודעת של הכותב?

אמנם נאמר במקורותינו ש’חלומות שווא ידברו’. אבל בחלומות המקרא, שרבים מהם חלומות ספר בראשית, יש התייחסות אל החלומות כאמת מוחלטת אלוהית שמנבאת את העתיד לבוא:
חלום הסולם של יעקב – מבטיח-מנבא לו שבעתיד אלוהים ישמור עליו ויבחר בו כמנהיג העם, כפי שאכן היה.
חלומות יוסף – מנבאים שאחיו ישתחוו לפניו,
חלומות שרי פרעה מנבאים את גורלם – מי יחיה ומי ימות.
חלומות פרעה – מנבאים את הבצורת העתידה.
חלומות נבוכדנצאר מנבאים את מפלתו.
החלום בספור גדעון מנבא את נצחון גדעון.

בל נשכח שהחלום בטקסט ספרותי הוא גם המצאה ספרותית שנועדה לקדם את העלילה. והחלום בספור הוא גם תחבולה של יצירת מתח בספור. הוא חידה מוצפנת שמכניסה דרמה. החלום הוא גם דרך של המחבר, ובמקרה שלנו, של המחבר המקראי, ליצור את המגע עם המסתורין ועם תחושת התעלומה. כך נוצר מתח לקראת הפתרון של החידה – שהיא עלילת הספור. תחושות אלו מבוטאות היטב בדברי נבוכדנצאר שמקיץ מחלומו ואומר: “ותִפָּעֵם רוחי לדעת את החלום”. יש כאן התפעמות רגשית ודחף לידיעה כאחת.
מנקודת מבט של חלום בספור, החלום הוא דרך להראות לקורא את פנימיות הנפש הפועלת; להראות את קיומו של תהליך נפשי נסתר לא-מודע שמניע את הארועים ואת הדמות, תהליך לא מודע שיוצר את עלילת נפש החולם ואת עלילת הספור כאחת. גם אם אנחנו לא מבינים את פשר החלום בספור, ובדרך כלל אנחנו לא מבינים, התחושה של איזו שהיא שכבה תת-קרקעית שמלווה אותנו, ומוסיפה ממד עומק לספור.
מנקודת מבט פסיכולוגית החלום הוא השפה של הלא-מודע, ואנחנו רואים את החלום לא כמנבא של העתיד שכבר נקבע מראש, אלא כמשקף אמת פנימית עכשווית של החולם – את הפחדים והמשאלות שנובעים מהעבר ואת ההכוונה של התפתחות הנפש לקראת הבשלת מגמות אפשריות פוטנציאליות בתוכה.

(המשך…)

על הסוד של הפסיכותרפיה

בספר: מעבר למראה הריקה –

מילים ותמונות מהקליניקה הפסיכולוגית ומחוצה לה

מאת ד”ר ארנון לוי

***************
פרק אחד-עשר
הפיצול בין טוב לרע
“כהרף עין ישקע איש בעצבת. רגע ישיר ברוב גיל וכהרף עין כאבל יקונן”.
עלילות גילגמש
****************************************************

הפיצול בין טוב לרע והתייחסותנו הערכית אליהם הם מהיסודות החשובים ביותר של כל תרבות אנושית. קשה להגזים בחשיבות של דיאלקטיקה זו בתפישת העולם ובתפישת העצמי של כל אחד מאיתנו….
*******************************************************
… שיר הכירה ופיתתה גברים רבים בחייה.
“פעם הייתי בתולה חסודה, ומפוחדת. היום אני מתה להשכיב בחורים”,
 אמרה לי בתחילת הטיפול. “היו תקופות שבהן פיתיתי גברים בצורה מטורפת, רציתי להכיר מבפנים את עולמם של אותם יצורים מופלאים, להיכנס לעולמם, לעבָרם, לראות כמה הם מושלמים. היה לי חשוב לגרום להם להעריץ אותי. שיבינו את הייחוד שלי ואת החוכמה שלי. למעשה, רציתי להבין את עצמי דרכם. כאשר נתקלתי בגבר שעונה על הנתונים האידאליים, הייתי תוקפת אותו במתקפת פיתוי שהוא לא היה יכול לעמוד בה. עד לכניעתו הייתי לילית המפתה. ברגע הכניעה, ברגע שהוא היה נופל פגוע בחיצו של ארוס, איבדתי בו עניין לחלוטין; איך אני יכולה למצוא עניין באותו פתי שמעריץ אותי ומכבד אותי?”.
כאשר לא נענו לחיזוריה, התעוררה אצל שיר תוקפנות קשה כלפי הגבר, מושא הפיתוי. בתגובה על חוסר הערצה מצד אחד מידידיה אמרה לי באחד הטיפולים: “איך הוא מעז לדחות אותי?! אני נראית מצוין, ממשפחה טובה, יש לי תואר שלישי, ניסיון חיים, דירה ומכונית. הוא, לעומת זאת, קטן ועגלגל, ביישן ומלא מעצורים ומתאים לעובדת סוציאלית מושבניקית ומלאת חצ’קונים”.
הפנטסיה של שיר להיות מוקפת כמה גברים מושלמים שיעריצו אותה על חוכמתה הייתה כמובן בלתי ניתנת למימוש, שהרי מיד עם גילוי כבוד והערכה כלפיה היא הייתה מאבדת עניין והופכת לשוות נפש כלפיהם. זאת ועוד: כיצד ייתכן, היא שאלה את עצמה, שאותם גברים יעריכו אותה שעה שבמעמקי הווייתה היא חשה חוסר ערך עצמי מוחלט.
התייחסותה הדו-ערכית של שיר לדמות הגבר ותפישתו כדמות אידאלית מסתורית שהיא חייבת לכבוש על-ידי פיתוי מיני ובו זמנית – כדמות שמעוררת דחייה ושאט נפש, מצאו ביטוי ביחסיה הטיפוליים איתי. שיר הייתה מופיעה לפגישות בלבוש פרובוקטיבי וחושפני, מתיישבת בכורסה בתנועות חתוליות ולעיתים אף מדברת בקול עמוק ומלטף. עם זאת היא הייתה מאחרת באופן קבוע לפגישות, מעירה בעוקצנות על כך שאני נפגש איתה רק לשם רווח כספי ומזכירה ללא הרף כיצד חברתה הטובה מרצה מאוניברסיטה בארצות הברית שילמה סכומי עתק ל”שרינק” שלה, ולאחר כמה שנות טיפול הוא הוסיף אגף חדש לווילה שלו שמומן בסכומים שהרוויח ממנה.
ואולם בטיפול היו גם מצבים קשים הרבה יותר. במצבים היפנוטיים עלו סיוטים שחזרו וביעתו אותה בלילות, ובהם היו תולעים חומות דוחות ובעלות ראש אנושי זוחלות בין רגליה. הן היו מחוספסות וחכמות, ואילו היא לא יכלה להימלט מהן. שיר סבלה גם מסיוטים שבהם עדת כלבים שחורים ואימתניים תקפה אותה וניסתה לנשוך אותה באיבריה האינטימיים. “אלה הם הגברים”, אמרה ברגע של תובנה. “הם מנסים לזהם אותי בתאווה שלהם. אני נזכרת באדם הראשון שעשה את זה. אני לא מעיזה לבטא את שמו. אני נזכרת שחלמתי לפני הרבה שנים כיצד הוא תופס בשדי ומניח את ידי על איבר מינו. בחלום הוא הופך לכלב מהסוג של הנקניק החמוד והמטופש שעושה לי מניפולציות ומנסה לקנות את ליבי, הוא רוצה ממני משהו, וכשאני מתחילה להתייחס אליו, הוא מתחיל לעופף. פניו משתנות פתאום והופכות מרושעות ומאיימות ומתבוננות בי במבט מאשים ואיום. אני מתעוררת בצריחה, וגופי מכוסה זיעה קרה”.
הקונפליקט העמוק של משיכה-דחייה/הערצה-תיעוב כלפי גברים וההפרעות בזהותה המינית והעצמית של שיר התבטאו בחלום ציורי ומקסים שתיארה: “הייתי בעיירה קטנה ושקטה כמו עיירה שוויצרית של ימי הביניים. השמים התקדרו והאפילו, והייתה תחושה של הוריקן מתקרב. תחושה של ציפייה הייתה תלויה באוויר, ונפוצה שמועה שמחכים לשטן. ציפיתי למפגש. רציתי שהשטן ימֵס אותי בעונג, אך גם פחדתי והכנתי את עצמי למנוסה. פתאום הוא הופיע ועורר בי רטט של השתאות: השטן היה אישה בלונדינית ענוגה בעלת שיער גולש, יפה ולא מפחידה, מרחפת באוויר כשהיא לבושה בתחרה לבנה, כמו רוח רפאים ענוגה וקסומה. לא עמדתי במתח ונמלטתי בכרכרה רתומה לשישה סוסים אבירים שהמתינה לי”.
באחת הפעמים שבהן הייתה נתונה בהיפנוזה, התעוררה ביתר שאת שאיפתה של שיר לפיתוי גברים כדרך לשלוט בהם, אך בו זמנית התבטאה סלידתה העמוקה ממין. בתחילת הטרנס היא הרגישה את איברי גופה מתארכים ונעשים אציליים כאלה של דוגמנית צמרת. גופה נעשה לבן וזהוב מעט, ושערה נעשה זהוב וחלק כשׂער נימפה. “בעצם”, צחקקה שיר במבוכה, “אני נימפת ים. העור חלק ולבן כחלב, השפתיים אדומות וקטנות, ויש לי זנב של דג. אני בת-ים טהורה וצחורה. תמיד חלמתי להיות אלוהית, טהורה וחסרת מיניות. הדחפים המיניים החזקים שהסעירו אותי מגיל צעיר והגברים המסואבים שניסו תמיד לטמא אותי בתאוותם גרמו לי לשנוא את עצמי, אבל בראש וראשונה לשנוא אותם. אבל אני גם מעריצה אותם ומרגישה שאני זקוקה להם, כי רק דרכם אוכל להכיר את החלקים הפנימיים שבתוכי. אני מבולבלת לגמרי”, אמרה. “לפעמים”, הוסיפה ואמרה, “כשטוב לי ואני מאושרת, אני מתעוררת בבוקר עם חיוך עייף ומאושר ומרגישה כאילו הגוף שלי הוא תיבה מלאה אבני חן. אני חושבת על הדברים הנפלאים שאעשה בחיי ורואה את עצמי בחדר מלא תיבות. אבל כשאני מרגישה גרוע, אני מתעוררת אל תוך בוץ סמיך של ייאוש שחור ורואה את עצמי בבית ישן מלא עכברים, שקועה במים עכורים שיש בהם דגים מגעילים”. מטפורה יפה מזאת לפיצול בין טוב לרע קשה למצוא.

 

לקריאת פרקים נוספים מהספר

Dream Interpretation With Heterosexual Dating Couples

Misty R. Kolchakian1,2 and Clara E. Hill1

התקציר הוכן ע”י: שמרית מנשה (סטודנטית לפסיכולוגיה)

Dreaming, Vol. 12, No. 1, March 2002

הספרות המטפלת במערכות יחסים בין בני זוג מתמקדת ומרחיבה דבריה לגבי זוגות נשואים בעוד שהתייחסותה לזוגות שנמצאים במערכת יחסים קבועה אך שאינם נשואים מצומצמת הרבה יותר.

חשיבות רבה יש לחקירה לגבי אלו האחרונים וזאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, בני זוג שאינם נשואים עשויים להגיב טוב יותר לתוכניות מכוונות שינוי ושנית, קשה יותר לטפל בבעיות שקיימות ומקוננות תקופה בין בני הזוג מאשר למנוע מראש בעיות ומאבקים שצפויים להתפתח בין בני זוג שעדיין אינם נשואים.

החוקרים מעונינים לבחון תוצאות של פירוש חלומות זוגי אצל זוגות אשר נמצאים במערכת יחסים קבועה ואינם נשואים, השערתם היא שזוגות אשר יקבלו את הטיפול יבטאו תקשורת פתוחה, אמפתיה, סיפוק מהקשר ותובנות שנוגעות לעצמם, לבני זוגם ולמערכת יחסים בה הם שותפים יותר מזוגות שלא יקבלו את הטיפול.

נוסף על כך נבדק האם קיימת השפעה של מין המטופל על האפקט המתקבל מטיפול דרך פירוש חלום, בניתוח נתונים מטיפולים קודמים שבוצעו באמצעות המודל של היל לא נמצאו הבדלים אך כאן משערים החוקרים שנוכחותו של בן הזוג ישפיע על יכולתו של האחר להרוויח מהטיפול.

לבסוף נבדק האם מטופל ירוויח יותר מפירוש חלום עצמי מאשר מפירוש חלום של בן זוגו, מחקרים קודמים מראים שמטופלים הרוויחו יותר מעבודה על חלום עצמי מאשר מעבודה על חלום של אדם אחר אך למרות זאת משערים החוקרים שלא יימצאו הבדלים במחקר הנוכחי מאחר ומדובר בבן זוג קרוב התופס מקום חשוב בחיים ולא באדם זר.

המחקר מתבסס על מודל פירוש החלומות של היל שפותח ושונה עבור שימוש בטיפול עם בני זוג במקום עם היחיד, הנחה בסיסית של המודל הינה שהשגת תובנות משמעותיות מתהליך הפירוש של חלום מותנית בקיומם של שלוש שלבים: חקירה, תובנה ופעולה.

התוספת והשינוי בטיפול הנוכחי לעומת הטיפול במודל הקלאסי של היל הינה הצורך בהתייחסות של שני בני הזוג לחלום בצורה שווה, משמע כל מפגש מתמקד בחלום של אחד מבני הזוג כשבן הזוג שלא חווה את החלום על גופו מתבקש להתייחס אליו ולעבד אותו כאילו היה החלום שלו עצמו.

השלב הראשון בתהליך, שלב החקירה, כולל את תיאור החלום מפי בן הזוג החולם והצעת אסוציאציות לתמונות עיקריות שהופיעו בחלום, לאחר מכן בן הזוג מציע גם הוא אסוציאציות שלו לתמונות העיקריות, המטרה בתהליך כזה הוא למנוע מצב של פירוש החלום עבור בן הזוג החולם ולעודד לאמפתיה והבנה עמוקה ואמיתית.

שלב התובנה מאופיין בניסיון של המטפל להבין יחד עם החולם את החלום ומשמעותו, לאחר מכן בן הזוג יתייחס לחלום וינסה להבין מה המשמעות שלו עבורו.

שלב הפעולה בא לבחון האם קיימת שאיפה לשנות  דבר מסוים בחלום או בחיים המציאותיים ואם כן מהם שינויים אלו, שוב גם כאן ישנה התייחסות של החולם עצמו וגם של בן זוגו.

לאחר שלושת השלבים הבסיסים המטפל עובד עם שני בני הזוג יחד במטרה להבין את השינויים הרצויים במערכת היחסים בהתחשב בגילויים שנחשפו בתהליך עד כה.

בשלב האחרון בני הזוג מתבקשים לרשום סיכום של הדברים שנגלו להם דרך התהליך שחוו על עצמם כיחידים וכבני זוג, על בני זוגם ועל מערכת היחסים שהם שותפים בה.

במחקר השתתפו 20 זוגות בקבוצת הניסוי שקיבלו את הטיפול המתואר לעיל ו-20 זוגות בקבוצת הביקורת.

ממצאי המחקר מראים כי נשים בקבוצת הניסוי הגיעו לתובנות על עצמן, על בני זוגן ועל מערכת היחסים כמו כן, ניכר שיפור במערכת היחסים עם בן הזוג יותר מאצל הנשים בקבוצת הביקורת, גברים בקבוצת הניסוי לעומת זאת לא הציגו שיפור משמעותי בהשוואה לגברים בקבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים באפקט שמתקבל מעבודה על חלום עצמי לעומת עבודה על חלומו של בן הזוג.

כמסקנה לתוצאות המחקר מוצע הטיפול לנשים שנמצאות במערכת יחסים, ההנחה הינה שהתובנות שיושגו והשינוי שיבוא בעקבותיו אצל בת הזוג ישפיעו בעקיפין גם על בן הזוג ויביאו לשיפור כללי במערכת היחסים.

הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים
לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון /
רעיה שריד, פסיכולוגית קלינית
סיכום ממצאי עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, שנכתבה בהנחיית פרופ’ תמר קרון

תקציר:
כיום ידוע כי 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. לאחרונה נמצא שגם כ- 10% מהגברים סובלים ממצוקה לאחר הלידה של בנות זוגם. אם ניתן היה לנבא מראש מי ילקו במצוקה לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב וימנע נזקים אפשריים לתינוק. קרון וברוש השוו בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה לחלומותיהן של נשים בהריון שלא לקו בדיכאון לאחר לידה, והסיקו כי היכולת לבטא מצוקות בעזרת החלום משמשת כ”עבודה רגשית”, ומאפשרת לנשים להכין עצמן לקשיים שיבואו בעקבות הלידה. שיערתי כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, וכי גם גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. שיערתי גם כי “עבודה רגשית” של בן הזוג עשויה לעזור לבן זוג שאינו עושה “עבודה רגשית” משל עצמו שלא ללקות במצוקה לאחר לידה. 190 זוגות רואיינו בטרימסטר האחרון להריון הראשון, ואח”כ 158 מהם כ-6 עד 15 שבועות לאחר הלידה. נמצא כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים לחלומותיהן של נשים, וכי בחלומותיהם של בני זוג בזמן ההריון נמצאים אותם תכנים. נמצא כי בשונה מנשים, גברים שעושים “עבודה רגשית” בחלומותיהם אינם נוטים פחות ללקות במצוקה לאחר לידה. עם זאת נמצא שכאשר האשה מסוגלת לעשות עבודה רגשית בעצמה, היא יכולה גם להפיק עזרה מעבודה רגשית של בן זוגה, ויכולתה של עבודה רגשית של האשה לעזור לבן זוגה מול מצוקה שלאחר לידה תלויה בסוג המצוקה של בן זוגה.

מבוא:
הפרעות רגשיות לאחר הלידה:
תופעות של מצוקה בקרב נשים לאחר לידה זוכות להכרה הולכת וגוברת בעשרים השנים האחרונות. הספרות המחקרית מצביעה יותר ויותר על הפער הקיים בין הציפיה החברתית מהאשה לתחושת אושר ושמחה לאחר הלידה לבין הרגשות הקשים והקשיים שנשים חוות בפועל (Albright, 1993; Harris et al., 1989). דכאון שלאחר לידה (postpartum depression) – פורץ תוך כמה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד שנה ויותר. כולל סימפטומים פיזיולוגיים כמו עייפות, קשיי שינה, צבירת נוזלים ושינויים במשקל וכן סימפטומים רגשיים כמו פרצי בכי, עצבנות, תחושת לחץ, דאגת יתר, חרדה ויאוש. כמו כן ישנן מחשבות אובססיביות לגבי נזק לעצמי או לתינוק. 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. הנשים הלוקות בדיכאון לאחר לידה בדרך כלל מתקשות להחלים ממנו באופן ספונטני. אם ניתן היה לנבא מראש מי הן הנשים שילקו בדיכאון לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב מהאשה ומשפחתה וימנע נזקים אפשריים לתינוק.
מחקרים שונים בדקו את האפשרות שגם גברים לוקים במצוקה לאחר הלידה של בנות זוגם. מחקרים מוקדמים, משנות ה- 30 עד שנות ה- 60, שזיהו מצוקה רבה אצל גברים במעבר לאבהות, נשענים בעיקר על מודלים תיאורטיים פסיכואנליטיים ותיאורי מקרה. מחקרים מאוחרים יותר, משנות ה- 60 ועד העשור האחרון, לא מצאו מצוקה ודיכאון במעבר לאבהות, והם נשענו בעיקר על כלים סטנדרטיים למדידת דיכאון ועל כלים שפותחו כדי לאתר דיכאון לאחר לידה אצל נשים, כמו Edinburgh Postnatal Depression Scale (אפורי, 1996; מרון, 1999). לאחרונה נבדקה האפשרות, שהאופן שבו מתבטא דיכאון לאחר לידה אצל גברים שונה מהאופן שבו הוא מתבטא אצל נשים. כיוון שגברים נוטים פחות להגיב בביטוי רגשות ויותר להגיב בהתנהגות, נבדקה האפשרות שהם מבטאים את מצוקתם לאחר הלידה בתסמינים התנהגותיים. גולדצויג (2003) ריאיין 96 גברים לפני ואחרי הלידה של בנות זוגם. ממצאי מחקרו הראו, כי בקרב הגברים ישנן שתי קבוצות נפרדות של גברים הסובלים מצוקה במעבר לאבהות: בקבוצה אחת המצוקה מתבטאת בתסמיני דיכאון ובקבוצה השניה בעליה בתסמינים התנהגותיים (גולדצויג, 2003). על-פי מחקר זה שכיחות המצוקה במעבר לאבהות אצל גברים אינה נופלת משכיחות דיכאון שלאחר לידה אצל נשים.
הקשר בין חלומות לבין הריון ולידה:
בתקופת ההריון יש לחלומותיה של האשה משמעות מיוחדת, ומספר מחקרים שעסקו בחלומות בהריון מראים כי החלומות שהאישה חולמת בתקופת ההריון הם מיוחדים, חיים ומוחשיים יותר (Goldberger, 1991; Kestenerg, 1977). במהלך ההריון האישה מתמקדת בעצמה, מודעת יותר לחוויותיה הפנימיות, חווה רגרסיה ולחץ רב (Kestenerg, 1977). כל אלה מחלישים את כוחות האגו ואת ההגנות. על פי התיאוריה הפרוידיאנית, ככל שההגנות נחלשות, נחלשת הצנזורה על החלום והתוכן הסמוי של החלום הופך לגלוי יותר (Freud, 1900). כך המשמעות שניתן לתת לחלומות שהאישה חולמת בתקופה זו היא רבה. מחקרים מראים כי תכני החלום של נשים בהריון שונים מתכני החלום של נשים שאינן בהריון.
בניגוד למחקר הקיים על חלומות של נשים בהריון, חלומות של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם כמעט ולא נחקרו. מתעוררת השאלה, האם גם חלומות של גברים שנשותיהם בהריון הם חלומות מיוחדים, המבטאים תכנים דומים.
הגישה היונגיאנית לחלומות:
הגישה היונגיאנית, המבוססת על שיטתו של קארל גוסטב יונג, נותנת מקום רב לחלומות. יונג טען שקיים לא מודע קולקטיבי, בנוסף ללא מודע האישי, ובו מוטבע הנסיון האנושי של כל בני האדם בכל הזמנים ובכל התרבויות. הלא מודע הקולקטיבי מכיל ארכיטיפים, שהם תבניות קדומות לקליטה וחוויה, שהן מולדות אצל כל בני האדם, ומובילות את האדם להגיב בדפוס אוניברסלי של רגשות, מחשבות והתנהגויות. הארכיטיפים מתייחסים לאופי האוניברסלי של האדם, ולכן נמצא ביטויים שלהם בהתמודדות עם מצבים אוניברסליים המתרחשים בחיינו. לפיכך הם מופיעים פעמים רבות בתקופות מעבר, שבהן נדרשת הסתגלות חדשה, כמו בזמן ההתבגרות, סביב אמצע החיים, ההזדקנות (יונג, 1982), וגם בזמן ההריון והלידה (Abt et al., 2000).
ההריון הוא תקופת מעבר עבור האשה. זהו מצב אוניברסלי, שאותו עוברות נשים מתחילת ההסטוריה האנושית ובכל התרבויות האנושיות. לפיכך נצפה למצוא בחלומותיה של אשה בהריון תכנים ארכיטיפליים. במחקר אורך שנעשה על חלומות של נשים בהריון ונשים שאינן בהריון, נמצאו מוטיבים ארכיטיפליים שהופיעו בתדירות גבוהה בחלומותיהן של נשים הרות. מוטיבים אלה היו: אנימוס, הריון ולידה, האם, הילד, התחברות לנשיות, מיכל ומים (שמולביץ, 2004).
מוטיבים ארכיטיפליים בחלומות בתקופת ההריון – השערות לגבי שני בני הזוג:
הארכיטיפים עצמם אינם מופיעים בחלום – אלא הם התבניות הבסיסיות המייצרות מוטיבים וסמלים של הלא מודע הקולקטיבי בחלום. הספרות הפסיכולוגית בכלל, והספרות היונגיאנית בפרט, עוסקת בחיי הנפש והתהליכים אצל הנשים בהריון, בעוד שהגברים אינם מהווים מוקד. אולם בעולם המערבי המודרני גם הגברים הם משתתפים אקטיביים בתהליך ההריון והלידה, וניתן לומר שגם עבורם ההריון הוא תקופת מעבר משמעותית. ניתן לכן לשער כי גם אצל גברים שנשותיהם בהריון מופיעים תכנים ומוטיבים ארכיטיפליים שנמצאו אצל נשים בהריון, וכי קיימים מוטיבים משותפים אצל בני זוג.
דיכאון לאחר לידה וחלומות:
בהמשך לחיפוש מנבאים לדיכאון לאחר לידה, שיאפשרו לאתר נשים בסיכון כבר בזמן ההריון, עולה האפשרות להיעזר בחלומות בזמן ההריון כדי לנבא דיכאון ומצוקה לאחר הלידה. החלימה היא חלק אינטגרלי של תהליכי החשיבה, וחוקרים רבים ציינו אותה כמספקת פונקציה של עיבוד מידע לגבי רגשות, וכבעלת תפקיד חשוב במידת ההסתגלות למאורעות בעלי אפקט חזק (Cartwright, 1986; Ablon, 1994). Winget & Kapp (1972) כתבו על כך שהחלומות כוללים אלמנטים המייצגים בעיות עכשוויות או עתידיות וגם קונפליקטים מוקדמים, ואת השילוב הזה יכול החולם לנצל על מנת ליצור מסגרת אחת שממנה ניתן לעבוד על פתרון. לכן יתכן שאצל אנשים המבטאים את המצוקות והחרדות שלהם בתוך החלום יתרחש שינוי חיובי במצב הרוח ובהתנהגות.
קרון וברוש (Kron & Brosh, 2003) השוו בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה ובין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה. הן מצאו כי בחלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה הופיעו יותר ביטויים של חשש ושל חלומות מזוכיסטים מאשר בחלומותיהן של נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה. הן הסיקו כי היכולת לבטא מצוקות וחרדות בעזרת החלום משמשת כ”עבודה רגשית”, ומאפשרת לנשים להכין את עצמן לקשיים שיבואו בעקבות הלידה. (להלן: חלימת חלום תחשב כ”עבודה רגשית” אם נמצא רגש של חשש בחלום או שהחלום מסווג כמזוכיסטי. המונח “עבודה רגשית” כפי שאשתמש בו כאן ישמש לציון ביטוי מצוקות וחרדות בעזרת החלום). מחקרים אלה מצאו דרך ליצור אבחנה בין נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה, לבין אלה שלא לקו בדיכאון לאחר לידה, באמצעות ניתוח חלומותיהן בזמן ההריון. כלומר, כבר בזמן ההריון ניתן לאתר את הנשים שנמצאות בסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה ואולי למנוע את התפרצות הדיכאון באמצעות טיפול מקדים.
על-פי הממצאים של גולדצויג (גולדצויג, 2003), כ- 10% מהגברים סובלים ממצוקה במעבר לאבהות, שמתבטאת בתסמינים התנהגותיים. יתכן כי כמו אצל הנשים, גם אצל הגברים ניתן להבחין בין כאלה שמשתמשים בחלומותיהם בזמן ההריון של בנות זוגם כדי להכין את עצמם לקראת הלידה, וחולמים חלומות מזוכיסטים או חלומות שמופיע בהם חשש, לבין אחרים שאינם חולמים חלומות מזוכיסטים או שמופיע בהם חשש. יתכן כי גברים הסובלים ממצוקה במעבר לאבהות, שמתבטאת בתסמינים התנהגותיים, הם אלה שאינם חולמים חלומות מזוכיסטים או שמופיע בהם חשש, כלומר אינם עושים “עבודה רגשית” בזמן ההריון. חשיבות של ממצא כזה תהיה ביכולת להשתמש בחלומות של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם כדי לנבא מצוקה לאחר הלידה אצלם, ולהציע טיפול מוקדם.
בנוסף, מתעוררות כאן שאלות לגבי השפעת הקשר בין בני הזוג על הבריאות הנפשית שלהם. מחקרים רבים מצאו שחוסר תחושה של תמיכה חברתית אצל האישה נמצא במתאם גבוה עם דיכאון לאחר לידה אצל האישה (Albright, 1993; Graff et al., 1991; Stemp et al., 1986). כמו כן נמצא כי נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה חשו פחות תמיכה מצד בן הזוג בעת ההריון (נוי, 2001). ניתן לשער אם כן כי הקשר בין בני הזוג משפיע על הסיכוי של כל אחד מהם לחוש במצוקה לאחר הלידה. אם נשים שילקו בדיכאון לאחר לידה שונות מנשים אחרות בכך שאינן עושות “עבודה רגשית” (כמוגדר לעיל), וגברים שילקו במצוקה לאחר הלידה שונים מגברים אחרים בכך שאינם עושים “עבודה רגשית”, האם יש קשר בין ה”עבודה הרגשית” של בני הזוג? האם סיכוייהם של בני זוג ששניהם אינם עושים “עבודה רגשית” ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה גבוה יותר מסיכויו של כל אחד מבני הזוג ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה בגלל חוסר “עבודה רגשית” של עצמו? האם “עבודה רגשית” של בן הזוג עשויה לעזור לבן זוג שאינו עושה “עבודה רגשית” משל עצמו שלא ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה? על שאלות אלה ביקשתי לענות במחקר זה.
שאלת המחקר:
ביקשתי לבדוק האם חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, והאם גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. כמו כן רציתי לבדוק אם “עבודה רגשית” שנעשית בחלומותיו של אחד מבני הזוג קשורה בסיכוי קטן יותר של בן הזוג השני ללקות במצוקה לאחר לידה. בנוסף בדקתי האם חוסר “עבודה רגשית” של שני בני הזוג קשורה בסיכויים גבוהים יותר של שני בני הזוג ללקות במצוקה לאחר לידה, בעוד שקיום “עבודה רגשית” אצל שני בני הזוג קשורה בסיכויים נמוכים יותר של שניהם ללקות במצוקה לאחר הלידה.
שיטה:
נבדקים:
בשלב הראשון של המחקר השתתפו 190 זוגות, שרואיינו במהלך הטרימסטר האחרון להריון הראשון. בשלב השני של המחקר השתתפו 158 מתוך הזוגות המקוריים, אשר רואיינו כ-6 עד 15 שבועות לאחר הלידה. 32 זוגות נשרו במהלך המחקר. 16 זוגות נוספים לא נכללו במערך הנתונים של המחקר כי שני בני הזוג לא זכרו חלומות (זוגות שבהם שאחד מבני הזוג לא זכר חלום נכנסו למערך המחקר בבדיקה של האם עבודה רגשית של הגבר בחלום עוזרת לאשה מול מצוקה לאחר לידה ולהפך. זוגות ששני בני הזוג לא זכרו חלום לא נכללים במחקר זה).
הזוגות גויסו למחקר מתוך קורסים של הכנה ללידה (קורסים פרטיים או כאלה המסונפים לבתי-חולים), קורסים של יוגה והתעמלות לנשים בהריון ומתוך סיורים בחדרי לידה של בתי-חולים, בעזרת רופאים ומיילדות של בתי החולים ומדריכות של קורסים פרטיים. הזוגות שמעו פרטים על המחקר ומטרותיו, הביעו הסכמה להשתתף ורשמו את פרטיהם, ומאוחר יותר נוצר איתם קשר על מנת לראיין אותם במקום ובזמן הנוחים להם. השאלונים מולאו באופן אנונימי (פרטי הזוגות נרשמו בנפרד כדי שניתן יהיה לחזור אליהם לאחר הלידה).
כלים:
המחקר הנוכחי נערך תוך שיתוף פעולה עם 3 חוקרות נוספות, אשר עסקו כולן בקשר בין מאפיינים רגשיים והתנהגותיים בזמן הטרימסטר האחרון להריון לבין דיכאון לאחר לידה אצל נשים ומצוקה לאחר לידה אצל גברים. כל אחת מהחוקרות בנתה שאלון העוסק בשאלת המחקר שלה. לאחר מכן נבנו ונערכו ארבעה שאלונים מקובצים: “שאלון בזמן הריון לנשים”, “שאלון בזמן הריון לגברים”, “שאלון לאחר לידה לנשים” ו”שאלון לאחר לידה לגברים”. שאלונים אלה הורכבו מחלקים כלליים משותפים (שאלון דמוגרפי, שאלוני דיכאון ומצוקה) ומחלקים ספציפיים הנוגעים לשאלות המחקר השונות. כל אחת מהחוקרות העבירה לנבדקיה שאלון זהה לזה שהעבירו שותפותיה. לאחר איסוף הנתונים נערך קידוד וקיבוץ למאגר נתונים אחד.
הכלים ששימשו לבדיקת שאלות המחקר הנוכחי הם:
א) שאלונים:
1. שאלון כללי לנשים/גברים לפני הלידה.
השאלון כלל נתוני רקע של הנבדקים והתבסס על השאלון של ברוש (2000).
2. שאלון חלומות:
שאלון הכולל שאלה אחת: “ספר/י לי בבקשה חלום שחלמת במהלך החודש האחרון”.
3. Edinburg Postnatal Depression Scale – לנשים ולגברים:
השאלון נבנה על-ידי Cox et al. (Cox et al, 1987) ונמצא כמדד רגיש וספציפי לאבחון דיכאון לאחר לידה כאשר תוקף מול אבחנה שהתקבלה בראיון פסיכיאטרי סטנדרטי (Goldenberg`s Standardised Psichiatric Interview) השאלון מורכב מ- 10 שאלות הבודקות את מצב הרוח והרגשות לאחר הלידה.
4. שאלון לזיהוי תסמינים התנהגותיים אצל גברים:
השאלון נבנה ע”י ד”ר גילי גולדצויג והוא כולל 36 פריטים המתארים בעיקר תסמינים מוחצנים במונחים של התנהגויות. הפריטים מבוססים על התנהגויות המתוארות בספרות כמאפיינות גברים (גולדצויג, 2003). מן השאלון הופק מדד כללי לתסמינים התנהגותיים. מטרת העברת השאלון לפני ואחרי הלידה היא לאתר עליה בתסמינים ההתנהגותיים (עלייה שחורגת מסטיית תקן אחת), שמשקפת מצוקה לאחר הלידה אצל גברים.
ב) כלים לניתוח:
1. שיטת קידוד החלומות של Hall & Van de Castle:
שימשה במחקר זה לציינון הרגש “חשש” בחלומות (apprehension).
2. הכלי לבדיקת נוכחות “חלום מזוכיסטי” של A.T. Beck:
הסולם נבנה כדי לסווג חלומות לא נעימים באמצעות ניתוח החלום. המונח “חלום מזוכיסטי” מתייחס על-פי Beck (Beck, 1967) למצבים שונים לא נעימים אותם חווה החולם. הסולם מכיל עשרה מרכיבים, אשר נוכחות אחד מהם או יותר בחלום מגדירה אותו כחלום מזוכיסטי. במחקר זה נעשה שימוש בכלי כדי לקבוע האם החלום הוא מזוכיסטי (חלוקה דיכוטומית: מזוכיסטי / לא מזוכיסטי).
3. ניתוח יונגיאני לבדיקת הופעת מוטיבים יונגיאניים בחלומות. במחקר זה נעשה שימוש בניתוח היונגיאני כדי לקבוע מהם המוטיבים היונגיאנים שמופיעים בחלומות הנשים והגברים (חלוקה דיכוטומית לכל מוטיב: מופיע / לא מופיע).
תוצאות:
מספר הזוגות שהשתתפו במחקר עד סופו ולפחות אחד מבני הזוג זכר חלום היה 142 זוגות. התוצאות להלן מתייחסות למדגם זה, מלבד התוצאות לגבי מוטיבים בחלומות שלגביהן הוכללו במדגם גם זוגות שנשרו במהלך המחקר (מאחר ולא היה צורך בנתונים לאחר הלידה לגבי תוצאות אלה), והן כללו 169 זוגות.
נשים שציונן בשאלון ה-EPDS היה גדול או שווה ל-10 הוגדרו כלוקות בדיכאון לאחר לידה, להלן קבוצת ה’מדוכאות’. נשים שציונן בשאלון ה-EPDS היה קטן מ-10 הוכללו בקבוצת ה’לא מדוכאות’. אחוז ה’מדוכאות’ היה 15.5%. אחוז הגברים שציונם בשאלון ה-EPDS היה גדול או שווה ל-10 היה 7.7%. אחוז הגברים שציונם בשאלון לזיהוי תסמינים התנהגותיים עלה בסטיית תקן אחת או יותר מלפני הלידה לאחרי הלידה היה 8.5%. גברים שענו על אחד משני תנאים אלה הוגדרו כסובלים ממצוקה לאחר לידה, להלן קבוצת ה’במצוקה’. אחוז ה’במצוקה’ היה 15.5%. ברוב ההשערות לא נמצא הבדל בין התנהגותה של קבוצת ה’במצוקה’ הכללית של הגברים לבין תתי הקבוצות.
בדיקת ההשערות:
ההשערה התיאורטית של עבודה זו היתה, כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, וכי גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. כמו כן שיערתי כי “עבודה רגשית” שנעשית בחלומותיו של אחד מבני הזוג קשורה בסיכוי קטן יותר של בן הזוג השני ללקות במצוקה לאחר לידה, וכי חוסר “עבודה רגשית” של שני בני הזוג קשורה בסיכויים גבוהים יותר של שני בני הזוג ללקות במצוקה לאחר לידה, בעוד שקיום “עבודה רגשית” אצל שני בני הזוג קשורה בסיכויים נמוכים יותר של שניהם ללקות במצוקה לאחר לידה.
ההשערות שנמצאו מובהקות הן: חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים; בחלומותיהם של בני זוג בזמן ההריון נמצאים אותם תכנים.
התוצאות שהתקבלו תומכות במספר השערות נוספות, אם כי לא נמצאה מובהקות סטטיסטית לגביהן: בחלומותיהם של בני זוג נמצא באותה מידה ביטוי מזוכיסטי; אצל גברים שלקו במצוקה לאחר לידה, השכיחות היחסית של חלומות לא מזוכיסטים היתה גבוהה מהשכיחות של חלומות מזוכיסטים; כאשר יש עבודה רגשית אצל האשה, שיעור הד.ל.ל. של האשה גבוה יותר כאשר אין עבודה רגשית אצל הגבר מאשר כשיש עבודה רגשית אצל הגבר; עבור קבוצת הגברים המדוכאים ע”פ שאלון EPDS, שעור המצוקה לאחר לידה אצל הגבר גבוה יותר כאשר אין עבודה רגשית אצל האשה מאשר כשיש עבודה רגשית אצל האשה; שיעור הדיכאון לאחר לידה אצל נשים כאשר שני בני הזוג מקיימים “עבודה רגשית” היה הנמוך ביותר.
סיכום ומסקנות:
ההשערה כי בחלומותיהם של גברים שנשותיהם בהריון ימצא ביטוי לרגש של חשש, ימצא ביטוי לחלום מזוכיסטי, וימצאו המוטיבים היונגיאניים שנמצאו בחלומות של נשים בהריון, אומתה. נראה כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם הם דומים לחלומות של נשים בהריון.
בחלומותיהם של הגברים במחקר זה נמצאו מוטיבים נוספים שלא נמצאו בעבר אצל נשים בהריון: חזרה של האבוד, בריחה, זמן, בעלי חיים, מלחמה ומבחן. נראה כי גברים עסוקים במהלך ההריון של בנות זוגם גם בתכנים משותפים להם, שלא נמצאו בעבר אצל נשים בהריון , וכי חלק מתכנים אלה מעסיקים גם נשים בתקופת ההריון אם כי באופן פחות אינטנסיבי. תכנים אלה טרם נחקרו עד כה בהקשר של הריון ולידה, ויש מקום לבדוק את הקשר בין תכנים אלה לבין תקופת ההריון והלידה באופן מעמיק יותר במחקרים עתידיים.
מצאתי כי אצל כמחצית מהזוגות, בחלומותיהם של בני הזוג בזמן ההריון נמצאו תכנים משותפים. נמצא כי רוב הזוגות היו דומים במידת הביטוי המזוכיסטי בחלומות, אך נטייתם של בני זוג לבטא חשש בחלומותיהם לא היתה קשורה בנטייתו של בן הזוג לעשות כן.
הממצאים תומכים בנטייה נמוכה של גברים שלקו במצוקה שלאחר לידה לחלום חלומות מזוכיסטים, ובכך לעשות עבודה רגשית בחלומותיהם. יחד עם זאת התוצאות אינן מראות קשר מובהק בין מצוקה שלאחר לידה לבין עבודה רגשית בזמן ההריון אצל גברים. ניתן לומר כי עבודה רגשית של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם אינה אפקטיבית עבורם במניעת מצוקה שלאחר לידה כמו עבודה רגשית של נשים בזמן ההריון, ומכאן שלא ניתן לנבא מצוקה לאחר לידה אצל גברים בעזרת חלומותיהם בתקופת ההריון באותה אפקטיביות כמו אצל נשים.
מצאתי כי יכולתה של עבודה רגשית של גבר לעזור לבת זוגו מול מצוקה שלאחר לידה תלויה ביכולתה של בת זוגו לעשות עבודה רגשית בעצמה. כאשר בת הזוג מסוגלת לעשות עבודה רגשית בעצמה, היא יכולה גם להפיק עזרה מעבודה רגשית של בן זוגה. מצאתי גם כי יכולתה של עבודה רגשית של אשה לעזור לבן זוגה מול מצוקה שלאחר לידה תלויה באופי המצוקה של בן הזוג. כאשר מצוקת בן הזוג היא בעלת אופי דכאוני יותר, יכולה עבודתה הרגשית של האשה לעזור לו, בעוד שכאשר מצוקת בן הזוג היא בעלת אופי מוחצן יותר, עבודת הרגשית של האשה אינה מסייעת לו במצוקתו.
בהמשך לכך הממצאים תומכים בכיוון ההשערה שעבור נשים, כאשר שני בני הזוג מקיימים עבודה רגשית, שיעור הדיכאון שלאחר לידה הוא הנמוך ביותר מבין כל הקבוצות. שיעור המצוקה שלאחר לידה של גברים, לעומת זאת, אינו הנמוך ביותר במצב זה.
ניתן לראות כי באופן כללי ממצאים רבים במחקר זה תומכים בכיוון השערות המחקר אך אינם מובהקים סטטיסטית. ניתן לשער כי מספר גדול יותר של נבדקים היה יוצר קבוצות גדולות יותר שלגביהן הממצאים היו יותר חד-משמעיים. במחקר זה השתתפו אמנם 190 זוגות, אך מספר הזוגות שהיוו את קבוצת המחקר לצורך נושא החלומות היה קטן יותר: 142 זוגות בשאלות המחקר שהישוו בין חלומות של גברים לחלומות של נשים, ורק 101 זוגות בשאלות המחקר שהישוו חלומות של בני זוג, ואיפשרו להשתמש רק בזוגות שבהם שני בני הזוג תארו חלום. כיוון שמחקר זה היה ראשון מסוגו, שחקר חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם, לא היתה דרך להעריך את מספר הגברים שיזכרו חלומות ולכן לא היתה דרך להעריך את גודל קבוצת המחקר הממשית.
נראה כי יש מקום למחקרים נוספים שיבדקו את הממצאים שמראה מחקר זה על קבוצות גדולות יותר באוכלוסיה כדי לגבש מסקנות תקפות יותר. קבוצת מחקר גדולה יותר תשאיר מספר גדול יותר של זוגות שבהם שני בני הזוג זוכרים את חלומותיהם. אפשרות נוספת היא להוסיף שלב נוסף למחקר, כשבוע לפני שלב העברת השאלונים, שבו יקבלו בני הזוג משימה לרשום את כל החלומות שהצליחו לזכור במהלך השבוע. באופן זה ניתן יהיה להגדיל את כמות הזוגות המסוגלים לתאר חלום בשלב הבא. נראה כי שלב זה עשוי לעזור, שכן במחקר הנוכחי נבדקים שלא זכרו חלומות והתבקשו לנסות ולזכור ולאחר מכן נוצר איתם שוב קשר – יכלו בחלקם לתאר חלום שחלמו במשך השבוע.

מקורות:
אפורי, נ’ (1996). רגשותיהם ומצב רוחם של גברים בסוף ההריון של בנות זוגם ושלושה חודשים לאחר הלידה של הילד הראשון. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

ברוש, ע’ (2000). השוואה בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה ובין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

גולדצויג, ג’ (2003). “הגברים בוכים בלילה – לא נשמע קולם”: מצוקה בקרב גברים בזמן המעבר לאבהות. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

זיק, י’ (1999). אימהות ראשונה: דיכאון לאחר לידה ומסוגלות אימהית, ציפיות בזמן ההריון ותפיסה עצמית לאחר הלידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

יונג, ק’ ג’ (1982). על החלומות. תל אביב: דביר.

מרון, ר’ (1999). רגשותיהם ומצב רוחם של גברים בסוף ההריון של בנות זוגם ושנה לאחר לידת הילד. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

נוי, נ’ (2001). אמהות מצפות: תמיכה מבן הזוג, ציפיות האישה לתמיכה ודיכאון שלאחר לידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

שמולביץ, א’ (2004). לחלום להיות אמא: התפתחות תהליך האינדיבידואציה לאורך ההריון הראשון, כפי שמתבטאת בחלומות, המנותחים על פי הגישה היונגיאנית. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

Ablon, S.L. (1994). The usefulness of dreams during pregnancy. The International Journal of Psycho-analysis, vol. 75(2), pp. 291-299.

Abt, R., Bosch, I. & Mackrell, V. (2000). Dream Child: Creation and new life in dreams of pregnant women. Switerland: Daimon.

Albright, A. (1993). Postpartum depression: An overview. Journal of Counseling & Development, vol. 71, pp. 316-320.

Beck, A.T. (1967). Depression: Clinical, Experimental, and Theoretical Aspects, pp. 169-345. New York: Harper & Row.

Cartwright, R. (1986). Affect and dream work from an information processing point of view. Journal of Mind and Behavior, vol. 7(2/3), pp. 281-297.

Cox, J., Holden, J. & Sagovsky, R. (1987). Detection of postnatal Depression: Development of the 10-item Edinburg Postnatal Depression Scale. British Journal of Psychiatry, vol. 150, pp. 782-786.

Freud, S. (1900). The Interpretation of Dreams. London: Allen & Unwin.
Graff, L. A., Dyck, D. G. & Scallow, J. R. (1991). Predicting Postpartum Depressions Symptoms: A Structural Modeling Analysis. Perceptual and Motor Skills, vol. 73, pp. 1137-1138.

Goldberger, M. (1991). Pregnancy during analysis, help or hindrance? Psychoanalytic Quarterly, vol. 60, pp. 207-226.
Hall, C. & Van de Castle, R.L. (1966). The content analysis of dreams. New York: Appleton century crafts.

Harris, B., Johns, S., Fung, H. & Thomas, R. (1989). The hormonal environment of postnatal depression. British Journal of Psychiatry, vol. 154, pp. 660-667.

Kestenerg, J. S. (1977). Regression and reintegration in pregnancy. In: H. P. Blum (Ed.) Female psychology, contemporary psychoanalytic views, pp. 213-249. New-York: International Universities Press.

Kron, T. & Brosh, A. (2003). Can dreams during pregnancy predict postpartum depression? Dreaming, vol.15 (2), pp. 67 – 81.

Stemp, P. S., Turner, R. J. & Noh, S. (1986). Psychological Distress in Postpartum Period: The Significance of Social Support. Journal of Marriage and the Family, vol. 48, pp. 271-277.

Winget, C. & Kapp, F. (1972). The relationship of the manifest contents of dreams to the duration of childbirth in prima gravida. Psychosomatic Medicine, vol. 34(2), pp. 313-320.

 מטרת המחקר דלעיל היתה לבדוק מדדים נוירופיזיולוגים של חלומות צלולים.
מבחינה פנומנולוגית חלומות צלולים מהווים מצב תודעתי מעורב. מצד אחד מדובר בחלום, שהינו בעצם מצב האלוצינטורי תקין, אבל בעוד שבחלום רגיל אין החולם מודע לכך שמדובר בדמיון, הרי לחולם הצלול יש מודעות לכך שהוא חולם, ולעיתים אף יש לו יכולת שליטה מסויימת במתרחש.
ההנחה העקרונית של מחקר זה היתה שאם חלום צלול הינו מצב תודעתי מיוחד, הרי בהכרח יהיה לו גם מצע של מצב מוחי מיוחד.
לפי המימצאים עד היום – אין בהירות במחקר לגבי המצב הפיזיולוגי הנמצא בבסיס תופעה זאת, ולרוב מצאו שחלומות צלולים מתפתחים מתוך חלום רגיל בשנת ה REM עם מאפייני חלימה רגילים.

(לקריאה נוספת על חלומות צלולים

חלומות צלולים מופיעים באופן ספונטאני אך ניתן גם לתרגל כניסה אליהם, ולצורך המחקר השתמשו בסטודנטים שתרגלו זאת ואף תרגלו יכולת להודיע לנסיינים שהם במצב צלול ע”י תנועות עיניים מתואמות מראש.
למטרת המחקר גויסו 40 סטודנטים לפסיכולוגיה מאוניברסיטת בון בגרמניה, ואימנו אותם במשך 4 חודשים להיכנס למצב זה. בסוף האימון נבחרו 6 סטודנטים שהצליחו להיכנס למצב תודעתי צלול מעל 3 פעמים בשבוע. סטודנטים אלו נבדקו בסוף שבוע במעבדת שינה , ושלשה מהם מתוכם הצליחו לעורר ולקיים חלומות צלולים במעבדה בעת ימי המחקר .
כך שבסך הכל נערך המחקר על שלשה חלומות.
מסקנות המחקר היו שהחלומות אמנם ארעו , כצפוי, בשנת החלום הרגילה לקראת הבוקר, עם גלי דלתה וטתה רגילים, אבל נמצאה הגברה בגלים המהירים של 40 הרץ (גלי גאמה) , וזאת בעיקר באונות הפרונטאליות והפרונטולטארליות. גלים אלו מקושרים בד”כ לרמות תודעה גבוהות יותר. כמו כן נמצאה עליה בקוהרנטיות הכללית של גלי ה EEG על פני אזורי הקורטקס השונים, בעיקר הקדמיים – מה שמעיד על אינטגרציה טובה יותר של פונקציות קוגניטיביותצ ותפיסתיות.

כפי שכבר ידוע הרי בזמן חלימה ב REM יש ירידה בפעילות האונה הקדמית הצדדית , DLPC , ולכן יש ירידה בפונקציות האגו והביקורת בחלום. מחקר זה הצביע על הגברה בפעילות אזורים אלו בעת החלימה הצלולה, בדומה לערנות.
מימצא המחקר אכן מעיד על כך שחלומות צלולים מהווים מצב תודעה היברידי עם מאפיינים פיזיולוגים מיוחדים משלו

http://www.journalsleep.org/ViewAbstract.aspx?pid=27567

LUCID DREAMING
Lucid Dreaming: A State of Consciousness with Features of Both Waking and Non-Lucid Dreaming
Ursula Voss, PhD; Romain Holzmann, Dr; Inka Tuin, MD; J. Allan Hobson, MD

SLEEP 2009;32(9):1191-1200.