לתוכנית הכנס של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה
הרצאות
פרופ’ שמואל ארליך: חלום, סמל ומציאות נפשית
“פירוש החלום” נחשב לאבן הפינה והמסד שהפסיכואנליזה ניצבת עליו וצומחת ממנו. אתמקד בגלגולי דרכו של פרויד אל הגילוי שהחלום צופן פשר ומצפין משמעות, ובהשלכות העיקריות של תגליתו לגבי המציאות הנפשית ומקומה בחיי האדם. “החלום מחובר בטבורו ללא-מודע” – והחלום הוא גם הטבור שמחבר את הפסיכואנליזה כתיאוריה וכגישה טיפולית עם הלא-מודע של המטופל, ואותנו כמטפלים עם הפסיכואנליזה. הגישה לחלום לא נשארה סטאטית במאת השנים שעברו מאז הופעתו על במת הפסיכואנליזה, וההתפתחויות השונות לא פסחו עליו. אסקור כמה מעיקרי השינויים שחלו בהבנת החלום ובטיפול בו כפועל יוצא מההתפתחויות התיאורטיות בפסיכואנליזה והשלכותיהן לגבי המציאות הנפשית והעמדה הטיפולית הנגזרת ממנה.
פרופ’ שמואל ארליך הוא פסיכולוג קליני, אנליטיקאי מנחה ומורה במכון הישראלי לפסיכואנליזה ולשעבר יו”ר החברה הפסיכואנליטית בישראל. היה מופקד על הקתדרה לפסיכואנליזה ע”ש זיגמונד פרויד ומנהל מרכז פרויד באוניברסיטה העברית, ומרצה במגמה לפסיכולוגיה קלינית שם. הוא מחברם של מאמרים רבים במספר תחומים: מימד החוויה ביחסי אובייקט; הפסיכולוגיה של המתבגר והטיפול בו; אינטגרציה של הבנה פסיכואנליטית וגישה מערכתית בקבוצות ובארגונים; וספר המגולל את סיפורן של סדנאות יחסי-קבוצות של ישראלים וגרמנים. מזה מספר שנים משמש יו”ר ועדת ההוראה והמעקב על ההכשרה של האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית.
דר’ דנה אמיר: בין החלום החוזר לחלום שאי אפשר לחלום אותו: שפת החלום כשפת שיר
ההרצאה תדון במבנים המשותפים לשפת החלום ושפת השיר תוך השוואה בין הפונקציה של החלום החוזר ושל הפזמון החוזר, בין פונקצית החלוקה לתמונות חלום לבין פונקצית החלוקה לבתי שיר, בין היחסים הארוטיים שהשיר מקיים עם השפה לבין היחסים הארוטיים שהחלום מקיים עם השפה הנפשית ובין החלום שאי אפשר לחלום אותו לבין השיר שלא נכתב.
דרך קריאה בטקסטים של חלום ובטקסטים שיריים ניגע באופן שבו יוצרים החלום והשיר פרטיטורה ייחודית שהנמען שלה הוא תמיד נמען נעדר, אך היעדרו יוצר חלל רווי הֵד, רוחש חיים.
ד”ר דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית, משוררת וחוקרת ספרות. מרצה מן המניין באוניברסיטת חיפה ומלמדת בתכניות לפסיכותרפיה של אוניברסיטת חיפה ושל אוניברסיטת ת”א. ספרה האחרון, “על הליריות של הנפש”, זוכה פרס בהט לספרי עיון, יצא בהוצאת מאגנס והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.
פרופ’ דוד שולמן: החלום הדובר אמת במסורת ההודית הקלאסית
בהודו המסורתית זוכה החלום למעמד מרכזי ומכובד. היקום כולו אינו אלא חלומו היצירתי של האל, ומכך נובעים מציאותו ויופיו המכשף. ברמת האינדיבידואל, החלום נתפס תמיד כזירה פורה למיפגשי אמת ולמסרים הספוגים במשמעות אישית היוצאת מגדר הרגיל. ייתכנו גם חלומות המשותפים ליותר מחולם אחד. ההרצאה תעסוק בסיפורי חלום אחדים,לרבות חלומות השייכים למספר חולמים בו-זמנית, ולמוטיב החוזר של החולם המתעורר ויוצא לחפש בעולם החיצון ובמצב העירות את שחלם בשנתו. נסקור גם את מצבי התודעה הבסיסיים של האדם ואת תפקיד החלום ביניהם לצד כוחו של הדמיון המייצר אמת.
פרופ’ דוד שולמן, פרופסור ללימודים הודיים באוניברסיטה העברית, עוסק בתרבויות ובשפות הקלאסיות של דרום הודו, בעיקר הטמילית, הטלוגו, והמליאלם. עיקר עבודתו פילולוגית והיסטורית. פרסם כ-20 ספרים בנושאים שונים הנוגעים להיסטוריה התרבותית של הודו הדרומית, לרבות תרגומים רבים מסנסקריט, טלוגו וטמילית לאנגלית ולעברית. קובץ תרגומים לעברית מהשירה הטמילית העתיקה יראה אור בשנה הבאה. כרגע הוא משלים ספר על תולדות הדמיון בהודו הקדם-מודרנית.
דר’ רז אבן: על טבע החלום ותכונותיו – מפגש בין חקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים
פרויד הקדיש בספרו “פירוש החלום” מקום מכובד להבנת תכונות החלימה ותפקידיה, אבל בסופו של דבר, כפי שגם מעיד השם שבחר לספר – הכיוון העיקרי שהתווה היה הכיוון הפרשני.
בהרצאה זאת – ברצוני להאיר יותר דווקא את תכונות החלום והחלימה. לאחר כמה עשורים של נתק בין הפסיכואנליזה לבין חוקרי המוח – נושאים אלו חוזרים בשנים האחרונות לבמה דווקא דרך המפגש בין מחקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים.
אתאר תכונות של מצב התודעה המיוחד שבחלימה, וזאת בנוסף להבנת משמעות החלום. התכונות המאפיינות את מצב החלום, יכולות להעיד על השינויים בפעילות המוח בזמן החלימה, כגון: חוסר התמצאות בזמן ובמקום, בלבול בזהות הדמויות, הזיות, אמנזיה, הפרעות בקשב מתמשך ונטייה לרפיון אסוציאטיבי, או ירידה בשיפוט המציאות. תכונות אלו מתקשרות לממצאים מהדמיה תפקודית של המוח, שמראים ירידה בפעילות האונה הקדם-מצחית, בעוד שההגברה בעוצמה הרגשית מתקשרת לעלייה בפעילות המערכת הלימבית תוך צמצום העכבה עליה.
כמו כן אתאר את הויכוח הסוער שמתנהל בעשורים האחרונים על שאלת משמעות החלום. מאז התגלית בשנות החמישים שהחלימה קשורה לשנת REM נשכחה העובדה שמדובר בקשר סטטיסטי בלבד, ובמדע התפשטה התפיסה שהחלום זהה למצב פיזיולוגי זה. והיות שמחקרי החלימה בבעלי חיים – הצביעו על כך שהפיקוח על החלום נמצא במרכזים קדומים בגזע המוח – הסיקו מדענים – שלחלומות “אין משמעות”. כנגד תפיסות אלו (של הפעלה אקראית מגזע המוח) – יצאו מפתחי הזרם הנוירופסיכואנליטי, ובהצלחה רבה. הם השתמשו כנגד ה”ביולוגיסטים” בנשק שהם מכירים – חקר המוח, והראו שלחלימה יש גם תפקידים רגשיים ומוטיבציונים וכי היא קשורה לתפקודים של מערכות מוח גבוהות.
אתאר כי מצב התודעה בחלימה מאופיין ע”י הפעלה סלקטיבית של מערכות מוחיות, ברמות שונות של אינטגרציה ביניהן – מצב שיכול להקביל לאופי הדיסוציאטיבי של החלימה, ומתאים גם לתיאוריה הקלאסית של פרויד על קיום שתי מערכות מנטליות – ראשונית מול שניונית.
ד”ר רז אבן – פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. עורך את כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון בנושא.
סדנאות תיאורטיות
דבורה פלורסהיים: “חשיבה חולמת” בשעה הטיפולית
מאז תיאור החלום כדרך המלך ללא-מודע אנו, המטפלים, שוגים לעיתים באשליה באשר ליכולתנו להבין באמת את נפש האחר תוך הליכה בדרכים סלולות. נראה שכבר פרויד בהציעו למטפל “תשומת – לב מרחפת ואחידה” או בהשוותו את החלום לפסיכוזה, מרמז שעל המטפל להיות בהוויה אחרת כדי לצאת למסע משותף עם המטופל במרחבים לא נודעים לשניהם ואצל שניהם. מושגים כמו “ללא זיכרון או תשוקה “, “reverie”( ביון), “talking as dreaming”(אוגדן), מרחב משחקי (ויניקוט),Lying fallow (מסוד חאן), “החולם שמבין את החלום” (גרוטשטיין), “חלימה כחשיבה שאינה יודעת שהיא חושבת” (פונטליס) – כולם מייצגים את התנועה המתבקשת במרחב הביניים האנליטי בין כאוס לבריאה ובין חלום למציאות, בין פרה קונצפציה לקונצפציה, בין אינטואיציה למושג.
בדרכו הפיוטית מיטיב פונטליס לתאר את המשאלה לחשיבה חולמת: “אולי אנו צריכים להתחבר לחשיבת-יום חולמת, לא חולמנית, שתשאב מן החלום את הכוח להיות בלתי שקולה, בלתי הולמת? שתתקדם על אף הסיכונים, באין ספור שבילים המתכנסים בסופו של דבר אל נקודת אור אחת?”
לשם כך, נחוצים למטפל, כמו לאמן, תנאים רגשיים אחדים כגון יכולת לשאת את החסר, ללכת לאיבוד, לשאת את חרדת אי הידיעה ואולי ללמוד מהאמנות כיצד להתקרב לאזור הדמדומים.
בסדנא נלמד על התנאים הללו מן ההמשגות הפסיכואנליטיות, משפת האמנות ומן הניסיון.
יתקבלו בברכה חלונות, חלומות, reverie, traumerie, רשמים או רישומים, בין חוץ לפנים, שיביאו אתם המשתתפים.
דבורה פלורסהיים, פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית פסיכואנליטית, מדריכה בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת”א ובתכנית ויניקוט, יוצרת בינתחומית.
נתנאל פרי: החלום כמשל – עקרונות וקווים להבנת החלום על פי הגישה היונגיאנית
על פי יונג, תכליתה של שפת הסמלים בחלום הינה לייצג תכנים נפשיים ונטיות סותרות, היכן שהחשיבה ההגיונית מתקשה לתת להם ביטוי הולם. הקשבה והבנה לשפת הסמלים מאפשרת להעשיר את עולמנו האישי, ולהצמיח בנו יסוד שמהווה מעין מדריך, המנחה אותנו במציאות החיצונית והפנימית.
בסדנה נתייחס אל החלום כאל משל דרמטי אשר מעניק ביטוי ומשמעות, ליסודות השונים ולמגמות המנוגדות הקיימים בעולם הפנימי שלנו. ננסה ללמוד את שפת החלום, כשפה סימבולית ויצירתית. נבחן את היווצרותה של שפה זו לא מתוך מניעים הגנתיים של הנפש – שמטרתם להסתיר, לעוות ולהסוות את הפנטזיות והמשאלות הלא מודעות מפני הצנזור, אלא להיפך: הדימויים שמופיעים בחלום מאפשרים: ליצור קשר עם הנטיות והתכנים הלא מודעים, להוציא אותם לאור, להעניק ביטוי למשמעויות מרובדות ומנוגדות, לערוך את העיבוד וההטמעה שלהם בחיי הנפש ולהימנע מלפצל אותם מן התודעה.
כמו כן, נתייחס אל התכנים, הדמויות והאובייקטים השונים שמופיעים בחלום בשני היבטים עיקריים: כמבטאים ומסמלים קונפליקטים, יחסים ומשאלות בחיי המציאות וכמייצגים באופן סימבולי מבנים נפשיים (ארכיטיפים).
נתנאל פרי, פסיכולוג קליני ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. מנחה סדנאות על חלומות של המשתתפים בקבוצה. מלמד, מדריך ומרצה על הגישה היונגיאנית. מטפל בקליניקה פרטית בת”א.
אברמית ברודסקי: חלימה – על הדפוס השבור המאחה את עצמו
סדנה חווייתית – קלינית בת שני מפגשים לפיתוח היכולת לחלום (הסדנה תתקיים בשני ימי הכנס)
נתייחס לחלימה כתהליך המגשר בין הפוטנציאל האינסופי שלנו – העצמי במובנו הרחב, לבין החיים שלנו במציאות הסופית והמוגבלת. נראה את החלימה כתהליך המאחה את הדפוס השבור ומחברו לשלם שממנו פוצל. היכולת שלנו ושל המטופלים שלנו לחלום בשינה ובעירות עומדת בבסיסם של כול תהליכי הצמיחה והיצירה.
בסדנה נלחים יחד מושגים של תיאורטיקנים פסיכואנליטיים שונים לחלום אחד, שיפתח את מרחב החלימה.
נחקור מה בין מרחב החלימה לבין תהליך היצירה. נתנסה בטכניקות שאמאניות של חלימה בעירות ובטכניקות של אמנים מתחום הצילום, הציור והשירה ונבחן כיצד הן מתקשרות למושג של ה”מוזה” ולתופעה המרתקת של סינכרוניות.
נפתח את האפשרות להשתמש בסינכרוניות במהלך תהליך טיפולי כקצה ההתפתחות המוביל לאחות דפוסים שבורים. כאן גם נמצא המרחב של החלימה המשותפת של המטפל והמטופל. נראה איך אפשר להתכוון למרחב הזה ולשהות בו.
בשל אופייה החוויתי של הסדנה יוגבל בה מספר המשתתפים.
אברמית ברודסקי, פסיכולוגית קלינית בכירה, בהכשרה במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית, מלמדת ומדריכה בתכנית ההכשרה החדשה לפסיכולוגיית העצמי, מרצה באוניברסיטת לסלי לטיפול באמנויות. עובדת ומדריכה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית עם מבוגרים, נוער, ילדים וזוגות בקליניקה פרטית בתל-אביב ובכרמי יוסף.
יוסי טמיר: על החלום המספר את העצמי וחרדותיו
פסיכולוגית העצמי הציבה את העצמי במוקד תהליך ההתפתחות הנפשית והבריאות הנפשית. מתוך כך, הודגשה ההכרה במרכזיותן של חרדות ההתפרקות – חרדות הקשורות למצבו ושלמותו של העצמי. הכרה זו הובילה את קוהוט לזיהוים של חלומות ה”מספרים” את העצמי וחרדותיו, אותם כינה: self-state dreams. בחלומות אלה, החולם מתאר באמצעות דימויים ויזואליים את ההוויה הטראומטית בה נתון (או היה נתון) העצמי, ולעיתים גם את האמצעים בהם החולם מנסה להתמודד עם האיום על עצמיותו.
בסדנה נדון בתפיסה זו של החלום ובתרגומה אל הגישה וההתערבות הטיפולית. הדיון יתבסס על חלומות מתוך תיאורי מקרים של קוהוט וממשיכיו, וגם מתוך חלומות שיובאו על ידי המשתתפים.
יוסי טמיר – פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל; ממקימי האיגוד הישראלי לפסיכולוגית העצמי וחקר הסובייקטיביות; מלמד בתכנית לפסיכולוגית העצמי ומדריך במרכז ויניקוט.
דר’ אודי בונשטיין: פנים אחרות לחלום: על שינוי בהבנייתו – מחדש של חלום במהלך טיפול
במהלך הסדנא אבחן את האפשרות לניטור הטרנספרנס ותהליכי התפתחותם של מערכים נפשיים בעזרת הדרך בה מטופלים מבנים-מחדש את חלומותיהם. לאחר הצגתם של השימושים הקליניים הנוגעים לאפשרויות בחינתם של הישגים התפתחותיים במהלך הטיפול יידונו שני נושאים. האחד ידון בחלום כבתופעה תקשורתית/התקשרותית, המתייחסת לאופן בו מובא החלום למפגש בתוך הקשר אינטרסובייקטיבי. האחר ידון בהערכת התהליך הנפשי שעובר המטופל כפועל יוצא של התייחסות מחודשת לאותו חלום, הנזכר כעת באופן שונה. הרעיונות המובאים בסדנא יידונו מנקודת מבט אינטרסובייקטיבית הרואה את הדיאלוג האנליטי בין מטפל ומטופל כמתקיים בו זמנית בין שני היבטים של העצמי: העצמי היוצר והעצמי המפרש.
ד”ר אודי בונשטיין – פסיכולוג קליני מדריך, מורשה לעיסוק, מחקר והוראת היפנוזה; המחלקה להדרכת הילד והמשפחה, ביה”ח לגליל המערבי, נהריה; ראש התכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה בצפת; מחבר הספר “העין הפנימית” (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים, 2011)
יעל מור: ייצוג והיעדר ייצוג אצל ניצולי שואה
הסדנא תעסוק בבעייתיות של ייצוג והיעדר ייצוג בחלום הטראומטי של השואה ובטיפול בניצולי שואה. בתחילה תינתן הרצאה בה יוסבר, באמצעות וינייטות קליניות ותוך התבססות על תיאורטיקנים שונים, כיצד שנות הרדיפה והרצחנות הנאצית גרמו להרס הסימבוליזציה ולהפיכתה של המציאות הפנימית והחיצונית, כאחד, לדבר עצמו, לקונקרטי או כפי שפרויד מכנה אותו “לדבר”.
יוצגו שני רעיונות מרכזיים: האופן בו המטפל מתייחס לסיוט השואתי שמבטא את האירועים הטראומטיים בדיוק כפי שתרחשו אז, לפני 65 שנה, והסובייקטיביזציה שהנאצים כפו על קורבנותיהם והמהווה אולי רמז לתחילתו של ייצוג.
לאחר ההרצאה יתקיים דיון קבוצתי שיעסוק בסיוטיהם של נפגעי טראומות השואה ובסימבוליזציה וסיוט או העדר סימבוליזציה.
יעל מור, פסיכולוגית קלינית בכירה, בעבר פסיכולוגית ראשית של עמותת “עמך” גוש דן וכיום עמיתה במכון לפסיכואנליזה בת זמננו בתל- אביב.
סדנאות קליניות
ביום שישי בבוקר תתקיימנה במקביל 7 סדנאות קליניות, מונחות על ידי קלינאים בכירים בעלי השקפות עולם פסיכואנליטיות שונות. בסדנאות ייעשה שימוש בעקרונותיהן של הגישות השונות על מנת להתייחס למקרה קליני הכולל עבודה עם חלומות, אשר יוצג ע”י אחד המשתתפים. המנחה ישתף את חברי הסדנא בדרך עבודתו ובתשתיתה התיאורטית, והמשתתפים יוזמנו לחשיבה ודיון סביב החומר המוצג והנלמד.
להלן רשימת המנחים ותיאור עצמי שלהם, תוך התייחסות לכיוון התיאורטי אותו ייצגו בסדנתם.
חגית אהרוני
פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. שותפה בתרגום ועריכה של מספר ספרים פסיכואנליטיים. מלמדת קורס בנושא ספרות ופסיכואנליזה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.
‘מחברת החלומות’, ‘מחברת היקיצות’, ‘שירי חלום’, ‘דלת לחלום’ – ארבעה קובצי שירה שמתייחסים לקשר בין חלום לשיר, או אולי בין חלימה לשיריות (אגי משעול, רובי שונברגר, ג’ון ברימן, אונו קיילאס). בסדנא זו ננסה לחשוב על חלימה, הוויה חלומית וטקסט חלומי כשבידינו חוט דמיוני שמוביל מפרויד לביון לאייגן ולאוגדן, חוט שממשיך ונשזר גם בתיאוריות של טקסט. חומר הגלם שלנו עשוי להיות חלום ממשי, או טקסט שירי שבהם נשתמש לצורך למידה על חלומות מזווית של חוויה ופרשנות.
אברמית ברודסקי
המשך הסדנא החוויתית – קלינית מהיום הראשון
דר’ איתמר לוי
פסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל. כתב ולימד, בין נושאיטם אחרים, על חלומות. המגמה בעבודה בסדנא תהיה לגלות כיצד גישות פסיכואנליטיות שונות מאירות רבדים שונים בחלום. הדגש יהיה בעיקר על הקשר בין גישות בנות זמננו לבין המסורת הקלאסית: פרויד, קליין והקבוצה העצמאית.
עידית ברק מלמד
פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. מלמדת ומדריכה בתוכניות לפסיכותרפיה של אוניברסיטת תל אביב, ה.ל.פ.ב.א, חיפה והדברות. מנחה סדנאות ונותנת קורסים בנושא חלומות ובנושא “התיאוריה והחשיבה של הזרם העצמאי בפסיכואנליזה”.
בסדנא נעסוק ב – “החלום- מרחב לביטוי העצמי”. נתבונן בחלום מפרספקטיבת החשיבה והתיאוריה של הזרם העצמאי, (וויניקוט, מסעוד חאן, מריון מילנר, בולאס, אוגדן ועוד). נעזר במושגים כמו משחק, מרחב, חוויה, Reverie, דמיון והעצמי, בתפיסת החלום וחוויתו.
דר’ אילן נילמן
פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובחברה הפסיכואנליטית הבינלאומית.
בסדנא נתבונן בחלום לפי גישתו של ביון. ביון עיבד, הרחיב ושינה את התפיסה הפרוידיאנית של החלום. בעוד פרויד התעניין בחלומות עצמם ובמשמעות הלטנטית שלהם, ביון התמקד יותר בתהליך החלימה עצמו והאמין שהחלום מתרחש ביום כמו בלילה ומשרת הן את עקרון העונג והן את עקרון המציאות. בעיני ביון החלימה היא צורת חשיבה המערבת את התהליכים הראשוניים והמשניים אותה המשיג כפונקציית אלפא.
נעמי ענר
פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, החברה הפסיכואנליטית בישראל. עובדת מתוך נקודת מבט של יחסי אובייקט, בעיקר של הזרם הניאו-קלייניאני.
נתנאל פרי
פסיכולוג קליני ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. מנחה סדנאות על חלומות של המשתתפים בקבוצה. מלמד, מדריך ומרצה על הגישה היונגיאנית. מטפל בקליניקה פרטית בת”א. בסדנה נעסוק ב – “החלום – כמדריך בתהליך הטיפולי”. נשתמש בעקרונות הגישה היונגיאנית כדי להבין את משמעות החלומות עבור הפציינט, ונעזר בהם כתמרורים המכוונים את הטיפול ומסייעים למצוא את הדרך בתהליך התרפויטי. נתעכב על הדימויים והסמלים המופיעים בחלום.