Dreaming, Vol. 13 No. 4, June 2003.

Personal Problem-Solving Using Dream Incubation: Dreaming, Relaxation, or Waking Cognition?
Gregory L. White and Laurel Taytroe

תמצת את המאמר: עידן נוני (בוגר החוג לפסיכולוגיה)

טכניקות של דגירת חלומות (Dream Incubation) עובדות באמצעות ריכוז והפניית הקשב לבעיה ספציפית זמן קצר לפני השינה בציפייה שתהליכי חלימה קוגניטיביים או רגשיים ישפיעו בדרך שתסייע להגעה לפתרון הבעיה

לתיאור השיטה בתקופה הקדומה ראו:

חלומות אינקובציה והזמנת חלום בעולם העתיק

החוקרים מציגים מחקרי עבר שנעשו על דגירת חלומות והצביעו על בעיות של תוקף פנימי בשל אי בחינת מספיק משתנים אפשריים, לדוגמא האם השפעה על פתרון בעיה נעשתה בזכות דגירת החלום עצמה או בזכות קוגניציה בזמן ערות, שהרי יש לה השפעה על תוכן החלום.

במחקר נעשו שני ניסויים. ניסוי א’ לקח בחשבון את השפעתם האפשרית של פעילות קוגניטיבית בזמן ערות ואת מרכיב הרגיעה ((Relaxation שעשוי להיגרם משיטת הדגירה. לשם כך נבנו ארבע קבוצות ניסוי ובנוסף גם קבוצה חמישית לביקורת. ניסוי ב’ בחן את ההשפעה של הציפייה מהצלחת טכניקת הדגירה מהחשש שציפייה זו בפני עצמה עלולה להנמיך חרדה ולהעלות את התקווה וכך תיווצר השפעה חיצונית על תהליך פתרון הבעיות. הבעיות שנבחרו לניסוי הן בעיות רגשיות ולא אבסטרקטיות מכיוון שנמצא במחקרי עבר שטכניקת הדגירה יעילה בעיקר לבעיות רגשיות.

ניסוי א’ נערך במשך 10 ימים על מאה אנשים שהצהירו שהם חולמים באופן תדיר. כל משתתף קיבל תיקייה הבנויה כך:
* בתחילת התיקייה נערך “סקר בעיה”. בסקר מקדים זה הנבדקים התבקשו לבחור בעיה אישית שמטרידה אותן ולדרג עד כמה היא ניתנת לפיתרון ועד כמה היא מעוררת מצוקה.
* כל ערב לפני השינה הנבדקים מילאו שאלון POMS הבודק את מצב הרוח.
* לאחר מילוי ה POMS ארבע קבוצות הניסוי מילאו שאלון קוגניטיבי ובו שאלות לגבי הבעיה בה בחרו לעסוק. קבוצת הביקורת לא מילאה שאלון זה.
* בכל בוקר הם נדרשו להעלות על הכתב את החלום הכי בולט והכי חי. אם הם אכן זכרו חלום, הם נדרשו גם למלא שאלון POMS לגבי החלום.
* קבוצה אחת ביצעה את הטכניקה של דגירת החלום רבע שעה לפני השינה. קבוצה שנייה ביצעה זאת רבע שעה לאחר היקיצה. קבוצה שלישית ביצעה טכניקת הרגעות (לפירוט, ראה עמ’ 7 בטקסט המקורי) רבע שעה לפני השינה. קבוצה רביעית עשתה זאת רבע שעה לאחר היקיצה. קבוצת הביקורת לא ביצעה דבר.
* בסיום התיקייה, לאחר שהסתיימו ימי הניסוי, נערך “סקר בעיה” בשנית. בסקר הסוגר הם נדרשו לדרג שנית את הדברים שהופיעו בסקר המקדים ובנוסף לדרג עד כמה מצב הבעיה השתפר או הדרדר וכמה מאמץ הם השקיעו בתקופת הניסוי בפיתרון הבעיה.

תוצאות המחקר מצביעות על יעילותה של טכניקת דגירת החלום כשהיא מתבצעת לפני השינה, על פני שאר האפשרויות. הנבדקים בקבוצה זו דיווחו שהבעיה נעשתה פתירה יותר, השתפרה ואף גרמה להם לפחות מצוקה. בנוסף, בקבוצה זו היה גם שיפור ליניארי במדדים של מצבי רוח של חרדה ודיכאון לעומת קבוצת הביקורת.
מכיוון שכל קבוצות הניסוי מילאו שאלון קוגניטיבי, לא ניתן לייחס את התוצאות האלה להשפעה של קוגניציה בזמן ערות. הכנסתה של טכניקת ההרגעות פוסלת את האפשרות שטכניקת דגירת החלום עובדת על-ידי רגיעה בלבד. ההשוואה מול הקבוצה של דגירת החלום לאחר היקיצה מוציאה מכלל אפשרות שהפרוצדורה עצמה, ולא החלימה, השפיעה על התוצאות.

בניסוי השני השתתפו שתי קבוצות. קבוצה אחת קראה את ההוראות שניתנו לקבוצת דגירת החלום לפני השינה מהניסוי הראשון. הקבוצה השנייה קראה את ההוראות שניתנו לקבוצת דגירת החלום לאחר היקיצה. כל הנבדקים התבקשו לדמיין שהם אכן משתתפים בניסוי אותו הם קוראים, ולדרג מספר שאלות שבחנו את ציפיותיהם לגבי יעילות השיטה ותוצאותיה האפשריות. תוצאות ניסוי ב’ לא תומכות בהסבר החלופי שיתכן שהקבוצה הראשונה בניסוי א’ הציגה תוצאות טובות יותר בשל השפעה של ציפייה חיובית מהניסוי.

לסיכום, מסדרת ניסויים זו עולה תמיכה לכך שטכניקת דגירת החלום שבאמצעותה אדם מתמקד בבעיה אישית בחייו, חוזר ומשנן אותה ומפנה אליה את הקשב ואז נרדם- יכולה לסייע בהפחתת המצוקה .העולה מן הבעיה ולסייע בפתרונה