»
ת
פ
ר
י
ט
«
נשים, חלומות ומוות בעת העתיקה / חנה וורסמן
25 בOctober 2009 ע"י רז אבן

נשים חלומות ומוות

נשים, חלומות ומוות בעת העתיקה

חנה וורסמן [1]

ספרות יהודית בעת העתיקה ממחישה אמונה רחבת היקף של הקשר בין נשים למוות. כאשר אנואוספים את סיפורי החלומות של נשים מהעת העתיקה, חמישה מתוך ששת החלומות המדברים על

נשים קשורים עם מוות. חלומה של חוה בספר אדם וחוה מראה אישה אשר מכירה באופן אינטימי

את השטן, הרשע והמוות. היא מואשמת בהבאת המוות על האנושות. דמות רבקה בספר יובלים

מתארת אישה אשר מבינה בצורה טובה את הרשע מכיוון שהיא יולדת איש רשע – עשו. זה מקנה

לה את הזכות להבין כי המוות מגיע  כמו שחזתה בחלומה. יוספוס כותב על שתי דמויות נשיות

החולמות שתיהן על מוות. לבסוף,  בבשורה על פי פונטיאוס פילאטס, אשתו של   פונטיאוס פילאטס גם כן חולמת חלום על הרשע והמוות. כל אחד מחלומות אלו,   מציע כי לנשים היו ידע

טוב על מוות ורשע.

מילות מפתח:  חלומות, נשים, יהדות

לאחרונה זוהו על ידי חוקרים ששה חלומות שנחלמו על ידי מספר נשים מתוך כתבים יהודיים עתיקים, כשרובם – חמישה מתוכם מתייחסים למוות.[i] אין זה מפתיע כלל, מכיוון שכבר ראינו שיוך בין האישה ובין המוות עוד מהתקופה הפרהיסטורית. בנושא זה ישנו גם סיפור אחד היוצא מן הכלל, בספר קדמניות המקרא, ספר שהינו ייחודי בהצגתו את האישה.[ii] בספר זה, מסופר חלום לידת משה, בפיה של מרים אחותו.  חלום זה, המבשר על לידה וחיים הינו ייחודי מאחר והוא אינו משקף את שאר הכתבים האחרים מתקופה זו, בה נזכרים חלומות של נשים דווקא בהקשר למוות ולא בהקשר לחיים. לפי אדריאן ריץ’ הקשר זה בין נשים ובין מוות החל כבר בחברה הקדם פטריארכלית העתיקה.

מתוך רחם האדמה צמחייה ומזון הופיעו, כעובר מתוך גוף האישה. בין המילה אם והמילה אדמה יש קרבה מילולית בשפות רבות, כדוגמת המילים, mutter, madre, mater, material, moeder, modder, וכן יש גם משקל רב לביטוי הרווח “אמא אדמה”… בחורף, הצמחייה נסוגה אל רחם האדמה, ובמוות גם גוף האדם חוזר אל רחם זה וממתין ללידתו מחדש.[iii]

התצורה הביולוגית של האישה ועצם היכולת שלה לפרות מקשרת אותה עם המוות. יכולת זו וההקשר לתמותה מסביר את אחוז החלומות המופיעים בכתבי היהדות העתיקים המתייחסים למוות. אמנם, תפיסה זו אינה זרה גם לשאר העמים בתקופה זו, למשל המחזאי היווני הקדמון אייסכילוס, מתאר נושא זה בעבודתו “שבעה נגד תבאי.”[iv] כאן, אנטיגונה נלחמת למען קבורתו הנאותה של אחיה: “על אף היותי אישה, אמציא עבורו קבר ומצבה, אשא אותו בין קפלי גלימת הפשתן שעלי, ובעצמי אהיה לו תכריך.” (שבעה נגד תבאי, שורות 1037-40) לא זו בלבד שהיא משווה עצמה כאן באמרה זו לתכריך, אלא היא משווה עצמה גם כמקום קבורה כשהיא נושאת את אחיה המת קרוב אל רחמה.[v] ניתן למצוא דברים דומים  בספר משלי ל:ט”ז “שְׁאוֹל, וְעֹצֶר-רָחַם:  אֶרֶץ, לֹא-שָׂבְעָה מַּיִם”, השפה היוונית המטאפורית גם משווה בין קבר ובין רחם.[vi] יתר על כן, ישנם גם מקומות רבים בתלמוד ובמשנה המחליפים את המילה “רחם” במילה “קבר” בזמן שהם מתייחסים לרחם שבגוף האישה.[vii] במילים של ר. אליאור: “לאישה, בגלל תבניתה הביולוגית הקשורה בפוריות, ביוץ מחזורי, מחזור חודשי, הריון ולידה, יש זיקה מחזורית קבועה בלתי נשלטת לכוחות הטבע, לדם הנידה ולעיתים לדימום או לזוב הקשור ללידה, להפלה, לחיים ולמוות.”[viii] האישה מיוחסת אל המוות לא רק מסיבות ביולוגיות אלא גם מסיבת היותה זו שהביאה את התמותה אל האדם.  המיתולוגיה האפריקנית גם היא רואה את האישה כאחראית למוות, כדוגמת מה שכתב הסיודוס בספרו “עבודות וימים” בו הוא מאשים את פנדורה כאחראית למוות (שורות 91-92), ובספר חנוך ל: י”ח המאשים שם את חוה בכך שהביאה את המוות על בני האדם. בכדי להבין את ערכם של חלומות אלו, ולראות איך הם מייצגים את היהדות הקדמונית, אנו ננסה לחקור פה את ההקשר בין האישה ובין המוות דרך החלומות המתוארים בספרים הבאים, ספר אדם וחוה, ספר היובלים, כתביו של יוסף בן מתתיהו, והבשורה על פי מתי. על ידי ניתוחם של חלומות הנשים בכל אחת מהמסורות דלעיל, נמצא כאן לבסוף אילוסטרציה המראה שבאמונה היהודית לנשים יש היכרות קרובה ואינטימית עם מוות.


[1] דוקטוראנטית באוניברסיטה העברית . סכוליון – מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות


[i] Frances Flannery-Dailey, Dreamers Scribes, and Priests: Jewish dreams in the Hellenistic and Roman Eras. (Leiden: Brill, 2004), 267.

[ii] Mieke Bal, Anti-Covenant: Counter-Reading Women’s Lives in the Hebrew Bible. (Sheffield: The Almond Press, 1989), 24.

[iii] Adrienne Rich, Of Woman Born: Motherhood as Experience and Institution. (New York: W. W. Norton, 1976), 96.

[iv] Eva C. Keuls, The Reign of the Phallus: Sexual Politics in Ancient Athens.  (New York: Harper & Row, 1985), 129.

[v] ibid.

[vi] ibid.

[vii] נידה כ”א, א, שבת קכ”ט, א, מסכת אוהלות ז, ד.

[viii] Rachel Elior,  “Present but Absent”, Still Life” and “A Pretty Maiden who has No Eyes”: On the Presence and Absence of Women in the Hebrew Language, in Jewish Culture and in Israeli Life,” in Streams into the Sea: Studies in Jewish Culture and it Context, Dedicated to Felix Posen. Eds. E. Reiner and R. Livneh-Freudenthal  (Tel Aviv: Alma, 2001), 201.

למאמר המלא נשים חלומות ומוות


לא ניתן להגיב

»  מופעל באמצעות: WordPress   »  עיצוב: Ahren Ahimsa   »  תרגום והסבה לעברית: מאוריציוס.   מופץ ברישיון Creative Commons License
© כל הזכויות שמורות