תיאוריות לגבי החלום בפסיכולוגית האני לאחר פרויד

כל הזכויות שמורות להוצאת מודן ©

אנו מודים למחבר ולהוצאה על הסכמתם לפרסום הפרק על החלום במסגרת “תורת החלומות”

תיאוריות לגבי החלום בפסיכולוגית האני לאחר פרויד / פרופ’ פנחס נוי

תקציר

תורת החלום של פרויד עוררה מלכתחילה מספר בעיות ומחלוקות, שנגעו בעיקר לשלושה שטחים: א) מהותה של “עבודת החלום” – כלומר, מהם התהליכים אשר הופכים את חומר הגלם הלא מודע (או “החלום הסמוי”) ל”חלום הגלוי” המופיע תוך שינה על צג התודעה; ב) הקביעה שיש לחפש משמעות רק ב”חלום הסמוי” בעוד של”חלום הגלוי” אין שום משמעות; ג) ההתעקשות על ההנחה שכל חלום מבטא “מילוי משאלה” יצרית, הנחה שעוד בחייו של פרויד זכתה לביקורת רבה מצד אלה שגרסו שלחלום יש גם פונקציות אחרות בנוסף לסיפוק-בדמיון של המשאלות האסורות לביטוי. טבעי היה לצפות שפיתוח פסיכולוגית האני על-ידי פרויד בשנות ה- 20 תהיה מלווה גם ברביזיה של תורת החלום, שתכלול, בין היתר, גם שינוי עמדה בשלושת השטחים הבעייתיים הנ”ל. אלא שפרויד, לא רק שלא הציע שום רביזיה כזו, אלא עמד במפורש על-כך שאין בה כלל צורך. ב”שעורי המבוא החדשים” (1933), סדרת הרצאות בהן הציג את כל השינויים והחידושים המתבקשים בעקבות פיתוח פסיכולוגית האני, הוא מודיע כבר בעמוד השני לכל המצפה לחידושים בתורת החלום: “עלי להגיד לכם מיד, שלבטח תהיו מאוכזבים” (S.E. 22:9). ואכן, כל שנות העשרים והשלושים לא הוצעו כמעט שום תיקונים ותוספות לתורת החלום של פרויד, אלא רק על-ידי אותם החוקרים שממילא הוכרו כ”סוטים”, כגון אדלר ויונג. השינויים העיקריים חלו על-כן רק בתקופת פסיכולוגית האני שלאחר פרויד, ואלה הם:
· החלום כפונקציה של האני
· החלום הגלוי
· שפת החלום
· הפונקציה של החלום
· החלום וארגון העולם הפנימי
· השימוש הקליני בחלום

המאמר המלא