חלומות מאמרים

פוסטים בארכיון של הנושא 'חלומות מאמרים'


לחלום באלכסנדריה /  ד”ר רוני אלפנדרי

המאמר המלא פורסם ב“מארג” : כתב עת ישראלי לפסיכואנליזה 2013 , כרך ד, עמ 69-97

מאמר זה הוא עיבוד של פרק מספרו של אלפנדרי “גלות והתגלות – פרשנות פסיכואנליטית של יצירתו של לורנס דארל רביעיית אלכסנדריה”

שיצא לאחרונה בהוצאת כרמל.

לפרטים על הספר

רביעיית אלכסנדריה (1958-1960), יצירתו של לורנס דארל (1912-1990),

עוסקת בחוויותיו של מורה אנגלי הנקלע לעיר המצרית אלכסנדריה בשנות מלחמת העולם השנייה.

סיפור עלילת היצירה, המסופר מזוויות נרטיביות שונות, מתאר את הגלות הקיומית אליה נקלע המחבר. היצירה מתארת את מסעה הקיומי של הדמות הראשית בסיפור כחלק ממארג רחב של התרחשויות תוך-נפשיות, בין-אישיות ותרבותיות המשתרגות זו בזו ויוצרות חווית מבוך.  מאמר זה מתמקד בזיקתם של מושגי החלום ועבודת החלום ליצירה ולשאלת האמת.

המאמר עוסק בדרכים בהן עשה המחבר שימוש בתפיסתו את התיאוריה הפסיכואנליטית בכדי להבנות את היצירה סביב הנחתו הבסיסית כי היחיד אינו אדון לעצמו אלא נתון למרותם של כוחות גדולים ממנו, בין אם אלו כוחות פנימיים או כוחות חיצונים.

החלום, כהוויה בה סתירות מתקיימות ללא מפרע, יתואר כתפיסה המושגית סביבה מכונן המחבר את נקודות המפתח של עלילת היצירה.

*

להמשך קריאה

‏‏‏מאת: ד”ר רוית ראופמן. הוצאת רסלינג 2012

הספר עוסק בזיקות גומלין בין מעשיות-עממיות לבין סיפורי חלום של נשים, והוא פרי מחקר בו ד”ר רוית ראופמן עוסקת בשנים האחרונות.
הוא מבוסס הן על עבודת הדוקטורט שנכתבה בתחום, והן על מחקרי המשך כמו גם על ניסיונה כפסיכולוגית קלינית.
הספר מציג אפשרויות שונות לדון בזיקות גומלין אלו תוך שילוב גישות פסיכואנליטיות וכן גישות הלקוחות מחקר האתנו-פואטיקה. הספר כולל מעשיות רבות המתועדות בארכיון הסיפור העממי של העדות בישראל (אסע”י), מקבילות של סיפורים אלה ממרחבי תרבות אחרים- מערביים ושאינם מערביים וסיפורי-חלום של נשים שנאספו במסגרת עבודת המחקר ובמסגרות נוספות. זיהוי וניתוח הזיקות בין חלומות לבין מעשיות עממיות מסייעים לשפוך אור על המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים העומדים בבסיס מעשיות, וכן מציעים התייחסויות לסיפורי החלום שלא היו זמינות בהיעדר ידע הקשור בספרות עממית.

סיפורי-חלום העוסקים בדמות חתן-חיה, בחדר נעול ובגבר הרוצח נשים, נידונים בהשוואה למעשיות על “כחול-הזקן”, וכן “היפה והחיה”. תיאוריות פסיכואנליטיות המציעות גישה בין-סובייקטיבית מסייעות להבין כיצד מתפקדת בנפש דמותו של החתן-חיה המאכלסת הן מעשיות והן-סיפורי-חלום, וכיצד מציעים סיפורי החלום, החושפים קולות שאינם מופיעים במעשיות, פתרונות אפשריים לתפיסת היחסים בין המינים.

סיפורי-חלום המציגים תינוקות קטנים באופן החורג מגדר הרגיל נידונים בספר תוך השוואתם למעשיות “אצבעוני”. גישות העוסקות בשלבים פרה-אדיפאליים בהתפתחות ובדפוסי התקשרות מסייעות להבין את דמותו של הילד הקטן ואת מערכת היחסים שבינו לבין אמו.

סיפורי החלום העוסקים בבית ממתקים ובשיטוט ביער נידונים תוך השוואתם למעשייה “הנזל וגרטל”. הסיפורים עלו במסגרת עבודה קבוצתית, וגם הדיון בהם, העושה שימוש בתיאוריות יחסי-אובייקט, מתמקד ביחסים בין שלושת הגורמים: קבוצה, מעשיה וחלום.

(המשך…)

  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון
  • הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים
    לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון /
    רעיה שריד, פסיכולוגית קלינית
    סיכום ממצאי עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, שנכתבה בהנחיית פרופ’ תמר קרון

    תקציר:
    כיום ידוע כי 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. לאחרונה נמצא שגם כ- 10% מהגברים סובלים ממצוקה לאחר הלידה של בנות זוגם. אם ניתן היה לנבא מראש מי ילקו במצוקה לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב וימנע נזקים אפשריים לתינוק. קרון וברוש השוו בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה לחלומותיהן של נשים בהריון שלא לקו בדיכאון לאחר לידה, והסיקו כי היכולת לבטא מצוקות בעזרת החלום משמשת כ”עבודה רגשית”, ומאפשרת לנשים להכין עצמן לקשיים שיבואו בעקבות הלידה. שיערתי כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, וכי גם גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. שיערתי גם כי “עבודה רגשית” של בן הזוג עשויה לעזור לבן זוג שאינו עושה “עבודה רגשית” משל עצמו שלא ללקות במצוקה לאחר לידה. 190 זוגות רואיינו בטרימסטר האחרון להריון הראשון, ואח”כ 158 מהם כ-6 עד 15 שבועות לאחר הלידה. נמצא כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים לחלומותיהן של נשים, וכי בחלומותיהם של בני זוג בזמן ההריון נמצאים אותם תכנים. נמצא כי בשונה מנשים, גברים שעושים “עבודה רגשית” בחלומותיהם אינם נוטים פחות ללקות במצוקה לאחר לידה. עם זאת נמצא שכאשר האשה מסוגלת לעשות עבודה רגשית בעצמה, היא יכולה גם להפיק עזרה מעבודה רגשית של בן זוגה, ויכולתה של עבודה רגשית של האשה לעזור לבן זוגה מול מצוקה שלאחר לידה תלויה בסוג המצוקה של בן זוגה.

    מבוא:
    הפרעות רגשיות לאחר הלידה:
    תופעות של מצוקה בקרב נשים לאחר לידה זוכות להכרה הולכת וגוברת בעשרים השנים האחרונות. הספרות המחקרית מצביעה יותר ויותר על הפער הקיים בין הציפיה החברתית מהאשה לתחושת אושר ושמחה לאחר הלידה לבין הרגשות הקשים והקשיים שנשים חוות בפועל (Albright, 1993; Harris et al., 1989). דכאון שלאחר לידה (postpartum depression) – פורץ תוך כמה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד שנה ויותר. כולל סימפטומים פיזיולוגיים כמו עייפות, קשיי שינה, צבירת נוזלים ושינויים במשקל וכן סימפטומים רגשיים כמו פרצי בכי, עצבנות, תחושת לחץ, דאגת יתר, חרדה ויאוש. כמו כן ישנן מחשבות אובססיביות לגבי נזק לעצמי או לתינוק. 10%-20% מהנשים לאחר לידה לוקות בדיכאון לאחר לידה. הנשים הלוקות בדיכאון לאחר לידה בדרך כלל מתקשות להחלים ממנו באופן ספונטני. אם ניתן היה לנבא מראש מי הן הנשים שילקו בדיכאון לאחר לידה, ניתן היה להציע טיפול מונע, שיחסוך סבל רב מהאשה ומשפחתה וימנע נזקים אפשריים לתינוק.
    מחקרים שונים בדקו את האפשרות שגם גברים לוקים במצוקה לאחר הלידה של בנות זוגם. מחקרים מוקדמים, משנות ה- 30 עד שנות ה- 60, שזיהו מצוקה רבה אצל גברים במעבר לאבהות, נשענים בעיקר על מודלים תיאורטיים פסיכואנליטיים ותיאורי מקרה. מחקרים מאוחרים יותר, משנות ה- 60 ועד העשור האחרון, לא מצאו מצוקה ודיכאון במעבר לאבהות, והם נשענו בעיקר על כלים סטנדרטיים למדידת דיכאון ועל כלים שפותחו כדי לאתר דיכאון לאחר לידה אצל נשים, כמו Edinburgh Postnatal Depression Scale (אפורי, 1996; מרון, 1999). לאחרונה נבדקה האפשרות, שהאופן שבו מתבטא דיכאון לאחר לידה אצל גברים שונה מהאופן שבו הוא מתבטא אצל נשים. כיוון שגברים נוטים פחות להגיב בביטוי רגשות ויותר להגיב בהתנהגות, נבדקה האפשרות שהם מבטאים את מצוקתם לאחר הלידה בתסמינים התנהגותיים. גולדצויג (2003) ריאיין 96 גברים לפני ואחרי הלידה של בנות זוגם. ממצאי מחקרו הראו, כי בקרב הגברים ישנן שתי קבוצות נפרדות של גברים הסובלים מצוקה במעבר לאבהות: בקבוצה אחת המצוקה מתבטאת בתסמיני דיכאון ובקבוצה השניה בעליה בתסמינים התנהגותיים (גולדצויג, 2003). על-פי מחקר זה שכיחות המצוקה במעבר לאבהות אצל גברים אינה נופלת משכיחות דיכאון שלאחר לידה אצל נשים.
    הקשר בין חלומות לבין הריון ולידה:
    בתקופת ההריון יש לחלומותיה של האשה משמעות מיוחדת, ומספר מחקרים שעסקו בחלומות בהריון מראים כי החלומות שהאישה חולמת בתקופת ההריון הם מיוחדים, חיים ומוחשיים יותר (Goldberger, 1991; Kestenerg, 1977). במהלך ההריון האישה מתמקדת בעצמה, מודעת יותר לחוויותיה הפנימיות, חווה רגרסיה ולחץ רב (Kestenerg, 1977). כל אלה מחלישים את כוחות האגו ואת ההגנות. על פי התיאוריה הפרוידיאנית, ככל שההגנות נחלשות, נחלשת הצנזורה על החלום והתוכן הסמוי של החלום הופך לגלוי יותר (Freud, 1900). כך המשמעות שניתן לתת לחלומות שהאישה חולמת בתקופה זו היא רבה. מחקרים מראים כי תכני החלום של נשים בהריון שונים מתכני החלום של נשים שאינן בהריון.
    בניגוד למחקר הקיים על חלומות של נשים בהריון, חלומות של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם כמעט ולא נחקרו. מתעוררת השאלה, האם גם חלומות של גברים שנשותיהם בהריון הם חלומות מיוחדים, המבטאים תכנים דומים.
    הגישה היונגיאנית לחלומות:
    הגישה היונגיאנית, המבוססת על שיטתו של קארל גוסטב יונג, נותנת מקום רב לחלומות. יונג טען שקיים לא מודע קולקטיבי, בנוסף ללא מודע האישי, ובו מוטבע הנסיון האנושי של כל בני האדם בכל הזמנים ובכל התרבויות. הלא מודע הקולקטיבי מכיל ארכיטיפים, שהם תבניות קדומות לקליטה וחוויה, שהן מולדות אצל כל בני האדם, ומובילות את האדם להגיב בדפוס אוניברסלי של רגשות, מחשבות והתנהגויות. הארכיטיפים מתייחסים לאופי האוניברסלי של האדם, ולכן נמצא ביטויים שלהם בהתמודדות עם מצבים אוניברסליים המתרחשים בחיינו. לפיכך הם מופיעים פעמים רבות בתקופות מעבר, שבהן נדרשת הסתגלות חדשה, כמו בזמן ההתבגרות, סביב אמצע החיים, ההזדקנות (יונג, 1982), וגם בזמן ההריון והלידה (Abt et al., 2000).
    ההריון הוא תקופת מעבר עבור האשה. זהו מצב אוניברסלי, שאותו עוברות נשים מתחילת ההסטוריה האנושית ובכל התרבויות האנושיות. לפיכך נצפה למצוא בחלומותיה של אשה בהריון תכנים ארכיטיפליים. במחקר אורך שנעשה על חלומות של נשים בהריון ונשים שאינן בהריון, נמצאו מוטיבים ארכיטיפליים שהופיעו בתדירות גבוהה בחלומותיהן של נשים הרות. מוטיבים אלה היו: אנימוס, הריון ולידה, האם, הילד, התחברות לנשיות, מיכל ומים (שמולביץ, 2004).
    מוטיבים ארכיטיפליים בחלומות בתקופת ההריון – השערות לגבי שני בני הזוג:
    הארכיטיפים עצמם אינם מופיעים בחלום – אלא הם התבניות הבסיסיות המייצרות מוטיבים וסמלים של הלא מודע הקולקטיבי בחלום. הספרות הפסיכולוגית בכלל, והספרות היונגיאנית בפרט, עוסקת בחיי הנפש והתהליכים אצל הנשים בהריון, בעוד שהגברים אינם מהווים מוקד. אולם בעולם המערבי המודרני גם הגברים הם משתתפים אקטיביים בתהליך ההריון והלידה, וניתן לומר שגם עבורם ההריון הוא תקופת מעבר משמעותית. ניתן לכן לשער כי גם אצל גברים שנשותיהם בהריון מופיעים תכנים ומוטיבים ארכיטיפליים שנמצאו אצל נשים בהריון, וכי קיימים מוטיבים משותפים אצל בני זוג.
    דיכאון לאחר לידה וחלומות:
    בהמשך לחיפוש מנבאים לדיכאון לאחר לידה, שיאפשרו לאתר נשים בסיכון כבר בזמן ההריון, עולה האפשרות להיעזר בחלומות בזמן ההריון כדי לנבא דיכאון ומצוקה לאחר הלידה. החלימה היא חלק אינטגרלי של תהליכי החשיבה, וחוקרים רבים ציינו אותה כמספקת פונקציה של עיבוד מידע לגבי רגשות, וכבעלת תפקיד חשוב במידת ההסתגלות למאורעות בעלי אפקט חזק (Cartwright, 1986; Ablon, 1994). Winget & Kapp (1972) כתבו על כך שהחלומות כוללים אלמנטים המייצגים בעיות עכשוויות או עתידיות וגם קונפליקטים מוקדמים, ואת השילוב הזה יכול החולם לנצל על מנת ליצור מסגרת אחת שממנה ניתן לעבוד על פתרון. לכן יתכן שאצל אנשים המבטאים את המצוקות והחרדות שלהם בתוך החלום יתרחש שינוי חיובי במצב הרוח ובהתנהגות.
    קרון וברוש (Kron & Brosh, 2003) השוו בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה ובין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה. הן מצאו כי בחלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה הופיעו יותר ביטויים של חשש ושל חלומות מזוכיסטים מאשר בחלומותיהן של נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה. הן הסיקו כי היכולת לבטא מצוקות וחרדות בעזרת החלום משמשת כ”עבודה רגשית”, ומאפשרת לנשים להכין את עצמן לקשיים שיבואו בעקבות הלידה. (להלן: חלימת חלום תחשב כ”עבודה רגשית” אם נמצא רגש של חשש בחלום או שהחלום מסווג כמזוכיסטי. המונח “עבודה רגשית” כפי שאשתמש בו כאן ישמש לציון ביטוי מצוקות וחרדות בעזרת החלום). מחקרים אלה מצאו דרך ליצור אבחנה בין נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה, לבין אלה שלא לקו בדיכאון לאחר לידה, באמצעות ניתוח חלומותיהן בזמן ההריון. כלומר, כבר בזמן ההריון ניתן לאתר את הנשים שנמצאות בסיכון ללקות בדיכאון לאחר לידה ואולי למנוע את התפרצות הדיכאון באמצעות טיפול מקדים.
    על-פי הממצאים של גולדצויג (גולדצויג, 2003), כ- 10% מהגברים סובלים ממצוקה במעבר לאבהות, שמתבטאת בתסמינים התנהגותיים. יתכן כי כמו אצל הנשים, גם אצל הגברים ניתן להבחין בין כאלה שמשתמשים בחלומותיהם בזמן ההריון של בנות זוגם כדי להכין את עצמם לקראת הלידה, וחולמים חלומות מזוכיסטים או חלומות שמופיע בהם חשש, לבין אחרים שאינם חולמים חלומות מזוכיסטים או שמופיע בהם חשש. יתכן כי גברים הסובלים ממצוקה במעבר לאבהות, שמתבטאת בתסמינים התנהגותיים, הם אלה שאינם חולמים חלומות מזוכיסטים או שמופיע בהם חשש, כלומר אינם עושים “עבודה רגשית” בזמן ההריון. חשיבות של ממצא כזה תהיה ביכולת להשתמש בחלומות של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם כדי לנבא מצוקה לאחר הלידה אצלם, ולהציע טיפול מוקדם.
    בנוסף, מתעוררות כאן שאלות לגבי השפעת הקשר בין בני הזוג על הבריאות הנפשית שלהם. מחקרים רבים מצאו שחוסר תחושה של תמיכה חברתית אצל האישה נמצא במתאם גבוה עם דיכאון לאחר לידה אצל האישה (Albright, 1993; Graff et al., 1991; Stemp et al., 1986). כמו כן נמצא כי נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה חשו פחות תמיכה מצד בן הזוג בעת ההריון (נוי, 2001). ניתן לשער אם כן כי הקשר בין בני הזוג משפיע על הסיכוי של כל אחד מהם לחוש במצוקה לאחר הלידה. אם נשים שילקו בדיכאון לאחר לידה שונות מנשים אחרות בכך שאינן עושות “עבודה רגשית” (כמוגדר לעיל), וגברים שילקו במצוקה לאחר הלידה שונים מגברים אחרים בכך שאינם עושים “עבודה רגשית”, האם יש קשר בין ה”עבודה הרגשית” של בני הזוג? האם סיכוייהם של בני זוג ששניהם אינם עושים “עבודה רגשית” ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה גבוה יותר מסיכויו של כל אחד מבני הזוג ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה בגלל חוסר “עבודה רגשית” של עצמו? האם “עבודה רגשית” של בן הזוג עשויה לעזור לבן זוג שאינו עושה “עבודה רגשית” משל עצמו שלא ללקות בדיכאון / מצוקה לאחר לידה? על שאלות אלה ביקשתי לענות במחקר זה.
    שאלת המחקר:
    ביקשתי לבדוק האם חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, והאם גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. כמו כן רציתי לבדוק אם “עבודה רגשית” שנעשית בחלומותיו של אחד מבני הזוג קשורה בסיכוי קטן יותר של בן הזוג השני ללקות במצוקה לאחר לידה. בנוסף בדקתי האם חוסר “עבודה רגשית” של שני בני הזוג קשורה בסיכויים גבוהים יותר של שני בני הזוג ללקות במצוקה לאחר לידה, בעוד שקיום “עבודה רגשית” אצל שני בני הזוג קשורה בסיכויים נמוכים יותר של שניהם ללקות במצוקה לאחר הלידה.
    שיטה:
    נבדקים:
    בשלב הראשון של המחקר השתתפו 190 זוגות, שרואיינו במהלך הטרימסטר האחרון להריון הראשון. בשלב השני של המחקר השתתפו 158 מתוך הזוגות המקוריים, אשר רואיינו כ-6 עד 15 שבועות לאחר הלידה. 32 זוגות נשרו במהלך המחקר. 16 זוגות נוספים לא נכללו במערך הנתונים של המחקר כי שני בני הזוג לא זכרו חלומות (זוגות שבהם שאחד מבני הזוג לא זכר חלום נכנסו למערך המחקר בבדיקה של האם עבודה רגשית של הגבר בחלום עוזרת לאשה מול מצוקה לאחר לידה ולהפך. זוגות ששני בני הזוג לא זכרו חלום לא נכללים במחקר זה).
    הזוגות גויסו למחקר מתוך קורסים של הכנה ללידה (קורסים פרטיים או כאלה המסונפים לבתי-חולים), קורסים של יוגה והתעמלות לנשים בהריון ומתוך סיורים בחדרי לידה של בתי-חולים, בעזרת רופאים ומיילדות של בתי החולים ומדריכות של קורסים פרטיים. הזוגות שמעו פרטים על המחקר ומטרותיו, הביעו הסכמה להשתתף ורשמו את פרטיהם, ומאוחר יותר נוצר איתם קשר על מנת לראיין אותם במקום ובזמן הנוחים להם. השאלונים מולאו באופן אנונימי (פרטי הזוגות נרשמו בנפרד כדי שניתן יהיה לחזור אליהם לאחר הלידה).
    כלים:
    המחקר הנוכחי נערך תוך שיתוף פעולה עם 3 חוקרות נוספות, אשר עסקו כולן בקשר בין מאפיינים רגשיים והתנהגותיים בזמן הטרימסטר האחרון להריון לבין דיכאון לאחר לידה אצל נשים ומצוקה לאחר לידה אצל גברים. כל אחת מהחוקרות בנתה שאלון העוסק בשאלת המחקר שלה. לאחר מכן נבנו ונערכו ארבעה שאלונים מקובצים: “שאלון בזמן הריון לנשים”, “שאלון בזמן הריון לגברים”, “שאלון לאחר לידה לנשים” ו”שאלון לאחר לידה לגברים”. שאלונים אלה הורכבו מחלקים כלליים משותפים (שאלון דמוגרפי, שאלוני דיכאון ומצוקה) ומחלקים ספציפיים הנוגעים לשאלות המחקר השונות. כל אחת מהחוקרות העבירה לנבדקיה שאלון זהה לזה שהעבירו שותפותיה. לאחר איסוף הנתונים נערך קידוד וקיבוץ למאגר נתונים אחד.
    הכלים ששימשו לבדיקת שאלות המחקר הנוכחי הם:
    א) שאלונים:
    1. שאלון כללי לנשים/גברים לפני הלידה.
    השאלון כלל נתוני רקע של הנבדקים והתבסס על השאלון של ברוש (2000).
    2. שאלון חלומות:
    שאלון הכולל שאלה אחת: “ספר/י לי בבקשה חלום שחלמת במהלך החודש האחרון”.
    3. Edinburg Postnatal Depression Scale – לנשים ולגברים:
    השאלון נבנה על-ידי Cox et al. (Cox et al, 1987) ונמצא כמדד רגיש וספציפי לאבחון דיכאון לאחר לידה כאשר תוקף מול אבחנה שהתקבלה בראיון פסיכיאטרי סטנדרטי (Goldenberg`s Standardised Psichiatric Interview) השאלון מורכב מ- 10 שאלות הבודקות את מצב הרוח והרגשות לאחר הלידה.
    4. שאלון לזיהוי תסמינים התנהגותיים אצל גברים:
    השאלון נבנה ע”י ד”ר גילי גולדצויג והוא כולל 36 פריטים המתארים בעיקר תסמינים מוחצנים במונחים של התנהגויות. הפריטים מבוססים על התנהגויות המתוארות בספרות כמאפיינות גברים (גולדצויג, 2003). מן השאלון הופק מדד כללי לתסמינים התנהגותיים. מטרת העברת השאלון לפני ואחרי הלידה היא לאתר עליה בתסמינים ההתנהגותיים (עלייה שחורגת מסטיית תקן אחת), שמשקפת מצוקה לאחר הלידה אצל גברים.
    ב) כלים לניתוח:
    1. שיטת קידוד החלומות של Hall & Van de Castle:
    שימשה במחקר זה לציינון הרגש “חשש” בחלומות (apprehension).
    2. הכלי לבדיקת נוכחות “חלום מזוכיסטי” של A.T. Beck:
    הסולם נבנה כדי לסווג חלומות לא נעימים באמצעות ניתוח החלום. המונח “חלום מזוכיסטי” מתייחס על-פי Beck (Beck, 1967) למצבים שונים לא נעימים אותם חווה החולם. הסולם מכיל עשרה מרכיבים, אשר נוכחות אחד מהם או יותר בחלום מגדירה אותו כחלום מזוכיסטי. במחקר זה נעשה שימוש בכלי כדי לקבוע האם החלום הוא מזוכיסטי (חלוקה דיכוטומית: מזוכיסטי / לא מזוכיסטי).
    3. ניתוח יונגיאני לבדיקת הופעת מוטיבים יונגיאניים בחלומות. במחקר זה נעשה שימוש בניתוח היונגיאני כדי לקבוע מהם המוטיבים היונגיאנים שמופיעים בחלומות הנשים והגברים (חלוקה דיכוטומית לכל מוטיב: מופיע / לא מופיע).
    תוצאות:
    מספר הזוגות שהשתתפו במחקר עד סופו ולפחות אחד מבני הזוג זכר חלום היה 142 זוגות. התוצאות להלן מתייחסות למדגם זה, מלבד התוצאות לגבי מוטיבים בחלומות שלגביהן הוכללו במדגם גם זוגות שנשרו במהלך המחקר (מאחר ולא היה צורך בנתונים לאחר הלידה לגבי תוצאות אלה), והן כללו 169 זוגות.
    נשים שציונן בשאלון ה-EPDS היה גדול או שווה ל-10 הוגדרו כלוקות בדיכאון לאחר לידה, להלן קבוצת ה’מדוכאות’. נשים שציונן בשאלון ה-EPDS היה קטן מ-10 הוכללו בקבוצת ה’לא מדוכאות’. אחוז ה’מדוכאות’ היה 15.5%. אחוז הגברים שציונם בשאלון ה-EPDS היה גדול או שווה ל-10 היה 7.7%. אחוז הגברים שציונם בשאלון לזיהוי תסמינים התנהגותיים עלה בסטיית תקן אחת או יותר מלפני הלידה לאחרי הלידה היה 8.5%. גברים שענו על אחד משני תנאים אלה הוגדרו כסובלים ממצוקה לאחר לידה, להלן קבוצת ה’במצוקה’. אחוז ה’במצוקה’ היה 15.5%. ברוב ההשערות לא נמצא הבדל בין התנהגותה של קבוצת ה’במצוקה’ הכללית של הגברים לבין תתי הקבוצות.
    בדיקת ההשערות:
    ההשערה התיאורטית של עבודה זו היתה, כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים, וכי גברים המשתמשים בחלומותיהם ל”עבודה רגשית” ילקו פחות במצוקה לאחר לידה מאשר גברים שאינם עושים זאת. כמו כן שיערתי כי “עבודה רגשית” שנעשית בחלומותיו של אחד מבני הזוג קשורה בסיכוי קטן יותר של בן הזוג השני ללקות במצוקה לאחר לידה, וכי חוסר “עבודה רגשית” של שני בני הזוג קשורה בסיכויים גבוהים יותר של שני בני הזוג ללקות במצוקה לאחר לידה, בעוד שקיום “עבודה רגשית” אצל שני בני הזוג קשורה בסיכויים נמוכים יותר של שניהם ללקות במצוקה לאחר לידה.
    ההשערות שנמצאו מובהקות הן: חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם דומים באופיים ובמוטיבים המופיעים בהם לחלומותיהן של נשים; בחלומותיהם של בני זוג בזמן ההריון נמצאים אותם תכנים.
    התוצאות שהתקבלו תומכות במספר השערות נוספות, אם כי לא נמצאה מובהקות סטטיסטית לגביהן: בחלומותיהם של בני זוג נמצא באותה מידה ביטוי מזוכיסטי; אצל גברים שלקו במצוקה לאחר לידה, השכיחות היחסית של חלומות לא מזוכיסטים היתה גבוהה מהשכיחות של חלומות מזוכיסטים; כאשר יש עבודה רגשית אצל האשה, שיעור הד.ל.ל. של האשה גבוה יותר כאשר אין עבודה רגשית אצל הגבר מאשר כשיש עבודה רגשית אצל הגבר; עבור קבוצת הגברים המדוכאים ע”פ שאלון EPDS, שעור המצוקה לאחר לידה אצל הגבר גבוה יותר כאשר אין עבודה רגשית אצל האשה מאשר כשיש עבודה רגשית אצל האשה; שיעור הדיכאון לאחר לידה אצל נשים כאשר שני בני הזוג מקיימים “עבודה רגשית” היה הנמוך ביותר.
    סיכום ומסקנות:
    ההשערה כי בחלומותיהם של גברים שנשותיהם בהריון ימצא ביטוי לרגש של חשש, ימצא ביטוי לחלום מזוכיסטי, וימצאו המוטיבים היונגיאניים שנמצאו בחלומות של נשים בהריון, אומתה. נראה כי חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם הם דומים לחלומות של נשים בהריון.
    בחלומותיהם של הגברים במחקר זה נמצאו מוטיבים נוספים שלא נמצאו בעבר אצל נשים בהריון: חזרה של האבוד, בריחה, זמן, בעלי חיים, מלחמה ומבחן. נראה כי גברים עסוקים במהלך ההריון של בנות זוגם גם בתכנים משותפים להם, שלא נמצאו בעבר אצל נשים בהריון , וכי חלק מתכנים אלה מעסיקים גם נשים בתקופת ההריון אם כי באופן פחות אינטנסיבי. תכנים אלה טרם נחקרו עד כה בהקשר של הריון ולידה, ויש מקום לבדוק את הקשר בין תכנים אלה לבין תקופת ההריון והלידה באופן מעמיק יותר במחקרים עתידיים.
    מצאתי כי אצל כמחצית מהזוגות, בחלומותיהם של בני הזוג בזמן ההריון נמצאו תכנים משותפים. נמצא כי רוב הזוגות היו דומים במידת הביטוי המזוכיסטי בחלומות, אך נטייתם של בני זוג לבטא חשש בחלומותיהם לא היתה קשורה בנטייתו של בן הזוג לעשות כן.
    הממצאים תומכים בנטייה נמוכה של גברים שלקו במצוקה שלאחר לידה לחלום חלומות מזוכיסטים, ובכך לעשות עבודה רגשית בחלומותיהם. יחד עם זאת התוצאות אינן מראות קשר מובהק בין מצוקה שלאחר לידה לבין עבודה רגשית בזמן ההריון אצל גברים. ניתן לומר כי עבודה רגשית של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם אינה אפקטיבית עבורם במניעת מצוקה שלאחר לידה כמו עבודה רגשית של נשים בזמן ההריון, ומכאן שלא ניתן לנבא מצוקה לאחר לידה אצל גברים בעזרת חלומותיהם בתקופת ההריון באותה אפקטיביות כמו אצל נשים.
    מצאתי כי יכולתה של עבודה רגשית של גבר לעזור לבת זוגו מול מצוקה שלאחר לידה תלויה ביכולתה של בת זוגו לעשות עבודה רגשית בעצמה. כאשר בת הזוג מסוגלת לעשות עבודה רגשית בעצמה, היא יכולה גם להפיק עזרה מעבודה רגשית של בן זוגה. מצאתי גם כי יכולתה של עבודה רגשית של אשה לעזור לבן זוגה מול מצוקה שלאחר לידה תלויה באופי המצוקה של בן הזוג. כאשר מצוקת בן הזוג היא בעלת אופי דכאוני יותר, יכולה עבודתה הרגשית של האשה לעזור לו, בעוד שכאשר מצוקת בן הזוג היא בעלת אופי מוחצן יותר, עבודת הרגשית של האשה אינה מסייעת לו במצוקתו.
    בהמשך לכך הממצאים תומכים בכיוון ההשערה שעבור נשים, כאשר שני בני הזוג מקיימים עבודה רגשית, שיעור הדיכאון שלאחר לידה הוא הנמוך ביותר מבין כל הקבוצות. שיעור המצוקה שלאחר לידה של גברים, לעומת זאת, אינו הנמוך ביותר במצב זה.
    ניתן לראות כי באופן כללי ממצאים רבים במחקר זה תומכים בכיוון השערות המחקר אך אינם מובהקים סטטיסטית. ניתן לשער כי מספר גדול יותר של נבדקים היה יוצר קבוצות גדולות יותר שלגביהן הממצאים היו יותר חד-משמעיים. במחקר זה השתתפו אמנם 190 זוגות, אך מספר הזוגות שהיוו את קבוצת המחקר לצורך נושא החלומות היה קטן יותר: 142 זוגות בשאלות המחקר שהישוו בין חלומות של גברים לחלומות של נשים, ורק 101 זוגות בשאלות המחקר שהישוו חלומות של בני זוג, ואיפשרו להשתמש רק בזוגות שבהם שני בני הזוג תארו חלום. כיוון שמחקר זה היה ראשון מסוגו, שחקר חלומות של גברים בתקופת ההריון של בנות זוגם, לא היתה דרך להעריך את מספר הגברים שיזכרו חלומות ולכן לא היתה דרך להעריך את גודל קבוצת המחקר הממשית.
    נראה כי יש מקום למחקרים נוספים שיבדקו את הממצאים שמראה מחקר זה על קבוצות גדולות יותר באוכלוסיה כדי לגבש מסקנות תקפות יותר. קבוצת מחקר גדולה יותר תשאיר מספר גדול יותר של זוגות שבהם שני בני הזוג זוכרים את חלומותיהם. אפשרות נוספת היא להוסיף שלב נוסף למחקר, כשבוע לפני שלב העברת השאלונים, שבו יקבלו בני הזוג משימה לרשום את כל החלומות שהצליחו לזכור במהלך השבוע. באופן זה ניתן יהיה להגדיל את כמות הזוגות המסוגלים לתאר חלום בשלב הבא. נראה כי שלב זה עשוי לעזור, שכן במחקר הנוכחי נבדקים שלא זכרו חלומות והתבקשו לנסות ולזכור ולאחר מכן נוצר איתם שוב קשר – יכלו בחלקם לתאר חלום שחלמו במשך השבוע.

    מקורות:
    אפורי, נ’ (1996). רגשותיהם ומצב רוחם של גברים בסוף ההריון של בנות זוגם ושלושה חודשים לאחר הלידה של הילד הראשון. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

    ברוש, ע’ (2000). השוואה בין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לקו בדיכאון לאחר לידה ובין חלומותיהן של נשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

    גולדצויג, ג’ (2003). “הגברים בוכים בלילה – לא נשמע קולם”: מצוקה בקרב גברים בזמן המעבר לאבהות. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

    זיק, י’ (1999). אימהות ראשונה: דיכאון לאחר לידה ומסוגלות אימהית, ציפיות בזמן ההריון ותפיסה עצמית לאחר הלידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

    יונג, ק’ ג’ (1982). על החלומות. תל אביב: דביר.

    מרון, ר’ (1999). רגשותיהם ומצב רוחם של גברים בסוף ההריון של בנות זוגם ושנה לאחר לידת הילד. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

    נוי, נ’ (2001). אמהות מצפות: תמיכה מבן הזוג, ציפיות האישה לתמיכה ודיכאון שלאחר לידה. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

    שמולביץ, א’ (2004). לחלום להיות אמא: התפתחות תהליך האינדיבידואציה לאורך ההריון הראשון, כפי שמתבטאת בחלומות, המנותחים על פי הגישה היונגיאנית. עבודת גמר לתואר מוסמך, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

    Ablon, S.L. (1994). The usefulness of dreams during pregnancy. The International Journal of Psycho-analysis, vol. 75(2), pp. 291-299.

    Abt, R., Bosch, I. & Mackrell, V. (2000). Dream Child: Creation and new life in dreams of pregnant women. Switerland: Daimon.

    Albright, A. (1993). Postpartum depression: An overview. Journal of Counseling & Development, vol. 71, pp. 316-320.

    Beck, A.T. (1967). Depression: Clinical, Experimental, and Theoretical Aspects, pp. 169-345. New York: Harper & Row.

    Cartwright, R. (1986). Affect and dream work from an information processing point of view. Journal of Mind and Behavior, vol. 7(2/3), pp. 281-297.

    Cox, J., Holden, J. & Sagovsky, R. (1987). Detection of postnatal Depression: Development of the 10-item Edinburg Postnatal Depression Scale. British Journal of Psychiatry, vol. 150, pp. 782-786.

    Freud, S. (1900). The Interpretation of Dreams. London: Allen & Unwin.
    Graff, L. A., Dyck, D. G. & Scallow, J. R. (1991). Predicting Postpartum Depressions Symptoms: A Structural Modeling Analysis. Perceptual and Motor Skills, vol. 73, pp. 1137-1138.

    Goldberger, M. (1991). Pregnancy during analysis, help or hindrance? Psychoanalytic Quarterly, vol. 60, pp. 207-226.
    Hall, C. & Van de Castle, R.L. (1966). The content analysis of dreams. New York: Appleton century crafts.

    Harris, B., Johns, S., Fung, H. & Thomas, R. (1989). The hormonal environment of postnatal depression. British Journal of Psychiatry, vol. 154, pp. 660-667.

    Kestenerg, J. S. (1977). Regression and reintegration in pregnancy. In: H. P. Blum (Ed.) Female psychology, contemporary psychoanalytic views, pp. 213-249. New-York: International Universities Press.

    Kron, T. & Brosh, A. (2003). Can dreams during pregnancy predict postpartum depression? Dreaming, vol.15 (2), pp. 67 – 81.

    Stemp, P. S., Turner, R. J. & Noh, S. (1986). Psychological Distress in Postpartum Period: The Significance of Social Support. Journal of Marriage and the Family, vol. 48, pp. 271-277.

    Winget, C. & Kapp, F. (1972). The relationship of the manifest contents of dreams to the duration of childbirth in prima gravida. Psychosomatic Medicine, vol. 34(2), pp. 313-320.

    לתוכנית הכנס של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה

    הרצאות

    פרופ’ שמואל ארליך: חלום, סמל ומציאות נפשית
    “פירוש החלום” נחשב לאבן הפינה והמסד שהפסיכואנליזה ניצבת עליו וצומחת ממנו. אתמקד בגלגולי דרכו של פרויד אל הגילוי שהחלום צופן פשר ומצפין משמעות, ובהשלכות העיקריות של תגליתו לגבי המציאות הנפשית ומקומה בחיי האדם. “החלום מחובר בטבורו ללא-מודע” – והחלום הוא גם הטבור שמחבר את הפסיכואנליזה כתיאוריה וכגישה טיפולית עם הלא-מודע של המטופל, ואותנו כמטפלים עם הפסיכואנליזה. הגישה לחלום לא נשארה סטאטית במאת השנים שעברו מאז הופעתו על במת הפסיכואנליזה, וההתפתחויות השונות לא פסחו עליו. אסקור כמה מעיקרי השינויים שחלו בהבנת החלום ובטיפול בו כפועל יוצא מההתפתחויות התיאורטיות בפסיכואנליזה והשלכותיהן לגבי המציאות הנפשית והעמדה הטיפולית הנגזרת ממנה.
    פרופ’ שמואל ארליך הוא פסיכולוג קליני, אנליטיקאי מנחה ומורה במכון הישראלי לפסיכואנליזה ולשעבר יו”ר החברה הפסיכואנליטית בישראל. היה מופקד על הקתדרה לפסיכואנליזה ע”ש זיגמונד פרויד ומנהל מרכז פרויד באוניברסיטה העברית, ומרצה במגמה לפסיכולוגיה קלינית שם. הוא מחברם של מאמרים רבים במספר תחומים: מימד החוויה ביחסי אובייקט; הפסיכולוגיה של המתבגר והטיפול בו; אינטגרציה של הבנה פסיכואנליטית וגישה מערכתית בקבוצות ובארגונים; וספר המגולל את סיפורן של סדנאות יחסי-קבוצות של ישראלים וגרמנים. מזה מספר שנים משמש יו”ר ועדת ההוראה והמעקב על ההכשרה של האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית.

    דר’ דנה אמיר: בין החלום החוזר לחלום שאי אפשר לחלום אותו: שפת החלום כשפת שיר
    ההרצאה תדון במבנים המשותפים לשפת החלום ושפת השיר תוך השוואה בין הפונקציה של החלום החוזר ושל הפזמון החוזר, בין פונקצית החלוקה לתמונות חלום לבין פונקצית החלוקה לבתי שיר, בין היחסים הארוטיים שהשיר מקיים עם השפה לבין היחסים הארוטיים שהחלום מקיים עם השפה הנפשית ובין החלום שאי אפשר לחלום אותו לבין השיר שלא נכתב.
    דרך קריאה בטקסטים של חלום ובטקסטים שיריים ניגע באופן שבו יוצרים החלום והשיר פרטיטורה ייחודית שהנמען שלה הוא תמיד נמען נעדר, אך היעדרו יוצר חלל רווי הֵד, רוחש חיים.
    ד”ר דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית, משוררת וחוקרת ספרות. מרצה מן המניין באוניברסיטת חיפה ומלמדת בתכניות לפסיכותרפיה של אוניברסיטת חיפה ושל אוניברסיטת ת”א. ספרה האחרון, “על הליריות של הנפש”, זוכה פרס בהט לספרי עיון, יצא בהוצאת מאגנס והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

    פרופ’ דוד שולמן: החלום הדובר אמת במסורת ההודית הקלאסית
    בהודו המסורתית זוכה החלום למעמד מרכזי ומכובד. היקום כולו אינו אלא חלומו היצירתי של האל, ומכך נובעים מציאותו ויופיו המכשף. ברמת האינדיבידואל, החלום נתפס תמיד כזירה פורה למיפגשי אמת ולמסרים הספוגים במשמעות אישית היוצאת מגדר הרגיל. ייתכנו גם חלומות המשותפים ליותר מחולם אחד. ההרצאה תעסוק בסיפורי חלום אחדים,לרבות חלומות השייכים למספר חולמים בו-זמנית, ולמוטיב החוזר של החולם המתעורר ויוצא לחפש בעולם החיצון ובמצב העירות את שחלם בשנתו. נסקור גם את מצבי התודעה הבסיסיים של האדם ואת תפקיד החלום ביניהם לצד כוחו של הדמיון המייצר אמת.

    פרופ’ דוד שולמן, פרופסור ללימודים הודיים באוניברסיטה העברית, עוסק בתרבויות ובשפות הקלאסיות של דרום הודו, בעיקר הטמילית, הטלוגו, והמליאלם. עיקר עבודתו פילולוגית והיסטורית. פרסם כ-20 ספרים בנושאים שונים הנוגעים להיסטוריה התרבותית של הודו הדרומית, לרבות תרגומים רבים מסנסקריט, טלוגו וטמילית לאנגלית ולעברית. קובץ תרגומים לעברית מהשירה הטמילית העתיקה יראה אור בשנה הבאה. כרגע הוא משלים ספר על תולדות הדמיון בהודו הקדם-מודרנית.

    דר’ רז אבן: על טבע החלום ותכונותיו – מפגש בין חקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים
    פרויד הקדיש בספרו “פירוש החלום” מקום מכובד להבנת תכונות החלימה ותפקידיה, אבל בסופו של דבר, כפי שגם מעיד השם שבחר לספר – הכיוון העיקרי שהתווה היה הכיוון הפרשני.
    בהרצאה זאת – ברצוני להאיר יותר דווקא את תכונות החלום והחלימה. לאחר כמה עשורים של נתק בין הפסיכואנליזה לבין חוקרי המוח – נושאים אלו חוזרים בשנים האחרונות לבמה דווקא דרך המפגש בין מחקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים.
    אתאר תכונות של מצב התודעה המיוחד שבחלימה, וזאת בנוסף להבנת משמעות החלום. התכונות המאפיינות את מצב החלום, יכולות להעיד על השינויים בפעילות המוח בזמן החלימה, כגון: חוסר התמצאות בזמן ובמקום, בלבול בזהות הדמויות, הזיות, אמנזיה, הפרעות בקשב מתמשך ונטייה לרפיון אסוציאטיבי, או ירידה בשיפוט המציאות. תכונות אלו מתקשרות לממצאים מהדמיה תפקודית של המוח, שמראים ירידה בפעילות האונה הקדם-מצחית, בעוד שההגברה בעוצמה הרגשית מתקשרת לעלייה בפעילות המערכת הלימבית תוך צמצום העכבה עליה.
    כמו כן אתאר את הויכוח הסוער שמתנהל בעשורים האחרונים על שאלת משמעות החלום. מאז התגלית בשנות החמישים שהחלימה קשורה לשנת REM נשכחה העובדה שמדובר בקשר סטטיסטי בלבד, ובמדע התפשטה התפיסה שהחלום זהה למצב פיזיולוגי זה. והיות שמחקרי החלימה בבעלי חיים – הצביעו על כך שהפיקוח על החלום נמצא במרכזים קדומים בגזע המוח – הסיקו מדענים – שלחלומות “אין משמעות”. כנגד תפיסות אלו (של הפעלה אקראית מגזע המוח) – יצאו מפתחי הזרם הנוירופסיכואנליטי, ובהצלחה רבה. הם השתמשו כנגד ה”ביולוגיסטים” בנשק שהם מכירים – חקר המוח, והראו שלחלימה יש גם תפקידים רגשיים ומוטיבציונים וכי היא קשורה לתפקודים של מערכות מוח גבוהות.
    אתאר כי מצב התודעה בחלימה מאופיין ע”י הפעלה סלקטיבית של מערכות מוחיות, ברמות שונות של אינטגרציה ביניהן – מצב שיכול להקביל לאופי הדיסוציאטיבי של החלימה, ומתאים גם לתיאוריה הקלאסית של פרויד על קיום שתי מערכות מנטליות – ראשונית מול שניונית.
    ד”ר רז אבן – פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. עורך את כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון בנושא.

    סדנאות תיאורטיות

    דבורה פלורסהיים: “חשיבה חולמת” בשעה הטיפולית
    מאז תיאור החלום כדרך המלך ללא-מודע אנו, המטפלים, שוגים לעיתים באשליה באשר ליכולתנו להבין באמת את נפש האחר תוך הליכה בדרכים סלולות. נראה שכבר פרויד בהציעו למטפל “תשומת – לב מרחפת ואחידה” או בהשוותו את החלום לפסיכוזה, מרמז שעל המטפל להיות בהוויה אחרת כדי לצאת למסע משותף עם המטופל במרחבים לא נודעים לשניהם ואצל שניהם. מושגים כמו “ללא זיכרון או תשוקה “, “reverie”( ביון), “talking as dreaming”(אוגדן), מרחב משחקי (ויניקוט),Lying fallow (מסוד חאן), “החולם שמבין את החלום” (גרוטשטיין), “חלימה כחשיבה שאינה יודעת שהיא חושבת” (פונטליס) – כולם מייצגים את התנועה המתבקשת במרחב הביניים האנליטי בין כאוס לבריאה ובין חלום למציאות, בין פרה קונצפציה לקונצפציה, בין אינטואיציה למושג.
    בדרכו הפיוטית מיטיב פונטליס לתאר את המשאלה לחשיבה חולמת: “אולי אנו צריכים להתחבר לחשיבת-יום חולמת, לא חולמנית, שתשאב מן החלום את הכוח להיות בלתי שקולה, בלתי הולמת? שתתקדם על אף הסיכונים, באין ספור שבילים המתכנסים בסופו של דבר אל נקודת אור אחת?”
    לשם כך, נחוצים למטפל, כמו לאמן, תנאים רגשיים אחדים כגון יכולת לשאת את החסר, ללכת לאיבוד, לשאת את חרדת אי הידיעה ואולי ללמוד מהאמנות כיצד להתקרב לאזור הדמדומים.
    בסדנא נלמד על התנאים הללו מן ההמשגות הפסיכואנליטיות, משפת האמנות ומן הניסיון.
    יתקבלו בברכה חלונות, חלומות, reverie, traumerie, רשמים או רישומים, בין חוץ לפנים, שיביאו אתם המשתתפים.

    דבורה פלורסהיים, פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית פסיכואנליטית, מדריכה בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת”א ובתכנית ויניקוט, יוצרת בינתחומית.

    נתנאל פרי: החלום כמשל – עקרונות וקווים להבנת החלום על פי הגישה היונגיאנית
    על פי יונג, תכליתה של שפת הסמלים בחלום הינה לייצג תכנים נפשיים ונטיות סותרות, היכן שהחשיבה ההגיונית מתקשה לתת להם ביטוי הולם. הקשבה והבנה לשפת הסמלים מאפשרת להעשיר את עולמנו האישי, ולהצמיח בנו יסוד שמהווה מעין מדריך, המנחה אותנו במציאות החיצונית והפנימית.
    בסדנה נתייחס אל החלום כאל משל דרמטי אשר מעניק ביטוי ומשמעות, ליסודות השונים ולמגמות המנוגדות הקיימים בעולם הפנימי שלנו. ננסה ללמוד את שפת החלום, כשפה סימבולית ויצירתית. נבחן את היווצרותה של שפה זו לא מתוך מניעים הגנתיים של הנפש – שמטרתם להסתיר, לעוות ולהסוות את הפנטזיות והמשאלות הלא מודעות מפני הצנזור, אלא להיפך: הדימויים שמופיעים בחלום מאפשרים: ליצור קשר עם הנטיות והתכנים הלא מודעים, להוציא אותם לאור, להעניק ביטוי למשמעויות מרובדות ומנוגדות, לערוך את העיבוד וההטמעה שלהם בחיי הנפש ולהימנע מלפצל אותם מן התודעה.
    כמו כן, נתייחס אל התכנים, הדמויות והאובייקטים השונים שמופיעים בחלום בשני היבטים עיקריים: כמבטאים ומסמלים קונפליקטים, יחסים ומשאלות בחיי המציאות וכמייצגים באופן סימבולי מבנים נפשיים (ארכיטיפים).

    נתנאל פרי, פסיכולוג קליני ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. מנחה סדנאות על חלומות של המשתתפים בקבוצה. מלמד, מדריך ומרצה על הגישה היונגיאנית. מטפל בקליניקה פרטית בת”א.

    אברמית ברודסקי: חלימה – על הדפוס השבור המאחה את עצמו
    סדנה חווייתית – קלינית בת שני מפגשים לפיתוח היכולת לחלום (הסדנה תתקיים בשני ימי הכנס)
    נתייחס לחלימה כתהליך המגשר בין הפוטנציאל האינסופי שלנו – העצמי במובנו הרחב, לבין החיים שלנו במציאות הסופית והמוגבלת. נראה את החלימה כתהליך המאחה את הדפוס השבור ומחברו לשלם שממנו פוצל. היכולת שלנו ושל המטופלים שלנו לחלום בשינה ובעירות עומדת בבסיסם של כול תהליכי הצמיחה והיצירה.
    בסדנה נלחים יחד מושגים של תיאורטיקנים פסיכואנליטיים שונים לחלום אחד, שיפתח את מרחב החלימה.
    נחקור מה בין מרחב החלימה לבין תהליך היצירה. נתנסה בטכניקות שאמאניות של חלימה בעירות ובטכניקות של אמנים מתחום הצילום, הציור והשירה ונבחן כיצד הן מתקשרות למושג של ה”מוזה” ולתופעה המרתקת של סינכרוניות.
    נפתח את האפשרות להשתמש בסינכרוניות במהלך תהליך טיפולי כקצה ההתפתחות המוביל לאחות דפוסים שבורים. כאן גם נמצא המרחב של החלימה המשותפת של המטפל והמטופל. נראה איך אפשר להתכוון למרחב הזה ולשהות בו.

    בשל אופייה החוויתי של הסדנה יוגבל בה מספר המשתתפים.

    אברמית ברודסקי, פסיכולוגית קלינית בכירה, בהכשרה במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית, מלמדת ומדריכה בתכנית ההכשרה החדשה לפסיכולוגיית העצמי, מרצה באוניברסיטת לסלי לטיפול באמנויות. עובדת ומדריכה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית עם מבוגרים, נוער, ילדים וזוגות בקליניקה פרטית בתל-אביב ובכרמי יוסף.

    יוסי טמיר: על החלום המספר את העצמי וחרדותיו
    פסיכולוגית העצמי הציבה את העצמי במוקד תהליך ההתפתחות הנפשית והבריאות הנפשית. מתוך כך, הודגשה ההכרה במרכזיותן של חרדות ההתפרקות – חרדות הקשורות למצבו ושלמותו של העצמי. הכרה זו הובילה את קוהוט לזיהוים של חלומות ה”מספרים” את העצמי וחרדותיו, אותם כינה: self-state dreams. בחלומות אלה, החולם מתאר באמצעות דימויים ויזואליים את ההוויה הטראומטית בה נתון (או היה נתון) העצמי, ולעיתים גם את האמצעים בהם החולם מנסה להתמודד עם האיום על עצמיותו.
    בסדנה נדון בתפיסה זו של החלום ובתרגומה אל הגישה וההתערבות הטיפולית. הדיון יתבסס על חלומות מתוך תיאורי מקרים של קוהוט וממשיכיו, וגם מתוך חלומות שיובאו על ידי המשתתפים.

    יוסי טמיר – פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל; ממקימי האיגוד הישראלי לפסיכולוגית העצמי וחקר הסובייקטיביות; מלמד בתכנית לפסיכולוגית העצמי ומדריך במרכז ויניקוט.

    דר’ אודי בונשטיין: פנים אחרות לחלום: על שינוי בהבנייתו – מחדש של חלום במהלך טיפול
    במהלך הסדנא אבחן את האפשרות לניטור הטרנספרנס ותהליכי התפתחותם של מערכים נפשיים בעזרת הדרך בה מטופלים מבנים-מחדש את חלומותיהם. לאחר הצגתם של השימושים הקליניים הנוגעים לאפשרויות בחינתם של הישגים התפתחותיים במהלך הטיפול יידונו שני נושאים. האחד ידון בחלום כבתופעה תקשורתית/התקשרותית, המתייחסת לאופן בו מובא החלום למפגש בתוך הקשר אינטרסובייקטיבי. האחר ידון בהערכת התהליך הנפשי שעובר המטופל כפועל יוצא של התייחסות מחודשת לאותו חלום, הנזכר כעת באופן שונה. הרעיונות המובאים בסדנא יידונו מנקודת מבט אינטרסובייקטיבית הרואה את הדיאלוג האנליטי בין מטפל ומטופל כמתקיים בו זמנית בין שני היבטים של העצמי: העצמי היוצר והעצמי המפרש.
    ד”ר אודי בונשטיין – פסיכולוג קליני מדריך, מורשה לעיסוק, מחקר והוראת היפנוזה; המחלקה להדרכת הילד והמשפחה, ביה”ח לגליל המערבי, נהריה; ראש התכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה בצפת; מחבר הספר “העין הפנימית” (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים, 2011)

    יעל מור: ייצוג והיעדר ייצוג אצל ניצולי שואה
    הסדנא תעסוק בבעייתיות של ייצוג והיעדר ייצוג בחלום הטראומטי של השואה ובטיפול בניצולי שואה. בתחילה תינתן הרצאה בה יוסבר, באמצעות וינייטות קליניות ותוך התבססות על תיאורטיקנים שונים, כיצד שנות הרדיפה והרצחנות הנאצית גרמו להרס הסימבוליזציה ולהפיכתה של המציאות הפנימית והחיצונית, כאחד, לדבר עצמו, לקונקרטי או כפי שפרויד מכנה אותו “לדבר”.
    יוצגו שני רעיונות מרכזיים: האופן בו המטפל מתייחס לסיוט השואתי שמבטא את האירועים הטראומטיים בדיוק כפי שתרחשו אז, לפני 65 שנה, והסובייקטיביזציה שהנאצים כפו על קורבנותיהם והמהווה אולי רמז לתחילתו של ייצוג.
    לאחר ההרצאה יתקיים דיון קבוצתי שיעסוק בסיוטיהם של נפגעי טראומות השואה ובסימבוליזציה וסיוט או העדר סימבוליזציה.
    יעל מור, פסיכולוגית קלינית בכירה, בעבר פסיכולוגית ראשית של עמותת “עמך” גוש דן וכיום עמיתה במכון לפסיכואנליזה בת זמננו בתל- אביב.

    סדנאות קליניות
    ביום שישי בבוקר תתקיימנה במקביל 7 סדנאות קליניות, מונחות על ידי קלינאים בכירים בעלי השקפות עולם פסיכואנליטיות שונות. בסדנאות ייעשה שימוש בעקרונותיהן של הגישות השונות על מנת להתייחס למקרה קליני הכולל עבודה עם חלומות, אשר יוצג ע”י אחד המשתתפים. המנחה ישתף את חברי הסדנא בדרך עבודתו ובתשתיתה התיאורטית, והמשתתפים יוזמנו לחשיבה ודיון סביב החומר המוצג והנלמד.
    להלן רשימת המנחים ותיאור עצמי שלהם, תוך התייחסות לכיוון התיאורטי אותו ייצגו בסדנתם.

    חגית אהרוני
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. שותפה בתרגום ועריכה של מספר ספרים פסיכואנליטיים. מלמדת קורס בנושא ספרות ופסיכואנליזה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.
    ‘מחברת החלומות’, ‘מחברת היקיצות’, ‘שירי חלום’, ‘דלת לחלום’ – ארבעה קובצי שירה שמתייחסים לקשר בין חלום לשיר, או אולי בין חלימה לשיריות (אגי משעול, רובי שונברגר, ג’ון ברימן, אונו קיילאס). בסדנא זו ננסה לחשוב על חלימה, הוויה חלומית וטקסט חלומי כשבידינו חוט דמיוני שמוביל מפרויד לביון לאייגן ולאוגדן, חוט שממשיך ונשזר גם בתיאוריות של טקסט. חומר הגלם שלנו עשוי להיות חלום ממשי, או טקסט שירי שבהם נשתמש לצורך למידה על חלומות מזווית של חוויה ופרשנות.

    אברמית ברודסקי
    המשך הסדנא החוויתית – קלינית מהיום הראשון

    דר’ איתמר לוי
    פסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל. כתב ולימד, בין נושאיטם אחרים, על חלומות. המגמה בעבודה בסדנא תהיה לגלות כיצד גישות פסיכואנליטיות שונות מאירות רבדים שונים בחלום. הדגש יהיה בעיקר על הקשר בין גישות בנות זמננו לבין המסורת הקלאסית: פרויד, קליין והקבוצה העצמאית.

    עידית ברק מלמד
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. מלמדת ומדריכה בתוכניות לפסיכותרפיה של אוניברסיטת תל אביב, ה.ל.פ.ב.א, חיפה והדברות. מנחה סדנאות ונותנת קורסים בנושא חלומות ובנושא “התיאוריה והחשיבה של הזרם העצמאי בפסיכואנליזה”.
    בסדנא נעסוק ב – “החלום- מרחב לביטוי העצמי”. נתבונן בחלום מפרספקטיבת החשיבה והתיאוריה של הזרם העצמאי, (וויניקוט, מסעוד חאן, מריון מילנר, בולאס, אוגדן ועוד). נעזר במושגים כמו משחק, מרחב, חוויה, Reverie, דמיון והעצמי, בתפיסת החלום וחוויתו.

    דר’ אילן נילמן
    פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובחברה הפסיכואנליטית הבינלאומית.
    בסדנא נתבונן בחלום לפי גישתו של ביון. ביון עיבד, הרחיב ושינה את התפיסה הפרוידיאנית של החלום. בעוד פרויד התעניין בחלומות עצמם ובמשמעות הלטנטית שלהם, ביון התמקד יותר בתהליך החלימה עצמו והאמין שהחלום מתרחש ביום כמו בלילה ומשרת הן את עקרון העונג והן את עקרון המציאות. בעיני ביון החלימה היא צורת חשיבה המערבת את התהליכים הראשוניים והמשניים אותה המשיג כפונקציית אלפא.

    נעמי ענר
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, החברה הפסיכואנליטית בישראל. עובדת מתוך נקודת מבט של יחסי אובייקט, בעיקר של הזרם הניאו-קלייניאני.

    נתנאל פרי
    פסיכולוג קליני ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. מנחה סדנאות על חלומות של המשתתפים בקבוצה. מלמד, מדריך ומרצה על הגישה היונגיאנית. מטפל בקליניקה פרטית בת”א. בסדנה נעסוק ב – “החלום – כמדריך בתהליך הטיפולי”. נשתמש בעקרונות הגישה היונגיאנית כדי להבין את משמעות החלומות עבור הפציינט, ונעזר בהם כתמרורים המכוונים את הטיפול ומסייעים למצוא את הדרך בתהליך התרפויטי. נתעכב על הדימויים והסמלים המופיעים בחלום.

    הניתוח הכמותי של תוכני חלומות
    מאת: דקל שלו

    מתוך : הספו מאה שנים של חלומות שראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ע”ש חיים רובין

    dekel

    ב־1953, בדיוק בשנה שבה פרסמו אסרינסקי וקלייטמן את מאמרם רב־ההשפעה על תנועת עיניים בשינה, פרסם הפסיכולוג קלווין הול מאמר חשוב אחר, שהיה לאחת מאבני היסוד של גישה פסיכולוגית חדשה לחלומות, הגישה האמפירית־קוגניטיבית. גישה זאת ראתה בחלומות צורה של קוגניציה (חשיבה), שאותה ניתן להבין לטענתה רק באמצעות מחקר אמפירי — מחקר שמטרתו הראשונית היא איסוף נתונים, ולא פיתוח תיאוריות. בניגוד לגישה הפסיכואנליטית ולגישה הפסיכופיזיולוגית, שאספו דיווחי חלומות מאנשים בודדים (ממטופלים במסגרת טיפול נפשי או מנבדקים מעטים במעבדת השינה), הגישה האמפירית־קוגניטיבית דגלה ביצירת בסיס נתונים רחב ככל האפשר, בסיס נתונים שיכלול אלפי דיווחי חלומות, מאוכלוסיות ומחברות שונות, וטענה שרק לאחר שיצטברו די נתונים ניתן יהיה להציע להם הסבר.

    שיטת הול וּואן דה־קסטל

    האתגר המרכזי שבבניית מאגר נתונים רחב לגבי החלומות הוא אירגון המידע הנאסף ממאות — ואפילו מֵאַלְפֵי — דיווחי חלומות, באופן שיאפשר לקבוע מהם תוכניהם ומאפייניהם. לשם כך יש צורך בשיטת קידוד כמותית, על פי מספר רב של קטגוריות. השיטה המקובלת ביותר להשגת מטרות אלה היא שיטת הול וּואן דה־קסטל, שהוצגה בספרם מ־1966,1 ושימשה מאז בעשרות מחקרים.
    הקידוד של דיווחי החלומות נערך על פי עשר קטגוריות:2 1. דמויות; 2. אינטראקציות חברתיות; 3. פעילויות; 4. התרחשויות של מזל רע ושל מזל טוב; 5. הצלחות וכישלונות; 6. רגשות; 7. תפאורות ואובייקטים; 8. מרכיבים תיאוריים; 9. מרכיבים מהעבר; 10. אוכל ואכילה. לכל אחת מעשר הקטגוריות הללו מוגדרים כמה ערכים אפשריים, והקידוד נעשה על פי כללים הקובעים באיזה מקרה יש לייחס לתוכן החלום ערך כזה או אחר.

    לקריאת הפרק השלם

    pdf pic

    דקל שלו נמנה על סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, ואחראי על קורסים בפסיכולוגיה. במסגרת עבודתו עסק בכתיבה ופיתוח של חומרי למידה של האוניברסיטה הפתוחה בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה של הדימיון והחלום.
    ספרו מאה שנים של חלומות ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ע”ש חיים רובין
    בשנת 2009. עוד פרטים על הספר ניתן לראות באתר ההוצאה:
    www.taupress.tau.ac.il

    Dreaming, Vol. 13 No. 4, June 2003.

    Personal Problem-Solving Using Dream Incubation: Dreaming, Relaxation, or Waking Cognition?
    Gregory L. White and Laurel Taytroe

    תמצת את המאמר: עידן נוני (בוגר החוג לפסיכולוגיה)

    טכניקות של דגירת חלומות (Dream Incubation) עובדות באמצעות ריכוז והפניית הקשב לבעיה ספציפית זמן קצר לפני השינה בציפייה שתהליכי חלימה קוגניטיביים או רגשיים ישפיעו בדרך שתסייע להגעה לפתרון הבעיה

    לתיאור השיטה בתקופה הקדומה ראו:

    חלומות אינקובציה והזמנת חלום בעולם העתיק

    החוקרים מציגים מחקרי עבר שנעשו על דגירת חלומות והצביעו על בעיות של תוקף פנימי בשל אי בחינת מספיק משתנים אפשריים, לדוגמא האם השפעה על פתרון בעיה נעשתה בזכות דגירת החלום עצמה או בזכות קוגניציה בזמן ערות, שהרי יש לה השפעה על תוכן החלום.

    (המשך…)

    המאמר נשלח למערכת “תורת החלומות והחלימה” באדיבות המחברת.

    פורסם לראשונה בקובץ “הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר” בעריכת אמיליה פרוני

    בהוצאת והקיבוץ המאוחד/  מכון ון-ליר בירושלים  ©.    2004      מפורסם כאן בהסכמת ההוצאה.

    בין הזמנים: חלומו של זיגמונד פרויד

    ד”ר  רות גינזבורג
    ספרות כללית והשוואתית
    האוניברסיטה העברית, ירושלים

    א. החלום: פקעת זמנים
    “וערכו של החלום לידיעת העתיד? זו כמובן שאלת תם. מוטב לומר: לידיעת העבר. כי מוצא החלום הוא מן העבר בכל המובנים. עם זאת האמונה העתיקה שהחלום מראה לנו את העתיד גם היא אינה משוללת אמת לגמרי. כאשר החלום מציג בפנינו משאלה כמשאלה שנתמלאה הוא מוליך אותנו מניה וביה אל העתיד; אך עתיד זה, שהחולֵם תופס כנוכח בהווה, מעוצב על ידי המשאלה שאינה ניתנת להכחדה, בצלם דמותו של העבר.”[1]

    Next Page »