פשר החלומות

פוסטים בארכיון של הנושא 'פשר החלומות'


המימדים  האישיים והחברתיים של החלום
ד”ר גילה עפר
הרצאה לפני האגודה לפסיכותרפיה פסיכואנליטית
קשה להמעיט בקסם של חלומות. עולם שלם וקסום. חלומות הם בין החוויות הכי פרטיות של האדם. לבד בלילה, עטוף בשנתו, החולם מעלה יצירות מופלאות ומורכבות מתוכו, שרובן נשכחות (95% מהחלומות נשכחים) וחלק קטן מהם נשאר בזכרוננו. את חלקם קשה אפילו לתאר במילים, קשה לתקשר אותם אפילו לעצמנו.קשה לתאר את הדימויים והתמונות השונות והמשונות. לעתים אנחנו נדהמים מיופים, לעתים נרתעים בפחד ובהלה, לעתים רוצים לשמור לעצמנו ולעתים משוועים לספר לאחר. החלומות משקפים את היכולת המופלאה של הנפש להגיע למחוזות יוצאי דופן של הדמיון.

להמשך קריאה

‏‏‏מאת: ד”ר רוית ראופמן. הוצאת רסלינג 2012

הספר עוסק בזיקות גומלין בין מעשיות-עממיות לבין סיפורי חלום של נשים, והוא פרי מחקר בו ד”ר רוית ראופמן עוסקת בשנים האחרונות.
הוא מבוסס הן על עבודת הדוקטורט שנכתבה בתחום, והן על מחקרי המשך כמו גם על ניסיונה כפסיכולוגית קלינית.
הספר מציג אפשרויות שונות לדון בזיקות גומלין אלו תוך שילוב גישות פסיכואנליטיות וכן גישות הלקוחות מחקר האתנו-פואטיקה. הספר כולל מעשיות רבות המתועדות בארכיון הסיפור העממי של העדות בישראל (אסע”י), מקבילות של סיפורים אלה ממרחבי תרבות אחרים- מערביים ושאינם מערביים וסיפורי-חלום של נשים שנאספו במסגרת עבודת המחקר ובמסגרות נוספות. זיהוי וניתוח הזיקות בין חלומות לבין מעשיות עממיות מסייעים לשפוך אור על המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים העומדים בבסיס מעשיות, וכן מציעים התייחסויות לסיפורי החלום שלא היו זמינות בהיעדר ידע הקשור בספרות עממית.

סיפורי-חלום העוסקים בדמות חתן-חיה, בחדר נעול ובגבר הרוצח נשים, נידונים בהשוואה למעשיות על “כחול-הזקן”, וכן “היפה והחיה”. תיאוריות פסיכואנליטיות המציעות גישה בין-סובייקטיבית מסייעות להבין כיצד מתפקדת בנפש דמותו של החתן-חיה המאכלסת הן מעשיות והן-סיפורי-חלום, וכיצד מציעים סיפורי החלום, החושפים קולות שאינם מופיעים במעשיות, פתרונות אפשריים לתפיסת היחסים בין המינים.

סיפורי-חלום המציגים תינוקות קטנים באופן החורג מגדר הרגיל נידונים בספר תוך השוואתם למעשיות “אצבעוני”. גישות העוסקות בשלבים פרה-אדיפאליים בהתפתחות ובדפוסי התקשרות מסייעות להבין את דמותו של הילד הקטן ואת מערכת היחסים שבינו לבין אמו.

סיפורי החלום העוסקים בבית ממתקים ובשיטוט ביער נידונים תוך השוואתם למעשייה “הנזל וגרטל”. הסיפורים עלו במסגרת עבודה קבוצתית, וגם הדיון בהם, העושה שימוש בתיאוריות יחסי-אובייקט, מתמקד ביחסים בין שלושת הגורמים: קבוצה, מעשיה וחלום.

(המשך…)

  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון
  • כל הזכויות שמורות למחברת. המאמר נשלח למערכת באדיבותה.
    חלומות במקרא ומוטיב הבחירה
    מאת – רות נצר ©

    מבט פסיכולוגי על הבחירה

    א. חלומות במקרא ומוטיב הבחירה.

    “כי אתה בחרתנו מכל העמים,
    …אלוהי האבות, ידענו
    שאתה בחרתנו מכל הילדים,
    אהבת אותנו ורצית בנו.
    שאתה בחרתנו מכל הילדים
    להרֵג מול כסא כבודך”.
    (אלתרמן, 1942)

    “אחת דִבֵּר אלוהים שתים זו שמעתי” (תהלים. ס”ב. יב)

    “אי-מי קרא לי שמע / אי-מי קרא בשמי. /מה? מי? // עֵלי אמר: שוב שכב / עֵלי אמר: לשווא. / עֵלי אמר: אין חזון, כי כהתה עיני. // אך שוב קורא לי: שמע. / אך שוב קורא בשמי. / איכה אען: הנני!? // …וכבר רובץ היקום בי, פצוע כשקיעה / בין פגרי עננַי. / ידעתי הנה יבוא יהוה…// אך הנה שואג יקום. / הנו כואב ורן / ובמזרח האדום אצבע לי קוראה // דַבֵּר יהוה כי שומע עבדך” ( שלונסקי. התגלות)

    בנסיון להביט במבט פסיכולוגי על חלומות המקרא מתעוררות שאלות ודילמות אחדות:
    – לָמָה החלומות האלה מובאים? לְמָה נועדו? את מי הם משרתים? – ושל מי החלומות האלה לעזאזל? מי חלם אותם?
    – מיהו כותב המקרא? האם אדם אחד כתב את המקרא ואלו חלומותיו? או שמא אלו חלומות של כותבים אחדים?
    – האם החלומות במקרא נכתבו על ידי הלא-מודע של כותב המקרא או אולי על ידי חשיבתו המודעת של הכותב?

    אמנם נאמר במקורותינו ש’חלומות שווא ידברו’. אבל בחלומות המקרא, שרבים מהם חלומות ספר בראשית, יש התייחסות אל החלומות כאמת מוחלטת אלוהית שמנבאת את העתיד לבוא:
    חלום הסולם של יעקב – מבטיח-מנבא לו שבעתיד אלוהים ישמור עליו ויבחר בו כמנהיג העם, כפי שאכן היה.
    חלומות יוסף – מנבאים שאחיו ישתחוו לפניו,
    חלומות שרי פרעה מנבאים את גורלם – מי יחיה ומי ימות.
    חלומות פרעה – מנבאים את הבצורת העתידה.
    חלומות נבוכדנצאר מנבאים את מפלתו.
    החלום בספור גדעון מנבא את נצחון גדעון.

    בל נשכח שהחלום בטקסט ספרותי הוא גם המצאה ספרותית שנועדה לקדם את העלילה. והחלום בספור הוא גם תחבולה של יצירת מתח בספור. הוא חידה מוצפנת שמכניסה דרמה. החלום הוא גם דרך של המחבר, ובמקרה שלנו, של המחבר המקראי, ליצור את המגע עם המסתורין ועם תחושת התעלומה. כך נוצר מתח לקראת הפתרון של החידה – שהיא עלילת הספור. תחושות אלו מבוטאות היטב בדברי נבוכדנצאר שמקיץ מחלומו ואומר: “ותִפָּעֵם רוחי לדעת את החלום”. יש כאן התפעמות רגשית ודחף לידיעה כאחת.
    מנקודת מבט של חלום בספור, החלום הוא דרך להראות לקורא את פנימיות הנפש הפועלת; להראות את קיומו של תהליך נפשי נסתר לא-מודע שמניע את הארועים ואת הדמות, תהליך לא מודע שיוצר את עלילת נפש החולם ואת עלילת הספור כאחת. גם אם אנחנו לא מבינים את פשר החלום בספור, ובדרך כלל אנחנו לא מבינים, התחושה של איזו שהיא שכבה תת-קרקעית שמלווה אותנו, ומוסיפה ממד עומק לספור.
    מנקודת מבט פסיכולוגית החלום הוא השפה של הלא-מודע, ואנחנו רואים את החלום לא כמנבא של העתיד שכבר נקבע מראש, אלא כמשקף אמת פנימית עכשווית של החולם – את הפחדים והמשאלות שנובעים מהעבר ואת ההכוונה של התפתחות הנפש לקראת הבשלת מגמות אפשריות פוטנציאליות בתוכה.

    (המשך…)

    האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית שמחה להודיע על סדנה שנתית שתעסוק במקומם של חלומות, והעבודה איתם, במרחב הטיפולי.
    הסדנה תכלול 8 מפגשים חודשיים שיתקיימו בימי ה’ בערב במרכז לימודי ישראל – יפה (שד’ ישראל רוקח 80 תל אביב) בין השעות 20:30 ל- 22:00.
    הסדנה כוללת מפגשים עם חמשה מנחים מזרמים אנליטיים שונים, ותתבסס על עבודה עם חלומות (גם אישיים וגם של מטופלים) שיובאו על ידי המשתתפים. בנוסף נדון גם בהיבטים תיאורטיים מזויות ראייה שונות, ונעסוק בחלומות מהספרות המקצועית.

    שימו לב: תינתן קדימות בהרשמה לחברי אגודה (מלאים ונלווים).

    מרכז הסדנה: ד”ר רז אבן

    פירוט המפגשים

    * 3.11.11 1.12.11 גישה יונגיאנית, מנחה: תמר לנגבהיים
    הכוונה להקנות ולהעמיק דרכי עבודה מגוונים בהבנת החלום: אסוציאציות אישיות, התחברות רגשית למוטיבים ומשמעותם בחלום, התייחסות לאספקטים חושיים,נקודת מבט סובייקטיבית מול אובייקטיבית, אמפליפיקציה של מוטיבים ודימויים המופיעים בחלומות. נעסוק הן ברובד הפרסונלי והן ברובד הקולקטיבי והארכיטיפלי של הסימבוליקה ונראה כיצד חומרים אישיים נוגעים אל כל אחד ואחד מחברי הקבוצה, במקום שהוא נמצא.
    במפגש הראשון יובא מבוא קצר על ההרחבה היונגיאנית בגישה הפסיכואנליטית לחלומות. נשתמש בדוגמאות של אלמנטים מתוך חלומות שיביאו משתתפים. נעשה תרגול עם טכניקות שונות שתאפשרנה הסתכלות הולכת ומעמיקה על החלום והקשריו בטיפול.
    במפגש השני נתרגל עבודה עם חלומות מטיפולים, כשהקבוצה מעניקה מצע וערך מוסף להבנת החלום ועבודה איתו.

    תמר לנגבהיים, היא פסיכותרפיסטית ואנליטיקאית יונגיאנית ומדריכה. עובדת בטיפול אינדיוידואלי, זוגי וקבוצתי לפי גישה פסיכואנליטית ויונגיאנית .קליניקה פרטית בירושלים. עבדה שנים רבות עם ניצולי שואה, דור שני וקבוצות של דור שני בארץ ובאירופה. וכן מנחה קבוצות טיפוליות בגישה פסיכואנליטית בשילוב עם טיפול אינדיווידואלי.

    * 5.1 , 2.2 חלומות אוסמוטים ביחסי מטפל- מטופל מנחה: דלית אבן

    שני המפגשים יעסקו בחלומות שבהם מתבטא המעבר של תכנים ותחושות לא מודעים בין אדם לאדם, עם דגש על מעבר “חוצה גבולות” בין המטפל והמטופל. נדבר על חלומות של מטופלים בהם נראה שקלטו חומרים לא ידועים להם מאת המטפל, או גם חלומות של מטפלים על מטופליהם.
    הזרימה התת קרקעית הזאת בעולם החלומות נותנת לעיתים תחושה של חלומות “טלפתיים” . אנו נבדוק אותם כחלק מהמתרחש במטריצה הטיפולית, כאשר מבחינה תיאורטית נתייחס לתורת ויניקוט, אסכולת פסיכולוגית העצמי והגישה ההתייחסותית.

    דלית אבן היא פסיכולוגית קלינית מדריכה. קליניקה פרטית בת”א. קנדידאטית במכון הפסיכואנליטי בירושלים. מלמדת בתוכנית “הידברות” של החברה הפסיכואנליטית.

    * 1.3 , 15.3 עבודת החלום על פי גישתם של ביון ואוגדן מנחה: ד”ר אילן ברנט

    ביון מציע תיאוריה רדיקלית הרואה בעבודת החלום מעשה פירוש שלם, המתרחש בלא מודע, בשינה ובעירות. עבודת החלום הינה הכלי הבסיסי של הנפש לחשיבה ולמתן משמעות למציאות הרגשית של היחיד, אשר הינה הכרחית לעצם הקיום הנפשי ולהתפתחות הנפשית. מטרת הטיפול הפסיכואנליטי הינה לאפשר עבודת חלום שלא נוצרה או נעצרה.
    בסדנה נכיר את משנתו של ביון בנושא זה, ואת פיתוחיה בהמשך (מלצר, גרוטשטיין, אוגדן, אייגן). נבחן בעזרת דוגמאות קליניות, מצבים וסוגי חלומות בהם עבודת החלום לא מתאפשרת, ונדון בנוכחות ובפעילות הנדרשת מצד המטפל, כדי לאפשר את כינונה והמשכיותה.

    ד”ר אילן ברנט הינו פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי בחברה הפסיכואנליטית בישראל, מלמד בתוכנית ההשלמה לפסיכולוגיה קלינית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

    * 3.5 , 7.6 חלומות ומעשיות מנחים: ד”ר רוית ראופמן וד”ר יואב יגאל

    מבחינות רבות, חלומות ומעשיות עממיות מתאפיינים בתהליכי חשיבה דומים. הסדנה תעסוק בזיהוי תהליכים אלה ובאופן בו התחקות אחריהם מסייעת לזהות דפוסים ומגמות בחשיבה ובנפש. המשתתפים מוזמנים להביא חלומות של עצמם (עדיף), או של מטופלים. הסדנה משלבת התנסות חווייתית עם הסברים תיאורטיים.
    עבודתם המשותפת של יואב יגאל ורוית ראופמן מתמקדת בתיאור ההתפתחות הנפשית באמצעות אנליזה של מעשיות-עם ובהשלכות של אנליזה זו על הפסיכותרפיה, פירוש חלומות ועוד.

    ד”ר רוית ראופמן היא פסיכולוגית קלינית, חוקרת מעשיות עממיות, מרצה מן המניין באוניברסיטת חיפה ומלמדת בתכנית לביבליותרפיה. בעלת קליניקה פרטית למבוגרים ונוער בזיכרון-יעקוב. ספרה “חלומות ומעשיות” עתיד לראות אור השנה בהוצאת רסלינג. ספרה “משחקי חברה” (פרוזה) ראה אור ב 2010. מחקריה אודות תהליכי חשיבה בחלומות ובמעשיות התפרסמו בכתבי-עת בארץ ובעולם.
    ד”ר יואב יגאל הוא פסיכולוג קליני מומחה ומדריך. קליניקה פרטית בגן-שמואל ותל-אביב. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בתהליך המחשבתי-מחקרי-טיפולי שהוביל את פרויד לניסוח מושגי היסוד של תורתו. עבודותיו המחקריות התפרסמו בכתבי-עת בארץ ובעולם. ספרו “‘אנטומיה התפתחותית של הנפש” עתיד לראות אור השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בין ספריו הקודמים: “גבולות עולמו של איינשטיין” ו “המדע כמבנה וכתהליך”

    בהרשמה תינתן זכות קדימה לחברי אגודה (כולל חברים חדשים וחברים נלווים).
    פרטים לגבי קבלה לחברות – כאן).
    לעמיתים שאינם חברים המעונינים להצטרף לסדנא יינתן מקום על בסיס מקום פנוי.

    מחיר הסדרה – 400 ש”ח למשתתף.
    מחיר הנחה לחברי אגודה – 200 ש”ח.

    בקשות להשתתפות בסדנה יש לשלוח למזכירות האגודה
    פרטים כאן

    לתוכנית הכנס של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה

    הרצאות

    פרופ’ שמואל ארליך: חלום, סמל ומציאות נפשית
    “פירוש החלום” נחשב לאבן הפינה והמסד שהפסיכואנליזה ניצבת עליו וצומחת ממנו. אתמקד בגלגולי דרכו של פרויד אל הגילוי שהחלום צופן פשר ומצפין משמעות, ובהשלכות העיקריות של תגליתו לגבי המציאות הנפשית ומקומה בחיי האדם. “החלום מחובר בטבורו ללא-מודע” – והחלום הוא גם הטבור שמחבר את הפסיכואנליזה כתיאוריה וכגישה טיפולית עם הלא-מודע של המטופל, ואותנו כמטפלים עם הפסיכואנליזה. הגישה לחלום לא נשארה סטאטית במאת השנים שעברו מאז הופעתו על במת הפסיכואנליזה, וההתפתחויות השונות לא פסחו עליו. אסקור כמה מעיקרי השינויים שחלו בהבנת החלום ובטיפול בו כפועל יוצא מההתפתחויות התיאורטיות בפסיכואנליזה והשלכותיהן לגבי המציאות הנפשית והעמדה הטיפולית הנגזרת ממנה.
    פרופ’ שמואל ארליך הוא פסיכולוג קליני, אנליטיקאי מנחה ומורה במכון הישראלי לפסיכואנליזה ולשעבר יו”ר החברה הפסיכואנליטית בישראל. היה מופקד על הקתדרה לפסיכואנליזה ע”ש זיגמונד פרויד ומנהל מרכז פרויד באוניברסיטה העברית, ומרצה במגמה לפסיכולוגיה קלינית שם. הוא מחברם של מאמרים רבים במספר תחומים: מימד החוויה ביחסי אובייקט; הפסיכולוגיה של המתבגר והטיפול בו; אינטגרציה של הבנה פסיכואנליטית וגישה מערכתית בקבוצות ובארגונים; וספר המגולל את סיפורן של סדנאות יחסי-קבוצות של ישראלים וגרמנים. מזה מספר שנים משמש יו”ר ועדת ההוראה והמעקב על ההכשרה של האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית.

    דר’ דנה אמיר: בין החלום החוזר לחלום שאי אפשר לחלום אותו: שפת החלום כשפת שיר
    ההרצאה תדון במבנים המשותפים לשפת החלום ושפת השיר תוך השוואה בין הפונקציה של החלום החוזר ושל הפזמון החוזר, בין פונקצית החלוקה לתמונות חלום לבין פונקצית החלוקה לבתי שיר, בין היחסים הארוטיים שהשיר מקיים עם השפה לבין היחסים הארוטיים שהחלום מקיים עם השפה הנפשית ובין החלום שאי אפשר לחלום אותו לבין השיר שלא נכתב.
    דרך קריאה בטקסטים של חלום ובטקסטים שיריים ניגע באופן שבו יוצרים החלום והשיר פרטיטורה ייחודית שהנמען שלה הוא תמיד נמען נעדר, אך היעדרו יוצר חלל רווי הֵד, רוחש חיים.
    ד”ר דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית, משוררת וחוקרת ספרות. מרצה מן המניין באוניברסיטת חיפה ומלמדת בתכניות לפסיכותרפיה של אוניברסיטת חיפה ושל אוניברסיטת ת”א. ספרה האחרון, “על הליריות של הנפש”, זוכה פרס בהט לספרי עיון, יצא בהוצאת מאגנס והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

    פרופ’ דוד שולמן: החלום הדובר אמת במסורת ההודית הקלאסית
    בהודו המסורתית זוכה החלום למעמד מרכזי ומכובד. היקום כולו אינו אלא חלומו היצירתי של האל, ומכך נובעים מציאותו ויופיו המכשף. ברמת האינדיבידואל, החלום נתפס תמיד כזירה פורה למיפגשי אמת ולמסרים הספוגים במשמעות אישית היוצאת מגדר הרגיל. ייתכנו גם חלומות המשותפים ליותר מחולם אחד. ההרצאה תעסוק בסיפורי חלום אחדים,לרבות חלומות השייכים למספר חולמים בו-זמנית, ולמוטיב החוזר של החולם המתעורר ויוצא לחפש בעולם החיצון ובמצב העירות את שחלם בשנתו. נסקור גם את מצבי התודעה הבסיסיים של האדם ואת תפקיד החלום ביניהם לצד כוחו של הדמיון המייצר אמת.

    פרופ’ דוד שולמן, פרופסור ללימודים הודיים באוניברסיטה העברית, עוסק בתרבויות ובשפות הקלאסיות של דרום הודו, בעיקר הטמילית, הטלוגו, והמליאלם. עיקר עבודתו פילולוגית והיסטורית. פרסם כ-20 ספרים בנושאים שונים הנוגעים להיסטוריה התרבותית של הודו הדרומית, לרבות תרגומים רבים מסנסקריט, טלוגו וטמילית לאנגלית ולעברית. קובץ תרגומים לעברית מהשירה הטמילית העתיקה יראה אור בשנה הבאה. כרגע הוא משלים ספר על תולדות הדמיון בהודו הקדם-מודרנית.

    דר’ רז אבן: על טבע החלום ותכונותיו – מפגש בין חקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים
    פרויד הקדיש בספרו “פירוש החלום” מקום מכובד להבנת תכונות החלימה ותפקידיה, אבל בסופו של דבר, כפי שגם מעיד השם שבחר לספר – הכיוון העיקרי שהתווה היה הכיוון הפרשני.
    בהרצאה זאת – ברצוני להאיר יותר דווקא את תכונות החלום והחלימה. לאחר כמה עשורים של נתק בין הפסיכואנליזה לבין חוקרי המוח – נושאים אלו חוזרים בשנים האחרונות לבמה דווקא דרך המפגש בין מחקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים.
    אתאר תכונות של מצב התודעה המיוחד שבחלימה, וזאת בנוסף להבנת משמעות החלום. התכונות המאפיינות את מצב החלום, יכולות להעיד על השינויים בפעילות המוח בזמן החלימה, כגון: חוסר התמצאות בזמן ובמקום, בלבול בזהות הדמויות, הזיות, אמנזיה, הפרעות בקשב מתמשך ונטייה לרפיון אסוציאטיבי, או ירידה בשיפוט המציאות. תכונות אלו מתקשרות לממצאים מהדמיה תפקודית של המוח, שמראים ירידה בפעילות האונה הקדם-מצחית, בעוד שההגברה בעוצמה הרגשית מתקשרת לעלייה בפעילות המערכת הלימבית תוך צמצום העכבה עליה.
    כמו כן אתאר את הויכוח הסוער שמתנהל בעשורים האחרונים על שאלת משמעות החלום. מאז התגלית בשנות החמישים שהחלימה קשורה לשנת REM נשכחה העובדה שמדובר בקשר סטטיסטי בלבד, ובמדע התפשטה התפיסה שהחלום זהה למצב פיזיולוגי זה. והיות שמחקרי החלימה בבעלי חיים – הצביעו על כך שהפיקוח על החלום נמצא במרכזים קדומים בגזע המוח – הסיקו מדענים – שלחלומות “אין משמעות”. כנגד תפיסות אלו (של הפעלה אקראית מגזע המוח) – יצאו מפתחי הזרם הנוירופסיכואנליטי, ובהצלחה רבה. הם השתמשו כנגד ה”ביולוגיסטים” בנשק שהם מכירים – חקר המוח, והראו שלחלימה יש גם תפקידים רגשיים ומוטיבציונים וכי היא קשורה לתפקודים של מערכות מוח גבוהות.
    אתאר כי מצב התודעה בחלימה מאופיין ע”י הפעלה סלקטיבית של מערכות מוחיות, ברמות שונות של אינטגרציה ביניהן – מצב שיכול להקביל לאופי הדיסוציאטיבי של החלימה, ומתאים גם לתיאוריה הקלאסית של פרויד על קיום שתי מערכות מנטליות – ראשונית מול שניונית.
    ד”ר רז אבן – פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. עורך את כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון בנושא.

    סדנאות תיאורטיות

    דבורה פלורסהיים: “חשיבה חולמת” בשעה הטיפולית
    מאז תיאור החלום כדרך המלך ללא-מודע אנו, המטפלים, שוגים לעיתים באשליה באשר ליכולתנו להבין באמת את נפש האחר תוך הליכה בדרכים סלולות. נראה שכבר פרויד בהציעו למטפל “תשומת – לב מרחפת ואחידה” או בהשוותו את החלום לפסיכוזה, מרמז שעל המטפל להיות בהוויה אחרת כדי לצאת למסע משותף עם המטופל במרחבים לא נודעים לשניהם ואצל שניהם. מושגים כמו “ללא זיכרון או תשוקה “, “reverie”( ביון), “talking as dreaming”(אוגדן), מרחב משחקי (ויניקוט),Lying fallow (מסוד חאן), “החולם שמבין את החלום” (גרוטשטיין), “חלימה כחשיבה שאינה יודעת שהיא חושבת” (פונטליס) – כולם מייצגים את התנועה המתבקשת במרחב הביניים האנליטי בין כאוס לבריאה ובין חלום למציאות, בין פרה קונצפציה לקונצפציה, בין אינטואיציה למושג.
    בדרכו הפיוטית מיטיב פונטליס לתאר את המשאלה לחשיבה חולמת: “אולי אנו צריכים להתחבר לחשיבת-יום חולמת, לא חולמנית, שתשאב מן החלום את הכוח להיות בלתי שקולה, בלתי הולמת? שתתקדם על אף הסיכונים, באין ספור שבילים המתכנסים בסופו של דבר אל נקודת אור אחת?”
    לשם כך, נחוצים למטפל, כמו לאמן, תנאים רגשיים אחדים כגון יכולת לשאת את החסר, ללכת לאיבוד, לשאת את חרדת אי הידיעה ואולי ללמוד מהאמנות כיצד להתקרב לאזור הדמדומים.
    בסדנא נלמד על התנאים הללו מן ההמשגות הפסיכואנליטיות, משפת האמנות ומן הניסיון.
    יתקבלו בברכה חלונות, חלומות, reverie, traumerie, רשמים או רישומים, בין חוץ לפנים, שיביאו אתם המשתתפים.

    דבורה פלורסהיים, פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית פסיכואנליטית, מדריכה בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת”א ובתכנית ויניקוט, יוצרת בינתחומית.

    נתנאל פרי: החלום כמשל – עקרונות וקווים להבנת החלום על פי הגישה היונגיאנית
    על פי יונג, תכליתה של שפת הסמלים בחלום הינה לייצג תכנים נפשיים ונטיות סותרות, היכן שהחשיבה ההגיונית מתקשה לתת להם ביטוי הולם. הקשבה והבנה לשפת הסמלים מאפשרת להעשיר את עולמנו האישי, ולהצמיח בנו יסוד שמהווה מעין מדריך, המנחה אותנו במציאות החיצונית והפנימית.
    בסדנה נתייחס אל החלום כאל משל דרמטי אשר מעניק ביטוי ומשמעות, ליסודות השונים ולמגמות המנוגדות הקיימים בעולם הפנימי שלנו. ננסה ללמוד את שפת החלום, כשפה סימבולית ויצירתית. נבחן את היווצרותה של שפה זו לא מתוך מניעים הגנתיים של הנפש – שמטרתם להסתיר, לעוות ולהסוות את הפנטזיות והמשאלות הלא מודעות מפני הצנזור, אלא להיפך: הדימויים שמופיעים בחלום מאפשרים: ליצור קשר עם הנטיות והתכנים הלא מודעים, להוציא אותם לאור, להעניק ביטוי למשמעויות מרובדות ומנוגדות, לערוך את העיבוד וההטמעה שלהם בחיי הנפש ולהימנע מלפצל אותם מן התודעה.
    כמו כן, נתייחס אל התכנים, הדמויות והאובייקטים השונים שמופיעים בחלום בשני היבטים עיקריים: כמבטאים ומסמלים קונפליקטים, יחסים ומשאלות בחיי המציאות וכמייצגים באופן סימבולי מבנים נפשיים (ארכיטיפים).

    נתנאל פרי, פסיכולוג קליני ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. מנחה סדנאות על חלומות של המשתתפים בקבוצה. מלמד, מדריך ומרצה על הגישה היונגיאנית. מטפל בקליניקה פרטית בת”א.

    אברמית ברודסקי: חלימה – על הדפוס השבור המאחה את עצמו
    סדנה חווייתית – קלינית בת שני מפגשים לפיתוח היכולת לחלום (הסדנה תתקיים בשני ימי הכנס)
    נתייחס לחלימה כתהליך המגשר בין הפוטנציאל האינסופי שלנו – העצמי במובנו הרחב, לבין החיים שלנו במציאות הסופית והמוגבלת. נראה את החלימה כתהליך המאחה את הדפוס השבור ומחברו לשלם שממנו פוצל. היכולת שלנו ושל המטופלים שלנו לחלום בשינה ובעירות עומדת בבסיסם של כול תהליכי הצמיחה והיצירה.
    בסדנה נלחים יחד מושגים של תיאורטיקנים פסיכואנליטיים שונים לחלום אחד, שיפתח את מרחב החלימה.
    נחקור מה בין מרחב החלימה לבין תהליך היצירה. נתנסה בטכניקות שאמאניות של חלימה בעירות ובטכניקות של אמנים מתחום הצילום, הציור והשירה ונבחן כיצד הן מתקשרות למושג של ה”מוזה” ולתופעה המרתקת של סינכרוניות.
    נפתח את האפשרות להשתמש בסינכרוניות במהלך תהליך טיפולי כקצה ההתפתחות המוביל לאחות דפוסים שבורים. כאן גם נמצא המרחב של החלימה המשותפת של המטפל והמטופל. נראה איך אפשר להתכוון למרחב הזה ולשהות בו.

    בשל אופייה החוויתי של הסדנה יוגבל בה מספר המשתתפים.

    אברמית ברודסקי, פסיכולוגית קלינית בכירה, בהכשרה במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית, מלמדת ומדריכה בתכנית ההכשרה החדשה לפסיכולוגיית העצמי, מרצה באוניברסיטת לסלי לטיפול באמנויות. עובדת ומדריכה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית עם מבוגרים, נוער, ילדים וזוגות בקליניקה פרטית בתל-אביב ובכרמי יוסף.

    יוסי טמיר: על החלום המספר את העצמי וחרדותיו
    פסיכולוגית העצמי הציבה את העצמי במוקד תהליך ההתפתחות הנפשית והבריאות הנפשית. מתוך כך, הודגשה ההכרה במרכזיותן של חרדות ההתפרקות – חרדות הקשורות למצבו ושלמותו של העצמי. הכרה זו הובילה את קוהוט לזיהוים של חלומות ה”מספרים” את העצמי וחרדותיו, אותם כינה: self-state dreams. בחלומות אלה, החולם מתאר באמצעות דימויים ויזואליים את ההוויה הטראומטית בה נתון (או היה נתון) העצמי, ולעיתים גם את האמצעים בהם החולם מנסה להתמודד עם האיום על עצמיותו.
    בסדנה נדון בתפיסה זו של החלום ובתרגומה אל הגישה וההתערבות הטיפולית. הדיון יתבסס על חלומות מתוך תיאורי מקרים של קוהוט וממשיכיו, וגם מתוך חלומות שיובאו על ידי המשתתפים.

    יוסי טמיר – פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל; ממקימי האיגוד הישראלי לפסיכולוגית העצמי וחקר הסובייקטיביות; מלמד בתכנית לפסיכולוגית העצמי ומדריך במרכז ויניקוט.

    דר’ אודי בונשטיין: פנים אחרות לחלום: על שינוי בהבנייתו – מחדש של חלום במהלך טיפול
    במהלך הסדנא אבחן את האפשרות לניטור הטרנספרנס ותהליכי התפתחותם של מערכים נפשיים בעזרת הדרך בה מטופלים מבנים-מחדש את חלומותיהם. לאחר הצגתם של השימושים הקליניים הנוגעים לאפשרויות בחינתם של הישגים התפתחותיים במהלך הטיפול יידונו שני נושאים. האחד ידון בחלום כבתופעה תקשורתית/התקשרותית, המתייחסת לאופן בו מובא החלום למפגש בתוך הקשר אינטרסובייקטיבי. האחר ידון בהערכת התהליך הנפשי שעובר המטופל כפועל יוצא של התייחסות מחודשת לאותו חלום, הנזכר כעת באופן שונה. הרעיונות המובאים בסדנא יידונו מנקודת מבט אינטרסובייקטיבית הרואה את הדיאלוג האנליטי בין מטפל ומטופל כמתקיים בו זמנית בין שני היבטים של העצמי: העצמי היוצר והעצמי המפרש.
    ד”ר אודי בונשטיין – פסיכולוג קליני מדריך, מורשה לעיסוק, מחקר והוראת היפנוזה; המחלקה להדרכת הילד והמשפחה, ביה”ח לגליל המערבי, נהריה; ראש התכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה בצפת; מחבר הספר “העין הפנימית” (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים, 2011)

    יעל מור: ייצוג והיעדר ייצוג אצל ניצולי שואה
    הסדנא תעסוק בבעייתיות של ייצוג והיעדר ייצוג בחלום הטראומטי של השואה ובטיפול בניצולי שואה. בתחילה תינתן הרצאה בה יוסבר, באמצעות וינייטות קליניות ותוך התבססות על תיאורטיקנים שונים, כיצד שנות הרדיפה והרצחנות הנאצית גרמו להרס הסימבוליזציה ולהפיכתה של המציאות הפנימית והחיצונית, כאחד, לדבר עצמו, לקונקרטי או כפי שפרויד מכנה אותו “לדבר”.
    יוצגו שני רעיונות מרכזיים: האופן בו המטפל מתייחס לסיוט השואתי שמבטא את האירועים הטראומטיים בדיוק כפי שתרחשו אז, לפני 65 שנה, והסובייקטיביזציה שהנאצים כפו על קורבנותיהם והמהווה אולי רמז לתחילתו של ייצוג.
    לאחר ההרצאה יתקיים דיון קבוצתי שיעסוק בסיוטיהם של נפגעי טראומות השואה ובסימבוליזציה וסיוט או העדר סימבוליזציה.
    יעל מור, פסיכולוגית קלינית בכירה, בעבר פסיכולוגית ראשית של עמותת “עמך” גוש דן וכיום עמיתה במכון לפסיכואנליזה בת זמננו בתל- אביב.

    סדנאות קליניות
    ביום שישי בבוקר תתקיימנה במקביל 7 סדנאות קליניות, מונחות על ידי קלינאים בכירים בעלי השקפות עולם פסיכואנליטיות שונות. בסדנאות ייעשה שימוש בעקרונותיהן של הגישות השונות על מנת להתייחס למקרה קליני הכולל עבודה עם חלומות, אשר יוצג ע”י אחד המשתתפים. המנחה ישתף את חברי הסדנא בדרך עבודתו ובתשתיתה התיאורטית, והמשתתפים יוזמנו לחשיבה ודיון סביב החומר המוצג והנלמד.
    להלן רשימת המנחים ותיאור עצמי שלהם, תוך התייחסות לכיוון התיאורטי אותו ייצגו בסדנתם.

    חגית אהרוני
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. שותפה בתרגום ועריכה של מספר ספרים פסיכואנליטיים. מלמדת קורס בנושא ספרות ופסיכואנליזה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.
    ‘מחברת החלומות’, ‘מחברת היקיצות’, ‘שירי חלום’, ‘דלת לחלום’ – ארבעה קובצי שירה שמתייחסים לקשר בין חלום לשיר, או אולי בין חלימה לשיריות (אגי משעול, רובי שונברגר, ג’ון ברימן, אונו קיילאס). בסדנא זו ננסה לחשוב על חלימה, הוויה חלומית וטקסט חלומי כשבידינו חוט דמיוני שמוביל מפרויד לביון לאייגן ולאוגדן, חוט שממשיך ונשזר גם בתיאוריות של טקסט. חומר הגלם שלנו עשוי להיות חלום ממשי, או טקסט שירי שבהם נשתמש לצורך למידה על חלומות מזווית של חוויה ופרשנות.

    אברמית ברודסקי
    המשך הסדנא החוויתית – קלינית מהיום הראשון

    דר’ איתמר לוי
    פסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל. כתב ולימד, בין נושאיטם אחרים, על חלומות. המגמה בעבודה בסדנא תהיה לגלות כיצד גישות פסיכואנליטיות שונות מאירות רבדים שונים בחלום. הדגש יהיה בעיקר על הקשר בין גישות בנות זמננו לבין המסורת הקלאסית: פרויד, קליין והקבוצה העצמאית.

    עידית ברק מלמד
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. מלמדת ומדריכה בתוכניות לפסיכותרפיה של אוניברסיטת תל אביב, ה.ל.פ.ב.א, חיפה והדברות. מנחה סדנאות ונותנת קורסים בנושא חלומות ובנושא “התיאוריה והחשיבה של הזרם העצמאי בפסיכואנליזה”.
    בסדנא נעסוק ב – “החלום- מרחב לביטוי העצמי”. נתבונן בחלום מפרספקטיבת החשיבה והתיאוריה של הזרם העצמאי, (וויניקוט, מסעוד חאן, מריון מילנר, בולאס, אוגדן ועוד). נעזר במושגים כמו משחק, מרחב, חוויה, Reverie, דמיון והעצמי, בתפיסת החלום וחוויתו.

    דר’ אילן נילמן
    פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובחברה הפסיכואנליטית הבינלאומית.
    בסדנא נתבונן בחלום לפי גישתו של ביון. ביון עיבד, הרחיב ושינה את התפיסה הפרוידיאנית של החלום. בעוד פרויד התעניין בחלומות עצמם ובמשמעות הלטנטית שלהם, ביון התמקד יותר בתהליך החלימה עצמו והאמין שהחלום מתרחש ביום כמו בלילה ומשרת הן את עקרון העונג והן את עקרון המציאות. בעיני ביון החלימה היא צורת חשיבה המערבת את התהליכים הראשוניים והמשניים אותה המשיג כפונקציית אלפא.

    נעמי ענר
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, החברה הפסיכואנליטית בישראל. עובדת מתוך נקודת מבט של יחסי אובייקט, בעיקר של הזרם הניאו-קלייניאני.

    נתנאל פרי
    פסיכולוג קליני ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. מנחה סדנאות על חלומות של המשתתפים בקבוצה. מלמד, מדריך ומרצה על הגישה היונגיאנית. מטפל בקליניקה פרטית בת”א. בסדנה נעסוק ב – “החלום – כמדריך בתהליך הטיפולי”. נשתמש בעקרונות הגישה היונגיאנית כדי להבין את משמעות החלומות עבור הפציינט, ונעזר בהם כתמרורים המכוונים את הטיפול ומסייעים למצוא את הדרך בתהליך התרפויטי. נתעכב על הדימויים והסמלים המופיעים בחלום.

    התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים

    מאת: פרופ’ תמר קרון ונדב אבני

    מחקר זה עוסק בחלומות של מטפלים בפסיכותרפיה אודות מטופליהם מזוויות ראיה של הפסיכולוגיה האנליטית-יונגיאנית ושל הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה.
    בספרות המקצועית קיימות התייחסויות קליניות ואמפיריות ספורות בלבד לנושא זה. שאלות המחקר היו:
    1. מה התימות המופיעות בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם? ונבדקו: תימות משותפות לחלומות שונים וכן תימות שהוגדרו מראש לכל החלומות.
    2. מה המשמעויות המתקבלות מניתוח חלומות מטפלים אודות מטופליהם מתוך גישה יונגיאנית?
    3. באיזו מידה תכנים מזוכיסטיים מקבלים ביטוי בתוכן הגלוי בחלומות אלו?

    המאמר המלא

    החלום כמרחב התהוות העצמי – עיון אינטר-דיסציפלינארי

    מאת: רוית ראופמן וחמוטל גרייף-ירון

    תקציר
    המאמר מציע דיון פסיכואנליטי וספרותי בפונקציות אותן ממלא החלום, הן כחוויה אקטואלית, והן כפי שמשתקף ביצירה ספרותית, בהתהוות מושג העצמי. דיון זה נעשה באמצעות עיון תלת-רובדי בבלדה ‘האסופי’ לאלתרמן, ומתייחס אל המרחב שבין השיר, החלום והחלום האינטר-טקסטואלי (זה המופיע בתוך השיר) כמרחב להתהוות עצמי נרטיבי והיסטורי. הבחירה לדון בחלום כפי שמשתקף בטקסט שירי מתבססת על ההכרה בדיאלוג ההולך ומתהווה בין הדיסציפלינות השונות- הספרות והפסיכואנליזה . המונח ‘עצמי היסטורי’ מתייחס לעובדות הקונקרטיות המבנות את העצמי. אולם, כשאנו מדברים על עברינו, אין אנו מביאים בהכרח את העצמי ההיסטורי, אלא את מה שמכונה ‘עצמי נרטיבי’, זה הנוצר במהלך השיח (גלדמן 2006). פסיכולוגים שונים וביניהם ספנס, הציעו להתייחס אל משמעויות האירועים מהעבר כאל תמונות זיכרון שאינו זיכרון צילומי תיעודי אלא צילום של תמונות מטפוריות או מטאפורות מופשטות בהן משולבים ייצוגים מגמתיים של העבר . תמונות אלו הן מעין תמונות חלום, הנבנות בשתי רמות של העצמי: בעצמי הילדותי שהוא למעשה הקרוב ביותר למקור ההיסטורי שלהן, ובעצמי הבוגר. כשתמונות אלו מועברות למילים, הן הופכות לשפה שונה והמדיום הלשוני מעצב אותן מחדש.


    למאמר המלא

    Next Page »