מכון רמת- אביב לפסיכותרפיה פסיכואנליטית

תכנית השתלמויות 2010-2011

***********************************

תכנית ההשתלמויות של המכון היא רבת פנים ומיועדת לענות על הצרכים המגוונים שלנו כאנשי מקצוע. חלקה תיאורטי יותר וחלקה קליני יותר, אך כל יחידות הלימוד מקפידות על קשר בין התיאוריה לקליניקה. מטרתנו לאפשר יישום של הלמידה בעבודה הטיפולית. התכנית מיועדת לאנשי מקצוע צעירים ובכירים כאחד. הלימוד הינו בקבוצות קטנות, פתוחות לחשיבה ולמפגש, ומאפשר את הלימוד המשותף.

תומס אוגדן- תיאוריית יחסי אובייקט במיטבה.

מנחה: קובי אבשלום, פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה במכון תל- אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.

בסמינר נפגוש את האופן בו אוגדן קורא ומבין את תיאוריית יחסי אובייקט כפי שהיא מופיעה אצל פרויד (בעיקר במאמרו “אבל ומלנכוליה”), בחשיבה הקלייניאנית, אצל וויניקוט ואצל ביון. נראה כיצד, מתוך הבנתו את הכותבים הללו, אוגדן גיבש לעצמו את ההבנה שלו שמתבטאת בעיקר במושג “האנליטי השלישי האינטרסובייקטיבי”.

נפגוש את האופנים בהם אוגדן רואה את תפקיד האנליטיקאי: כניסה לחוויית עולמו הפנימי של המטופל דרך הקשבה לעולם ה- reverie של המטפל מתוך הבנה שהמתרחש בתוך המטפל מהווה ייצוג אינטרסובייקטיבי של עולם האובייקטים של המטופל. נפגוש את ההשלכות של הבנה זו, את העבודה האנליטית על שאלות הקשורות ל- setting, ולפגישה ראשונה. ננסה להכיר ולהבין את המושגים holding ו- containing, ונתבונן כיצד עובדים עם העברה והעברה נגדית ועוד.

הקורס יתקיים בימי ג’ 14:45- 13:15 2/11/10-8/2/11, סה”כ 12 מפגשים.

חלומות

*************

מנחה: ד”ר רז אבן, מומחה בפסיכיאטריה ופסיכותרפיסט, עורך כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון אינטרנטית בנושא זה.
הקורס יעסוק בתיאוריה של החלומות והחלימה תוך ניסיון להפגיש תיאוריות פסיכודינאמיות עם גישות קוגניטיביות ומחקריות בתחום החלימה.

הפגישות תתבססנה על קריאה תיאורטית של מאמרים מגישות שונות, בליווי הדגמות

של חלומות, הן אישיים של המשתתפים והן מתוך הקליניקה או הספרות.

הנושאים העיקריים בהם נעסוק: תורת החלומות של פרויד, גישות פסיכודינאמיות נוספות לחלומות: הגישה היונגיאנית, תיאוריית יחסי אובייקט, פסיכולוגית האגו ופסיכולוגית העצמי, גישות מחקריות וקוגניטיביות: מחקרים על מבנה ותוכן החלומות, חקר השינה והחלימה בפסיכופיזיולוגיה של האדם ובעלי החיים, חקר המוח החולם, הגישה הנוירופסיכואנליטית וחיבורים בין נוירולוגיה לבין פסיכואנליזה, מצבי תודעה מיוחדים בשינה כגון חלומות צלולים, נרקולפסיה, שיתוק שינה ופאראסומניות, השפעת תרופות פסיכואקטיביות על החלימה.

הקורס יתבסס על מאמרים בעברית מכתב העת המקוון של “תורת החלומות”, וכן על מספר פרקים מספרים שיצוינו בהמשך.

הקורס יתקיים בימי ג’ 16:00- 14:30 1/3/11-7/6/11, סה”כ 12 מפגשים.

האם וכיצד יש מקום לסובייקטיביות של המטפל במפגש

מנחה: אילנה לאור, פסיכולוגית קלינית מדריכה, אנליטיקאית קבוצתית, מורה ומדריכה בתכנית לפסיכותרפיה ובמסלול ההתייחסותי באוניברסיטת תל אביב.

כניסתה של הגישה ההתייחסותית לשיח האנליטי כרכה את השאלה בדבר הגורמים הריפויים עבור המטופל בשאלה מה יכול המטפל להציע לו. המחשבה הרווחת בגישה זו הנה שהמטפל מציע למטופל את הטכניקה המתאימה למטופל על סמך הבנתו התיאורטית והקלינית אך בהרבה מובנים הוא מציע למטופל את עצמו, על יכולותיו, רגישויותיו, הקונפליקטים בהם הוא נתון והמשיכה שלו לתחומים אלה ואחרים. במילים אחרות ניתן לומר שהמטפל מציע למטופל את הסובייקטיביות שלו כשזו מושפעת מידע תיאורטי ומחשיבה קלינית.

בסדנא זו נתבונן בחשיבות המקום הריפויי של הסובייקטיביות של המטפל וזאת באמצעות מספר שאלות מרכזיות הקשורות לתיאוריה ולקליניקה של המעשה הטיפולי. נבחן את הקשר בין הסובייקטיביות של המטפל להעברה והעברה נגדית; נעסוק בסוגית החשיפה העצמית של המטפל בתוך הטיפול- מהי חשיפה זו ומה משמעותה בתהליך הטיפולי; נבחן את מושג ההפעלה- אנאקטמנט; את החשיבה על רגעים טרנספורמטיביים בטפול וכן את השאלה בדבר הצורך של המטפל להשתנות כחלק מההתנהלות הטיפולית.

נקרא מכתביהם של גנט, ברומברג, ארון, מיטשל וג’ודי מסלר דיויס.

המשתתפים מתבקשים להביא לסדנא דוגמאות מתוך טיפולים בהם הסובייקטיביות “מבצבצת” כדי שנוכל במשותף להתבונן בהם.

הסדנא תתקיים בימי ו’ 9:00-14:00 4/02/11, 11/02/11

השתלמויות נוספות תתפרסמנה במהלך השנה באתר האינטרנט של המכון ובאתר “פסיכולוגיה עברית”.

מחיר הקורס: 1320ש”ח ( 1140 ש”ח למתמחה)

מחיר הסדנא: 610 ש”ח ( 570 ש”ח למתמחה)

נשמח לעמוד לרשותכם: 03-6427272

דוא”ל: ramat_a@015.net.il
Ramat-Aviv Institute

ramat_a@zahav.net.il

 מטרת המחקר דלעיל היתה לבדוק מדדים נוירופיזיולוגים של חלומות צלולים.
מבחינה פנומנולוגית חלומות צלולים מהווים מצב תודעתי מעורב. מצד אחד מדובר בחלום, שהינו בעצם מצב האלוצינטורי תקין, אבל בעוד שבחלום רגיל אין החולם מודע לכך שמדובר בדמיון, הרי לחולם הצלול יש מודעות לכך שהוא חולם, ולעיתים אף יש לו יכולת שליטה מסויימת במתרחש.
ההנחה העקרונית של מחקר זה היתה שאם חלום צלול הינו מצב תודעתי מיוחד, הרי בהכרח יהיה לו גם מצע של מצב מוחי מיוחד.
לפי המימצאים עד היום – אין בהירות במחקר לגבי המצב הפיזיולוגי הנמצא בבסיס תופעה זאת, ולרוב מצאו שחלומות צלולים מתפתחים מתוך חלום רגיל בשנת ה REM עם מאפייני חלימה רגילים.

(לקריאה נוספת על חלומות צלולים

חלומות צלולים מופיעים באופן ספונטאני אך ניתן גם לתרגל כניסה אליהם, ולצורך המחקר השתמשו בסטודנטים שתרגלו זאת ואף תרגלו יכולת להודיע לנסיינים שהם במצב צלול ע”י תנועות עיניים מתואמות מראש.
למטרת המחקר גויסו 40 סטודנטים לפסיכולוגיה מאוניברסיטת בון בגרמניה, ואימנו אותם במשך 4 חודשים להיכנס למצב זה. בסוף האימון נבחרו 6 סטודנטים שהצליחו להיכנס למצב תודעתי צלול מעל 3 פעמים בשבוע. סטודנטים אלו נבדקו בסוף שבוע במעבדת שינה , ושלשה מהם מתוכם הצליחו לעורר ולקיים חלומות צלולים במעבדה בעת ימי המחקר .
כך שבסך הכל נערך המחקר על שלשה חלומות.
מסקנות המחקר היו שהחלומות אמנם ארעו , כצפוי, בשנת החלום הרגילה לקראת הבוקר, עם גלי דלתה וטתה רגילים, אבל נמצאה הגברה בגלים המהירים של 40 הרץ (גלי גאמה) , וזאת בעיקר באונות הפרונטאליות והפרונטולטארליות. גלים אלו מקושרים בד”כ לרמות תודעה גבוהות יותר. כמו כן נמצאה עליה בקוהרנטיות הכללית של גלי ה EEG על פני אזורי הקורטקס השונים, בעיקר הקדמיים – מה שמעיד על אינטגרציה טובה יותר של פונקציות קוגניטיביותצ ותפיסתיות.

כפי שכבר ידוע הרי בזמן חלימה ב REM יש ירידה בפעילות האונה הקדמית הצדדית , DLPC , ולכן יש ירידה בפונקציות האגו והביקורת בחלום. מחקר זה הצביע על הגברה בפעילות אזורים אלו בעת החלימה הצלולה, בדומה לערנות.
מימצא המחקר אכן מעיד על כך שחלומות צלולים מהווים מצב תודעה היברידי עם מאפיינים פיזיולוגים מיוחדים משלו

http://www.journalsleep.org/ViewAbstract.aspx?pid=27567

LUCID DREAMING
Lucid Dreaming: A State of Consciousness with Features of Both Waking and Non-Lucid Dreaming
Ursula Voss, PhD; Romain Holzmann, Dr; Inka Tuin, MD; J. Allan Hobson, MD

SLEEP 2009;32(9):1191-1200.

כדי להצטרף כמנוי או כדי לשלוח מאמר לפרסום ניתן לכתוב ל:

תורת החלומות

Loading

הניתוח הכמותי של תוכני חלומות
מאת: דקל שלו

מתוך : הספו מאה שנים של חלומות שראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ע”ש חיים רובין

ב־1953, בדיוק בשנה שבה פרסמו אסרינסקי וקלייטמן את מאמרם רב־ההשפעה על תנועת עיניים בשינה, פרסם הפסיכולוג קלווין הול מאמר חשוב אחר, שהיה לאחת מאבני היסוד של גישה פסיכולוגית חדשה לחלומות, הגישה האמפירית־קוגניטיבית. גישה זאת ראתה בחלומות צורה של קוגניציה (חשיבה), שאותה ניתן להבין לטענתה רק באמצעות מחקר אמפירי — מחקר שמטרתו הראשונית היא איסוף נתונים, ולא פיתוח תיאוריות. בניגוד לגישה הפסיכואנליטית ולגישה הפסיכופיזיולוגית, שאספו דיווחי חלומות מאנשים בודדים (ממטופלים במסגרת טיפול נפשי או מנבדקים מעטים במעבדת השינה), הגישה האמפירית־קוגניטיבית דגלה ביצירת בסיס נתונים רחב ככל האפשר, בסיס נתונים שיכלול אלפי דיווחי חלומות, מאוכלוסיות ומחברות שונות, וטענה שרק לאחר שיצטברו די נתונים ניתן יהיה להציע להם הסבר.

שיטת הול וּואן דה־קסטל

האתגר המרכזי שבבניית מאגר נתונים רחב לגבי החלומות הוא אירגון המידע הנאסף ממאות — ואפילו מֵאַלְפֵי — דיווחי חלומות, באופן שיאפשר לקבוע מהם תוכניהם ומאפייניהם. לשם כך יש צורך בשיטת קידוד כמותית, על פי מספר רב של קטגוריות. השיטה המקובלת ביותר להשגת מטרות אלה היא שיטת הול וּואן דה־קסטל, שהוצגה בספרם מ־1966,1 ושימשה מאז בעשרות מחקרים.
הקידוד של דיווחי החלומות נערך על פי עשר קטגוריות:2 1. דמויות; 2. אינטראקציות חברתיות; 3. פעילויות; 4. התרחשויות של מזל רע ושל מזל טוב; 5. הצלחות וכישלונות; 6. רגשות; 7. תפאורות ואובייקטים; 8. מרכיבים תיאוריים; 9. מרכיבים מהעבר; 10. אוכל ואכילה. לכל אחת מעשר הקטגוריות הללו מוגדרים כמה ערכים אפשריים, והקידוד נעשה על פי כללים הקובעים באיזה מקרה יש לייחס לתוכן החלום ערך כזה או אחר.

לקריאת הפרק השלם

דקל שלו נמנה על סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, ואחראי על קורסים בפסיכולוגיה. במסגרת עבודתו עסק בכתיבה ופיתוח של חומרי למידה של האוניברסיטה הפתוחה בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה של הדימיון והחלום.
ספרו מאה שנים של חלומות ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב ע”ש חיים רובין
בשנת 2009. עוד פרטים על הספר ניתן לראות באתר ההוצאה:
www.taupress.tau.ac.il

Dreaming, Vol. 13 No. 4, June 2003.

Personal Problem-Solving Using Dream Incubation: Dreaming, Relaxation, or Waking Cognition?
Gregory L. White and Laurel Taytroe

תמצת את המאמר: עידן נוני (בוגר החוג לפסיכולוגיה)

טכניקות של דגירת חלומות (Dream Incubation) עובדות באמצעות ריכוז והפניית הקשב לבעיה ספציפית זמן קצר לפני השינה בציפייה שתהליכי חלימה קוגניטיביים או רגשיים ישפיעו בדרך שתסייע להגעה לפתרון הבעיה

לתיאור השיטה בתקופה הקדומה ראו:

חלומות אינקובציה והזמנת חלום בעולם העתיק

החוקרים מציגים מחקרי עבר שנעשו על דגירת חלומות והצביעו על בעיות של תוקף פנימי בשל אי בחינת מספיק משתנים אפשריים, לדוגמא האם השפעה על פתרון בעיה נעשתה בזכות דגירת החלום עצמה או בזכות קוגניציה בזמן ערות, שהרי יש לה השפעה על תוכן החלום.

לקריאת המשך הפוסט »