חלומות במזרח

פוסטים בארכיון של הנושא 'חלומות במזרח'


  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון
  • מאת: יהושע פרנקל

    הנביא מוחמד בחלומות בני התקופה הממלוכית

    יהושע פרנקל

    (אוניברסיטת חיפה)

    תקציר:

    מקורות מוסלמים רבים מכילים תיאורי חלומות בהם מספרים חולמים כי חזו בנביא מוחמד ושוחחו עמו. המאמר מציג מספר מצומצם של דוגמאות לתוכנם של דיווחי חלומות אשר מצויים בכרוניקות ומיומני חלומות אשר נכתבו בתקופה הממלוכית במצרים וסוריה (1250-1517). מטרתו לחשוף פן של תרבות עבר אשר לא איבדה מחיוניותה גם בימים אלה. חלומות תופשים מקום של כבוד בספרות הערבית בת-זמננו.

    מוחמד, איסלאם (תיאורי חלומות ופשר חלומות). אבן ח’לדון (אקדמות), אל-גזאלי. סופים (ידיעה מיסטית. חלומות).

    תיאורי התגלות וחזיונות מוכרים מתרבויות שונות ובכללן האיסלאם. מתקופה מוקדמת למדי בתולדות הכתיבה בערבית מתארים המקורות חלומות, לעיתים באיזכור חפוז ולעיתים בפירוט רב. {[1]} זהו נושא רחב והמאמר הנוכחי מצטמצם רק לבחינה של תיאורי הופעתו של הנביא מוחמד בחלומותיהם של בני התקופה הממלוכית (מצרים וסוריה 1250-1517). לאחר מבוא קצר בו אשרטט בקווים כלליים את מקום החלום בהבניית העולם של בני הזמן, אתאר את תפקידו של הנביא מוחמד (חי בערך בשנים 572-632) בסיפורי חלומות אחדים.

    הישגים צבאיים מרשימים ביססו סדר פוליטי ותרבותי חדש בסהר הפורה ובארצות רחבות ממזרח ומערב לו. הח’ליפות האיסלאמית היתה לכוח עולמי. מנהיגיה הציגו את סיבת קיומה כמהלך אשר נועד להפיץ את בשורת האיסלאם, אשר הנביא מוחמד קיבל מריבון העולמים. לאמונתם, הנביא קיבל את עיקרי תורתו באמצעות פסוקים אשר ירדו אליו משמיים. ממשיכיו אגדו פסוקים אלה לספר. זהו הקוראן, ספר קדוש אשר לשונו ערבית. במספר פרשות קוראניות נזכרים חלומות. אחדים מסיפורי חלומות אלה דומים, אך לא זהים, לסיפורי חלומות בתנ”ך. ועל כן אפשר כי מקורם לא בשאילה ישירה של הקוראן מן התורה, כי אם מהיכרות של ציבורי מאזיני הנביא מוחמד עם גרסאות של סיפורי המקרא אשר במאות השישית והשביעית רווחו בקרב אוכלוסיית הסהר הפורה. המסופר בקוראן אודות דמויות מקראיות דומה לעיתים למסופר במדרשים היהודיים ובסיפורי האגדות.

    כזהו לדוגמא חלומו של אברהם. בקוראן מתואר שיג ושיח בין האב לבנו. אברהם מספר לבנו, אשר הקוראן מכנה אותו העלם, אך אינו נוקב בשמו, על כוונתו ואומר לו: “ראיתי בחלום כי עלי לזבוח אותך. צא וראה ואמור לי את דעתך. השיב הבן: פעל כפי שנאמר לך”. {[2]} דוגמא נוספת מצויה בסיפור יוסף ואחיו אשר הקוראן מקדיש לו פרשה שלמה, שבמהלכה נזכרים חלומות אחדים אשר דומים למסופר בחומש (בראשית, ל”ז: 9). {[3]} הסיפור הקוראני פותח בחלום אשר הבן מספר לאביו יעקב: “יוסף אמר לאביו, אבא, ראיתי אחד עשר כוכבים ואת השמש ואת הירח. ראיתי אותם משתחווים לי”. האב מתרה בבנו כי יצפין את סודו אך אחיו מקנאים בו וחוששים מפניו ועל כן מוכרים אותו לאיש מצרי אשר מביא את יוסף לביתו. כך נרקחת העלילה אשר האל טווה. בחצר פרעה יוסף נאסר בגלל עלילת האישה אשר חשקה בו, אך בבית האסורים הוא פותר חלום ובעקבותיו גם את חלומו של המלך. {[4]} זאת ועוד הקוראן משקף תפיסה דואלית של היקום, אשר נחלק בין העולם הנראה בעין לבין עולם סמוי מן העין, בין עולם בני האנוש לבין עולם המלאכים והג’ין.


    [1] דוגמא לכך הם רישומי חלומות במעין יומנים אישיים. שרה סבירי, הסופים (תל-אביב, 2008), 507-510.

    George Makdisi, “Autograph Diary of an Eleventh Century Historian of Baghdad”, BSOAS 18-19 (1956-57): 9-31, 239-260, 13-48, 281-303, 426-443.

    [2] בראשית, פרק כ”ב; קוראן, פרשה ל”ז: 102; אורי רובין (מתרגם), הקוראן (אוניברסיטת תל-אביב, 2005), ע”מ 367; וכן ראו קושירי, סבירי, הסופים, 510 (חלום 16).

    [3] M. S. Stern, Muhammad and Joseph: A Study of Koranic Narrative

    [4] קוראן, פרשה י”ב; רובין, הקוראן, ע”מ 189-198.

    למאמר המלא

    incubation dreams*חלומות אינקובציה*

    *ד”ר חיים וייס*

    *המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב *

    *חלומות אינקובציה*
    כפי שמציין דודס, אחת השיטות המקובלות לקבלת חלום בעולם העתיק היא ה’אינקובציה’
    –  טכניקה לקבלת מידע בחלום המתבצעת על ידי שינה המתרחשת לרוב במקומות מקודשים
    ושמלווה באקטים פולחניים.

    שני המושאים המקובלים ביותר בספרות העת העתיקה לחלומות אינקובציה הם שאלות
    בעלות גוון לאומי, הרווחות יותר בספרות המקרא והמזרח הקדום, ושאלות אישיות
    הנוגעות בעיקר לנושאים רפואיים המקובלות בעיקר בעולם היווני-רומי.

    *חלומות אינקובציה – סקירה היסטורית*

    הדגם המקובל של חלום אינקובציה בספרות המקראית ובספרות המזרח הקדום הוא חלום
    ההתגלות (Theophany Dream) בו “בא” האל אל האדם בלילה וניצב למראשותיו: “ויבא
    אלהים אל אבימלך בחלום הלילה” (בראשית, כ’ ג’). על פי רוב חלום מסוג זה מתקבל
    בזמן שינה במקדש מתוך הנחה כי התגלות האל במקדשו שכיחה יותר מאשר מחוצה לו.

    בסוג זה של חלום, ההתגלות כמו גם דברי האל נושאים אופי ישיר וגלוי ולפיכך החולם
    אינו נזקק, על פי רוב, לפרשנות כלשהי. כפי שמציינת רות פידלר, חלומות אלו רווחו
    בעת העתיקה ואנו מוצאים כדוגמתם במקורות שומריים (חלום גודאה    ובמקורות
    מצריים (חלום מרנפתח

    דוגמא מאוחרת יותר המשמרת את המסורת המקראית ניתן למצוא בכתבי יוספוס.
    ב’קדמוניות היהודים’ מתאר יוספוס את חלומו של ידוּע הכהן ערב הגעתו של אלכסנדר
    הגדול לירושלים:

    שמע הכהן הגדול ידוּע על כך והיה שרוי באימה ובפחד ואובד-עצות, כיצד יתראה פנים
    את המוקדונים בשעה שמלכם כועס בגלל מריו הקודם. וכן קרא את העם לתפילה והקריב
    עימו קרבן לאלוהים ובקש מלפניו, שיגן על העם ויחלצו מן הסכנות המרגשות לבוא
    עליו. ואחרי הקרבת הקרבן שכב לישן, [ואז] הודיעו אלוהים דבר בחלום, שיתחזק
    ויקשט את העיר בזרים ויפתח את השערים ויקבל את פניהם כששאר האנשים לבושים לבנים
    והוא והכוהנים בבגדיהם כחוק, ולא יחששו פן תאונה להם רעה, כי עין אלוהים עליהם.
    כאשר קם משנתו שמח בנפשו מאוד וסיפר לכל את דבר אלוהים שהיה אליו, ועשה ככל
    שהוגד לו בחלום וחיכה להופעת המלך.

    מנהג השינה במקדשי אלים, בעיקר לצרכים של קבלת מידע רפואי מהאלים דרך החלום,
    היה שכיח למדי בתרבות ההלניסטית. הרפואה בעולם היווני התבססה על שילוב בין מידע
    שניתן לכנותו ‘מדעי’ ובין פרקטיקות מאגיות-ריטואליות שהיוו חלק בלתי נפרד
    מתהליך האבחון והטיפול.

    למאמר המלא

    לקריאה נוספת על חלומות בעולם העתיק:

    https://www.dreamtheory.org/?page_id=80


    חלומות-בעולם-העתיק

    ***********************