חלומות אינקובציה

פוסטים בארכיון של הנושא 'חלומות אינקובציה'


  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון
  • Dreaming, Vol. 13 No. 4, June 2003.

    Personal Problem-Solving Using Dream Incubation: Dreaming, Relaxation, or Waking Cognition?
    Gregory L. White and Laurel Taytroe

    תמצת את המאמר: עידן נוני (בוגר החוג לפסיכולוגיה)

    טכניקות של דגירת חלומות (Dream Incubation) עובדות באמצעות ריכוז והפניית הקשב לבעיה ספציפית זמן קצר לפני השינה בציפייה שתהליכי חלימה קוגניטיביים או רגשיים ישפיעו בדרך שתסייע להגעה לפתרון הבעיה

    לתיאור השיטה בתקופה הקדומה ראו:

    חלומות אינקובציה והזמנת חלום בעולם העתיק

    החוקרים מציגים מחקרי עבר שנעשו על דגירת חלומות והצביעו על בעיות של תוקף פנימי בשל אי בחינת מספיק משתנים אפשריים, לדוגמא האם השפעה על פתרון בעיה נעשתה בזכות דגירת החלום עצמה או בזכות קוגניציה בזמן ערות, שהרי יש לה השפעה על תוכן החלום.

    (המשך…)

    incubation dreams*חלומות אינקובציה*

    *ד”ר חיים וייס*

    *המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב *

    *חלומות אינקובציה*
    כפי שמציין דודס, אחת השיטות המקובלות לקבלת חלום בעולם העתיק היא ה’אינקובציה’
    –  טכניקה לקבלת מידע בחלום המתבצעת על ידי שינה המתרחשת לרוב במקומות מקודשים
    ושמלווה באקטים פולחניים.

    שני המושאים המקובלים ביותר בספרות העת העתיקה לחלומות אינקובציה הם שאלות
    בעלות גוון לאומי, הרווחות יותר בספרות המקרא והמזרח הקדום, ושאלות אישיות
    הנוגעות בעיקר לנושאים רפואיים המקובלות בעיקר בעולם היווני-רומי.

    *חלומות אינקובציה – סקירה היסטורית*

    הדגם המקובל של חלום אינקובציה בספרות המקראית ובספרות המזרח הקדום הוא חלום
    ההתגלות (Theophany Dream) בו “בא” האל אל האדם בלילה וניצב למראשותיו: “ויבא
    אלהים אל אבימלך בחלום הלילה” (בראשית, כ’ ג’). על פי רוב חלום מסוג זה מתקבל
    בזמן שינה במקדש מתוך הנחה כי התגלות האל במקדשו שכיחה יותר מאשר מחוצה לו.

    בסוג זה של חלום, ההתגלות כמו גם דברי האל נושאים אופי ישיר וגלוי ולפיכך החולם
    אינו נזקק, על פי רוב, לפרשנות כלשהי. כפי שמציינת רות פידלר, חלומות אלו רווחו
    בעת העתיקה ואנו מוצאים כדוגמתם במקורות שומריים (חלום גודאה    ובמקורות
    מצריים (חלום מרנפתח

    דוגמא מאוחרת יותר המשמרת את המסורת המקראית ניתן למצוא בכתבי יוספוס.
    ב’קדמוניות היהודים’ מתאר יוספוס את חלומו של ידוּע הכהן ערב הגעתו של אלכסנדר
    הגדול לירושלים:

    שמע הכהן הגדול ידוּע על כך והיה שרוי באימה ובפחד ואובד-עצות, כיצד יתראה פנים
    את המוקדונים בשעה שמלכם כועס בגלל מריו הקודם. וכן קרא את העם לתפילה והקריב
    עימו קרבן לאלוהים ובקש מלפניו, שיגן על העם ויחלצו מן הסכנות המרגשות לבוא
    עליו. ואחרי הקרבת הקרבן שכב לישן, [ואז] הודיעו אלוהים דבר בחלום, שיתחזק
    ויקשט את העיר בזרים ויפתח את השערים ויקבל את פניהם כששאר האנשים לבושים לבנים
    והוא והכוהנים בבגדיהם כחוק, ולא יחששו פן תאונה להם רעה, כי עין אלוהים עליהם.
    כאשר קם משנתו שמח בנפשו מאוד וסיפר לכל את דבר אלוהים שהיה אליו, ועשה ככל
    שהוגד לו בחלום וחיכה להופעת המלך.

    מנהג השינה במקדשי אלים, בעיקר לצרכים של קבלת מידע רפואי מהאלים דרך החלום,
    היה שכיח למדי בתרבות ההלניסטית. הרפואה בעולם היווני התבססה על שילוב בין מידע
    שניתן לכנותו ‘מדעי’ ובין פרקטיקות מאגיות-ריטואליות שהיוו חלק בלתי נפרד
    מתהליך האבחון והטיפול.

    למאמר המלא

    לקריאה נוספת על חלומות בעולם העתיק:

    http://www.dreamtheory.org/?page_id=80


    חלומות-בעולם-העתיק

    ***********************