פסיכולוגית העצמי

פוסטים בארכיון של הנושא 'פסיכולוגית העצמי'


  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון
  • האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית שמחה להודיע על סדנה שנתית שתעסוק במקומם של חלומות, והעבודה איתם, במרחב הטיפולי.
    הסדנה תכלול 8 מפגשים חודשיים שיתקיימו בימי ה’ בערב במרכז לימודי ישראל – יפה (שד’ ישראל רוקח 80 תל אביב) בין השעות 20:30 ל- 22:00.
    הסדנה כוללת מפגשים עם חמשה מנחים מזרמים אנליטיים שונים, ותתבסס על עבודה עם חלומות (גם אישיים וגם של מטופלים) שיובאו על ידי המשתתפים. בנוסף נדון גם בהיבטים תיאורטיים מזויות ראייה שונות, ונעסוק בחלומות מהספרות המקצועית.

    שימו לב: תינתן קדימות בהרשמה לחברי אגודה (מלאים ונלווים).

    מרכז הסדנה: ד”ר רז אבן

    פירוט המפגשים

    * 3.11.11 1.12.11 גישה יונגיאנית, מנחה: תמר לנגבהיים
    הכוונה להקנות ולהעמיק דרכי עבודה מגוונים בהבנת החלום: אסוציאציות אישיות, התחברות רגשית למוטיבים ומשמעותם בחלום, התייחסות לאספקטים חושיים,נקודת מבט סובייקטיבית מול אובייקטיבית, אמפליפיקציה של מוטיבים ודימויים המופיעים בחלומות. נעסוק הן ברובד הפרסונלי והן ברובד הקולקטיבי והארכיטיפלי של הסימבוליקה ונראה כיצד חומרים אישיים נוגעים אל כל אחד ואחד מחברי הקבוצה, במקום שהוא נמצא.
    במפגש הראשון יובא מבוא קצר על ההרחבה היונגיאנית בגישה הפסיכואנליטית לחלומות. נשתמש בדוגמאות של אלמנטים מתוך חלומות שיביאו משתתפים. נעשה תרגול עם טכניקות שונות שתאפשרנה הסתכלות הולכת ומעמיקה על החלום והקשריו בטיפול.
    במפגש השני נתרגל עבודה עם חלומות מטיפולים, כשהקבוצה מעניקה מצע וערך מוסף להבנת החלום ועבודה איתו.

    תמר לנגבהיים, היא פסיכותרפיסטית ואנליטיקאית יונגיאנית ומדריכה. עובדת בטיפול אינדיוידואלי, זוגי וקבוצתי לפי גישה פסיכואנליטית ויונגיאנית .קליניקה פרטית בירושלים. עבדה שנים רבות עם ניצולי שואה, דור שני וקבוצות של דור שני בארץ ובאירופה. וכן מנחה קבוצות טיפוליות בגישה פסיכואנליטית בשילוב עם טיפול אינדיווידואלי.

    * 5.1 , 2.2 חלומות אוסמוטים ביחסי מטפל- מטופל מנחה: דלית אבן

    שני המפגשים יעסקו בחלומות שבהם מתבטא המעבר של תכנים ותחושות לא מודעים בין אדם לאדם, עם דגש על מעבר “חוצה גבולות” בין המטפל והמטופל. נדבר על חלומות של מטופלים בהם נראה שקלטו חומרים לא ידועים להם מאת המטפל, או גם חלומות של מטפלים על מטופליהם.
    הזרימה התת קרקעית הזאת בעולם החלומות נותנת לעיתים תחושה של חלומות “טלפתיים” . אנו נבדוק אותם כחלק מהמתרחש במטריצה הטיפולית, כאשר מבחינה תיאורטית נתייחס לתורת ויניקוט, אסכולת פסיכולוגית העצמי והגישה ההתייחסותית.

    דלית אבן היא פסיכולוגית קלינית מדריכה. קליניקה פרטית בת”א. קנדידאטית במכון הפסיכואנליטי בירושלים. מלמדת בתוכנית “הידברות” של החברה הפסיכואנליטית.

    * 1.3 , 15.3 עבודת החלום על פי גישתם של ביון ואוגדן מנחה: ד”ר אילן ברנט

    ביון מציע תיאוריה רדיקלית הרואה בעבודת החלום מעשה פירוש שלם, המתרחש בלא מודע, בשינה ובעירות. עבודת החלום הינה הכלי הבסיסי של הנפש לחשיבה ולמתן משמעות למציאות הרגשית של היחיד, אשר הינה הכרחית לעצם הקיום הנפשי ולהתפתחות הנפשית. מטרת הטיפול הפסיכואנליטי הינה לאפשר עבודת חלום שלא נוצרה או נעצרה.
    בסדנה נכיר את משנתו של ביון בנושא זה, ואת פיתוחיה בהמשך (מלצר, גרוטשטיין, אוגדן, אייגן). נבחן בעזרת דוגמאות קליניות, מצבים וסוגי חלומות בהם עבודת החלום לא מתאפשרת, ונדון בנוכחות ובפעילות הנדרשת מצד המטפל, כדי לאפשר את כינונה והמשכיותה.

    ד”ר אילן ברנט הינו פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי בחברה הפסיכואנליטית בישראל, מלמד בתוכנית ההשלמה לפסיכולוגיה קלינית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

    * 3.5 , 7.6 חלומות ומעשיות מנחים: ד”ר רוית ראופמן וד”ר יואב יגאל

    מבחינות רבות, חלומות ומעשיות עממיות מתאפיינים בתהליכי חשיבה דומים. הסדנה תעסוק בזיהוי תהליכים אלה ובאופן בו התחקות אחריהם מסייעת לזהות דפוסים ומגמות בחשיבה ובנפש. המשתתפים מוזמנים להביא חלומות של עצמם (עדיף), או של מטופלים. הסדנה משלבת התנסות חווייתית עם הסברים תיאורטיים.
    עבודתם המשותפת של יואב יגאל ורוית ראופמן מתמקדת בתיאור ההתפתחות הנפשית באמצעות אנליזה של מעשיות-עם ובהשלכות של אנליזה זו על הפסיכותרפיה, פירוש חלומות ועוד.

    ד”ר רוית ראופמן היא פסיכולוגית קלינית, חוקרת מעשיות עממיות, מרצה מן המניין באוניברסיטת חיפה ומלמדת בתכנית לביבליותרפיה. בעלת קליניקה פרטית למבוגרים ונוער בזיכרון-יעקוב. ספרה “חלומות ומעשיות” עתיד לראות אור השנה בהוצאת רסלינג. ספרה “משחקי חברה” (פרוזה) ראה אור ב 2010. מחקריה אודות תהליכי חשיבה בחלומות ובמעשיות התפרסמו בכתבי-עת בארץ ובעולם.
    ד”ר יואב יגאל הוא פסיכולוג קליני מומחה ומדריך. קליניקה פרטית בגן-שמואל ותל-אביב. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה בתהליך המחשבתי-מחקרי-טיפולי שהוביל את פרויד לניסוח מושגי היסוד של תורתו. עבודותיו המחקריות התפרסמו בכתבי-עת בארץ ובעולם. ספרו “‘אנטומיה התפתחותית של הנפש” עתיד לראות אור השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בין ספריו הקודמים: “גבולות עולמו של איינשטיין” ו “המדע כמבנה וכתהליך”

    בהרשמה תינתן זכות קדימה לחברי אגודה (כולל חברים חדשים וחברים נלווים).
    פרטים לגבי קבלה לחברות – כאן).
    לעמיתים שאינם חברים המעונינים להצטרף לסדנא יינתן מקום על בסיס מקום פנוי.

    מחיר הסדרה – 400 ש”ח למשתתף.
    מחיר הנחה לחברי אגודה – 200 ש”ח.

    בקשות להשתתפות בסדנה יש לשלוח למזכירות האגודה
    פרטים כאן

    הפונקציות המארגנות של החלום ג’יימס ל’ פוסייג’pdf pic ראה אור במקור בתוך: Contemporary Psychoanalysis 33: 429-458 (1997)
    The Organizing Functions Of Dream Mentation / James L. Fosshage, Ph.D.

    תרגום מאת: אנאלו ורבין

    James L. Fosshage Ph. is the Past President of the International Association for Psychoanalytic Self Psychology (2004-2007). He is past and current President of the Association for Autonomous Psychoanalytic Institutes (AAPI). He is an Advisory Board Member of the International Association for Relational Psychotherapy and Psychoanalysis.

    He is a Consulting Editor of Psychoanalytic Inquiry and on the Editorial Boards of International Journal of Psychoanalytic Self Psychology, Psychoanalytic Dialogues, Psychoanalysis and Psychotherapy, Psychoanalytic Perspectives, Psicoterapia, Ricerca Psicoananlitica, and Israel Annual of Psychoanalytic Theory, Research and Practice.

    כאשר פרויד כינה את החלום “דרך המלך ללא מודע”, הוא הכתיר את החלומות כערוץ המרכזי המוביל ללא מודע. פרויד דימה בעיני רוחו את הלא מודע כמעיין בלתי נדלה של אנרגיות דחפיות (אינסטינקטואליות) המבקשות פורקן, וכמיכל של פנטזיות וזכרונות החסומים מלהגיע אל המודע. הלא-מודע הדינמי סיפק הסבר לאי הרציונליות המחלחלת בבני האדם ופרויד ראה אותו כאחד משלוש התגליות המדעיות הגדולות ביותר (האחרות היו תגליותיהם של קופרניקוס ודרווין) שהדיחו את בני האדם מרום מעמדם.

    חלפו קרוב למאה שנים מאז שפרסם פרויד את עבודתו המונומנטלית על חלומות, עבודה שעליה העיר פרויד “תובנה כגון זו אינה נופלת בחלקו של אדם אלא פעם אחת בימי חייו” (52). באופן ראוי לציון, המודל הקלאסי של יצירת החלום ופירושו נותר פחות או יותר ללא שינוי (15). המשך היישום של המודל המבני (הסטרוקטורלי) (39, 3) הדגיש את השתתפותן של כל שלוש הישויות הנפשיות, קרי, האיד, האגו והסופר-אגו, ביצירת החלום. ברם, המניע המרכזי של החלום הוא עדיין המשאלה המייצגת דחף אינסטינקטואלי (instinctual drive), משאלה שמקורה בינקות והיא מבקשת סיפוק במהלך החיים (2). מאפיינים ייחודיים נוספים של המודל הקלאסי הם כי ההגנות (או ההסוואות) הן חובקות-כל בתהליך יצירת החלום, ויוצרות הבחנה בין תוכן גלוי לתוכן סמוי, וכי החלומות הם במהותם תוצרים של רגרסיה (3, 5), כלומר, הם מערבים אופני תפקוד פרימיטיביים ומונעים, בדרך כלל, הכרה מתוחכמת יותר. הגם שמבחינה קלינית פירוש החלומות מנקודת מבט קלאסית מתמקדת כיום יותר בקונפליקט פנימי חבוי, במקום – בפשטות – במשאלה החבויה (86), פירוש של חלום אינו מגיע למיצוי עד שנחשפו המשאלות המיניות והתוקפניות הילדיות.

    מחוץ לפסיכואנליזה הקלאסית התפתחה קשת מגוונת של מודלים פסיכואנליטיים. החל מהגישות המוקדמות של יונג (54), אדלר (1), פרום (40) ופרנץ’ ופרום (37), מופיע דגש עקבי על ההיבטים של התקדמות, פתרון בעיות ומה שאני מכנה “תיקון-עצמי” (self-righting) (בייחוד אצל יונג). בקרב התיאורטיקנים של יחסי אובייקט, פיירברן גרס כי “חלומות הם ייצוגים של מצבים פנים-נפשיים (endopsychic) שבהם נתקע החולם, ולעתים קרובות כוללים נסיון מסוים לצאת ממצב זה” (מצוטט בתוך 73, עמ’ 133). בפסיכולוגית העצמי, קוהוט (56), טען כי בעת איום של התפוררות או התפרקות העצמי, תפקיד החלום הוא לשקם את העצמי – מה שהוא כינה “חלומות על מצב העצמי” (self-state dreams). המשגות אלה רימזו על תפקוד קוגניטיבי מתוחכם, והדגש על מרכזיותם של מנגנוני ההגנה הלך והצטמצם.

    מחוץ לעולם הפסיכואנליטי התפתחו תחומים חדשים כגון הפסיכופיזיולוגיה של השינה והחלום, מחקר על תוכן חלומות ופסיכולוגיה קוגניטיבית. מחקרים על תוכן חלומות ועל שנת REM טוענים בדרך כלל כי שנת REM וחשיבת חלום הן בעלות תפקיד אינטגרלי בויסות רגשי, התגבשות זכרונות, עיבוד מידע והסתגלות למצבי לחץ (48, 23, 62, 44, 57). ממצאי המחקרים תומכים בתפיסת החלימה כתהליך חשיבתי מורכב הממלא פונקציה של הסתגלות ראשונית. בהתאם לכך, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מבהירה כי מדויק יותר לראות בלא מודע לא ישות או מקום המכילים אנרגיה ודחפים השואפים להתפרק, אלא היבט הכרתי המתייחס לרמת המודעות. תפקיד מרכזי של כל הפעילות הקוגניטיבית, מודעת ולא מודעת, הוא לעבד מידע. על בסיס התפתחויות אלה, אנו עשויים לתקן את מימרתו של פרויד לפיה “החלומות הם דרך המלך אל הלא מודע” ל”חלימה היא הביטוי הראשון במעלה של החשיבה הלא מודעת”.

    על בסיס השינויים התיאורטיים שהתרחשו בפסיכואנליזה ובמחקר תוכן החלומות ושנת REM, הצעתי לראשונה (29) מודל פסיכואנליטי מתוקן של חלומות. במאמר זה, מטרתי העיקרית היא לגלות ולהמשיך לפתח את ההשלכות התיאורטיות והקליניות של מודל זה, תוך הבאה בחשבון של חלק מן ההתפתחויות האחרונות בתיאוריה הפסיכואנליטית, במחקר החלום ובפסיכולוגיה הקוגניטיבית. אני מכנה מודל זה המודל המארגן של החלום, שכן התהליך המרכזי ופונקציות הליבה של החלימה הן ארגון מידע. ראשית אסקור את אופני החשיבה הדואליים, אז אתמקד בתפקיד החלום תוך מתן דוגמאות קליניות, ולבסוף אשרטט עקרונות טכניים להבנה של חלומות ולעבודה איתם.


    המאמר המלא