חלומות וספרות

פוסטים בארכיון של הנושא 'חלומות וספרות'


לחלום באלכסנדריה /  ד”ר רוני אלפנדרי

המאמר המלא פורסם ב“מארג” : כתב עת ישראלי לפסיכואנליזה 2013 , כרך ד, עמ 69-97

מאמר זה הוא עיבוד של פרק מספרו של אלפנדרי “גלות והתגלות – פרשנות פסיכואנליטית של יצירתו של לורנס דארל רביעיית אלכסנדריה”

שיצא לאחרונה בהוצאת כרמל.

לפרטים על הספר

רביעיית אלכסנדריה (1958-1960), יצירתו של לורנס דארל (1912-1990),

עוסקת בחוויותיו של מורה אנגלי הנקלע לעיר המצרית אלכסנדריה בשנות מלחמת העולם השנייה.

סיפור עלילת היצירה, המסופר מזוויות נרטיביות שונות, מתאר את הגלות הקיומית אליה נקלע המחבר. היצירה מתארת את מסעה הקיומי של הדמות הראשית בסיפור כחלק ממארג רחב של התרחשויות תוך-נפשיות, בין-אישיות ותרבותיות המשתרגות זו בזו ויוצרות חווית מבוך.  מאמר זה מתמקד בזיקתם של מושגי החלום ועבודת החלום ליצירה ולשאלת האמת.

המאמר עוסק בדרכים בהן עשה המחבר שימוש בתפיסתו את התיאוריה הפסיכואנליטית בכדי להבנות את היצירה סביב הנחתו הבסיסית כי היחיד אינו אדון לעצמו אלא נתון למרותם של כוחות גדולים ממנו, בין אם אלו כוחות פנימיים או כוחות חיצונים.

החלום, כהוויה בה סתירות מתקיימות ללא מפרע, יתואר כתפיסה המושגית סביבה מכונן המחבר את נקודות המפתח של עלילת היצירה.

*

להמשך קריאה

  • על חלומות בספרות ושירה / רות נצר
  • זמן שינה / דרורית גור–אריה
  • רות נצר / ‘החיות החכמות המאכלסות את שנתך’: על סמל החיה והחיה בחלומות
  • שיטות מחקר הפולקלור בפרוש חלומות / ד”ר רוית ראופמן
  • התבטאות הקשר הטיפולי בחלומות המטפלים/ פרופ’ תמר קרון
  • לתוכנית הכנס של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה

    הרצאות

    פרופ’ שמואל ארליך: חלום, סמל ומציאות נפשית
    “פירוש החלום” נחשב לאבן הפינה והמסד שהפסיכואנליזה ניצבת עליו וצומחת ממנו. אתמקד בגלגולי דרכו של פרויד אל הגילוי שהחלום צופן פשר ומצפין משמעות, ובהשלכות העיקריות של תגליתו לגבי המציאות הנפשית ומקומה בחיי האדם. “החלום מחובר בטבורו ללא-מודע” – והחלום הוא גם הטבור שמחבר את הפסיכואנליזה כתיאוריה וכגישה טיפולית עם הלא-מודע של המטופל, ואותנו כמטפלים עם הפסיכואנליזה. הגישה לחלום לא נשארה סטאטית במאת השנים שעברו מאז הופעתו על במת הפסיכואנליזה, וההתפתחויות השונות לא פסחו עליו. אסקור כמה מעיקרי השינויים שחלו בהבנת החלום ובטיפול בו כפועל יוצא מההתפתחויות התיאורטיות בפסיכואנליזה והשלכותיהן לגבי המציאות הנפשית והעמדה הטיפולית הנגזרת ממנה.
    פרופ’ שמואל ארליך הוא פסיכולוג קליני, אנליטיקאי מנחה ומורה במכון הישראלי לפסיכואנליזה ולשעבר יו”ר החברה הפסיכואנליטית בישראל. היה מופקד על הקתדרה לפסיכואנליזה ע”ש זיגמונד פרויד ומנהל מרכז פרויד באוניברסיטה העברית, ומרצה במגמה לפסיכולוגיה קלינית שם. הוא מחברם של מאמרים רבים במספר תחומים: מימד החוויה ביחסי אובייקט; הפסיכולוגיה של המתבגר והטיפול בו; אינטגרציה של הבנה פסיכואנליטית וגישה מערכתית בקבוצות ובארגונים; וספר המגולל את סיפורן של סדנאות יחסי-קבוצות של ישראלים וגרמנים. מזה מספר שנים משמש יו”ר ועדת ההוראה והמעקב על ההכשרה של האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית.

    דר’ דנה אמיר: בין החלום החוזר לחלום שאי אפשר לחלום אותו: שפת החלום כשפת שיר
    ההרצאה תדון במבנים המשותפים לשפת החלום ושפת השיר תוך השוואה בין הפונקציה של החלום החוזר ושל הפזמון החוזר, בין פונקצית החלוקה לתמונות חלום לבין פונקצית החלוקה לבתי שיר, בין היחסים הארוטיים שהשיר מקיים עם השפה לבין היחסים הארוטיים שהחלום מקיים עם השפה הנפשית ובין החלום שאי אפשר לחלום אותו לבין השיר שלא נכתב.
    דרך קריאה בטקסטים של חלום ובטקסטים שיריים ניגע באופן שבו יוצרים החלום והשיר פרטיטורה ייחודית שהנמען שלה הוא תמיד נמען נעדר, אך היעדרו יוצר חלל רווי הֵד, רוחש חיים.
    ד”ר דנה אמיר היא פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית, משוררת וחוקרת ספרות. מרצה מן המניין באוניברסיטת חיפה ומלמדת בתכניות לפסיכותרפיה של אוניברסיטת חיפה ושל אוניברסיטת ת”א. ספרה האחרון, “על הליריות של הנפש”, זוכה פרס בהט לספרי עיון, יצא בהוצאת מאגנס והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

    פרופ’ דוד שולמן: החלום הדובר אמת במסורת ההודית הקלאסית
    בהודו המסורתית זוכה החלום למעמד מרכזי ומכובד. היקום כולו אינו אלא חלומו היצירתי של האל, ומכך נובעים מציאותו ויופיו המכשף. ברמת האינדיבידואל, החלום נתפס תמיד כזירה פורה למיפגשי אמת ולמסרים הספוגים במשמעות אישית היוצאת מגדר הרגיל. ייתכנו גם חלומות המשותפים ליותר מחולם אחד. ההרצאה תעסוק בסיפורי חלום אחדים,לרבות חלומות השייכים למספר חולמים בו-זמנית, ולמוטיב החוזר של החולם המתעורר ויוצא לחפש בעולם החיצון ובמצב העירות את שחלם בשנתו. נסקור גם את מצבי התודעה הבסיסיים של האדם ואת תפקיד החלום ביניהם לצד כוחו של הדמיון המייצר אמת.

    פרופ’ דוד שולמן, פרופסור ללימודים הודיים באוניברסיטה העברית, עוסק בתרבויות ובשפות הקלאסיות של דרום הודו, בעיקר הטמילית, הטלוגו, והמליאלם. עיקר עבודתו פילולוגית והיסטורית. פרסם כ-20 ספרים בנושאים שונים הנוגעים להיסטוריה התרבותית של הודו הדרומית, לרבות תרגומים רבים מסנסקריט, טלוגו וטמילית לאנגלית ולעברית. קובץ תרגומים לעברית מהשירה הטמילית העתיקה יראה אור בשנה הבאה. כרגע הוא משלים ספר על תולדות הדמיון בהודו הקדם-מודרנית.

    דר’ רז אבן: על טבע החלום ותכונותיו – מפגש בין חקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים
    פרויד הקדיש בספרו “פירוש החלום” מקום מכובד להבנת תכונות החלימה ותפקידיה, אבל בסופו של דבר, כפי שגם מעיד השם שבחר לספר – הכיוון העיקרי שהתווה היה הכיוון הפרשני.
    בהרצאה זאת – ברצוני להאיר יותר דווקא את תכונות החלום והחלימה. לאחר כמה עשורים של נתק בין הפסיכואנליזה לבין חוקרי המוח – נושאים אלו חוזרים בשנים האחרונות לבמה דווקא דרך המפגש בין מחקר המוח לבין פסיכולוגית המעמקים.
    אתאר תכונות של מצב התודעה המיוחד שבחלימה, וזאת בנוסף להבנת משמעות החלום. התכונות המאפיינות את מצב החלום, יכולות להעיד על השינויים בפעילות המוח בזמן החלימה, כגון: חוסר התמצאות בזמן ובמקום, בלבול בזהות הדמויות, הזיות, אמנזיה, הפרעות בקשב מתמשך ונטייה לרפיון אסוציאטיבי, או ירידה בשיפוט המציאות. תכונות אלו מתקשרות לממצאים מהדמיה תפקודית של המוח, שמראים ירידה בפעילות האונה הקדם-מצחית, בעוד שההגברה בעוצמה הרגשית מתקשרת לעלייה בפעילות המערכת הלימבית תוך צמצום העכבה עליה.
    כמו כן אתאר את הויכוח הסוער שמתנהל בעשורים האחרונים על שאלת משמעות החלום. מאז התגלית בשנות החמישים שהחלימה קשורה לשנת REM נשכחה העובדה שמדובר בקשר סטטיסטי בלבד, ובמדע התפשטה התפיסה שהחלום זהה למצב פיזיולוגי זה. והיות שמחקרי החלימה בבעלי חיים – הצביעו על כך שהפיקוח על החלום נמצא במרכזים קדומים בגזע המוח – הסיקו מדענים – שלחלומות “אין משמעות”. כנגד תפיסות אלו (של הפעלה אקראית מגזע המוח) – יצאו מפתחי הזרם הנוירופסיכואנליטי, ובהצלחה רבה. הם השתמשו כנגד ה”ביולוגיסטים” בנשק שהם מכירים – חקר המוח, והראו שלחלימה יש גם תפקידים רגשיים ומוטיבציונים וכי היא קשורה לתפקודים של מערכות מוח גבוהות.
    אתאר כי מצב התודעה בחלימה מאופיין ע”י הפעלה סלקטיבית של מערכות מוחיות, ברמות שונות של אינטגרציה ביניהן – מצב שיכול להקביל לאופי הדיסוציאטיבי של החלימה, ומתאים גם לתיאוריה הקלאסית של פרויד על קיום שתי מערכות מנטליות – ראשונית מול שניונית.
    ד”ר רז אבן – פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. עורך את כתב העת המקוון “תורת החלומות” ומנחה קבוצת דיון בנושא.

    סדנאות תיאורטיות

    דבורה פלורסהיים: “חשיבה חולמת” בשעה הטיפולית
    מאז תיאור החלום כדרך המלך ללא-מודע אנו, המטפלים, שוגים לעיתים באשליה באשר ליכולתנו להבין באמת את נפש האחר תוך הליכה בדרכים סלולות. נראה שכבר פרויד בהציעו למטפל “תשומת – לב מרחפת ואחידה” או בהשוותו את החלום לפסיכוזה, מרמז שעל המטפל להיות בהוויה אחרת כדי לצאת למסע משותף עם המטופל במרחבים לא נודעים לשניהם ואצל שניהם. מושגים כמו “ללא זיכרון או תשוקה “, “reverie”( ביון), “talking as dreaming”(אוגדן), מרחב משחקי (ויניקוט),Lying fallow (מסוד חאן), “החולם שמבין את החלום” (גרוטשטיין), “חלימה כחשיבה שאינה יודעת שהיא חושבת” (פונטליס) – כולם מייצגים את התנועה המתבקשת במרחב הביניים האנליטי בין כאוס לבריאה ובין חלום למציאות, בין פרה קונצפציה לקונצפציה, בין אינטואיציה למושג.
    בדרכו הפיוטית מיטיב פונטליס לתאר את המשאלה לחשיבה חולמת: “אולי אנו צריכים להתחבר לחשיבת-יום חולמת, לא חולמנית, שתשאב מן החלום את הכוח להיות בלתי שקולה, בלתי הולמת? שתתקדם על אף הסיכונים, באין ספור שבילים המתכנסים בסופו של דבר אל נקודת אור אחת?”
    לשם כך, נחוצים למטפל, כמו לאמן, תנאים רגשיים אחדים כגון יכולת לשאת את החסר, ללכת לאיבוד, לשאת את חרדת אי הידיעה ואולי ללמוד מהאמנות כיצד להתקרב לאזור הדמדומים.
    בסדנא נלמד על התנאים הללו מן ההמשגות הפסיכואנליטיות, משפת האמנות ומן הניסיון.
    יתקבלו בברכה חלונות, חלומות, reverie, traumerie, רשמים או רישומים, בין חוץ לפנים, שיביאו אתם המשתתפים.

    דבורה פלורסהיים, פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית פסיכואנליטית, מדריכה בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת”א ובתכנית ויניקוט, יוצרת בינתחומית.

    נתנאל פרי: החלום כמשל – עקרונות וקווים להבנת החלום על פי הגישה היונגיאנית
    על פי יונג, תכליתה של שפת הסמלים בחלום הינה לייצג תכנים נפשיים ונטיות סותרות, היכן שהחשיבה ההגיונית מתקשה לתת להם ביטוי הולם. הקשבה והבנה לשפת הסמלים מאפשרת להעשיר את עולמנו האישי, ולהצמיח בנו יסוד שמהווה מעין מדריך, המנחה אותנו במציאות החיצונית והפנימית.
    בסדנה נתייחס אל החלום כאל משל דרמטי אשר מעניק ביטוי ומשמעות, ליסודות השונים ולמגמות המנוגדות הקיימים בעולם הפנימי שלנו. ננסה ללמוד את שפת החלום, כשפה סימבולית ויצירתית. נבחן את היווצרותה של שפה זו לא מתוך מניעים הגנתיים של הנפש – שמטרתם להסתיר, לעוות ולהסוות את הפנטזיות והמשאלות הלא מודעות מפני הצנזור, אלא להיפך: הדימויים שמופיעים בחלום מאפשרים: ליצור קשר עם הנטיות והתכנים הלא מודעים, להוציא אותם לאור, להעניק ביטוי למשמעויות מרובדות ומנוגדות, לערוך את העיבוד וההטמעה שלהם בחיי הנפש ולהימנע מלפצל אותם מן התודעה.
    כמו כן, נתייחס אל התכנים, הדמויות והאובייקטים השונים שמופיעים בחלום בשני היבטים עיקריים: כמבטאים ומסמלים קונפליקטים, יחסים ומשאלות בחיי המציאות וכמייצגים באופן סימבולי מבנים נפשיים (ארכיטיפים).

    נתנאל פרי, פסיכולוג קליני ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. מנחה סדנאות על חלומות של המשתתפים בקבוצה. מלמד, מדריך ומרצה על הגישה היונגיאנית. מטפל בקליניקה פרטית בת”א.

    אברמית ברודסקי: חלימה – על הדפוס השבור המאחה את עצמו
    סדנה חווייתית – קלינית בת שני מפגשים לפיתוח היכולת לחלום (הסדנה תתקיים בשני ימי הכנס)
    נתייחס לחלימה כתהליך המגשר בין הפוטנציאל האינסופי שלנו – העצמי במובנו הרחב, לבין החיים שלנו במציאות הסופית והמוגבלת. נראה את החלימה כתהליך המאחה את הדפוס השבור ומחברו לשלם שממנו פוצל. היכולת שלנו ושל המטופלים שלנו לחלום בשינה ובעירות עומדת בבסיסם של כול תהליכי הצמיחה והיצירה.
    בסדנה נלחים יחד מושגים של תיאורטיקנים פסיכואנליטיים שונים לחלום אחד, שיפתח את מרחב החלימה.
    נחקור מה בין מרחב החלימה לבין תהליך היצירה. נתנסה בטכניקות שאמאניות של חלימה בעירות ובטכניקות של אמנים מתחום הצילום, הציור והשירה ונבחן כיצד הן מתקשרות למושג של ה”מוזה” ולתופעה המרתקת של סינכרוניות.
    נפתח את האפשרות להשתמש בסינכרוניות במהלך תהליך טיפולי כקצה ההתפתחות המוביל לאחות דפוסים שבורים. כאן גם נמצא המרחב של החלימה המשותפת של המטפל והמטופל. נראה איך אפשר להתכוון למרחב הזה ולשהות בו.

    בשל אופייה החוויתי של הסדנה יוגבל בה מספר המשתתפים.

    אברמית ברודסקי, פסיכולוגית קלינית בכירה, בהכשרה במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית, מלמדת ומדריכה בתכנית ההכשרה החדשה לפסיכולוגיית העצמי, מרצה באוניברסיטת לסלי לטיפול באמנויות. עובדת ומדריכה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית עם מבוגרים, נוער, ילדים וזוגות בקליניקה פרטית בתל-אביב ובכרמי יוסף.

    יוסי טמיר: על החלום המספר את העצמי וחרדותיו
    פסיכולוגית העצמי הציבה את העצמי במוקד תהליך ההתפתחות הנפשית והבריאות הנפשית. מתוך כך, הודגשה ההכרה במרכזיותן של חרדות ההתפרקות – חרדות הקשורות למצבו ושלמותו של העצמי. הכרה זו הובילה את קוהוט לזיהוים של חלומות ה”מספרים” את העצמי וחרדותיו, אותם כינה: self-state dreams. בחלומות אלה, החולם מתאר באמצעות דימויים ויזואליים את ההוויה הטראומטית בה נתון (או היה נתון) העצמי, ולעיתים גם את האמצעים בהם החולם מנסה להתמודד עם האיום על עצמיותו.
    בסדנה נדון בתפיסה זו של החלום ובתרגומה אל הגישה וההתערבות הטיפולית. הדיון יתבסס על חלומות מתוך תיאורי מקרים של קוהוט וממשיכיו, וגם מתוך חלומות שיובאו על ידי המשתתפים.

    יוסי טמיר – פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל; ממקימי האיגוד הישראלי לפסיכולוגית העצמי וחקר הסובייקטיביות; מלמד בתכנית לפסיכולוגית העצמי ומדריך במרכז ויניקוט.

    דר’ אודי בונשטיין: פנים אחרות לחלום: על שינוי בהבנייתו – מחדש של חלום במהלך טיפול
    במהלך הסדנא אבחן את האפשרות לניטור הטרנספרנס ותהליכי התפתחותם של מערכים נפשיים בעזרת הדרך בה מטופלים מבנים-מחדש את חלומותיהם. לאחר הצגתם של השימושים הקליניים הנוגעים לאפשרויות בחינתם של הישגים התפתחותיים במהלך הטיפול יידונו שני נושאים. האחד ידון בחלום כבתופעה תקשורתית/התקשרותית, המתייחסת לאופן בו מובא החלום למפגש בתוך הקשר אינטרסובייקטיבי. האחר ידון בהערכת התהליך הנפשי שעובר המטופל כפועל יוצא של התייחסות מחודשת לאותו חלום, הנזכר כעת באופן שונה. הרעיונות המובאים בסדנא יידונו מנקודת מבט אינטרסובייקטיבית הרואה את הדיאלוג האנליטי בין מטפל ומטופל כמתקיים בו זמנית בין שני היבטים של העצמי: העצמי היוצר והעצמי המפרש.
    ד”ר אודי בונשטיין – פסיכולוג קליני מדריך, מורשה לעיסוק, מחקר והוראת היפנוזה; המחלקה להדרכת הילד והמשפחה, ביה”ח לגליל המערבי, נהריה; ראש התכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה בצפת; מחבר הספר “העין הפנימית” (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים, 2011)

    יעל מור: ייצוג והיעדר ייצוג אצל ניצולי שואה
    הסדנא תעסוק בבעייתיות של ייצוג והיעדר ייצוג בחלום הטראומטי של השואה ובטיפול בניצולי שואה. בתחילה תינתן הרצאה בה יוסבר, באמצעות וינייטות קליניות ותוך התבססות על תיאורטיקנים שונים, כיצד שנות הרדיפה והרצחנות הנאצית גרמו להרס הסימבוליזציה ולהפיכתה של המציאות הפנימית והחיצונית, כאחד, לדבר עצמו, לקונקרטי או כפי שפרויד מכנה אותו “לדבר”.
    יוצגו שני רעיונות מרכזיים: האופן בו המטפל מתייחס לסיוט השואתי שמבטא את האירועים הטראומטיים בדיוק כפי שתרחשו אז, לפני 65 שנה, והסובייקטיביזציה שהנאצים כפו על קורבנותיהם והמהווה אולי רמז לתחילתו של ייצוג.
    לאחר ההרצאה יתקיים דיון קבוצתי שיעסוק בסיוטיהם של נפגעי טראומות השואה ובסימבוליזציה וסיוט או העדר סימבוליזציה.
    יעל מור, פסיכולוגית קלינית בכירה, בעבר פסיכולוגית ראשית של עמותת “עמך” גוש דן וכיום עמיתה במכון לפסיכואנליזה בת זמננו בתל- אביב.

    סדנאות קליניות
    ביום שישי בבוקר תתקיימנה במקביל 7 סדנאות קליניות, מונחות על ידי קלינאים בכירים בעלי השקפות עולם פסיכואנליטיות שונות. בסדנאות ייעשה שימוש בעקרונותיהן של הגישות השונות על מנת להתייחס למקרה קליני הכולל עבודה עם חלומות, אשר יוצג ע”י אחד המשתתפים. המנחה ישתף את חברי הסדנא בדרך עבודתו ובתשתיתה התיאורטית, והמשתתפים יוזמנו לחשיבה ודיון סביב החומר המוצג והנלמד.
    להלן רשימת המנחים ותיאור עצמי שלהם, תוך התייחסות לכיוון התיאורטי אותו ייצגו בסדנתם.

    חגית אהרוני
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. שותפה בתרגום ועריכה של מספר ספרים פסיכואנליטיים. מלמדת קורס בנושא ספרות ופסיכואנליזה בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.
    ‘מחברת החלומות’, ‘מחברת היקיצות’, ‘שירי חלום’, ‘דלת לחלום’ – ארבעה קובצי שירה שמתייחסים לקשר בין חלום לשיר, או אולי בין חלימה לשיריות (אגי משעול, רובי שונברגר, ג’ון ברימן, אונו קיילאס). בסדנא זו ננסה לחשוב על חלימה, הוויה חלומית וטקסט חלומי כשבידינו חוט דמיוני שמוביל מפרויד לביון לאייגן ולאוגדן, חוט שממשיך ונשזר גם בתיאוריות של טקסט. חומר הגלם שלנו עשוי להיות חלום ממשי, או טקסט שירי שבהם נשתמש לצורך למידה על חלומות מזווית של חוויה ופרשנות.

    אברמית ברודסקי
    המשך הסדנא החוויתית – קלינית מהיום הראשון

    דר’ איתמר לוי
    פסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל. כתב ולימד, בין נושאיטם אחרים, על חלומות. המגמה בעבודה בסדנא תהיה לגלות כיצד גישות פסיכואנליטיות שונות מאירות רבדים שונים בחלום. הדגש יהיה בעיקר על הקשר בין גישות בנות זמננו לבין המסורת הקלאסית: פרויד, קליין והקבוצה העצמאית.

    עידית ברק מלמד
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. מלמדת ומדריכה בתוכניות לפסיכותרפיה של אוניברסיטת תל אביב, ה.ל.פ.ב.א, חיפה והדברות. מנחה סדנאות ונותנת קורסים בנושא חלומות ובנושא “התיאוריה והחשיבה של הזרם העצמאי בפסיכואנליזה”.
    בסדנא נעסוק ב – “החלום- מרחב לביטוי העצמי”. נתבונן בחלום מפרספקטיבת החשיבה והתיאוריה של הזרם העצמאי, (וויניקוט, מסעוד חאן, מריון מילנר, בולאס, אוגדן ועוד). נעזר במושגים כמו משחק, מרחב, חוויה, Reverie, דמיון והעצמי, בתפיסת החלום וחוויתו.

    דר’ אילן נילמן
    פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובחברה הפסיכואנליטית הבינלאומית.
    בסדנא נתבונן בחלום לפי גישתו של ביון. ביון עיבד, הרחיב ושינה את התפיסה הפרוידיאנית של החלום. בעוד פרויד התעניין בחלומות עצמם ובמשמעות הלטנטית שלהם, ביון התמקד יותר בתהליך החלימה עצמו והאמין שהחלום מתרחש ביום כמו בלילה ומשרת הן את עקרון העונג והן את עקרון המציאות. בעיני ביון החלימה היא צורת חשיבה המערבת את התהליכים הראשוניים והמשניים אותה המשיג כפונקציית אלפא.

    נעמי ענר
    פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה, החברה הפסיכואנליטית בישראל. עובדת מתוך נקודת מבט של יחסי אובייקט, בעיקר של הזרם הניאו-קלייניאני.

    נתנאל פרי
    פסיכולוג קליני ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר במכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. מנחה סדנאות על חלומות של המשתתפים בקבוצה. מלמד, מדריך ומרצה על הגישה היונגיאנית. מטפל בקליניקה פרטית בת”א. בסדנה נעסוק ב – “החלום – כמדריך בתהליך הטיפולי”. נשתמש בעקרונות הגישה היונגיאנית כדי להבין את משמעות החלומות עבור הפציינט, ונעזר בהם כתמרורים המכוונים את הטיפול ומסייעים למצוא את הדרך בתהליך התרפויטי. נתעכב על הדימויים והסמלים המופיעים בחלום.

    על חלומות בספרות ושירה

    מאת: רות נצר

    היחס האמביולנטי לחלום ולשימוש בו בספרות מקביל ליחס של הפסיכולוגים עצמם לחלום: האם לפרש אותו או להשאיר אותו כחמר גלם חוויתי שפועל על הרבדים הלא-מודעים.
    States מתייחס למימד המשמעות הראשונית של יצירת החלום או החלימה, אשר אינה סובלת פרושים משום שהם משנים אותה. לדעתו יש לתפוס את החלום כמהות משמעותית העומדת בפני עצמה, שאינה יכולה להיות ממוצית על ידי פרושים מושגיים. לדבריו, קיים קושי לדבר על חלימה באופן מדויק, כי היא מורכבת ממשמעות רגשית חוצה קטגוריות – הנפש נעה בין קטגוריות וממשגת את ממצאיה לתמצית של חוויה, לתצריף של מבנים ותהליכים מנטליים שונים, לכן המימד של המשמעות הזאת אינו סובל פרושים. והוא מסיים באמירה מטאפורית: “חלום הוא חלום הוא חלום”.
    יונג ראה את חשיבות הסמל כשלעצמו, אבל הדגיש שבלי פרשנות של הסמל בחלום או ביצירה הוא מאבד מכוחו. הילמן, ממשיכי יונג כיום, טוען להשבת ממד החוויה של המטפורה והדימוי ללא פשר אנליטי. אני עצמי חושבת שהאמנות היא להלך בין שתי האפשרויות האלה.
    אבל אין זה אומר שהפרוש האנליטי בהכרח מקלקל את הארומה של החלום. החלום עצמו, אינו קליפת פרי שזורקים. אדרבא, הפרוש יכול להעצים את משמעותו וכוחו החוויתי. במובן הזה חלום וספרות בנויים מאותו עקרון לפיו תוכן וצורה אחד הם. פשר החלום אינו במקום תמונת החלום. אינו בבחינת תוכו אכל קליפתו זרק. החלום, כמו כל יצירת אמנות, הוא כסנה שאינו אוּכל.

    על שאלת פשר החלום כותב עגנון ‘עד הנה’: “פעמים אף אני רואה חלומות…מכל מקום איני מבקש פתרונים…ואם יש מעמו של יוסף ודניאל שעוסקים בפתרון חלומות יהי אלוהים עמהם. אני איני מזדקק להם” .
    בספור ‘פנים אחרות’ בנוסח הראשון של הספור. אומר עגנון ש”מיכאל הכיר לה טובה [לטוני] שלא פרשה את חלומו על פי פרויד וסיעתו. יפה היה לו חלומו כמות שהוא, כשלג קודם שנתמסמס” . עגנון עצמו משתמש בחלומות בספוריו, או שהספורים עצמם הם סוריאליסטיים דמויי חלום. כך ספורי ‘ספר המעשים’, שהאוירה ההזויה שלהם מתארת מצב דמוי חלום. וכמובן כדרך הספרות במיטבה, הוא מותיר אותם – הן את החלומות בספוריו והן את הספורים דמויי החלום – בלתי מפוענחים.
    בהערה אירונית עגנון אומר על פרויד ויונג שהם “מאותם שביקשו לקעקע את חיינו” (‘לפנים מן החומה’, עמ’ 16). אפשר כי נתכוון בכך לחיפושם של פרויד ויונג אחר פשר הסמלים. אומר על כך עגנון: “ואין המעשה מתחלף בפרושים ואינו משתנה בבאור הטעמים, שאינם אלא סברות, שנוהגים להשיב כדי להתחכם בדיבורים בעולם על המקרים שאין להם פתרון ועל המעשים שאין להם מנחם”. (‘עדו ועינם’, עמ’ שצה). ובכל זאת הוא כותב בשפת סמלים: “ולא אוכל שאת את הסמלים שפוערים את פיהם לקבל חוקים לבלי חוק. ואולם עתה, בצרת נפשי התחפשתי והלכתי אל הסמלים” (‘לפנים מן החומה ‘ עמ’ 49).
    ולא רק עגנון, אלא גם קפקא, בורחס, ברונו שולץ ואחרים – כתבו כתיבה שבה החלום והמציאות חד הם.

    חלום בספור הוא גם תחבולה של יצירת מתח בספור. אבל לא במובן הפשטני אלא במובן רחב יותר. החלום בספור הוא דרך להראות לקורא את פנימיות הנפש של הדמות, ומה מפעיל אותה. אולם כפי שהחלום אמור לפעול על החולם גם מבלי הבנתו, כך החלום אמור לפעול על הקורא בלי הבנתו. החומרים הלא-מודעים של הדמות החולמת מדברים-משוחחים נפגשים עם הלא-מודע של הקורא. זו ברית סמויה בין הסופר הדמות והקורא, ששותפים לחלום .

    למאמר המלא:

    pdf pic

    זמן שינה

    דרורית גור–אריה [1]

    המאמר פורסם בקטלוג התערוכה “נדודי שינה” שנערכה בתחילת 2009 במוזיאון פ”ת [2]

    בסיפור האגדה המפורסם, הידעונית הטובה – שברכתה להולדת היפהפייה הנרדמת עודנה שמורה עימה – ממירה את קללת המוות שהוטלה עליה בגורל מר לא פחות: שינה עמוקה בת מאה שנה. עם הנסיכה המקוללת נרדמת ממלכה שלמה, ורק סבכת הקוצים המקיפה את הארמון צומחת לפתע ומכסה על הישֵנים כשמיכה גדולה ומגוננת. איש לא נכנס ולא בא בשערי הארמון, עד שכעבור מאה
    שנה נקלע למקום בן המלך הצעיר… וכל השאר כבר סופר עד עצם היום הזה.

    השינה היא כעריסה חמימה בתחומי העצמי, צורך ביולוגי חשוב וחיוני, ובה– בעת הרי היא כצלילה אל האופל, משכנם של האימה והסיוט, זמן חטאי הלילה ותשוקותיו, זירתם של מוכי ירח ורוקמי חלומות. השינה היא זמן מבוקע ומפולש לחסרי בית, התרים מדי לילה אחר מפלט ארעי במיטת המרחב הציבורי. בעיני רבים, מוכי נדודי שינה, היא רגעי חסד ספורים – שינה טרופה ברשת סימולטאנית חדשה, שבה המרחב הפיזי מאבד את ממשותו וקורס אל תוך ממד הזמן, מְהפך סדרי יום ולילה, יוצר רצף בלתי מתוחם המציע יממה כוזבת מול מסכים מרצדים. ל”כורי הפחם החדשים”, עובדי היי–טק למיניהם המנצלים כל רגע אפשרי ל”ניקור” ברכבת התחתית, במטוס, במכונית בדרך לעבודה או בחזרה הביתה באישון ליל, השינה השלווה הייתה למושא כמיהה. ברוכים הבאים אל מפתנה של אינסומניה, מלכת הזמן העכשווי; שלום לסופרי כבשים בלילות לבנים, אלה ששעונם הביולוגי משמיע רק צלצולים חורקים.

    [1] דרורית גור אריה הינה מנהלת ואוצרת ראשית במוזיאון פתח תקוה לאמנות, חוקרת ואוצרת התערוכה Sleep של אנדי ורהול . המאמר מועלה באתר תורת החלומות בהסכמתה האדיבה.

    [2] נדודי שינה Insomnia
    תערוכה בינלאומית שבחנה את תופעת נדודי השינה בעידן העכשווי מהיבטים שונים ( נמשכה עד מרץ 2009 ).
    נדודי שינה ומגוון התופעות הקשורות לזמן שינה,עמדו במרכז התערוכה, שבחנה את ההתמודדות עם חווית השינה בעידן העכשווי, מהיבטים פסיכולוגיים, פילוסופיים ותרבותיים.

    למאמר המלא:

    pdf pic

    תקציר

    המאמר דן בזיקה בין חלומות לבין פולקלור באמצעות כלים ומתודות הלקוחים מחקר הספרות העממית. בתוך חיפוש נקודות מפגש בין ספרות לסוגותיה לבין פסיכואנליזה, רווחה הנטייה להעניק ליצירות ספרותיות פרשנויות פסיכואנליטיות. מאמר זה מתאר תהליך הפוך, בו מוענקת התייחסות ספרותית לתוצר נפשי- החלום. תהליך זו משקף הנחה כי להתייחסויות ספרותיות ופולקלוריסטיות, המתמקדות בהיבטים האסתטיים, הקולקטיבים והאוניברסאליים של החלום, עשויה להיות תרומה מחקרית וקלינית בעלת ערך נוסף לזה העולה מפרשנות פרטנית.


    List of articles written by Ravit Raufman

    Folkloristic Methods in Dreams Interpretation

    Wandering through the Dark Forest: Dreams and Fairy Tales in a Group Workshop

    מתוך כתב העת המקוון באיטלקית ואנגלית :   funzionegamma

    תקציר :

    המאמר דן בזיקה בין חלומות לבין פולקלור באמצעות כלים ומתודות הלקוחים מחקר הספרות העממית.

    בתוך חיפוש נקודות מפגש בין ספרות לסוגותיה לבין פסיכואנליזה, רווחה הנטייה להעניק ליצירות ספרותיות פרשנויות פסיכואנליטיות. מאמר זה מתאר תהליך הפוך, בו מוענקת התייחסות ספרותית לתוצר נפשי- החלום. תהליך זו משקף הנחה כי להתייחסויות ספרותיות ופולקלוריסטיות, המתמקדות בהיבטים האסתטיים, הקולקטיבים והאוניברסאליים של החלום, עשויה להיות תרומה מחקרית וקלינית בעלת ערך נוסף לזה העולה מפרשנות פרטנית, וכי בחינת כל אחד משני התחומים- חלומות וספרות עממית, באורו של האחר, עשויה להעשיר את שני תחומי החקירה. ראשית תוצג סקירה של גישות פסיכולוגיות לחלומות תוך דגש על האפשרות להתייחס אל החלום במונחים של סיפור. לאחר מכן יוצג סיפור חלום אחד. השוואת נרטיב החלום הנשי עם נוסחים שונים של המעשייה, ובכללם עיבודים גבריים, מסייעת במאמר לבחון את היחסים שבין הקולות הגבריים והקולות הנשיים, ומתוך כך לנסות לעמוד על מאפייניו של הקול הנשי, כפי שבא לידי ביטוי בפולקלור ובחלומות.

    יידון האופן בו ניתן להסתייע בזיקה בין שני התחומים על מנת לשפוך אור נוסף על אספקטים הקשורים הן בחקר המעשייה העממית והן בחקר החלום, ולעודד את השיח הבין תחומי, המפגיש את הפסיכולוגיה עם תחומי דעת נוספים.

    הקישור:
    פורסם בכתב העת המקוון באיטלקית ובאנגלית:
    http://www.funzionegamma.edu/inglese/number21/raufman.asp
    The paper deals with the affinity between dreams and fairy tales by methods taken from folk literature discipline.
    In searching for meeting points between literature and psychoanalysis, the tendency of giving psychological interpretation to literary genres was common. The current paper is of opposite process, in which literary treatment is been given to a mental product- the dream. This process reflects the assumption that literary and folkloristic interpretations, which focus on aesthetic, collective and universal aspects of dreams, might have important contribution, both clinical and theorized, with added value, comparing to the interpretation relates to the individual aspects only. The idea is that the study of both fields- dreams and folk literature in the light of the other might enrich each of the research areas. Firstly, a review of psychological approaches to dreams will be presented, by focusing on the possibility of viewing dreams as narratives.
    Then, one dream narrative will be presented. Comparing the female dream narrative with different version of a fairy tale, especially those which went through masculine processes, help examine the relations between female and male voices and therefore trying to describe the female voice as expressed in folklore, as well as in dreams. The way in which the affinity between both areas might help lightening different aspects associated in fairy tales and dreams will be discussed, discouraging the inter-disciplinary dialogue which encounters psychology with additional fields of knowledge.

    לקריאה נוספת:

  • FEMALE DREAM NARRATIVES AND FAIRY TALES
  • Wandering through the Dark Forest: Dreams and Fairy Tales in a Group Workshop
    by Ravit Raufman
  • החלום כמרחב התהוות העצמי – עיון אינטר-דיסציפלינארי

    מאת: רוית ראופמן וחמוטל גרייף-ירון

    תקציר
    המאמר מציע דיון פסיכואנליטי וספרותי בפונקציות אותן ממלא החלום, הן כחוויה אקטואלית, והן כפי שמשתקף ביצירה ספרותית, בהתהוות מושג העצמי. דיון זה נעשה באמצעות עיון תלת-רובדי בבלדה ‘האסופי’ לאלתרמן, ומתייחס אל המרחב שבין השיר, החלום והחלום האינטר-טקסטואלי (זה המופיע בתוך השיר) כמרחב להתהוות עצמי נרטיבי והיסטורי. הבחירה לדון בחלום כפי שמשתקף בטקסט שירי מתבססת על ההכרה בדיאלוג ההולך ומתהווה בין הדיסציפלינות השונות- הספרות והפסיכואנליזה . המונח ‘עצמי היסטורי’ מתייחס לעובדות הקונקרטיות המבנות את העצמי. אולם, כשאנו מדברים על עברינו, אין אנו מביאים בהכרח את העצמי ההיסטורי, אלא את מה שמכונה ‘עצמי נרטיבי’, זה הנוצר במהלך השיח (גלדמן 2006). פסיכולוגים שונים וביניהם ספנס, הציעו להתייחס אל משמעויות האירועים מהעבר כאל תמונות זיכרון שאינו זיכרון צילומי תיעודי אלא צילום של תמונות מטפוריות או מטאפורות מופשטות בהן משולבים ייצוגים מגמתיים של העבר . תמונות אלו הן מעין תמונות חלום, הנבנות בשתי רמות של העצמי: בעצמי הילדותי שהוא למעשה הקרוב ביותר למקור ההיסטורי שלהן, ובעצמי הבוגר. כשתמונות אלו מועברות למילים, הן הופכות לשפה שונה והמדיום הלשוני מעצב אותן מחדש.


    למאמר המלא

    המאמר נשלח למערכת “תורת החלומות והחלימה” באדיבות המחברת.

    פורסם לראשונה בקובץ “הזמן: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר” בעריכת אמיליה פרוני

    בהוצאת והקיבוץ המאוחד/  מכון ון-ליר בירושלים  ©.    2004      מפורסם כאן בהסכמת ההוצאה.

    בין הזמנים: חלומו של זיגמונד פרויד

    ד”ר  רות גינזבורג
    ספרות כללית והשוואתית
    האוניברסיטה העברית, ירושלים

    א. החלום: פקעת זמנים
    “וערכו של החלום לידיעת העתיד? זו כמובן שאלת תם. מוטב לומר: לידיעת העבר. כי מוצא החלום הוא מן העבר בכל המובנים. עם זאת האמונה העתיקה שהחלום מראה לנו את העתיד גם היא אינה משוללת אמת לגמרי. כאשר החלום מציג בפנינו משאלה כמשאלה שנתמלאה הוא מוליך אותנו מניה וביה אל העתיד; אך עתיד זה, שהחולֵם תופס כנוכח בהווה, מעוצב על ידי המשאלה שאינה ניתנת להכחדה, בצלם דמותו של העבר.”[1]

    Next Page »